יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה מגיע השנה בצל מלחמת "חרבות ברזל" והשבעה באוקטובר. מדינת ישראל והאזרחים ממשיכים להיאבק להשבת החטופים חזרה לביתם וכן בשדה הקרב.
● המערך שמלווה את הפצועים עד שהם חוזרים לחיים
● כך שירי יום הזיכרון הפכו לשירי נחמה לאומיים
יום הזיכרון נועד לקחת רגע, להתייחד עם הנופלים, ולזכור. אבל גם כדי להסתכל לעבר העתיד. משפחות רבות הקימו מיזמי הנצחה לזכר הנופלים והנופלות. אספנו ארבעה פרויקטים, המנסים לשמר את זכר הנופלים, ולהצעיד את המדינה קדימה.
העמותה והשיר לזכרו של איתן אוסטר מאגוז
לאחר שסרן איתן אוסטר ז"ל נפל בלבנון, המשפחה שלו הבינה שיש לה משימה. במשפחה מספרים שהם הבינו שהם חייבים להמשיך את דרכו, ולוודא שיהיו יותר "איתן"-ים נוספים, שמדברים בשפה של איתן. "זו שפה של מורשת, אחריות, ואהבה לעם ולארץ", הם מספרים.
לצורך כך, הם הקימו עמותה (eitan.oster.io), שמטרתה לפעול בעשייה חינוכית כבר בשנת הלימודים הקרובה. בימים האלו העמותה בונה את התכנים עם אנשי מקצוע ועומדת בקשר עם מוסדות שונים ורשתות חינוך - כדי לעודד את השפה של אוסטר.
סרן איתן אוסטר גדל בעיר מודיעין-מכבים רעות. הוא התגייס לאגוז, יצא לקצונה והיה קצין מצטיין. בשבעה באוקטובר הוא היה בחופשה בביתו. הוא הקפיץ את עצמו לבסיס וירד להגן על קיבוץ נירים. במסע הכומתה שערך לחייליו אחרי פרוץ המלחמה, הוא הוציא פתק מהכיס עם שמות החטופים, הקריא אותם לחיילים שלו ואמר: "זה לא מסע כומתה רגיל. המשימה שלנו לא נגמרת עד שכל החטופים חוזרים לארץ".
זמן קצר לאחר מכן, נכנס להילחם בעזה, כמפקד על צוות הלוחמים. אוסטר, תוך כדי לחימה בעזה ולאחר שהחליף את המפקד הקודם, התעניין מי צריך עזרה בבית, מה השאיפות של כל אחד ומה יהיה בעתיד. אחרי לחימה בעזה, אוסטר והצוות עלו צפונה, ונלחמו על מנת לדאוג שתושבי הצפון ישובו הביתה. הם היו הראשונים בפלגה שערכו מבצעים מיוחדים בשטח לבנון - איתן והצוות היו הראשונים מצה"ל שנכנסו בתמרון הקרקעי אל לבנון.
בסרטון פופולרי ששלח למשפחתו ושפורסם אחרי נפילתו, הוא הראה שפעל מתוך אהבה עצומה למדינת ישראל. "לוחם אמיתי נלחם לא בגלל שנאתו למי שעומד מולו, אלא בגלל אהבתו למה שעומד מאחוריו", אמר. וזה מה שמשפחתו כעת מנסה להמשיך, בדיוק את המורשת הזו - מורשת שעולה גם בשיר שפרסם בימים האחרונים אריאל הורוביץ לזכרו של איתן בשם "נחל איתן".
● לעמוד ההנצחה של סרן איתן אוסטר ז"ל באינסטגרם
פארק לזכר התצפיתנית רוני אשל
משפחת אשל הקימה לזכר סמל רוני אשל ז"ל, שנפלה ב-7 באוקטובר, את פארק רוני אשל בצור יצחק. בפארק יש כיתת לימוד חוץ ודשא, ונשתלו בו 19 עצי פרי, כמניין שנותיה של רוני, ומותר לקטוף בו את הפירות.
בפארק יש שתי עמדות אמיתיות של תצפיתניות - בהן אפשר לראות סרטונים של רוני מכל מיני תקופות. כעת המשפחה מגייסת כספים כדי להרחיב את הפארק לכ-4 דונם, בו ישתלו 100 עצי פרי.
