גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מיפן עד איטליה: המדינות שמשקיעות תקציבי ענק בקידום האוכל שלהן. ואיפה ישראל?

מיפן עד איטליה: מדינות רבות משקיעות תקציבי ענק בקידום האוכל המקומי שלהן בעולם בניסיון לרכוש השפעה פוליטית ● אז מי קובע מה טעים? לדברי מומחים, בלוטות הטעם שלנו מעוצבות על ידי אינטרסים, יחסי כוחות ומערכות שיווק אדירות ● ואיפה ישראל בתוך כל זה? כשאין הסכמה על המטבח הלאומי, הייצוג שלו מסתבך

''הסינית האדומה'' המיתולוגית בתל אביב. נסגרה ב־2017 / צילום: אייל פישר
''הסינית האדומה'' המיתולוגית בתל אביב. נסגרה ב־2017 / צילום: אייל פישר

בשנות ה־70, כשהמטבח הישראלי עוד גישש את דרכו בין גפילטע פיש לסלט חצילים, המדינה הצעירה החלה להתאהב בטעמים ממזרח אסיה, ואגרולים שמתפלשים ברוטב אדום זרחני הפכו במהרה לסנסציה. עשרות רבות של מסעדות סיניות שטפו את תל אביב, בעיקר את אזור דיזנגוף, ושימשו באותה תקופה כנציגות המקומית היחידה לאוכל מתת היבשת הרחוקה. כעבור שני עשורים הן פינו את הבכורה למסעדות יפניות שהשתלטו על התחום, ובראשית שנות ה־2000 ישראל כבר הייתה מובילה עולמית במספרן ביחס לאוכלוסיה.

באותה התקופה הסושי קנה את עולמם של המערביים לא רק בגלל שהוא נחשב כמאכל יוקרתי ובריא או כזה שמוגש במנות קטנות, אסתטיות ומוקפדות. הצלחתו היא תולדה של קמפיין אדיר וממוקד במימון ממשלת יפן, והיא לא המדינה היחידה שהבינה שהדרך ללב של הקהילה הבינלאומית עוברת בצלחת. האוכל שאנחנו אוכלים מלא במטען זהותי, כלכלי וחברתי, ומשרדי חוץ משתמשים בו כדי לייצא את התרבות המקומית, למשוך תיירים ולהגדיל את השפעתם בעולם.

ואיפה ישראל בתוך כל זה? כשהמטבח הלאומי עצמו שנוי במחלוקת, גם הייצוג שלו בעולם מסתבך. איך מספרים סיפור קוהרנטי כשאין הסכמה על השאלה - מה נחשב כאוכל ישראלי?

דיפלומטיה אחרת

"הטעם שלנו הוא יצור מאוד חברתי ופוליטי, ואפשר לעשות עליו מניפולציות", אומרת השפית וחוקרת האוכל רותי רוסו. "השימוש באוכל מפתח את העוצמה הרכה של מדינה, זו דרך לייצר השפעה ולהפיץ אותה לא באמצעות סנקציות וכוח, אלא באמצעות מניפולציה שגורמת לצרכן להרגיש שהבחירה בידיים שלו".

כך מסבירה רוסו, "יש בארץ פחות מאלף יפנים, אבל אני יכולה למצוא בכל שעה ביום את כל מה שאני צריכה בשביל להכין סושי. לעומת זאת, הקהילה האתיופית בארץ מונה כ־200 אלף איש, אך יש כאן בורות גדולה לגבי האוכל האתיופי".

צלחת החומוס הגדולה בעולם נכון ל־2012, באבו גוש. השיא נשבר לאחר מכן על ידי לבנון / צילום: ap

לא מדובר בטעם או העדפה אישית, רוסו תולה זאת בתקציבים אסטרונומיים של מיליארדי דולרים שהזרימה יפן לקידום המטבח שלה בעולם, וכאמור, היא לא היחידה. גם תאילנד עשתה חיל בתחום שזכה לשם "גסטרו־דיפלומטיה": שפים נשלחו ללמד טבחים זרים את סודות הווק, הוכנו שרטוטים של מסעדות בכמה רמות מחיר וניתנו הלוואות למהגרים כדי לעודד אותם להקים מסעדות תאילנדיות במדינות שבהן השתקעו. במקרה של קוריאה הדרומית, היא ניצלה את העניין הגובר בתרבות הפופ שלה - מדרמות טלוויזיה ועד מוזיקת קיי-פופ.

