גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מייקל אייזנברג לא מבין חברות שמוציאות כסף מהארץ ומצהיר: אני לא הולך לפוליטיקה

מייקל אייזנברג, אחד המשקיעים הוותיקים בהייטק המקומי, מביע אמון בשוק הישראלי אך לא חוסך בביקורת כלפי המדיניות הכלכלית ● בראיון לגלובס, הוא מציע פרדיגמה כלכלית חדשה, מתייחס לשמועות שהוא התכוון לפרוש מקרן אלף בראשה הוא עומד ומבקש לשלוח מסר אופטימי לכבוד יום העצמאות ה־77 למדינה: "יהיה פה טוב"

מייקל אייזנברג / צילום: יונתן בלום
מייקל אייזנברג / צילום: יונתן בלום

הראיון עם מייקל אייזנברג, אחד המשקיעים הוותיקים בהייטק הישראלי, נערך במשרדים של קרן ההון סיכון שלו אלף (Aleph), שממוקמים בלב תל אביב. הוא בכלל מתגורר בירושלים, יהודי אמריקאי חובש כיפה שנע בקלות בין שני העולמות - הרוחניות המסורתית של ירושלים והאנרגיה היזמית ולעיתים גם החומרית של תל אביב.

האזהרה של המנכ״ל החשוב בעולם
המשקיעים מבולבלים, בת הזוג חוששת לחייה: לאן נעלם אלי רייפמן?

קרן אלף בראשה הוא עומד, השקיעה לאורך הדרך בחברות כמו וויקס, לימונייד ו־Fiverr. אבל אייזנברג ממזמן כבר לא עוד משקיע; הוא גם כותב ספרים, מתראיין באולפנים, מצייץ כמעט בכל יום, מייעץ לפוליטיקאים מאחורי הקלעים (עד כדי שמועות שהצעד הבא יהיה להצטרף לפוליטיקה) ומביע עמדות ברורות - ישראל היא הבית, וכדי שהיא תמשיך להתקיים, אנו חייבים לשאול מחדש מה היא רוצה להיות.

"אנחנו צריכים לצאת למסע של שנתיים לברר עם העם מה הוא רוצה", אומר אייזנברג בראיון חגיגי לגלובס לכבוד יום העצמאות ה־77 למדינת ישראל. השיחה איתו נוגעת כמעט בכל תחום: מפוליטיקה, דרך עסקים ועד ליחסים בין־אישיים. יש לו ביקורת, יש לו תקווה, והוא חוזר ואומר: "יהיה פה טוב". אבל רק אם נעשה סדר.

"לא 'לקטלג' אותי תחת קטגוריות"

אייזנברג (53), אב לשמונה, נולד במנהטן שבניו יורק למשפחה דתית והתחנך בבתי ספר אורתודוקסיים. בבגרותו, הוא למד בישיבת הר עציון שבאלון שבות.

אתה מגיע מהציונות הדתית, אחד מהשבטים בחברה הישראלית שקורה בה שינוי מרתק: מחד, ההנהגה הישנה שלה נמחקה, ומאידך במגזר גוברת הקריאה לגיוס חרדים, השותף הטבעי לממשלות הימין. האם מהחברה הזו יגיע השינוי הפוליטי הבא?

"ראשית, אני לא מגדיר את עצמי כאיש של הציונות הדתית ואני ממליץ לא 'לקטלג' אותי תחת קטגוריות. אני חושב שהממשלה הבאה שתקום צריך לשקף את הרוב הציוני המאוד רחב שקיים כאן. דבר שני, זו עוולה מוסרית ממדרגה ראשונה שההנהגה החרדית לא נותנת לצעירים שלה להתגייס. אני לא יודע איך הם עומדים בצד, כשאחרים יוצאים למלחמה כבר 18 חודשים. אני לא יודע איך צעיר חרדי בן 18 או 19 או אפילו 21, יושב בבית המדרש כשהוא רואה אנשים נשואים 'טוחנים' 300 ימים במילואים בשנה".

