גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בין הנופלים לחטופים: כך מוזיקה מביאה נחמה בשעות קושי

שירים הם כלי חשוב ובעל ערך לנחמה עצמית בעת מצוקה, ושירי יום הזיכרון הם דוגמא ברורה לכך ● מחקר חדש מראה כי בניגוד לתפיסה המוזיקולוגית הרווחת, בני אדם בוחרים את שירי הנחמה המסויימים שלהם לפי המילים יותר מאשר לפי המנגינה

איור: Shutterstock
איור: Shutterstock

שירי יום הזיכרון הם חלק בלתי נפרד מהיום עצמו. אם התמזל מזלנו ולא נולדנו לתוך השכול, הרי ששירי יום הזיכרון הם לרוב האמצעי הראשון שדרכו אנחנו עוברים חיברות עם יום הזיכרון ועם נושא השכול כולו. זה לא במקרה. טובי משוררי הארץ כתבו שירים מתוך הלך רוח לאומי ברור ולפעמים אפילו בהזמנת הממסד. לשירי יום הזיכרון יש מאפיינים מוזקליים ותמתיים משותפים. רובם איטיים, בסולמות מינוריים ובתזמור מלא ומלאכי. רבים מהם מושרים על ידי הלהקות הצבאיות, כלומר מדברים בשם הקולקטיב ולא בשמו של אדם ספציפי, אם כי נושא השיר הוא לעיתים קרובות דווקא נופל יחיד, בין אם אדם מסויים שהיה, או נופל ספציפי גנרי, כמו ב"מה אברך" או "הנסיך הקטן".

הפארק לזכר רוני אשל והמשפחה שפועלת כבר 20 שנה לזכר בנה
ארבעה חללים וגעגוע: בעקבות המקומות האהובים על נופלים

"אלה הם שירי המלחמה של ישראל", אומרת פרופ' רננה פרס, ראש התמחות שיווק
בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית. "למדינות אחרות יש שירי כוח ועוצמה. לנו, למעט איזה 'חרבו דרבו' מידי פעם, כמעט ואין כאלה. אנחנו נעים בין שירי נופלים ביום הזיכרון, לבין שירי אהבה.

שירי הזיכרון נועדו במכוון לחבר את הציבור הישראלי לחוויית השכול, ולארגן את הנרטיב שבו אנחנו חושבים עליה, אותו אפשר לתמצת כ: זה מאוד עצוב, אך הכרחי ונאצל, וכולנו בתוך זה ביחד. "אלה שירים שלא נשמע בדרך כלל אם סתם נפתח את הרדיו ביום רגיל, ואם נשמע אותם, נשאל מייד - קרה משהו?".

אך לשירי יום הזיכרון יש גם משימה אחרת - לנחם. שירי יום הזיכרון עוזרים לווסת את הרגשות העזים העולים בתגובה להתמודדות עם השכול. זה קורה באופן המכוון, הציבורי, כפי שתואר לעיל, אך התהליך המסודר כה עוצמתי, כי הוא פוגש גם את הנטיה הטבעית של בני אדם לנחם את עצמם באמצעות מוזיקה. כך למשל, מאז ה-7.10, הגיעו לתחנות הרדיו מאות שירים שנכתבו על ידי נופלים או על ידי בני משפחה של נופלים, כזיכרון ונחמה עם אבדן יקיריהם.

הנחמה שניתן להפיק ממוזיקה נוכחת מאוד גם בתיאוריהם של החטופים, אם בשיר "איזה יום היה לי סמואל", באמצעותו עודד החטוף עומר וונקרט את עצמו ואת חבריו במנהרות של עזה, ומשפחתו אימצה את השיר כאשר המשוחררים שחזרו סיפרו להם על כך, עד לחזרתו של וונקרט. שגיא דקל חן סיפר כי נעזר בשיר "אל תבכי, קרן שמש" של בניה ברבי. אלון אהל, שעדיין נמצא בשבי, הוא פסנתרן ועל פי סיפורי השבים, הוא מנסה להרגיע את עצמו ברגעי המצוקה על ידי נגינה בידיו על גופו או על האוויר הריק, בהיעדר פסנתר. באפליקציות המוזיקה השונות ניתן למצוא לא מעט "פלייליסטים להחזרת החטופים", בהם שירים שעוזרים לציבור לווסת את רגשותיו על רקע המצוקה מן המצב. השירים דומים באופיים לשירי יום הזיכרון, אך מכוונים יותר לנושאים כמו כמיהה לשיבה ואיחוד, כמו "בוא הביתה" של שולה חן, או "עד שתחזור" של יובל דיין.