"כשמדינה משקיעה תקציבי עתק כדי לגרום לך לרצות להזדהות עם המותג המקומי שלה, אתה תלמד לאהוב אותו", אומרת רוסו, "אולי זה לא יהיה לך טעים בהתחלה - אבל זה לא שונה מקפה או מאלכוהול. יש פה עניין של האם יש לך אינטרס לאהוב את זה. לכן, כשמישהו אומר לי 'אוכל אתיופי פשוט לא טעים לי', אני עונה שיש 120 מיליון אתיופים שחושבים שהוא כן טעים. הטעם שלנו הוא נגזרת של למידה, אינטרסים, ושל מערכות שיווק אדירות שמעצבות את בלוטות הטעם שלנו. הביולוגיה שלנו פרימיטיבית: אנחנו אוהבים מתוק, מלוח, שומני ופריך. בסוף, אלו אינטרסים כלכליים שמכתיבים לנו מה אנחנו אוהבים ומה בא לנו לאכול היום".

עדיין מייצרת טרנדים

מי שמכיר מקרוב את מאמצי השיווק של יפן הוא ד"ר רוני בורנשטיין, מנכ"ל חברת ראקוטו קאסיי ויבואן של מוצרים מהמטבח האסייתי. "יפן משקיעה הרבה בלהביא את היצרנים שלה להשתתף בתערוכות מזון בינלאומיות ולהציג את התוצרת המקומית. הם דואגים להיות בכל תערוכה.

"הסוד טמון במיתוג נכון של מוצר בעל אופי מובהק. גבינות מאיטליה, יין מבעבע מחבל שמפאן בצרפת. היפנים מנסים לנכס לעצמם את רוטב הסויה. כל מדינה רוצה לקדם את העסקים שלה ולחזק את היצוא, אבל יש כאן גם ממד תרבותי: כשכולם אוכלים אוכל יפני, הוא הופך לחלק מהתרבות הגלובלית. אותו דבר קורה עם אוכל איטלקי, מקסיקני או צרפתי. זו דרך לייצר השפעה עולמית - מעין 'קולוניאליזם קולינרי'".

בורנשטיין עצמו נחשף לרוטב הסויה היפני במסגרת נסיעת עסקים בשנות ה־90. "כשחזרתי לישראל גיליתי שאנשים מביאים בקבוקים של סויה במזוודות". מאז הוא מייבא את הרוטב של חברת קיקומן לישראל, "במקרה של קיקומן, לא היה צורך לבצע שום שינוי. הבאנו את המוצר כמו שהוא - והוא הגיע בדיוק בזמן שבו החל טרנד עולמי של אוכל יפני. הדור הצעיר, ובעיקר קהילת ההייטק, חיפשו אוכל שנתפס כבריא, אסתטי, היגייני ומודרני. כל המושגים האלה התחברו יחד, וכך נולדה 'מגפת הסושי' העולמית. גם היום אפשר לראות טרנדים עולמיים דומים שמגיעים מיפן - כמו המאצ'ה למשל".

פרופ' ניר אביאלי מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בן גוריון מסביר שיצוא קולינרי הוא רק אפיק אחד לשימוש באוכל, שגם מכתיב יחסי כוחות בין קבוצות פנים־לאומיות, ובכלל. "ההחלטה של מה אנחנו רוצים לאכול, מה נחשק בעינינו ומה אנחנו לא רוצים לאכול - וכתוצאה מכך - גם עבור מה אנחנו מוכנים לשלם יותר או פחות, היא החלטה חברתית ולא כלכלית", הוא אומר.

כך לדבריו, האוכל שיחק תפקיד בהתנגשות בין התרבויות בישראל. "בתקופת העלייה ההמונית מארצות ערב, בשנות ה־50 וה־60, אחד הפרויקטים של המדינה היה 'לתרבת' במרכאות כפולות ומכופלות את העולים, וכביכול ללמד אותם לאכול בצורה מודרנית. לשם כך, צריך שהם יפסיקו לאכול אוכל עם ריח, טעמים וצבעים חזקים מדי, וצריך להרגיל אותם לאוכל אשכנזי. הניסיון הזה לא הצליח אלא ההפך: המטבח הישראלי הוא 'מזרחי'. לכן, גם אם שניצל - מאכל מרכז אירופאי קלאסי, הוא מנת דגל במטבח הישראלי העכשווי, כאשר הוא מוגש בפיתה עם חומוס וחריף (ועשוי מחזה עוף) הוא רחוק מאד מהמקור וטעמיו הם 'מזרחיים'".

