משרד הכלכלה פרסם את החלטתו להטיל "היטל היצף" הנע בין 61% ל-146% על רדידי אלומיניום מסין. אלומיניום הוא חומר גלם חשוב לתחומי הביטחון, התעופה, התחבורה והבנייה - ועל כן, ייקורו עלול להשפיע על מחירי הדיור.
התעשיינים מברכים על המהלך, טוענים כי הוא יעזור לפרנס משפחות ומבטיחים - המחיר לא ישתנה משמעותית. מנגד, היבואנים זועמים וקוראים להחלטה "מנותקת מהמציאות".
מדובר על היטל זמני לחצי שנה, ומשרד הכלכלה מצפה לקבל החלטה סופית לפני כן. לאחרונה, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הטיל וטו על הטלת היצף בשוק קטן הרבה יותר (קנאביס רפואי), ובהינתן שמשרד הכלכלה יחליט סופית על היטל היצף, ההחלטה תעבור אליו שנית.
● צה"ל מגייס מילואים, אך "הקופה הקטנה" של האוצר כמעט ריקה
● המומחים מעריכים: ישראל תהיה חייבת להגיב על נפילת הטיל בנתב"ג
ביולי 2024, משרד הכלכלה פתח בחקירה בחשד ל"יבוא בהיצף" של אלומיניום מסין, בשל תלונות של מפעלים כמו אקסטל, אלובין וקליל. גורמים בתעשייה אמרו בעבר לגלובס כי "מחיר חומר הגלם שהיצרן קונה גבוה יותר ממחיר המוצר המיובא מסין. זאת, משום שממשלת סין שמה כיעד אסטרטגי להשתלט על השוק. באיחוד האירופי, השוו את תעשיית האלומיניום הסינית לזו הטורקית, ומצאו שבסין השוק אינו תחרותי, והממשלה הסינית תומכת בו כדי להשתלט על שווקים". ואכן, בארה"ב, באיחוד האירופי ובאוסטרליה הטילו מכסים בגבהים שונים על יבוא האלומיניום ממגוון חברות בסין.
אך מהצד השני, אלומיניום הוא חומר גלם חשוב לתעשיות רבות, בתחומי האנרגיה סולארית, מיזוג האוויר, הריהוט והבנייה. לכן, על רקע מחירי הדיור המאמירים בישראל - גם ייקור של חלק קטן מתשומות הבנייה עלול להתגלגל בצורה משמעותית לצרכנים. ככלל, רוב האלומיניום בישראל (כ-65%) מקורו ביבוא, כאשר מעט פחות מחצי מהיבוא מגיע מסין - והשאר ממדינות נוספות - עליהן לא יחול ההיטל.
על־פי משרד הכלכלה, "יבוא במחירי היצף הוא פרקטיקה אנטי־תחרותית של סחר לא הוגן, האסור על פי החוק בישראל ועל פי הסכמי הסחר הבינלאומיים. ההחלטה על ערובה זמנית, טרם הטלת היטל קבוע, מייצרת לתעשייה המקומית ולמשק ודאות כלכלית, תמנע פגיעה בתעשייה המקומית, תחזק את התעסוקה ותגביר את התחרות ההוגנת בענף האלומיניום".
היבואנים צפויים לעתור נגד ההחלטה: "ההליך נעשה במחשכים"
התאחדות התעשיינים בירכה על ההחלטה על היטל ההיצף הזמני, ונשיא התאחדות התעשיינים אף מסר כי "תעשיית האלומיניום הישראלי נושמת לרווחה. אלפי בתי אב בישראל יכולים להיות מעתה בטוחים הרבה יותר במקומות העבודה שלהם וביכולתם להתפרנס בכבוד, משהוכח מעבר לכל ספק על יבוא לא חוקי בהיצף ועל נזק עצום לתעשייה המקומית".
נציגי היבואנים, מצד שני, חוזים עליה דרמטית במחירי האלומיניום: גילית רובינשטיין, מנכ"לית איגוד לשכות המסחר, מסרה כי "בניגוד מוחלט למדיניות הממשלה להסרת חסמי יבוא במסגרת ההתמודדות עם יוקר המחיה, מתחת לרדאר ולאחר התנגדות הגופים הכלכליים בממשלה, הממונה על היטלי סחר במשרד הכלכלה קיבל החלטה בעייתית מאוד ומנותקת מהמציאות, שלוקחת את התחרות בענף האלומיניום צעד גדול אחורה - והכל למען אינטרסים צרים ועל חשבון הציבור. המחירים צפויים לזנק, השוק המקומי לא יצליח לספק את הביקושים, ויהיו עיכובים של חודשים במסירת דירות. מדובר בטעות קשה שאני מאמינה שבית המשפט יהפוך". ואכן, היבואנים קיבלו 15 יום ממשרד הכלכלה לעתור נגד ההחלטה, וכך הם צפויים לעשות.
גם גורמים נוספים העוסקים ביבוא אלומיניום טוענים כי "מדובר במחטף, לא פחות. כל ההליך נעשה במחשכים, ללא מעורבות השחקנים בענף. המחירים צפוים לעלות ב-20% לצרכנים הישראלים. לא מדובר רק באלומיניום לחלונות - כיום גם ארונות, מכסים למזגנים ופאנלים בבית, הכל מאלומיניום. היצרנים לא יעמדו בביקושים וזמני ההמתנה לאספקה יהיו ארוכים מאוד". עם זאת, גורמים בתעשייה מנסים להרגיע, ואומרים כי "הסינים יתאימו את המחיר, היבואנים ירוויחו טיפה פחות והציבור כנראה לא ירגיש את זה". אך גם הם נאלצים להודות כי "בשוליים ובמוצרים הזולים ביותר, יכולה להיות התייקרות קלה, של מקסימום 5%".
הממונה על ההיטלים, דני טל, אומר כי "מדינות רבות הטילו בשנים האחרונות היטלי היצף על יבוא פרופילי אלומיניום מסין, בעקבות חקירות היצף שהסתיימו. כך, למשל, שיעור ההיצף שהוטל בארה"ב על יבוא אלומיניום מסין עומד על 86%, בקנדה 101%, באיחוד האירופי 32%, בארגנטינה 75%, באנגליה 35%, באוסטרליה 37% ועוד. במצב שנוצר, זורמים עודפי הייצור הסיני במחירי היצף, בין היתר, גם לישראל, אשר נמנעה עד כה מהגנה על תעשיית האלומיניום המקומית שלה".
אותו דני טל גם יזם היטל היצף על 165% על יבוא קנאביס רפואי, שקודם על־ידי שר הכלכלה ברקת, אך נפסל על־ידי שר האוצר סמוטריץ', שעל־פי חוק יכול להטיל וטו במקרים כאלה. המאבק סביב נושא הקנאביס עוד לא הסתיים, שכן ברקת כתב שהוא אינו מכיר בהתנגדות של סמוטריץ' והדבר עלול להיגרר לקרב משפטי. עוד כחצי שנה, כאשר משרד הכלכלה יקבל החלטה סופית בעניין, שוב שר האוצר יצטרך לקבל החלטה בנושא. אם הוא יאשר אותה, ההיטל יעבור לאישור ועדת הכספים, שתוכל גם להשפיע על גובהו. אך בשל ההיטל הזמני שיתחיל כעת, נגיע לנקודה הזאת עם מעט יותר ניסיון בפועל על השפעתו על מחירי האלומיניום והמוצרים הסופיים שהוא משמש להם חומר גלם - לרבות בנייה למגורים.