View this post on Instagram
רוני, שהאמינה כל החיים בלעשות דברים בחיוך, התגייסה לצה"ל לתפקיד תצפיתנית בחיל הגנת הגבולות. בסוף הקורס שובצה לגדוד 414, גדוד האיסוף של אוגדת עזה, לבסיס נחל עוז. בשבעה באוקטובר, כשארגון הטרור פתח חמאס במתקפת הפתע המזוויעה שלו, רוני הייתה בבסיס במשמרת - כשהיא הבחינה בכניסת המחבלים היא הזעיקה כוחות. לפי עדויות, היא פעלה בקור רוח ובמקצועיות, והמשיכה במשך שעות להעביר דיווחים ולהזעיק כוחות. לאחר כמעט שש שעות של לחימה, המחבלים העלו את החמ"ל באש על יושביו. שם רוני נפלה.
בנוסף לפארק, המשפחה פועלת בהנצחתה במספר דרכים נוספות - יקב "רמת נגב" הוציאו יין שרדונה בשם שרדונה רוני. המשפחה מספרת כי היה חשוב להם לבחור יין הקשור לאדמות הנגב, עליהן היא הגנה. בתווית הבקבוק מצוירים כוכב הצפון ומעגל החיים - השרשרות שרוני ענדה על צווארה.
השנה נמכרו 7,000 בקבוקים. כל הרווחים מהיין הולכים לעמותת החינוך של רוני.
● לעמוד ההנצחה של סמל רוני אשל ז"ל באינסטגרם
תוכנית המנהיגות לזכר סא"ל תומר גרינברג מגולני
סא"ל תומר גרינברג ז"ל היה רוצה שבמיזם ההנצחה לזכרו, אפילו לא יזכירו את השם שלו. כך סיפרו לנו המשפחה שלו, ולכן הם החליטו להקים תוכנית מנהיגות, שתיקח את הערכים של תומר ותמשיך אותם הלאה. ערכים כמו פשטות, עשייה, ואמונה בצדקת הדרך.
במשפחה מקווים להפוך את התוכנית בעתיד למרכז מנהיגות. מטרת המיזם, מדגישים במשפחה, היא לא להתרכז בשכול, אלה להעביר ערכים וחומר של מנהיגות, בהתאם לדמותו של גרינברג.
במשפחה התלבטו איך להנציח את תומר, וההחלטה על הקמת התוכנית התקבלה לאחר שראו דור של חיילים ומפקדים בצבא שעוצבו בדמותו. אלו חיילים שהושפעו ממנו רבות, העריכו אותו ולמדו ממנו רבות - אפילו במשפחה מספרים על תנועת גירוד אופיינית לתומר בשל פצע, שפקודיו חיקו.
סא"ל גרינברג התגייס לגולני ובהמשך דרכו הפיקודית הגיע לתפקיד סמג"ד סיירת גולני. בתפקידו האחרון היה מפקד גדוד 13 בחטיבת גולני. בשבעה באוקטובר גדוד 13 שהה בנחל עוז, ואיבד 41 לוחמים בלחימה.
כחודש לאחר מכן, הוא נפל בקרב בעזה. גרינברג היה בין אלו שלחמו עד רגעם האחרון, מתוך תחושת שליחות אדירה לשמירה על המשפחות ועל אזרחי מדינת ישראל.
זיו, אחיו, עוסק רבות בהנצחה של תומר ומספר את סיפורו בהרצאות.
המכינה לזכרם של חן בוכריס ואריאל בן משה ממגלן וסיירת מטכ"ל
האחים השכולים של רב סרן חן בוכריס ז"ל ורב סרן אריאל בן משה ז"ל החליטו להמשיך את דרכם ולהנציח את זכרם של חברי הנפש בעשיה משותפת.
משפחת בוכריס ובן משה החליטו להקים יחד מכינה ליחידות העילית של צה"ל. המשפחות בנו את התוכנית, כבר גויס המחזור הראשון לתוכנית, שיתחיל בספטמבר הקרוב, מחזור של 31 נערים, והיא ממוקמת בצוחר.
המכינה, בשונה ממכינות אחרות, הולכת להיות בעיקר בשטח, עם הרבה עבודת ידיים, ניווטים וטיפוס הרים. באחד המיזמים המרכזיים המרגשים בתוכנית, הנערים יקימו כל חודש מספר מצפים, מצפורים, ומקומות לזכר נופלים שלא הנציחו אותם עד כה.