גם בהקשר למדיניות הכלכלית של ממשלות ישראל לדרותיהן, אייזנברג לא חוסך בביקורת נוקבת. "מרגרט תאצ'ר אמרה - בסופו של דבר נגמר הכסף של אחרים. המפלגות החרדיות מהנדסות את הנושא של מדינת הרווחה. הן מהנדסות את מדינת הרווחה בצורה סוציאליסטית. מחלקים קרקעות לקבוצות שלא משרתות בצבא - בהנחות מטורפות.

"אני נגד מחיר למשתכן ונגד חלוקה לא שוויונית של מחירי קרקעות. מי שצריך לקבל את זה אלו המשרתים". בכך, הוא גם מפנה אצבע מאשימה למפלגת השלטון בעשורים האחרונים: "גם בליכוד זה ככה. רפורמת 'הצדק התחבורתי' של מירי רגב לדוגמה - מה זה אם לא סוציאליסטי? זאת ממשלה שמורכבת מרוב סוציאליסטי".

בהקדמה לספרו, "אנו הישראלים ההירואיים", מציע אייזנברג פרדיגמה כלכלית חדשה כדי לפתור את הבעיה. במקום להתמקד בשוליים ובקיצוניות של החברה, הוא קורא להשקיע במה שהוא מכנה "האדם החציוני" - אדם מאמין אך לא בהכרח דתי, חלק ממשפחה בה שני בני הזוג עובדים, עשה שירות צבאי או לאומי ויש לו 2־4 ילדים. "מדינות רווחה במערב פושטות רגל והפוליטיקה מתמקדת בשוליים במקום בעיקר".

ובמילים אחרות, אייזנברג מציע לעבור לכלכלה המתמקדת בחיזוק מעמד הביניים שנושא את נטל המסים והשירות הצבאי. לגישתו, כספי המדינה צריכים להיות מופנים בראש ובראשונה לחיזוק אלו שקרובים לשכר החציוני במשק (כיום כ־10,500 שקל) ולא למי שמרוויחים הרבה מעל או מתחת לכך. "זו לא המצאה, הוא מסביר, "אלא חזרה למודל היהודי המקורי כפי שמתואר בספר במדבר, שם חלוקת הנחלות בארץ התמקדה במשרתי הצבא.

"אני לא ליברטריאן, אם זה משתמע כך, כי אני לא חושב שמי שפוטר מעבודתו לא צריך לעזור לו למצוא עבודה נוספת, או שמישהו שיש לו בעיות בריאות צריך להסתדר לבד, אבל ברמה הכללית, מדינת רווחה צריכה לתת תמיכה בצמיחה וברשת ביטחון של חינוך ובריאות - ובעיקר בריאות. היא לא יכולה לשאת בהכול".

"הקיטוב הפוליטי ילך ויגדל פה"

בחודשים האחרונים נראה שישראל חזרה לתקופה של קיטוב פוליטי, ולחלקים נרחבים בענף ההייטק יש מה לומר בנושא. מאז פרצו הפגנות נגד השינויים שהממשלה מקדמת במערכת המשפט, בכירי ענף ההייטק, בהם מנכ"ל מיכה קאופמן, תומר בר זאב, עדי סופר תאני ותום ליבנה, הובילו הפגנות מחאה, בעוד שרבים אחרים בענף, כמו ניר צוק או גיל שוויד, מילאו את פיהם מים בנושא.

מה עמדתך בעניין?
"אני זמן רב מנסה להתחקות אחרי הגורמים לקיטוב פוליטי, ולא רק בישראל. התופעה הזו קיימת גם בארה"ב, באנגליה ובכל מדינה דמוקרטית. יכול להיות שזה קורה גם במדינות אוטוקרטיות, רק שפחות שומעים על כך. אני מנסה להבין האם הקיטוב הוא תוצר של הרשתות החברתיות ולענות על השאלה מדוע הוא פחת ב־7 באוקטובר. אני שואל את עצמי: מה קרה פה בעצם? פרצה כאן סולידריות לפתע?

