גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המרכזים המסחריים החדשים: כך מחליפים עסקי המזון את חנויות האופנה

בשנים הקרובות צפויים לקום בישראל עשרות מרכזים מסחריים שכונתיים, אולם לא בפורמט הקלאסי והמוכר - אלא בשטחי מסחר רציפים לאורך הרחובות ● גם דפוסי הצריכה משתנים: עסקי המזון והמסעדות מגדילים את כוחם, בעוד חנויות אופנה, ספרים ומתנות נדחקות החוצה

שטחי מסחר מתחת לבניין מגורים בכפר סבא / צילום: Shutterstock
שטחי מסחר מתחת לבניין מגורים בכפר סבא / צילום: Shutterstock

הכותב הוא מנכ"ל חברת הייעוץ הכלכלי־שיווקי צ'מנסקי בן שחר ושות'

המרכז המסחרי השכונתי המסורתי, במבנה אחד ואחוד שמאופיין כסגור, משנה בשנים האחרונות את צורתו ועובר לרחובות "מתחת לבתים".

מנייקי וללין עד ג'מבו: מדוע הראל ויזל מקים בקנדה את "קבוצת פוקס הקטנה"
מארק צוקרברג הכריז על "הגדרה מחדש של קטגוריית הפרסום". האם זה יצליח?

השינוי החל לאחר תקופת הקורונה, אז השתנו דפוסי ההתנהגות של התושבים ואיתם דפוסי הצריכה. כיום יותר אנשים נמצאים ברחובות בשכונה, הולכים ברגל ומעדיפים לבצע קניות ולקבל שירותים בקרבה ו"מתחת לבית".

הכאוס והעומס בכבישים מרחיקים את הרצון לנסוע רחוק בשביל חנות או שירות, ובמקביל, עליית רמת החיים והפחתת הרגישות למחיר (אצל חלקים הולכים וגדלים באוכלוסייה), היעדר זמן פנוי והמעבר לעבודה היברידית מייצרים ביקוש לשטחי מסחר נוספים קרובים לבית.

בתוך כך, גופי התכנון מאלצים את היזמים כמעט בכל מאות הפרויקטים של התחדשות עירונית להפוך את הצרכנות לזמינה, ולפתח חזיתות מסחריות בקומות הקרקע של בנייני מגורים. זאת מתוך מטרה לעודד הליכה, להפחית שימוש ברכב פרטי ובשאיפה לייצר עירוב שימושים ־ ובידיעה שהדבר בא על חשבון המרכזים השכונתיים ה"קלאסיים" שהיו מוכרים לנו עד היום.

בתוכנית שדה דב, לדוגמה, מתוכננים כ־140 אלף מ"ר של שטחי מסחר ושירותים במפלס הרחוב ־ בגודל השווה לשבעה קניוני רמת אביב. גם ברובע החדש ברמת אפעל מתוכננים רחובות מסחריים בהיקף של כ־30 אלף מ"ר.

בהתאם, יותר ויותר חברות נדל"ן פועלות לתכנון, לרכישה ולהקמה של "רחובות שכונתיים", כאשר בשנים הקרובות צפויים לקום עשרות מרכזים מסחריים חדשים.

מרחק הליכה קצר

כיום מתפרסים שטחי מרכזי המסחר השכונתיים בישראל על כ־800 אלף מ"ר ברוטו, בכ־250 מרכזים שכונתיים קיימים. ביחד עם הרחובות בשכונה, הם מגיעים לכ־30% מהיצע סך שטחי המסחר. גודל ממוצע של מרכז שכונתי הוא 3,200 מ"ר.

שיעור הגידול המשמעותי באוכלוסיית ישראל (כ־1.9% בשנה, שהם כ־170 אלף איש) יחולל המשך גידול בהיקף הביקושים לשירותים ולמוצרים, וכנגזר מכך בביקוש לשטחי מסחר. גמר הבנייה השנתי הממוצע של שטחי המסחר בשנים 2019־2023 עמד על כ־500 אלף מ"ר. מרבית השטח הוא ברחובות, ולא במרכזים מסחריים.

עד היום, מרכז מסחרי שכונתי קלאסי נועד לאפשר קנייה יומיומית נוחה לתושבים, בעיקר בפורמט של "חנה־קנה־וסע", כאשר ההגעה אליו מתבצעת גם ברכב וגם ברגל. בשנים האחרונות, עם השינויים במדיניות התכנונית, מתפתח מודל חדש: לא עוד מבנה ייעודי במרכז השכונה, אלא שטחי מסחר רציפים המלווים את הרחוב. כלומר, המסחר שהיה מרוכז במבנה אחד "סגור" נפרס לאורך הרחוב, עם תמהיל מעודכן וברובו בבעלות ובניהול של יזם/בעלים אחד.

מדי שנה אנחנו מייצרים בחברת צ'מנסקי בין שחר ושות' אומדני ביקוש ואסטרטגיות שיווקיות לעשרות מרכזים שכונתיים. בסקירה הנוכחית של שנת 2025 סקרנו 30 מרכזים שכונתיים ברחבי הארץ, תוך התייחסות לגודל, לתמהיל ולנתח שוק מתוך כוח הקנייה החודשי שבמרחב הביקוש של כל אחד מהם.

קהלי היעד של המרכז השכונתי הם משקי הבית המתגוררים במרחק של 3־5 דקות נסיעה או כ־10 דקות הליכה ממנו. שטחו המסחרי של מרכז כזה הוא 2,000־5,000 מ"ר. תמהיל המרכז השכונתי מבוסס על עוגן מרכזי, כגון סופרמרקט או מינימרקט, וביחד עם חנויות מתמחות ומעדניות מדובר בכ־30% משטח המרכז. לרוב ישנה גם חנות פארם כעוגן.

בשטחים שאינם קשורים למזון אפשר למצוא חנויות ספרים, מתנות, כלי בית ועיצוב, פרחים, סלולר, חנויות אופנה בסיסית, ולעיתים גם חנויות מעצבים ייחודיות. כל אלו ביחד תופסים כ־21% מהשטח. באופן צפוי, בתת־שוק זה חלה ירידה של 9% בסך שטחי המסחר בהשוואה בין שנת 2025 לשנת 2018, לאור התחזקות שוק האונליין והקניות בחו"ל.

בשטחי ההסעדה פועלים בעיקר מסעדות, מזון מהיר, אוכל מוכן ובתי קפה, לרוב תחת מותגים מוכרים ובמיצוב בינוני־גבוה. בשנים האחרונות שטחי ההסעדה תופסים חלק הולך וגדל במרכזים השכונתיים, בעקבות שינוי בהרגלי הצריכה של משפחות והורים, עבודה היברידית מהבית ועל רקע העלייה ברמת החיים - מה שמוביל להוצאה גבוהה יותר על אוכל מוכן ובילוי. ביחס לשנת 2018, נרשמה עלייה משמעותית של 21% בסך שטחי ההסעדה ובתי הקפה במרכזים השכונתיים.

שאר השטח כולל שירותים כמו חדרי כושר, סניפי בנק ודואר, ניקוי יבש ומרפאות, וגם כאן ניכרת עלייה ביחס ל-2018 (ראו תרשים).

האתגר התכנוני

כאשר בוחנים את כוח הקנייה של משקי הבית בישראל מדי חודש, לוקחים בחשבון את הגידול בהוצאה לצריכה של משקי הבית הקיימים, ותוספת של כ־70 אלף משקי בית מדי שנה. החישוב המספרי מעלה כי כוח הקנייה החודשי עשוי לעלות ב־450־500 מיליון שקל. מתוכם, 125־130 מיליון שקל יופנו לצריכה במרכזים וברחובות השכונתיים. כוח הקנייה הזה יאפשר מסחר בהיקף של 65 אלף מ"ר.

חברת ביג שהייתה שחקנית בשוק המרכזים השכונתיים, יוצאת ממנו לאחרונה, ומכרה את המרכזים באור יהודה (לעמי נכסים) ובטירת הכרמל. חברת JTLV, אשר מחזיקה ב־11 מרכזים שכונתיים, ביניהם מרכז פיאנו בנתניה ומוריה סנטר במודיעין, מתכננת לפתוח שבעה מרכזים שכונתיים חדשים, בין היתר בבית שמש וברחובות. גם חברת קרסו פתחה בשנה שעברה שני מרכזי מסחר שכונתיים, רכשה מרכז ביבנה ובונה מרכזים נוספים.

בהשוואה למרכז מסחרי רגיל, המגמה הנוכחית של הוצאת החנויות "החוצה" ויצירת מרכז שכונתי ברחוב, מציבה אתגרים נוספים מבחינת תכנון וניהול המרחב. מרכזים מסחריים נשענו עד היום על קונספט של "חנה, קנה וסע", עם היצע חנייה ושטחים פנויים למעבר רכבים. לעומת זאת, מסחר מלווה רחוב מסתמך בעיקר על הגעה ברגל ובדו־גלגלי, מה שמחייב תכנון חדש, חכם ומותאם.