בוכריס ובן משה הכירו בצנחנים, כשבן משה היה מ"פ ובוכריס היה הסגן שלו. הפלוגה שלהם הייתה מאוד מעוטרת ובולטת, כשהמפקדים הצביעו על השניים בתור דור המג"דים הבא בצנחנים. החיילים של השניים סיפרו תמיד שהם היו כמו אחים, והחיילים היו קוראים להם "אבא ואמא".
בשבעה באוקטובר בוכריס, אז סגן מפקד מגלן, הקפיץ עצמו לבסיס יחידת מגלן, הכוח הצליח לחסל מספר מחבלים ולפני שנהרג, בוכריס התריע היכן המחבלים נמצאים. בן משה, אז מפקד בסיירת מטכ"ל, הוקפץ אף הוא, בשעות הבוקר המוקדמות הגיע לרעים - וטיהרו את הבתים. באחד הבתים התבצרו מחבלים עם בני ערובה, ובן משה נורה למוות.
האחים השכולים של השניים הכירו את הקשר המיוחד ביניהם, ולכן החליטו להקים מיזם הנצחה משותף.
"יש הרבה משפחות שכולות שלא מצליחות להנציח, ואנחנו רוצים להיות חלק מהמאמץ והמורשת", מספרת מצדה בוכריס, אחותו של חן ז"ל. "אנחנו נישא על גבנו את המורשת של כל אלו, כמעט כל חודש יקימו שלושה מצפים. הם הולכים ללמוד על הנופלים האלו וזה כבוד מאוד גדול, וחשוב מאוד להרבה משפחות שכולות". נוסף על כך, המיקום של המכינה נועד כדי להחיות ולחזק את ישובי העוטף.
● לעמוד ההנצחה של רס"ן חן בוכריס ז"ל באינסטגרם
● לאתר עמותת "בראי אריאל" - לזכרו של רס"ן אריאל בן משה ז"ל
המיזמים שרצים כבר 20 שנה לזכרו של "קצין המנהרות" אביב חקאני
המיזמים לזכרו של סרן אביב חקאני, מי שהיה "קצין המנהרות" הראשון, הם דוגמה למיזמים שממשיכים להתקיים גם שנים לאחר הקמתם. המשפחה, החברים ותנועת הנוער הצופים באשדוד דאגו להמשיך ולעשות, לזכרו. בין המיזמים מתקיים טקס יום זיכרון אלטרנטיבי באשדוד, שמארגנים בעיר. לפני 20 שנה, לאחר נפילתו של חקאני, אשדוד הגבילה את ההגעה לטקס הזיכרון למשפחות בלבד.
בצופים וחברים של אביב החליטו לארגן טקס אלטרנטיבי, הפתוח לכולם. מאז שבעה באוקטובר, זוכרים בטקס גם את תמר סימן טוב קדם, שנרצחה בניר עוז יחד עם בעלה ושלושת הילדים. סימן טוב קדם הייתה מדריכה ורכזת בצופים. היא אף סייע להורי אביב להקים שבט לזכרו.
חקאני גדול בכפר עזה ואשדוד. הוא התגייס בשנת 2000 להנדסה קרבית. בזמן האינתיפדה השנייה, חקאני זיהה שיש הברחה תת קרקעית של אמל"ח ומונה להיות "קצין המנהרות הראשון" בצה"ל. הוא בנה צוות מכמה חילות כדי להתמודד עם האיום. כבר בשנת 2003, גילה 90 מנהרות שפוצצו ודווחו.
חקאני נהרג ב-12 במאי, בקרב בציר פילדלפי בעת התפוצצות הנגמ"ש שעליו פיקד מפגיעת טיל נ"ט.
"אביב היה מכנה את עצמו 'מאסטר ספלינטר', בדומה למנטור של צבי הנינג'ה, כי הם מנסים להרחיק את הרוע מהעולם. וזה מה שהצוות שלו ניסה לעשות, לסלק את הרוע מהעולם", מספרת אימו עדנה.
המשפחה מובילה גם יום ספורט לחיילים, יום של כיף והפנינג בתחילת האביב. לצד זאת הם מקיימים כבר 20 שנה מצעד לפידים בנר ראשון של חנוכה, ואביו של אביב מקיים "סדנאות אביב", פרויקט בשיתוף משטרת ישראל - שם מכשירים קשישים ונשים בקרב מגע, כדי לדעת להגן על עצמם. "המיזמים התחילו בקטן, ועם השנים זה הלך וגדל. זה הופך למסורת וככה גדלים", מספרת אימו של אביב, עדנה.