"פרופ' רונלד פרייר מאוניברסיטת הרווארד, שהוא ידיד קרוב שלי, ניסה בעבר להסביר את התופעה הזו כך: כשהמציאות הופכת למורכבת יותר וקיים מנעד רחב יותר של תופעות שניתן לפרש בעיני המתבונן, מתחזקת אצל הפרט התודעה שהוא צודק וכל מה שקורה מחזק את עמדתו. מה שקורה בעידן האינפורמציה הבלתי פוסקת היא מנעד רחב יותר של מידע, כך שנוצרים יותר אירועים שיכולים להתפרש בעת ובעונה אחת כדבר והיפוכו בעיני המתבונן, כל אחד לפי הנטייה שלו. הפרשנות הזו יוצרת קיטוב".

מחאת ההייטק בקפלן / צילום: מחאת ההייטקיסטים

ומה קרה אחרי 7 באוקטובר? מנעד הנושאים שדנים עליהם התכווץ לדברי אייזנברג. "למשל, על נושא המדינה הפלסטינית אין כמעט מחלוקת מאז. כאשר עצימות המלחמה פחתה והנושאים שמדוברים בציבור ובתקשורת בשגרה חוזרים לסדר היום - לכל אחד יש פרשנות לפי תפיסתו. ככל המידע ילך ויתרחב, כך הקיטוב הפוליטי יגדל פה ובמקומות אחרים. השאלה היא מה התרופה לכך. אני חושב שכולנו נסכים שמלחמה איננה תרופה טובה לדבר הזה. אנחנו לא רוצים שרק נתעסק במלחמות כל היום".

מייקל אייזנברג לא מפחד להביע את דעתו ברשתות - אבל לפעמים זה יכול להיגמר גם בתביעה משפטית, כמו במקרה של אהוד ברק ואהוד שניאורסון, שעומדים מאחורי חברת הסייבר ההתקפי פאראגון. בפברואר האחרון פורסם כי השניים הגישו התראה לפני נקיטת הליכים משפטיים נגד אייזנברג, בעקבות פוסט אנונימי ששיתף ברשת החברתית X, בו נכתב בין היתר כי השניים פגעו בביטחון מדינת ישראל על ידי גיוס מיטב המהנדסים שלה ופגיעה בעבודתם של אנשי 8200.

השניים אכן תבעו אותו, ולדבריו של אייזנברג, הוא אמנם "מאוד מסכים שמדינת ישראל צריכה סייבר התקפי", אך מאמין ש"מכירתו לחברה אמריקאית היא לא טובה לביטחון". הוא מוסיף שהמכירה "הייתה יכולה להוות פגיעה בביטחון המדינה", ומציין שפרטים נוספים "יתגלו בכתב ההגנה". עם זאת, הביע אייזנברגה תמיהה על עצם התביעה. לדבריו, הוא לא מכיר אישית את אהוד ברק ו"לחצתי איתו יד פעם אחת. באופן מפתיע, ינון מגל גם צייץ את הפוסט הזה למשל, יוסי יהושע צייץ, ואיכשהו אהוד ברק בחר לתבוע אותי, ואין לי מושג למה".

"הוצאת הכסף מישראל זו טעות עסקית"

הקיטוב לא מתבטא רק במישור הפוליטי, אלא גם במישור העסקי. עוד בטרם פרצה המלחמה, ובצל ההפיכה המשטרית, החלו גורמים שונים בהייטק הישראלי להכריז על כך שהם פועלים להעברת נכסים ופעילות אל מחוץ לישראל. אייזנברג מחזיק בדעה נחרצת בעניין - אבל בכיוון ההפוך.

"אני לא שותף למישהו שרוצה להוציא מפה כסף. אני חושב שזה לא נכון, לא מבחינה עסקית ולא מבחינה לאומית. אנחנו חייבים למסד פה את חוקי המשחק מחדש כי אנחנו מדינה שהוקמה על ידי ההסתדרות. זו עובדה היסטורית. עכשיו המדינה בת 77 ואי־אפשר להמשיך ככה. העניין הזה מתבטא בכל המנגנונים ורפורמה היא חשובה כאן כי הטכנולוגיה מתפתחת בקצב מואץ, המערכות הממשלתיות איטיות, האוכלוסייה גדלה ואי־אפשר לנהל ככה את המדינה. הכול פה איטי מדי. אם אנחנו רוצים להיות מדינה שמתאימה למאה ה־21, צריך להתאים אותה לכך. המשקולות האלו, כמו של הייעוץ המשפטי והמערכת המשפטית, כבדות מדי גם על הממשלה וגם על המשק".

