ח"כ רם בן ברק, יש עתיד / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
האירועים במדינת ישראל מתחלפים בקצב מסחרר שקשה לעמוד בו. במציאות כזו, קל לשכוח שהממשלה הצליחה להשיג את אחת ממטרות הרפורמה המשפטית של שר המשפטים יריב לוין ולשנות את הרכב הוועדה לבחירת שופטים.
המבקרים התייחסו בעיקר לפוליטיזציה שהמהלך יעביר את מערכת המשפט, אבל לח"כ רם בן ברק הייתה אזהרה נוספת: "בסעיף 5… של החוק… אומרים 'המקצועיות היא לא קריטריון לבחירת שופטי עליון'", הוא אמר בכאן ב'. "זאת אומרת שהקואליציה או האופוזיציה יכולים להביא אנשים משלהם שאין להם ניסיון משפטי, שאין להם מומחיות משפטית מיוחדת". האומנם?
● המשרוקית | האם לראשונה נבחר נשיא בית המשפט העליון שלא על דעת שר המשפטים?
● המשרוקית | האם הכנסת אסרה על בג"ץ להתערב בפיטורי ראש השב"כ?
● המשרוקית | היסטוריה של עימותים: כך התקבע מעמדם של היועצים המשפטיים לממשלה
נתחיל בתזכורת קצרה: השינוי במבנה הוועדה לבחירת שופטים בא לידי ביטוי בתיקון מספר 4 לחוק יסוד: השפיטה ובתיקון 105 לחוק בתי המשפט. החל מהכנסת הבאה תהיה נציגות משוריינת לקואליציה ונציגות משוריינת לאופוזיציה (לצד הנציגות של בית המשפט העליון). בבחירת שופטי עליון, מעבר לצורך לקבל רוב בוועדה, יהיה צורך בהסכמה של לפחות נציג קואליציה אחד ולפחות נציג אופוזיציה אחד. אם כזו לא תושג, ויישארו שני תקנים פנויים, כל צד יציג שלושה מועמדים, ושאר חברי הוועדה יצטרכו לבחור אחד מכל שלושה.
ומה אומר החוק החדש לגבי תנאי הסף של שופטי העליון? תנאי הכשירות לכל הערכאות נקבעו בחוק בתי המשפט. לפני השינוי, סעיף 2 קבע כי שופט עליון צריך להיות אחד מהשלושה הבאים: בעל ניסיון של חמש שנים לפחות כשופט מחוזי; מי שבמשך עשר שנים עסק בעריכת דין, שיפוט או הוראת משפטים; או "משפטאי מובהק". ללא ספק, העמדת תנאי סף שלא אפשרו למי שאין להם רקע משפטי להגיע לעליון. ומה אומר הסעיף לאחר תיקון 105? בדיוק אותו דבר. למען הסר ספק, גם בשאר הערכאות אין שינוי.
למעשה, במובן מסוים ניתן למצוא החמרה בתנאי הכשירות: אחרי סעיף 2 מגיע סעיף 2א, שעד כה דרש תקופת צינון של יועץ משפטי לממשלה לשעבר שביקש להתמנות לשופט עליון. הדרישה הזו נשארה במקומה, אך נוספה דרישה נוספת: "בחירה של הוועדה לבחירת שופטים בשופט לבית המשפט העליון שטרם מלאו לו 55 שנים תהיה בהחלטה שהתקבלה על דעת כל החברים המכהנים בוועדה". במילים אחרות, משפטנים צעירים, גם אם עומדים בתנאי הכשירות המינימליים, יצטרכו לעבור משוכה גבוהה יותר כדי להיכנס להיכל העליון כשופטים.
עם זאת, צריך לזכור שפורמליסטיקה היא לא הכול, כפי שהסביר לנו ד"ר גיא לוריא מהמכון הישראלי לדמוקרטיה: "החשש הוא שהשיקולים בבחירת שופטים יהיו פחות שיקולים מקצועיים ויותר שיקולים של זהות פוליטית מפלגתית. עלול להיות צמצום במשקל השיקול המקצועי, בשל השינוי בוועדה. ברור שעדיין צריך לעמוד בכללי הכשירות הפורמליים, אבל הם מהווים רק את המינימום, וברור שזה לא תנאי מספיק מבחינת האופן בו מערכת המשפט עובדת".
מח"כ בן ברק לא נמסרה תגובה.
בשורה התחתונה: דברי בן ברק לא נכונים. תנאי הכשירות של שופטי העליון לא שונו, ולא ניתן למנות אנשים חסרי רקע משפטי.
תחקיר: אוריה בר-מאיר