ועדת החוקה של הכנסת דנה הבוקר (ב') בהצעת החוק שמקדמת הממשלה לפגיעה בארגוני חברה אזרחית וזכויות אדם. לפי ההצעה, שהוגשה כהצעת חוק פרטית על-ידי ח"כ אריאל קלנר (הליכוד) ונתמכת על-ידי הקואליציה, יוטל מס בשיעור של 80% על כל תרומה שמקבלת עמותה מ"ישות מדינית זרה", ועמותות אלה לא יוכלו לעתור לבתי המשפט, כולל בג"ץ. שר האוצר יוכל להעניק פטור מהמס, וההצעה לא תחול על מוסד ציבורי המתוקצב על-ידי המדינה או שהמחזור השנתי שלו מגיע לכל היותר ל-100 אלף שקל.
● פרשנות | כשהפוליטיקה ניצחה: חמש שנים לפסק הדין שאיפשר לנתניהו לנהל מדינה ומשפט במקביל
● "חשש כבד שהעיתוי נועד להשפיע על משפט נתניהו": היועמ"שית נגד הצעת החוק לפיצול תפקידה
הדיון היה סוער, ובמהלכו האשימו חברי כנסת מהאופוזיציה כי בקואליציה שותקים לנוכח פרשת קטארגייט והחשדות להעברת מימון מהמדינה במפרץ הפרסי לסביבתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו.
יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית), אמר כי הכיוון של הצעת החוק הוא נכון, אך יש למצוא הסדרים לגבי מעורבותן של מדינות זרות בישראל, גם אם זו לא מתבצעת באמצעות עמותות; ולגבי פעולות שהן לא לגיטימיות או לא חוקיות דוגמת קריאה לסרבנות, גם אם הן לא נתמכות על-ידי ישות זרה.
"מדינת ישראל אינה למכירה"
לפי יוזם הצעת החוק, ח"כ קלנר, "הגיעה השעה לומר שמדינת ישראל אינה למכירה. יותר מ-1.3 מיליארד שקל זרמו בשנים האחרונות לארגוני שמאל קיצוני. הארגונים האלה לא מייצגים את החברה הישראלית. 1,000 עתירות הוגשו בשנים האחרונות על-ידי ארגונים כאלה, כולל עתירות ארגוני זכויות אדם להכנסת סיוע הומניטרי לעזה וסיוע לפליטים. הגיע הזמן לשים סוף לטירוף. החוק הזה איננו נגד חברה אזרחית אלא נגד עיוות של חברה אזרחית. החוק הזה ישמור על מדינה יהודית ויחסום התערבות זרה פסולה".
בפברואר האחרון עברה הצעת החוק בקריאה הטרומית וברוב של 47 תומכים מול 19 מתנגדים. שר המשפטים יריב לוין הביע תמיכה בהצעה, והדיון בוועדת החוקה התקיים במסגרת הכנתה לקריאה הראשונה.
ההגדרה בהצעת החוק לגבי "ישות מדינית זרה" מתייחסת למדינה בחו"ל או לגופים מטעמה, ובהם שגרירויות. בפועל, רוב התרומות מגיעות מארה"ב וממדינות במערב אירופה המצויות בקשרים קרובים עם ישראל.
הנפגעים המרכזיים מהצעת החוק צפויים להיות ארגונים חברתיים הפועלים לקידום סוגיות דוגמת זכויות אדם, שינוי חברתי ושוויון לחברה הערבית, לנשים ולקהילה הלהט"בית.
המכון הישראלי לדמוקרטיה, מכון זולת, האגודה לזכויות האזרח, קואליציית ארגוני הקהילה הגאה, אחים לנשק, עדאלה וארגונים נוספים הגישו לקראת הדיון ניירות עמדה המפרטים את התנגדותם להצעת החוק. גם הנציבות האזרחית לחקר פשעי חמאס ב-7 באוקטובר עמדה על התנגדותה והסבירה כי ארכיון העדויות שמפעילה הנציבות מתקיים בזכות תמיכתה של שגרירות גרמניה בישראל.
רמי שוורץ, חוקר במרכז המחקר והמידע של הכנסת, הציג בדיון נתונים, ולפיהם מתוך כ-20 אלף עמותות פעילות בישראל, 233 עמותות דיווחו על קבלת תרומה מישות מדינית זרה. ל-227 עמותות יש מחזור שנתי של למעלה מ-100 אלף שקל.