דוגמה נוספת לאופן שבו אוכל מעצב היררכיות מצא פרופ' אביאלי גם בוויטנאם. "בצפון המדינה, לשתות כוס בירה לצד בשר כלב צלוי נחשב בילוי יוקרתי, בעוד שבמרכז ודרום המדינה זה ממש לא היה מקובל. מול העיניים שלי ראיתי איך זה נהפך פופולרי מסיבות שהן בעיקר פוליטיות, בגלל שהשלטון היה מרוכז בצפון ואם אתה רוצה יחסים טובים עם השלטון אתה מאמץ גם דפוסי אכילה שקודם אולי חשבת שהם דוחים. כלומר - הטעם של הכלב בכלל לא משנה בסיפור הזה".

רותי רוסו, שפית וחוקרת אוכל / צילום: David Vaaknin

מה מקור הבורשט?
"מה שאתה אוכל מעיד עלייך כאדם - עד כמה אתה קוסמופוליטי ותרבותי, ועד כמה אתה 'איש העולם הגדול'", מוסיפה רוסו. "ככל שהעולם הולך ונעשה יותר ימני אז יש יותר ויותר לחץ על סיווג מאכלים מסוימים עם זהות מסויימת. אנחנו רואים הרבה יותר מלחמות כאלה מול אונסק"ו בניסיון לגרום להם להכיר במאכל מסוים כנכס תרבות שמזוהה עם לאום, אומה ועם".

עימות כזה התרחש בשנים האחרונות סביב המלחמה באוקראינה. "המקור של הבורשט הוא באוקראינה, שמאוד גאה במורשת שלה, והוא חלק בלתי נפרד מהתרבות שלהם. עוד בראשית המתיחות המחודשת בין רוסיה לאוקראינה, לפני שפרצה המלחמה, הרוסים צייצו באנגלית מהחשבון הרשמי של המדינה שאין דבר יותר טעים מבורשט רוסי, בצירוף מתכון, מה שהיווה ניכוס מוחלט של המאכל האוקראיני לעצמם".

לדבריה של רוסו, "האוקראינים לקחו את זה מאוד קשה ומיד פנו לאונסק"ו שיכירו בבורשט כמאכל אוקראיני. הם פעלו במגוון מישורים, כמו למשל הפקת סרט דוקומנטרי על תולדות הבורשט. האוקראינים טענו, ובצדק, שהמהלך הזה של רוסיה הוא כוחני ואלים. הם ראו בו התחלה של מתקפה, ואכן רוסיה תקפה בסופו של דבר ב־2022. לאחר הפלישה, אונסק"ו באמת הכירו בבורשט כמאכל וכנכס תרבותי אוקראיני, דבר שהתקבל כהחלטה פוליטית המגבה את המדינה המותקפת".

לשווק את ישראל

אז איך מספרים את הסיפור הישראלי דרך אוכל? "לא ניתן להפריד את השאלה מה אוכלים וכיצד, משאלות של עמדה חברתית. עמדות חברתיות מעצבות דפוסי אכילה דרך סדרה של גורמים חומריים וסמליים", כתבה חוקרת התרבות ד"ר דפנה הירש במאמרה "אוכל קדימה אוכל".

לדבריו של פרופ' אביאלי, בישראל "אין קמפיין מסודר כמו שעשו תאילנד ופרו שממשלותיהן פעלו ב־20 שנים האחרונות לקידום המטבח שלהן, קמפיינים ששינו את הדימוי של הארצות. לשתיהן יש מטבחים נהדרים, אבל מה שמשפיע על הצריכה של האוכל הזה היא הדימויים התרבותיים והחברתיים. אם אנשים רוצים אוכל כזה טעים, אז מה זה אומר עליהם? שהם מתוחכמים, ושהם תרבותיים.

"כך פעלו גם ביפן וצרפת, שקיבעו תרבות אוכל בתור מורשת עולמית של אונסק"ו. ישראל מעולם לא הגישה את המטבח שלה, כי אין פה הסכמה על מה זה בכלל המטבח הישראלי".

