חיילי מילואים בגבול רצועת עזה / צילום: ap, Ohad Zwigenberg
צה"ל החל בגיוס עשרות אלפי אנשי מילואים בצו 8 לסבב שירות נוסף, לקראת הרחבת הלחימה ברצועת עזה. מעבר לשחיקה הממושכת של המילואימניקים ומשפחותיהם בשנה וחצי האחרונות מאז פרוץ המלחמה, מדובר גם באירוע בעל עלויות משמעותיות למדינה, שמגביר את חוסר הוודאות במערכת הכלכלית.
● עם יותר מ-8,000 מגויסים: הכירו את האוגדה החדשה של המילואימניקים הוותיקים
● המומחים מעריכים: ישראל תהיה חייבת להגיב על נפילת הטיל בנתב"ג
במערכת הביטחון עדיין לא פנו למשרד האוצר בבקשה לתוספות תקציביות עבור עליית המדרגה המתוכננת ברצועה. עוד מוקדם מדי לכך, וכרגע ממתינים כולם לראות כיצד האירוע יתפתח. אבל הניסיון ארוך-השנים בין צה"ל לאוצר מלמד שבקשה לסיוע תקציבי היא עניין של זמן. בפרט כשחידוש לחימה עצימה איננו תרחיש הבסיס שסביבו תוכנן תקציב המדינה ל-2025, שאושר סופית רק לפני כחודש.
לתקציב הביטחון השנה הוקצו כ-110 מיליארד שקל במזומן. מתוכם, כ-15-17 מיליארד שקל עבור גיוס המילואים - סכום שאמור להספיק לשנה שלמה. סעיף תקציבי זה חושב לפי תחזית של עצימות ביטחונית הולכת ופוחתת לאורך 2025, שכעת קורסת אל מול מציאות של הסלמה ביטחונית. מאז התפוגגות הפסקת האש בחודש מרץ, קצב ההוצאה על מילואים קפץ והתנתק מהתכנון המקורי, וזה עוד לפני הגיוס הנוכחי, שלאורך זמן עלול לאלץ את האוצר לפתוח את התקציב מחדש.
באוצר נערכו למנוע שידור חוזר של 2024
כלל-האצבע הוא שהעלות הכוללת לגיוס איש מילואים ליום עומדת על קרוב ל-1,000 שקל מתקציב הביטחון. בתרחיש האופטימי, אם הסבב הנוכחי יסתכם בגיוס מצומצם יחסית של אנשי מילואים לשבוע-שבועיים, שבסופם תיסגר עסקה להשבת חטופים משבי חמאס או רגיעה מסיבה אחרת - העלות התקציבית תנוע בטווחים של מאות מיליוני שקלים. זה היקף שתקציב הביטחון הגדול שאושר לשנת 2025 אמור להיות מסוגל לספוג, גם אם לא בקלות.
ואולם ספק עד כמה התרחיש המהיר שלעיל הוא ריאלי במקרה של כניסה למבצע. צה"ל כבר החל בשליחת צווי 8 לאנשי המילואים, ורק הגיוס והאימון יכולים לארוך כשבוע. על כן, קשה לבנות תקציבית על מבצע בזק של שבועיים, שבסופו שחרור אנשי המילואים וחזרה לשגרה.
באוצר ערכו ניסיון למנוע מראש שידור חוזר של השנה שעברה, שבה נאלצו לחזור מדי כמה חודשים לכנסת בבקשות לפרוץ את מגבלת ההוצאה הקבועה בחוק, נוכח התארכות הלחימה ופינויי התושבים מעבר למתוכנן.
במסגרת תקציב המדינה שריינו סכום לא מבוטל של 10 מיליארד שקל שהוגדר כקופסה למקרה של הימשכות הלחימה. ואולם הניסיון לא ממש צלח. בממשלה השתמשו בקופסה הביטחונית כ"קופה קטנה" לסגירת חורים בתקציב. כך, הקופסה כבר התרוקנה ברובה. מתוך 10 מיליארד שקל נותרו בה רק כ-3 מיליארד שקל.
לא יהיה מופרך להניח שבמערכת הביטחון יבקשו בהמשך להזרים כספים מתוך הקופסה למימון הפעילות המחודשת בעזה. שהרי, אם הממשלה משכה מתוכה כסף עוד לפני התמשכות הלחימה - אז למה לא בתרחיש שלשמו באמת יועד הכסף שנשמר בצד?
ינסו להסתדר עם מה שנשאר בקופסה
זו תהיה נקודת הפתיחה למשא-ומתן הצפוי בין הביטחון לאוצר. האחראים על קופת האוצר ינסו להסביר כי תקציב הביטחון הענק שאושר - זינוק של יותר מ-70% ביחס לתקציב טרום המלחמה - יוכל להתמודד עם אירוע של כמה מאות מיליוני שקלים ואפילו מעבר לכך. אם לא, העדיפות הראשונה תהיה ניצול היתרות בקופסה, כדי להימנע מפתיחה מלאה של התקציב.
אבל במקרה של אירוע ממושך שייארך מספר חודשים, גם 3 מיליארד שקל לא יספיקו. העלויות הכבדות צפויות בעיקר בתחום גיוס המילואים, אם כי בצבא עשויים לבקש גם תוספות לתגבור החימושים מעבר לתוכנית התקציבית המקורית.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אמר בראיון לגלובס בחודש מרץ האחרון כי הוא דאג להשאיר עוד רזרבות בתקציב מעבר לקופסה. אבל אם גם הבאפר הזה יישחק לכדי מלחמה בקנה-מידה מלא בעזה, כבר לא יהיה מנוס מפתיחה של התקציב.

המשמעות תהיה אחת מהשתיים, או שילוב של שתיהן. הראשונה: הטלת גזירות מס נוספות על הציבור מעבר לנטל הכבד שכבר נכנס לתקציב 2025; והשנייה: העמקת הגירעון באופן שיגדיל שנים קדימה את ההוצאות של ישראל להחזרי חוב, בתזמון של התלקחות בזירה הביטחונית, שתעלה עוד יותר את פרמיית הסיכון של המדינה ואת הריבית שהיא תשלם למשקיעים, ותוך חשש מהורדת דירוג אשראי נוספת.
נוסף על מהלכים אפשריים מסוג זה, יעלה על הפרק גם קיצוץ רוחבי נוסף בתקציבים האזרחיים, כמו בחינוך, בבריאות וברווחה.
חבילת הטבות של 3 מיליארד שקל מתעכבת
אל מול השחיקה הממושכת של כוחות המילואים, הממשלה לוקחת את הזמן באישור מתווה ההטבות החדשות למשרתים.
לפני כחודשיים הציגו סמוטריץ' ושר הביטחון ישראל כ"ץ חבילת הטבות בשווי 3 מיליארד שקל, שכוללת מתן נקודות זיכוי ממס הכנסה ללוחמי מילואים פעילים, מענקים כספיים למעסיקים של מילואימניקים והשקת ארנק דיגיטלי למשרתים.

למרות ההכרזות הפומפוזיות של הפוליטיקאים בדבר "מהפכה היסטורית במעמד המילואימניקים" - ההחלטה החשובה טרם עלתה לאישור הממשלה.
ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "נכון לעכשיו, התקציב מהווה פתרון. ככל שיהיה צורך בהתאמות בהמשך, הנושא ידון בממשלה".