איזו משקולת משפטית יש על התעשייה הפרטית כאן?
"אין יציבות במשטר המס לקרנות וגם דיני השותפויות לא מפותחות, וזו רק דוגמה אחת. הגישה מרחיקת הלכת של בית המשפט שיש לו נגישות לכל מקום מכבידה על המשק. מה שאתה מכנה שומרי הסף והייעוץ המשפטי - זה נולד כאן כי אין לנו אמון במערכת הפוליטית שתמנה אנשים טובים שיפעלו לפי החוק. לכן, צריכים למסד כאן שלושה דברים: הראשון הוא חוקה, ואני אישית בעד חוקה רזה; שנית, צריך לסדר מחדש את הבלמים המשפטיים כי הם כבדים מדי ושלישית צריך למסד מחדש את המנגנון המחוקק. אולי צריך כאן מעין סנאט או בית לורדים? אולי צריך להחליף את מוסד הכנסת? אני לא יודע איזה מנגנון חלופי מתאים, אבל אני חושב שהתיקונים שהוצעו בוועדה למינוי שופטים הם זוטות.

"דיברתי על הוצאת כסף מישראל ולא על השקעות. מותר וטוב, כמובן, להשקיע בחו"ל. אין לי שום התנגדות לפיזור כספים. אבל כאמור, האם זה נכון לחברת הייטק להוציא את הכסף מישראל? התשובה היא חד־משמעית לא, הן ברמה העסקית והן הלאומית. טוב פה ויהיה טוב פה. אנחנו מקימים חברות ישראליות. אנחנו רוצים להקים חברות ענקיות ולנהל אותן מפה לטובת המדינה והחברה הישראלית. ההשקעה בשוק ההון המקומי על פני מדדים זרים התבהרה כהשקעה לא רעה בכלל.

"אנחנו צריכים להיות המקום הכי מושך בעולם ליזמים ולמשקיעים. זו המטרה - למשוך אנשים להקים פה חברות. הטענה הבסיסית שלי לגבי כל משטור המיסוי - ובכך אנחנו בתחרות עם העולם".

בדרך לפוליטיקה? "אין לי כוונה כזו"

אייזנברג הקים את קרן ההון סיכון אלף בשנת 2013. היום שותפים בה גם אדן שוחט, יעל אלעד ותומר דיארי והיא מנהלת הון בהיקף של כמעט 900 מיליון דולר. לאחרונה פורסמו בתקשורת שמועות כי אייזנברג בדרך לעזוב את הקרן, אותן הוא הכחיש בתוקף. "בתקשורת יוצרים סיפורים כדי לייצר עוד סיפורים. זו לא עשייה אמיתית - ומה שלא עשייה אמיתית, פשוט לא מעניין אותי. אני לא יודע מאיפה הגיעה השמועה הזו. הייתי בפגישה בלי הטלפון שלי, וכשיצאתי ממנה, הנייד לא הפסיק לרטוט. אמרתי לעצמי שאולי היה פיגוע. ואז שלו חוליו התקשר אליי, ואמר: 'למה אתה לא מספר לי?'. לא הבנתי מה הוא רוצה ממני והוא שלח צילום מסך. ככה נודע לי".

אבל אומרים שאין עשן בלי אש. האם תוכל להגיד בפה מלא שאתה נשאר בקרן אלף ולא מתכנן מהלכים חדשים שיובילו אותך לשלב חדש בקריירה?

"אני בכוונה לא מגיב לדברים שהיו חסרי שחר מלכתחילה. בהיותי שותף באלף וגם לפני זה בקרן בנצ'מרק ומאז שעליתי לארץ, תמיד נרתמתי ותמיד ארתם למה שיכול לקדם את מדינת ישראל".