ואולם, לדבריו ישראל מממנת אירועים שבמסגרתם שפים נוסעים לבשל אוכל ישראלי בחו"ל. "אני לא יודע אם זו הסיבה או התוצאה של ההצלחה של המטבח הישראלי בחו"ל. הייתה לו תקופת פריחה יוצאת דופן עד 7 באוקטובר. מסעדות ישראליות פתאום נהפכו מובילות בלונדון, בניו יורק, בפריז, ובכל מקום. וזה מעניין כי היחס כלפי המדינה, הוא בלשון המעטה אמביוולנטי. אחד ההסברים הוא שישראל במרחב ביניים בין מזרח למערב, אז זה בעצם אוכל מזרחי שאנשים ממוצא אירופי מגישים לאירופים אחרים".

לעומת זאת, רוסו אומרת שבעשרים השנים האחרונות ישראל הקדישה מאמצים רבים בנושא. "אני בעצמי הייתי חלק מזה, עבדתי עם משרדים ממשלתיים כמו משרדי התיירות, הכלכלה, החוץ ומכון היצוא בכדי לקדם את האוכל הישראלי בעולם, מתוך הבנה שזה חלק מהעוצמה הרכה של ישראל, בנוסף לתחום ההייטק. ניסינו למכור תדמית שאנשים ירצו לאהוב. ידעתי כשאני מגיעה לאיזושהי מדינה לקדם את האוכל הישראלי, האוכל הוא רק חלק קטן מהסיפור. אני חייבת למכור איזשהי חוויה. הייתי בבייג'ינג, טוקיו, מנילה, האנוי, סיאול, מילאנו, ניו יורק וטורקיה. בישלתי מטבח ישראלי, דיברתי עליו, הדגמתי אותו, התראיינתי עליו ואף הראיתי אותו בטלוויזיה בהמון תוכניות, בין היתר ב־NBC, CNN ו־ABC. עשיתי את זה כמעט בהתנדבות, כי הבנתי שהחשיבות של הדבר היא אדירה".

לדבריה של רוסו, את האוכל הישראלי דווקא ניתן לזהות די בקלות. "האוכל הישראלי הוא סוג של מפגש מאוד ייחודי שמתרחש רק כאן, בין תרבות של הגירה עם חקלאות מקומית. מצד שני אנחנו מאוד פרוגרסיביים, אנחנו מסתובבים הרבה בעולם ומביאים לפה עוד חומרי גלם, טכניקות וטרנדים. זה מרגיש נורא יהיר להגיד שיש פה מטבח, כי אנחנו מדינה צעירה. אבל חלה עם מטבוחה, שניצל, חצילים וטחינה זו מנה שלא קיימת בשום מקום אחר בעולם. המטבח הישראלי הוא מפגש. לא המצאנו את החלה ולא המצאנו את השניצל, אבל מה זה משנה? בסוף נוצר על הצלחת משהו שלא קיים במקומות אחרים בעולם. כל ישראלי ידע לזהות את האוכל הזה ברגע שהוא פוגש אותו, הוא ידע להבחין מתי ישראלי הכין לו את האוכל".

רוסו מבהירה כי העוצמה הרכה של ישראל בעולם, שבאה לידי ביטוי גם באוכל, ספגה מכה קשה מפרוץ המלחמה. "מהלכים של חיזוק הכלכלה וחיזוק הטכנולוגיה בישראל תורמים בצורה משמעותית גם לחיזוק המטבח הישראלי בעולם. עם זאת, אני לא חושבת שעכשיו זה הזמן לקדם באינטנסיביות את המטבח הישראלי בחו"ל. כרגע, צריך להתמקד בחיזוק הטכנולוגיה והכלכלה, מתוך הנחה שהם בסיס העוצמה הרכה של ישראל. זה לא הזמן לעשות מהלכים לקידום המטבח הישראלי, כשיש לנו חטופים בעזה".

עוד כתבות

רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה / צילום: ap

סדקים בכתר ובקבינט: רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה

"אתה אדם טוב בצורה יוצאת דופן", כתב דיפלומט נורבגי בכיר לאפשטיין, והוא לא לבד ● ממסדרונות השלטון בפריז ועד למעצרו ההיסטורי של הנסיך הבריטי לשעבר: השערוריות המביכות בצמרת הופכות לחשד לפלילים ● המחיר הוא פגיעה אנושה באמון הציבור במוסדות היבשת

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה ירדה בוול סטריט

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: כדיה לוי

סיור גלובס בעקבות המנהרות בגבול הצפון: איך חיזבאללה חפרו אותן?

סיור ביטחוני, שנערך בסמוך לגדר המערכת באזור מטולה, במסגרת כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, הציג למשתתפים את הסיפור שמאחורי מערך המנהרות החודרות לישראל שהקים חיזבאללה

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן