אסדת קידוח ''תמר'' / צילום: אלבטרוס
משרד האוצר ומשרד המשפטים התנגדו להחלטת הוועדה למדיניות משק הגז הטבעי ("ועדת דיין") לא לחשוף את הערכת משרד האנרגיה לגבי כמות הגז הנמצאת בכל אחד מהמאגרים, כולל אלו שבשליטת שברון. זאת בניגוד למדיניות משרד האנרגיה בעבר, לחשוף את ההערכות המלאות לכל מאגר בנפרד כדי לשקף לציבור את המצב התחרותי האמיתי בין המאגרים, שייתכן ומוטה לטובת שברון אפילו יותר ממה שנראה.
● המדינה תטיל מס של עד 146% על אלומיניום מסין. האם מחירי הדיור יושפעו?
● לצד גיוס המילואים: היכן ההטבות שהבטיחו בממשלה למשרתים?
ההחלטה לפרסם רק את ההערכה המצרפית לכל המאגרים יחד התקבלה בתמיכת משרד האנרגיה בלבד, כך על פי מכתב שהגיע לידי גלובס ששלחו אגף התקציבים באוצר, למנכ"ל משרד האנרגיה יוסי דיין שעמד בראש הוועדה. גורמים בוועדה: "דרושה שקיפות". משרד האנרגיה: "כל ההחלטות יכולות להתבסס על הנתון המצרפי בלבד".
ההערכה של משרד האנרגיה נוטה להיות שמרנית מזו של החברות
אגף התקציבים במשרד האוצר פרסם אמש (א') דעת מיעוט נרחבת למסקנות הוועדה למדיניות הגז בישראל, המתנגדת למסקנות הראשיות שלה. בנוסף, הוא שלח מכתב למנכ"ל משרד האנרגיה יוסי דיין, ובו מפורטות ההסתייגות שלהם ממסקנות הוועדה ועמדות הגופים השונים. בראש הסתייגויות אלו עומדת דרישת האוצר להוציא את שברון מהפעלת אחד ממאגרי הגז הראשיים תמר ולוייתן, והגדלת חובת האספקה למשק המקומי על חשבון היצוא. זאת בהמשך לעמדה המוצהרת של ראש אגף התקציבים באוצר יוגב גרדוס.
בנוסף לכך, באוצר מפרטים מספר הסתייגויות משמעותיות ממסקנות ועדת דיין, ואף חושפים כיצד כל אחד ממשתתפי הוועדה הצביע לגביהן. בין היתר, לגבי ההחלטה לפרסם את הערכת משרד האנרגיה לגבי הכמות המצרפית של כל המאגרים יחד (כ-850 BCM, מיליארד מטר מעוקב), ולא את הכמות שמעריך משרד האנרגיה שיש לכל אחד מהם בנפרד, כפי שפורסם בעבר. המשרד צירף בדוח הוועדה את הערכות החברות עצמן לגבי כמות הגז במאגרים שבבעלותן, אך זה מסתכם במעל 1,000 BCM, משמעותית יותר מאשר סך ההערכות של משרד האנרגיה.
באופן טבעי, ההערכה של משרד האנרגיה נוטה להיות שמרנית יותר מזו של החברות על עצמן, אך לא ברור "על חשבון מי" מגיע הצמצום של יותר מ-150 BCM בכמויות הגז הטבעי שנמצאו בישראל: האם על חשבון מאגרי אנרג'יאן, שמספקת בלעדית למשק הישראלי, או על חשבון מאגרי תמר ולוויתן של שברון. לכך השלכות משמעותיות על רמת התחרות - אם למשל מאגרי אנרג'יאן קטנים אפילו יותר מהמשוער, הרי שלשברון יש שליטה גדולה אפילו יותר בשוק ממה שניתן לשער בעזרת ההערכה העצמית שלהם.
"דרושה שקיפות"
את הדרישה לפרסם את הנתונים במלואם מובילים משרד האוצר ומשרד המשפטים, שהצביעו בעד אפשרות זו בוועדה. אך ארבעת הנציגים של גופים היושבים תחת משרד האנרגיה (מנכ"ל המשרד, רשות החשמל, רשות הגז הטבעי ומנהל אוצרות הטבע) הצביעו נגד, והעדיפו את האפשרות לפרסם את המספר המצרפי בלבד. ריבוי ה"קולות" של משרד האנרגיה בוועדה הוא למעשה הסיבה המקורית לשליחת המכתב מלכתחילה.
על פי משרד האנרגיה, "פרסום הכמות הספציפית של גז טבעי בכל אחד מהמאגרים הינו עניין מורכב, בשל העובדה שלפרסום הערכות אלו ישנן משמעויות מסחריות ומשפטיות, והן נשענות, בין היתר, על מידע המתקבל מהחברות שהינו בעל רגישות מסחרית". כלומר, סתירה בין ההערכות של החברות עצמן להערכה (השמרנית יותר) של משרד האנרגיה עלולה לפגוע בהן מסחרית, ודבר זה עלול אף להשתקף בביצועיהן בבורסה.
בנוסף, מתעקשים במשרד האנרגיה: "השילוב בין ההערכה הכוללת שמפרסם המשרד לבין ההערכות הפרטניות שמפרסמות חברות ציבוריות, מספק תמונת מצב מקיפה העונה על הצורך לתכנן את משק הגז הטבעי ב-25 השנים הקרובות. זאת, לטובת המשך עבודת הועדה למען האינטרס הציבורי והביטחון האנרגטי". כלומר, בעיני משרד האנרגיה - כל ההחלטות לגבי משק הגז והשיח הציבורי עליו יכולות להתבסס על הנתון המצרפי בלבד, ואין משמעות גדולה לחלוקה ביניהן.
לעומת זאת, גורמים בוועדה טוענים ש"הגישה היא שדרושה שקיפות כמה שיותר רבה לציבור, בטח כשיוצאים לשימוע ציבורי. זאת כדי שהציבור יוכל להביע את דעתו. כמו שמפרסמים את סך עתודות הגז כדי להבין מה מצבנו מבחינת ביטחון אנרגטי, צריך לפרסם את המספר לכל מאגר בנפרד כדי לתת אינדיקציה לציבור לגבי המצב התחרותי שאנחנו נמצאים בו. אם המצב האמיתי הוא שלמאגר בודד יש 90% מהגז, זה שונה מאשר אם מדובר בשליש לכל אחד משלושה מאגרים". בעוד שאלו לא הנתונים האמיתיים, ייתכן שיש בכך כדי לרמוז לכך שמאגרי שברון הם חזקים תחרותית אפילו יותר מאשר נראה לפי הנתונים שהם מפרסמים.