"תורמי ארגוני הימין עושים שמות בחברה"
הדיון בוועדה התלהט סביב מעורבותו של ארגון הימין "אם תרצו" בקידום הצעת החוק. נציג מטעם הארגון הציג מצגת לפיה בין השנים 2012-2024 קיבלו 485 ארגונים למעלה מ-2 מיליארד שקל בתרומות מישויות מדיניות זרות. ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) מחתה נגד הבמה שקיבל ארגון הימין להציג נתונים מטעמו, וחברי כנסת מהאופוזיציה העירו כי ארגוני ימין מקבלים מימון מבעלי הון פרטיים בחו"ל.
ח"כ יסמין פרידמן (יש עתיד) וח"כ נעמה לזימי (הדמוקרטים) הזכירו שבית המשפט קבע כי "אם תרצו" הוא ארגון עם סממנים פשיסטיים. לזימי ציינה כי התורמים של ארגוני הימין נותרים עלומים ו"עושים שמות בחברה הישראלית בשביל תכנוני מס ואינטרסים זרים - וזה בסדר מבחינתכם".
ח"כ אפרת רייטן (הדמוקרטים) ציינה כי ישנם ארגוני ימין אשר עשרות אחוזים מהמימון שלהם מגיעים מחו"ל. "עם זה אין לכם בעיה. כשמדובר בנושאים המבקרים את הממשלה, אתם באים וסותמים להם את הפה. בזה נילחם ולא ניתן שהחוק הנורא הזה יעבור", אמרה.
"חלק מהרצון לפרק את המוסדות במדינה"
ח"כ אלהרר אמרה כי הצעת החוק נועדה למשטר את החברה האזרחית, "כדי שלא יהיו ארגונים שחושבים אחרת מכם". היא ציינה כי ארגונים כאלה מקדמים, בין היתר, זכויות נשים וזכויות להט"בים בניגוד לעמדת הממשלה.
ח"כ אורית פרקש-הכהן (המחנה הממלכתי) תהתה כיצד הצעת החוק מטפלת במימון שמספקת קטאר לגורמים בלשכת ראש הממשלה.
ח"כ אחמד טיבי טען כי הצעת החוק נועדה לפגוע בעמותות המעודדות השתתפות בבחירות בקרב החברה הערבית, וזאת לנוכח מצבו של הליכוד בסקרים. בתגובה לטענה כי עמותות המקבלות תרומות מישויות זרות מעודדות השתמטות, טיבי הזכיר כי סביב שולחן הממשלה ישנם שרים המעודדים השתמטות וקוראים "נמות ולא נתגייס".
טיבי התעמת עם ח"כ משה סעדה (הליכוד) ותקף את תמיכת האחרון בהרעבת האוכלוסייה בעזה. סעדה, שתמך בהצעת החוק, כינה את טיבי ואת ח"כ עידא תומא סלימאן (חד"ש) "תומכי טרור".
ח"כ יואב סגלוביץ (יש עתיד) אמר: "החוק הזה הוא חלק מהרצון לפרק את המוסדות במדינת ישראל. תלכו ותראו לאן הלכו בעבר כספים, תלכו ותראו את קטארגייט. תסתכל במראה, קלנר".
ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו) אמרה כי היא תומכת "רעיונית" באיסור על ישויות זרות לתמוך בעמותות בישראל, וכי יש "לעשות סדר" גם בכספים שמגיעים מתורמים פרטיים במקרה שאלה עשו את הונם מסחר בנשק או בסמים. עם זאת, לדבריה, "צריך לחשוב על אוכלוסיות חלשות ועל שיתופי-פעולה בתחום המדע, צריך לאפשר דיון פומבי במתן פטור - אבל צריך לדון בהכול רק אחרי המלחמה".
"חוק לרדיפת החברה האזרחית"
ח"כ עידא תומא סלימאן (חד"ש) אמרה: "זהו חוק לרדיפת החברה האזרחית הפועלת לסגירת פערים ולמאבק באפליות למיניהן. כמי שהגיעה מארגון חברה אזרחית שפעל נגד אלימות כלפי נשים ערביות, לא היינו מצליחות לעשות את זה בלי תמיכה מחו"ל, כי המדינה לא הייתה מוכנה לקחת על עצמה אחריות. ארגוני החברה האזרחית הם בעיניי הרבה יותר פטריוטיים כאשר הם מגנים על בני אדם שנרמסים על-ידי מדיניות הממשלה. הארגונים האלה מנסים לשמור על צלם אנוש".
סלימאן הזכירה כי ישראל חתומה על הסכמים עם האיחוד האירופי המחייבים אותה להגן על החברה האזרחית. "אתם בונים על כך שתישארו לעד בשלטון. תתפלאו לשמוע שגם חוקים אפשר לבטל. לבוא ולבטל את החברה האזרחית זה מעשה פשיסטי מדרגה ראשונה, לא יחיד במדינה בימים האלה, אבל מהבולטים", אמרה.
ח"כ לזימי (הדמוקרטים) אמרה: "החוק הזה עוד נדבך בהפיכה המשטרית. אתם החלטתם שאת הבחירות הבאות, אם לא תנצחו בהגינות, אתם תנצחו ברודנות. כל המדינות שתומכות בעמותות בישראל פועלות בשיתוף-פעולה גלוי ופומבי ומסייעות למדינת ישראל. המדינה מקבלת סיוע ממדינות שהיא אוסרת על עמותות לעבוד איתן. אף מילה לא נאמרת כאן על קטאר שפלשה לקודש-הקודשים של לשכת ראש הממשלה. מילה לא נאמרת כאן על מדינה שתומכת בחמאס, אבל יש בעיה עם מדינות שישראל משתפת איתן פעולה".
ח"כ אביחי בוארון (הליכוד) תקף את העמותות המקבלות תמיכה מצד מדינות זרות בקידום אינטרסים המנוגדים, לטענתו, לאלה של מדינת ישראל ושל צה"ל. לדבריו, יש "לשמור על האינטרס הלאומי שלנו, על ההתיישבות ביהודה ושומרון - צריך לומר את זה בלי כחל וסרק". בוארון ציין כי "מועצת יש"ע ועמותת רגבים לא מקבלות תמיכה כזו, והן עושות עבודת קודש".
רוטמן: "נפלנו על השכל"
יו"ר הוועדה, ח"כ רוטמן (הציונות הדתית), אמר כי "אם אנחנו רוצים חברה אזרחית פעילה, אנחנו רוצים אזרחים פעילים - לא מדינות זרות פעילות. בכל העולם מדברים על זה. בארה"ב דיברו על המעורבות הרוסית בבחירות. כאן זה נתפס חלק מאושיות ההליך הדמוקרטי. נפלנו על השכל".
לצד זאת, רוטמן ציין כי "סוגיית המימון היא לא האירוע. האירוע הוא הפעולה עצמה של הארגונים. לכן הכיוון של הצעת החוק הוא טוב, אבל צריך למצוא פתרון לבעיה למקרה שמדינה זרה תחליט לפעול לא באמצעות עמותה אלא באמצעות לוביסט או עורך דין".
פרופ' אלון טל מאוניברסיטת תל אביב, המתמחה בנושאי סביבה ושימש בעבר כחבר כנסת, אמר כי ארגוני סביבה, דוגמת מכון ערבה שייסד בעבר, ייפגעו מהצעת החוק. "תעשו הבחנה ואל תזרקו את הסביבה", ביקש.
עו"ד דבי גילד חיו מהאגודה לזכויות האזרח טענה כי החוק נועד לפגוע ב-10 ארגוני זכויות אדם "שלא באים טוב" לשלטון. לדבריה, החוק בלתי חוקתי ופוגע בשוויון ובחופש ההתאגדות.
"החוק יגרום לקטסטרופה"
עו"ד אופיר כץ, המתמחה במלכ"רים, אמר כי "החוק יגרום לקטסטרופה. הפילנתרופיה בעולם שתשמע שישראל מטילה 80% מס - תפסיק את הפילנתרופיה לישראל. לא מכירים שם את המונח 'ישות מדינית זרה', וזה לא מעניין אותם. תחשבו מה טראמפ יעשה אם הוא יידע שמטילים כאן מס על תרומות מארה"ב".
ב-2017 נכנס לתוקף חוק שחייב עמותות הנתמכות על-ידי ישויות מדיניות בחו"ל לדווח על כך לרשם העמותות ולהצהיר על התמיכה שהן מקבלות בפורומים פומביים.
המאבק למען החטופים עלה גם הוא שוב ושוב במהלך הדיון. בפתיחת הדיון סירב היו"ר רוטמן לאפשר למשפחות חטופים להשתתף בדיון, אחרי שאלה דיברו בדיון שקיימה הוועדה מוקדם יותר בבוקר. בשעה 12 בצהריים עמדו חברי כנסת מהאופוזיציה 59 שניות בדומיה כאות הזדהות עם 59 החטופים בעזה.