עם כל המעורבות היומיומית שלך בענייני חברה וכלכלה, נראה שהמקום שלך בפוליטיקה, לא? מה גם שההערכות מדברות על הצטרפות שלך למפלגה החדשה שמקים נפתלי בנט.

"אין לי כל כוונה כזו. אני מכיר את הדיבור על הצטרפות לכמה וכמה מפלגות, אבל אף אחד לא דיבר איתי על זה, וגם אני לא דיברתי על זה עם אף אחד".

הפגנת חרדים נגד חוק הגיוס, ירושלים / צילום: אוריה תדמור

הוא מתייעץ איתך?
"אני לא אדבר על זה. אני בכוונה לא מדבר על הפעילות הציבורית שלי, ומה שידוע הוא רק מה שפורסם - חוק 'מעמד המשרת' שכתבתי עם ח"כ משה סעדה והעבודה עם השר בצלאל סמוטריץ', שהוציא את העניין הזה בעצמו. אחרת לא הייתי מדבר על זה".

כשאייזנברג נשאל בהמשך הראיון על פעילות הקרן, שנדמה שהקצב שלה לא גבוה, הוא אומר: "זו לא תחרות קצב, אלא תחרות תוצאות. הקצב שלנו מאוד עלה מאז המלחמה. השקענו הרבה בשנה וחצי האחרונות. אנחנו לא במרוץ לעשות כמה שיותר עסקאות. אנחנו רוצים להיות בעסקאות הנכונות".

בתחום שלך, מי שהשקיע בקרנות זרות הרוויח יותר. רוב קרנות ההון סיכון המקומיות לא השיאו תשואה.
"אני לא מכיר את המספרים שלהן, אז אני לא יכול להביע עמדה. בקרן אלף אין לנו משקיעים ישראלים".

היית רוצה לגייס משקיעים ישראלים?
"אני מאוד שמח עם המשקיעים הנוכחיים שלי. הם אנשים טובים".

באופן כללי, אתה חושב שקרנות הון סיכון ישראליות נחשבות לפחות אטרקטיביות?
"יש ירידה מאוד עקבית בכמות הכסף של המשקיעים הישראלים. זה עובד בגלים. בשנות ה־2000 הגיעו סקויה למשל, אחר כך הייתה ירידה ב־2008־2009, וזה חוזר בגלים. באלף, אנחנו כל הזמן מחפשים את דור העתיד. אם נמצא את האדם המתאים - ניקח. אם לא - אז לא".

מה דעתך על קרנות בתחומים ספציפיים, במיוחד בסייבר?
"אני חושב שגילי רענן הוא המשקיע הכי טוב בסייבר. יש לו שיטה ייחודית שלא מתאימה לאלף. ואם אני לא יודע להתחרות בשיטה של רענן - עדיף לי לא להשקיע בתחום, כי אני אקבל את סוג ב' ואני לא רוצה. יש שוק מספיק גדול של יזמים".

בנושא מעט אחר - רענן כהן, יזם שהשקעת בחברה שלו (ברינגג), כתב ספר על הצד האפל של עולם הסטארט־אפים וישנן שמועות שאתה מככב שם.
"החברה נפרדה מרענן כהן. הוא יכול לכתוב ספר פיקציה כאוות נפשו. אני מעריך שמשקיע שלא רואה את טובת החברה לנגד עיניו הקריירה שלו בהון סיכון תהיה נורא קצרה ואני בביזנס הזה כבר 30 שנה".

על כך הגיב כהן: "אני שמח שמייקל נהנה מהספר שלי. אני משאיר לכל אחד מהקוראים לבחור מה מרגיש לו אמיתי, ומה נשמע לו כמו 'פיקציה'".