"המילים הן מקור הנחמה"

מאמר בהובלת החוקרות פרופ' רוני גרנות, פרופ' רננה פרס והדוקטורנטית עדי לוי מהאוניברסיטה העברית שפורסם בכתב העת Frontiers of Psychology, ניסה לפענח את האופן שבו בני אדם בוחרים שירים שמעניקים להם נחמה. הוא לא עסק ישירות ביום הזיכרון, אלא נערך דווקא בתקופת הקורונה, אבל המסקנות שלו מאפשרות תובנות גם לגבי האופן שבו אנחנו מנחמים את עצמנו באמצעות שירים.

פרס: "ביקשנו לחקור 'שירי התמודדות'. פרופ' רוני גרנות, החוקרת את הפסיכולוגיה הקוגניטיבית של המוזיקה, ביקשה מאנשים לומר מהן היצירות המוזיקליות שהם אוהבים לשמוע בימים קשים. מעל 5,000 אנשים ב-11 מדינות ענו על כך. הרוב המוחלט של היצירות שנבחרו, היו שירים עם מילים. "זה בסופו של דבר מה שרוב העולם שומע רוב הזמן", אומרת פרס. "והיו עדויות אנקדוטליות שכמו החטופים, כך גם בחיים הרגילים אנשים בוחרים לעצמם בתקופות קשות, שיר אחד או שניים שעוזרים להם להתמודד, והם מאזינים להם שוב ושוב".

המשיבים נשאלו מהו שיר ההתמודדות שלהם, מהו הנושא שאיתו הם מנסים להתמודד, וכיצד השיר משפיע עליהם מבחינה רגשית. "מגוון שירי ההתמודדות היה עצום, גם מבחינת השירים הספציפיים וגם מבחינת הז'אנרים", אומרת פרס, שתפקידה בכוח היה ליצור את האלגוריתם שיפיק משמעות משפע המידע. "אנשים השתמשו בשירים כדי להירגע, כדי להרגיש פחות לבד ויותר שייכים, או דווקא כדי להרגיש יותר כמו עצמם בתוך סביבה שנכפתה עליהם. חלק השתמשו בהם כדי להתקרב לאלוהים, חלק כדי להתרחק מאלוהים. היה ברור שלכל אחד יש טעם משלו". המדגם כולו הציע 2,804 שירים בכל השפות.

באמצעות האלגוריתם שפיתחה פרס, חולקו השירים לנושאים. "האתגר הוא שבשירים אין הרבה מילים, אבל כל אחת היא משמעותית למאזין", אומרת פרס. "זיהינו מוטיבים כמו חברות, שייכות, חיים ומוות, אבדן, הרבה Always, Everything, Nothing, ונושאים שקשורים לאהבה ושברון לב".

כאשר נבחן הקשר בין מילות השירים לאופן שבו אנשים ביקשו להשתמש בהם, הסתבר כי השירים בדרך כלל מייצגים את המצב הקיים, ולא את המצב הרצוי. למשל מי שמשתמש בשירים כדי להפיג בדידות, יבחר בדרך כלל בשירים על בדידות ולא בשירים על שייכות. ולהיפך, מי שירצה להשתחרר מכבלי החברה, לא ידבר על חיים חופשיים בהכרח, אלא על תחושת המחנק והרצון להשתחרר, מתי שהוא בעתיד.

החידוש העיקרי במחקר היה כי המילים תאמו את המצב הנפשי הרבה יותר מאשר המנגינות. "למעשה לא גילינו קשר בין מאפיין מסויים של המנגינה - קצב, סולם, ז'אנר - לבין המצב הנפשי המסויים שבגללו אנשים נעזרו בשיר. לא גילינו מנגינות בדידות, או מנגינות להרגעה מסטרס.

"זה מעניין, כי מילים של שירים בדרך כלל לא נחשבות לכל כך חשובות בעולם הפסיכולוגיה של המוזיקה. בישראל אמנם שירים ידועים רבים נכתבו על ידי משוררים, אך ברבים מן השירים שנבחרו כשירי התמודדות, המילים הן פשוטות יחסית, ישירות, ורבים מן הכותבים הם קודם כל מוזיקאים ורק אחר כך כותבי מילים. ובכל זאת נראה כי המילים הן מקור הנחמה".

לשירי יום הזיכרון יש, כאמור, גם מבנה מוזיקלי מאוד ברור, אולם נראה כי באופן כללי, כאשר בני אדם מחפשים שירי נחמה, המילים הן המובילות את הבחירה.

מה מאפיין את שירי יום הזיכרון בישראל כשירי נחמה?
"גם בשירי יום הזיכרון המילים מאוד חשובות, וכך גם בשירי יום העצמאות. שיר כמו 'ארץ ישראל יפה וגם פורחת', יתפס כשיר ילדים. שירי האהבה הבוגרים למדינה הם מורכבים יותר. 'נחיה בה יהיה מה שיהיה', זה לא America the Beautiful". גם כאן, כנראה, אנחנו שרים את המצב הקיים, ולא את המצב שאנחנו שואפים אליו".

השנים האחרונות שינו את קאנון שירי יום הזיכרון?
"אנחנו רואים מעט שינויים במנגינות, למשל בלדות רוק אנרגטיות ולא בהכרח מינוריות שמביעות את אותן תמות של כאב, רואים יותר את הז'אנר המזרחי, ורואים יותר התייחסות לכאב וטראומה, כמו למשל בשירים של עידן עמדי. עם השנים ישנו דגש רב יותר על שירים שנכתבו על ידי הלוחמים עצמם.

"עוד נקודה מעניינת", אומרת פרס, "היא שכל השירים שאנחנו מדברות עליהן עכשיו כ'שירי יום הזיכרון', או 'שירי יום העצמאות', הם לא חלק מקנון משותף לכלל האוכלוסיה, אפילו לא כלל האוכלוסיה היהודית.

"חשבתי פעם שכולם לומדים בגן את אותם שירים, ומאז שאני עוסקת בעולם הפיוט היהודי, גיליתי עולם שלם של שירים אחרים שנוהגים לשיר בגני הילדים המסורתיים, הסרוגים או החרדים. לא כולם שרים 'שמחה רבה' בפסח או 'סלינו על כתפינו' בשבועות, אלא פיוטים המתאימים לחגים הללו ומתייחסים הרבה יותר לאלמנט הדתי שבהם. גם שירי יום הזיכרון והעצמאות במגזר המסורתי או והדתי-לאומי, הם לעיתים קרובות פיוטים או שירים עם אלמנטים דתיים יותר, כמו 'יהלומה' או 'למולדת שובי רוני', או 'והיא שעמדה', וכמובן שהם יתפללו ויגידו קדיש".

"זה בסדר להיתלות במילים"

אך המסר שמעוניינת פרס להעביר לגבי שירי התמודדות, משותף לכל המגזרים. "אנחנו בעצם רוצים להשתמש במחקר שלנו כדי להגיד לאנשים שזה 'בסדר' להיתלות כך במילים של שירים, ואין מה להתבייש", אומרת פרס. "כי כולנו רוצים לווסת את הרגשות שלנו לפעמים, ושירים הם כלי זול ולא מזיק לכך.

"גם לכותבי השירים אנחנו אומרים - כן, זה חשוב מה שאתם עושים, אנשים מקשיבים לזה. אנחנו ממליצים גם למטפלים לשאול את המטופלים על שירים שהם משתמשים בהם, כדי להבין מנין הם שואבים את הכוחות שלהם, להתמודד עם כל מה שהמציאות מניחה לפתחנו".

עוד כתבות

חולי סרטן חיים יותר שנים. אבל המדינה לא ערוכה / צילום: AI

"אולי אם הייתה לי קרחת היו רואים אותי": חולי סרטן חיים יותר שנים. אבל המדינה לא ערוכה לזה

מדע הסרטן והטיפול המתקדם בו הביאו בשורה לחולים, ובישראל כשני שלישים מהם זוכים לחיות יותר משנה מרגע הגילוי ● אלא שבפועל נוצר פה פסיפס מורכב של אנשים, עם צרכים שונים ומשתנים, שמערכות התמיכה לא יודעות לעכל: ממימון תרופות, דרך מענה בקהילה ועד הניסיון להשתלב בשגרה ובעבודה ● כרגע אין תוכנית לאומית ו"החולים החדשים" נופלים בין הכיסאות

שלמה קרעי, הליכוד הוועדה לדיון בהצעת חוק התקשורת, 08.12.25 / צילום: דוברות הכנסת, דני שם טוב

הרפורמה בתקשורת של קרעי: מה העובדות שמאחורי השינויים?

בשבועות האחרונים שמענו שלל טענות בעד ונגד הרפורמה בתקשורת שמוביל השר קרעי ● האם לגוף החדש שיקום באמת יש זיקה פוליטית, מה תהיה מעורבות הממשלה ברייטינג, ואיך תושפע מזה עצמאות גופי החדשות? ● המשרוקית של גלובס עושה סדר

ג'נסן האונג, מנכ''ל ומייסד אנבידיה, ועמית קריג, מנהל מרכז הפיתוח בישראל, במפגש עם אבינתן אור ונועה ארגמני

שורד השבי אבינתן אור נפגש עם מנכ"ל אנבידיה במטה החברה בארה"ב

המפגש התקיים במהלך ביקור של צמרת ההנהלה הישראלית במטה החברה בקליפורניה, כאשר אבינתן הגיע למקום בליווי בת זוגו, נועה ארגמני, שנחטפה עמו מהנובה ● ערב חטיפתו לפני יותר משנתיים, עבד אבינתן בצוות פיתוח הספקטרום של כרטיס התקשורת של אנבידיה

הדמייה  פרויקט east&. תחרות קשה / צילום: ויו פוינט

כמעט חצי שנה אחרי טופס 4, רוכשי דירות במגדל בתל אביב עדיין לא מצליחים להביא את הכסף

יזמי פרויקט &East מכרו 271 דירות, אבל מסרו רק 251 מפתחות מאז אישור האכלוס לפני כמעט חצי שנה, בגלל קושי של קונים להשלים את העסקה ● במקביל, אחת מכל חמש דירות בפרויקט עדיין לא מוצאת רוכש ● עוד דוגמה למצבו העגום של שוק הדיור

המאמצים לא הניבו את התוצאות המקוות. מנהיגי אירופה באחת משיחותיהם עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

השבוע שבו ארה"ב לא רק נטשה את אירופה, אלא פנתה נגדה

מסמך מדיניות חדש שפרסמה ארה"ב מכריז כי אירופה "בדרך להכחדה תרבותית" בשל הגירה מוסלמית וכי על וושינגטון לעודד מפלגות ימין ● אחרי שנה של חנופה, אירופה הופתעה לגלות השבוע כי טראמפ רק מגביר את ההתקפות עליה. הקרמלין, מצידו, מברך על המסמך האמריקאי

מנכ''ל אפל טים קוק. לפי דיווח בבלומברג יעזוב ב–2026 / צילום: ap, Richard Shotwell

האם אפל הולכת בעקבות IBM? השאלות הגדולות בעקבות גל העזיבות

שורת מנהלים בכירים עזבה בשנה האחרונה את אפל במה שנראה כמו חילופי דורות בארגון שמשיל את עורו ● ברקע: הניסיונות הכושלים של ענקית הטכנולוגיה להכות את המתחרים ב-AI, תרבות זהירה מדי שמבריחה טאלנטים והיערכות לסוף עידן המנכ"ל טים קוק ● בריחת מוחות או ניקוי אורוות?

מבלים בפסטיבל הבירה ''הופי'' / צילום: עידן עטייה

למה בוטל פסטיבל הבירה שעשה לישראל יופי של הסברה?

פסטיבל הבירה הבינלאומי "הופי" נערך בתל אביב 4 שנים, הביא הנה נציגי מבשלות בירה מחו"ל ואף שבר חרמות בזמן המלחמה ● השנה הוא לא יתקיים בשל רגולציה מחמירה: "הדרישה אבסורדית, עלות הבדיקה הנדרשת עולה על שווי הסחורה"

מערכת ההגנה האווירית ''ספיידר'' של רפאל

טיסה סודית אחת חושפת: רוסיה מוקפת במערכות הגנה אווירית ישראליות

מערכות ההגנה האווירית הישראליות עוטפות את רוסיה ● הסטארט־אפים הישראלים מכוונים לארה"ב ● סין מפתחת את היכולות ההתקפיות של מצרים ● סין מעתיקה את הכטב"ם האיראני שאהד 136 האיראני ● וגם: הרכש הביטחוני הגרמני מזנק ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

עוזי סופר, מנכ''ל אלפא תאו / צילום: אלפא תאו, מיכאל טולוב

חברת הביומד הישראלית שזינקה בוול סטריט בעקבות ניסוי בטיפול בסרטן המוח

הניסוי החדש הקפיץ את מניית אלפא טאו ב-21% מתחילת השבוע ● החברה עומדת להגיש את הטכנולוגיה שלה לאישור שיווק ביפן, אם יתקבל, יהיה זה המוצר המסחרי הראשון של החברה שעדיין אין לה הכנסות

האירוע שקיימה ניקוסיה עם סטארט-אפ ניישן סנטרל / צילום: Startup Nation Central

אחת הידידות הקרובות של ישראל שואפת להעמיק עוד יותר את הקשרים

קפריסין קיימה יחד עם סטארט-אפ ניישן סנטרל את אירוע Tech Horizons of the Mediterranean ● מאות מנהלי ועובדי פלאפון ו-yes לקחו חלק בשבוע מעורבות חברתית ● התערוכה שמוצגת במודיעין בהשתתפות אמנים מכל אירופה ● וזה המנכ"ל החדש של אקוואריוס ● אירועים ומינויים

לנה הידי ב''המופקרים''. הגבולות מיטשטשים / צילום: באדיבות נטפליקס

קורט סאטר חוזר להלך על התפר בין פשע להפקרות, הפעם במערב הפרוע

גם ב"מופקרים", הדרמה החדשה של יוצר "ילדי האנרכיה", לא חסרים דם, אלימות ופשע. רק שהפעם הזירה היא המערב הפרוע ● במרכז העלילה ניצבות שתי משפחות יריבות: האחת ענייה ונטולת מעמד, השנייה עשירה ומבוססת, ובחזית עומדות נשים חזקות שמובילות את הסיפור

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

הבורסה בת"א סוגרת שבוע חיובי: ת"א 35 עלה ב-3.5%, מדד הביטוח ב-10%

מדד ת"א 35 בשיא חדש, ה-57 השנה ● השקל מתחזק מול הדולר ● מדד הביטוח זינק ב-10% השבוע ● מניות השבבים הדואליות ירדו ● הפד הוריד את ריבית ארה"ב כצפוי, אך אותת כי לא צפויות הורדות נוספות בקרוב - וול סטריט ננעלה בירוק ●

BYD SEALION 05  פלאג–אין / צילום: יח''צ

בפחות מ-170 אלף שקל: הקרוס אובר הזה עושה כמעט 50 ק"מ לליטר דלק

הסינים ממשיכים לשנות את שוק הרכב, והפעם מגיע אלינו BYD SEALION 05: קרוס-אובר משפחתי מרווח ומאובזר היטב, המצויד בהנעת פלאג-אין בוגרת ומעניק טווח משולב חשמל-בנזין של מעל 1,000 ק"מ ● הרכב אינו חף מפגמים, אבל במחיר פתיחה של פחות מ–170 אלף שקל יש לו פוטנציאל להיות להיט מכירות

מחבלי חמאס בעזה / צילום: ap, Jehad Alshrafi

האזהרה הדחופה של חמאס למחבלים אחרי חיסול סעד

שני לוחמים במילואים נפצעו קל בפיצוץ מטען בדרום רצועת עזה ● גורם ביטחוני אמר כי גוברת ההערכה שראאד סעד, מספר 2 בחמאס, חוסל בתקיפה במערב העיר עזה ● ברויטרס דווח כי בשלהי כהונת ביידן, גורמי מודיעין אמריקאים השעו זמנית חלק משיתוף המודיעין עם ישראל, בשל חשש בנוגע להתנהלותה במלחמה ברצועת עזה ● עדכונים שוטפים 

שוק ההון והשקעות / צילום: Shutterstock

האנליסטים לא רואים בועת AI, אבל מסמנים מנצחות ומפסידות בשוק

בכמה בתי השקעות מובילים בוול סטריט כבר לא עוסקים בתהייה האם הראלי בקרב מניות הבינה המלאכותית משקף בועה ● במקום זאת הם מזהירים מהערכת חסר לעתיד התחום, וממפים את החברות שינצחו מההתפתחויות ב־AI ואת אלו שבכוננות ספיגה ● ומה מצב הישראליות?

אילוסטרציה: shutterstock

אלי לילי פרסמה את תוצאות הניסוי הטובות ביותר של תרופת הרזיה עד היום

למרות שהשקה עדיין לא באופק, הנתונים מהניסוי הקליני המוצלח מציבים את אלי לילי בעמדת זינוק מול המתחרות בתחום ההרזיה ● בממוצע, המטופלים איבדו כשליש ממשקל גופם, וחלקם אף הפסיקו את הטיפול עקב ירידה מוגזמת במשקל

זום גלובלי / צילום: Shutterstock

המכסים החדשים על סין, והבלונים שגרמו למצב חירום

ברקע האיומים של טראמפ להטיל מכסים על מקסיקו, האחרונה נוקטת צעדים נגד סין ● בליטא הכריזו על מצב חירום. הסיבה: בלונים ● ואיך פרסומת אחת עוררה זעם בהולנד - עד שנאלצה לרדת מהמסך? ● זום גלובלי, מדור חדש 

בורסת נאסד''ק בניו יורק / צילום: Shutterstock, Lucky-photographer

הירידות בוול סטריט החריפו לקראת הנעילה: ברודקום צללה 11%, השקל נחלש

נעילה שלילית באירופה ● מניות הקנאביס קפצו בעקבות כוונת טראמפ להקל על הרגולציה ● הסקפטיות סביב תחום ה-AI נמשכת: אורקל נפלה במעל 10% בעקבות הדוחות, ברודקום צנחה על אף שפרסמה תוצאות חזקות ● מחיר הנפט עלה לשיא של מעל שבעה שבועות ● הביטקוין נסחר סביב 90 אלף דולר

הפקולטה. על משפיענים פיננסיים / צילום: Shutterstock

היינו רוצים לחשוב שמשפיענים פיננסיים פועלים בעיקר ממניעים מקצועיים. בפועל הם יעשו הכול בשביל עוקבים

מחקרים שופכים אור לא מחמיא על המשפיענים הפיננסיים הפועלים ברשתות החברתיות ● ההמלצות של רובם מונעות מחשש מהחמצה (FOMO) ומהיצמדות לעדר ומתברר שדווקא הפחות מיומנים זוכים ליותר עוקבים ● וגם, הטייה בלתי מודעת פוגעת בהזדמנות לפצות על ייצוג מגדרי חסר בתחום

אודי כגן בקמפיין ביטוח 9 / צילום: צילום מסך יוטיוב

ענף הפיננסים משתלט על הפסקת הפרסומות: דיסקונט הזכורה ביותר, ביטוח 9 האהובה

הפרסומת של דיסקונט היא הזכורה ביותר זה השבוע השלישי, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה● ביטוח 9 מחזירים לאוויר פרסומת ישנה לרגל סוף השנה ● וחברת התקשורת פרטנר מתברגת גבוה כבר בשבוע הראשון באוויר