"הבינה המלאכותית תשנה הנחות יסוד"

אחד הנושאים שכובשים בימים אלה את עולם ההייטק הוא הבינה המלאכותית, שמשנה מקצה לקצה את הענף כולו. בניגוד לאחרים, שחוששים מאבטלה כרונית שיכולה להגיע גם ל־40% בעקבות הכלי העתידני, אייזנברג מקפיד לשמור על אופטימיות. "אני חושב שכמו במהפכה התעשייתית, גם בזו הנוכחית יהיה גל של אבטלה שבסוף ימצאו מה לעשות עם האנשים. הבינה המלאכותית כן תזעזע הרבה עסקים, אבל יהיו גם הרבה עסקים חדשים שיבנו על בסיס ה־AI. זאת תקופה מאתגרת, כי הרבה מהנחות היסוד שלנו לגבי מהי תעסוקה פשוט ישתנו. יותר אנשים יהיו עצמאים בזכות הכלי הזה".

"אין מקום יותר טוב לגור בו מישראל"

בסיוף הראיון, אייזנברג מבקש לחזור לסוגיית הפילוג בעם. "עתיד העם היהודי ועתיד מדינת ישראל מטרידים אותי. אין ספק שעשור של עבודה להפוך את מדינת ישראל והחברה למקום שאתה חייב להתאגד נפגעה מאז שהרפורמה המשפטית נכנסה לחיינו; ולא משנה אם יקראו לזה רפורמה חפוזה ולא מחושבת בכלל על ידי יריב לוין או תבהלה. יש עובדה אחת - להתאגד בארץ נהיה פחות פופולרי והמלחמה קצת תרמה לזה וזה דבר שצריך להחזיר אותו".

אבל הרבה אנשים עוזבים עכשיו את ישראל.
"אחרי שנים סוערות, שהחלו בקורונה, נהיה קשוח פה. אנשים צריכים להתאוורר. ישבתי לא מזמן עם מישהו שעשה ריילוקיישן. אחרי שנתיים, בהן הוא נחשף לאנטישמיות בחו"ל, הוא הבין שזה לא אותו דבר לגדל ילדים במקומות האלה וחזר לארץ. אין מקום יותר טוב לגור בו'".

עוד כתבות

בלי נופים, טיולים ואטרקציות: ברוכים הבאים לחופשות השינה / צילום: Shutterstock

עם 16 שעות שינה ובלי אטרקציות: הכירו את טרנד החופשות החדש

סוכריות גומי עם שמן קנאביס, כריות שזוכרות את מבנה הראש וגם מיטות שמנתחות את איכות השינה ● קבוצה הולכת וגדלה של נופשים חיפשה פתרון לעייפות - ופיתחה טרנד שהיא מכנה sleepcation ● תעשיית האירוח מציעה ועוד ועוד שדרוגים, אבל מומחים מזהירים: "זה אינו פתרון משמעותי לחוסר"

כבר לא "רוקי" ו"קראטה קיד": לספורטאים בקולנוע היום יש נקודות חולשה

מסימון ביילס ועד הקאמבק של אליסה ליו - מהפכת הספורטאיות של העשור האחרון לא נולדה על הפודיום, אלא בהחלטה לעצור ולחזור לתחרות בתנאים שהן מנסחות לעצמן ● התופעה לא פוסחת על המסך ההוליוודי, שמחליף את הפוקוס מהשאלה "איך הם מנצחים?" ל-"מה נשאר מהם אחרי הניצחון?"

פיטר פלצ'יק / צילום: פאקו לוזאנו

"התמסחרתי? אין לי בעיה עם זה": פיטר פלצ'יק לא מתנצל על זה שהוא עושה כסף

לצד קריירת הספורט המרשימה, פיטר פלצ'יק דאג לפתח קריירה מסחרית, לשמש כפרזנטור של מותגים חזקים ואפילו להשתתף ברוקדים עם כוכבים ● בראיון לפודקאסט "מגרש עסקי" הוא מספר איך נראים החיים הכלכליים של ספורטאי אולימפי בישראל, ומשחזר את הרגע המיוחד עם המאמן שלו אורן סמדג'ה ● והיעד הבא? "אני בשלבים של הבאת מותג בלוקצ'יין לארץ. בעוד עשור אהיה עמוק בעולם העסקי"

תור לקוםות בסניף של טיב טעם, הבוקר / צילום: באדיבות עובדי טיב טעם

הבהלה לנייר טואלט: התנפלות על רשתות השיווק. אלה המוצרים המבוקשים

בעקבות התקיפה באיראן והאזעקות הבוקר, נרשמה עלייה של מאות אחוזים בתנועת הלקוחות ברשתות הפתוחות בשבת עם זינוק בביקושים למים, שימורים ונייר טואלט ● ברשתות מדגישים כי אין מחסור וכי המלאים מלאים, בעוד שירותי המשלוחים המהירים הושבתו בהתאם להנחיות פיקוד העורף

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: Reuters, Anadolu

למה טראמפ העדיף לתקוף דווקא בתזמון הזה?

בחינת התנהלותו של נשיא ארה״ב מצביעה על נטייה ברורה להכריז על צעדים נפיצים כשהבורסה סגורה ● מה עומד מאחורי ״אפקט סוף השבוע״ וכך תהנה ממנו הפעם גם ישראל

ג'ק דורסי, מייסד טוויטר וסקוור / צילום: Shutterstock, Frederic Legrand - COMEO

היזם שמפטר 4,000 עובדים ביום אחד. מה הוא יודע שאנחנו לא

גל פיטורים נוסף; ג'ק דורסי, ממייסדי טוויטר ומנכ"ל חברת התשלומים האמריקאית בלוק, הודיע בדואר אלקטרוני לבעלי המניות שלו כי החברה תקצץ קרוב למחצית מעובדיה ● בלוק, שנסחרת בבורסת ניו יורק לפי שווי שוק של 33 מיליארד דולר, ייצרה רווח נקי של כחצי מיליארד דולר ברבעון השלישי של השנה שעברה ● המנייה זינקה במסחר המאוחר בכ- 24%

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

סקוט ראסל מנכ''ל נייס / צילום: באדיבות נייס

השכר נחשף: כמה הרוויח מנכ"ל נייס בשנת 2025?

חברת התוכנה נייס פרסמה הלילה את מסמך ה-20F שלה לשנת 2025 וחשפה את עלות שכרו של המנכ"ל שעמדה על 12.7 מיליון דולר, בעיקר באמצעות תגמול הוני ● וכמיטב המסורת של נייס, גם שאר בכירי החברה נהנו משכר גבוה

איזו בשורה יקבלו בקרוב 700 אלף עובדי המגזר הציבורי?

מה הם היעדים המבוקשים לרילוקיישן מצד ישראלים עשירים, ומדוע הנגיד הותיר את הריבית על כנה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

פעילות מערכות ההגנה האווירית במהלך מבצע עם כלביא / צילום: משרד הביטחון

הטילים האיראניים שמאיימים על ישראל, ומערכות ההגנה נגדם

איראן מאיימת בתגובה חריפה אחרי התקיפות הישראליות והאמריקאיות ● מהן מערכות ההגנה האווירית הישראליות, אילו טילים נמצאים בארסנל האיראני, ומה קורה אם האיומים מגיעים מכיוון הים? ● גלובס עושה סדר

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

כמה זמן לוקח לכטב"מים להגיע מאיראן לישראל וכמה לטיל בליסטי?

איראן הודיעה כי גל של עשרות כטב״מים נמצא בדרכו לישראל ● כמה זמן ייקח להם להגיע, מה ההבדל בין סוגי הטילים השונים ומה כולל מערך ההגנה האווירית של ישראל? ● גלובס עושה סדר

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; אנבידיה נפלה ב-5.5%, מניות הקוונטים זינקו

נאסד"ק ירד ב-1.2% ● מניות התוכנה עלו, זה היום השלישי ברציפות ● מניות הקוונטים זינקו בעקבות דוחות טובים של IonQ ודי ווייב ● עלייה קלה במספר המובטלים החדשים בארה"ב ● התשואה על אג״ח ממשלת ארה״ב ל-10 שנים ירדה לשפל של 2026 ● אחרי ההתאוששות אתמול, הביטקוין נסחר סביב 68 אלף דולר

עשן מתנשא מעל מרכז העיר טהרן לאחר פיצוץ, הבוקר / צילום: Reuters, Anadolu

שעות לפני התקיפה: פלטפורמת ההימורים התחילה לגעוש

בזמן שמערכות המכ"ם התחממו, פלטפורמת "פולימרקט" כבר הראתה זינוק של 100% בהסתברות לעימות ● אחרי שהשוק "סגר את הפינה" על התקיפה האמריקאית הקרובה, השאלה הגורלית על עתיד המשטר ב-2027 נסחרת כעת ביותר מ־50%

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

3 טילים נורו לישראל; עשרות משגרים הושמדו במערב איראן

התרעות הופעלו ברחבי הארץ אחרי שיגורים מאיראן • פיצוצים בבסיס האמריקני בבחריין, וגם באבו דאבי • דיווח: התקיפות הישראליות מתמקדות במערך הטילים, האמריקניות - בגרעין ובמשטר האיראני • גורם ביטחוני ל-N12: "'מבצע עם כלביא היה הפרומו" • הנשיא טראמפ בקריאה היסטורית לעם האיראני: "יש לכם הזדמנות שאסור לפספס" • עדכונים שוטפים

עשן בבחריין לאחר התקיפות מאיראן / צילום: Reuters

כטב"מים בבחריין, טילים בקטאר: איראן תוקפת בסיסים אמריקאיים במפרץ

המתקפה האיראנית מתרחבת מעבר לישראל, כשדיווחים מבחריין, קטאר ואיחוד האמירויות מצביעים על תקיפות לעבר בסיסים אמריקאיים, יירוטים והנחיות חירום לתושבים ● לפי הערכות קודמות, עשרות בסיסים של ארה”ב הפרושים במזרח התיכון היו צפויים להפוך ליעד במקרה של הסלמה, והאיומים האיראניים למקד פגיעה ב"נקודות התורפה" האמריקאיות מתממשים כעת בשטח

המבורגר שרימפס / צילום: חיים יוסף

לא טרנדית ולא מתחנפת: מסעדה שהיא עדיין אחת הטובות בת"א

המסעדה שייסד אוראל קמחי לפני 13 שנה מציעה אוכל גבוה או פשוט, בצלחות פיין דיינינג או שאוכלים עם הידיים – העיקר שתתענגו

שלמה איזנברג / צילום: תמר מצפי

אחרי הקריסה במניה: שלמה אייזנברג פרסם הצעת רכש למזג את מלם תים לחברה האם

בעל השליטה מקפל שכבה, לתוך החברה האם, באמצעות החלפת מניות אחרי שקיבל את אישור רשות המסים שהאירוע לא ייחשב כאירוע מס ● בחודש האחרון מניות חברות ה- IT קרסו בבורסה בעקבות החשש שה- AI עלול להחליף את חברות התוכנה ● מלם תים צללה ביותר מ-30%

מיני ACEMAN / צילום: יח''צ

אחרי הוזלה של 40 אלף שקל: האם המכונית הזו שווה את המחיר?

המכונית העירונית הקומפקטית של המותג "מיני" מבית ב.מ.וו משלבת ממדים מותאמים לעיר, עיצוב אופנתי והתנהגות כביש מלוטשת שפונה לחובבי נהיגה ● אבל מתלים קשיחים ומחיר שאפתני מגבילים את פוטנציאל השוק שלה

אנשים מנסים לתפוס מחסה בעקבות פיצוץ, טהרן הבוקר. ניו יורק טיימס מדגיש כי התקיפה התבצעה בשעת העומס / צילום: Reuters

דיווחים על מבצע שתוכנן חודשים ופינוי חמינאי: כך מתפתח הסיקור העולמי

כלי תקשורת מובילים בארה"ב מדווחים על תקיפות אמריקאיות ישירות, ועל ריכוז כוחות חסר תקדים באזור, הגדול מאז 2003 ● באירופה שונה המסגור הראשוני כדי לכלול את וושינגטון כשותפה מלאה למהלך, וכן דווח כי המנהיג העליון חמינאי הובל למקום בטוח מחוץ לבירה ● הניו יורק טיימס מציין כי התקיפות התרחשו בשעה שמיליונים בדרכם למקומות עבודה ולבתי ספר, וב-CNN מתמקדים גם בהשלכות הכלכליות