תכנון כזה כולל פריסה שונה של העסקים השכונתיים, תוך התייחסות לרוחב המדרכה ולמיקום שבילי האופניים ומקומות החנייה, עם נראות מיטבית שלוקחת בחשבון את כיווני השמש והצל (רלוונטי לחלונות הראווה). בהכרח, רק תכנון מיטבי, חדשני ומותאם של הרחוב השכונתי יאפשר להשיג את הפדיון הנדרש משטחי המסחר, וימנע שלטים במתכונת של Coming Soon.

פיתוח מואץ

בשורה התחתונה, המרכז השכונתי החדש נדרש והכרחי בחיי היומיום. הצפי הוא להמשך פיתוח מואץ של היצע רחובות ומרכזים שכונתיים נוספים בקצב של 20־22 מרכזים בשנה, בעיקר בפורמט של מסחר מלווה רחוב - ולא במרכזים מסחריים ייעודיים.

המרכזים שייבנו יהיו בתמהיל שימשיך את גידול שטחי ההסעדה ובתי הקפה והשירותים על חשבון שטחים שאינם למכירת מזון, וכן מגוון הולך וגדל של חנויות מזון ומעדניות מתמחות ושל אוכל מוכן ושירותים.

לכתיבת הטור שותף יהודה ויקסלבאום, אנליסט בכיר בצ'מנסקי בן שחר ושות'

עוד כתבות

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

ההצעה להרחיב את הפטור ממע"מ מוכיחה שאין לח"כים משנה סדורה

שר האוצר זרק עוד הצעה ● בצבא לא רוצים את עקבות הפיצה ● ובענף הבנייה מרגישים היטב את המתח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

שלמה איזנברג / צילום: תמר מצפי

אחרי הקריסה במניה: שלמה אייזנברג פרסם הצעת רכש למזג את מלם תים לחברה האם

בעל השליטה מקפל שכבה, לתוך החברה האם, באמצעות החלפת מניות אחרי שקיבל את אישור רשות המסים שהאירוע לא ייחשב כאירוע מס ● בחודש האחרון מניות חברות ה- IT קרסו בבורסה בעקבות החשש שה- AI עלול להחליף את חברות התוכנה ● מלם תים צללה ביותר מ-30%

ג'נסן הואנג / צילום: ap, Lee Jin-man

מנכ"ל אנבידיה יבקר בישראל לקראת יום העצמאות

לגלובס נודע כי ג'נסן הואנג, מנכ"ל אנבידיה, צפוי להגיע לישראל בסוף חודש אפריל על רקע התרחבות פעילות החברה בארץ

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

רוחות מלחמה: הבורסה יורדת, הדולר קופץ

ת"א 35 יורד בכ-0.5% ות"א 90 מאבד 1.1% ● נובה, נקסט ויזן ונייס בולטות בעליות ● אתמול בוול סטריט - אנבידיה הובילה את נאסד"ק לירידות, מניות התוכנה עלו ● בבלקרוק אומרים כי זו תקופה מצוינת להשקעה לשם השגת הכנסה קבועה ● ואיזו מניית טכנולוגיה ישראלית זוכה להמלצת קנייה מ־UBS ● עדכונים שוטפים

פיטר פלצ'יק / צילום: פאקו לוזאנו

"התמסחרתי? אין לי בעיה עם זה": פיטר פלצ'יק לא מתנצל על זה שהוא עושה כסף

לצד קריירת הספורט המרשימה, פיטר פלצ'יק דאג לפתח קריירה מסחרית, לשמש כפרזנטור של מותגים חזקים ואפילו להשתתף ברוקדים עם כוכבים ● בראיון לפודקאסט "מגרש עסקי" הוא מספר איך נראים החיים הכלכליים של ספורטאי אולימפי בישראל, ומשחזר את הרגע המיוחד עם המאמן שלו אורן סמדג'ה ● והיעד הבא? "אני בשלבים של הבאת מותג בלוקצ'יין לארץ. בעוד עשור אהיה עמוק בעולם העסקי"

טל דיליאן / איור: גיל ג'יבלי

פרשת הריגול שטלטלה את אירופה: שמונה שנות מאסר למייסד הישראלי

ארבעה בכירים בחברת הסייבר ההתקפי אינטלקסה, ביניהם שני ישראלים, הורשעו בפגיעה בפרטיות ובהאזנות סתר ● כעת, גזר הדין מעוכב עד להכרעה בערעור ומסמן תקדים בינלאומי נגד יצרנית רוגלה

צחי נחמיאס / צילום: ורד פיצ'רסקי

צחי נחמיאס מכה בברזל החם: הנפקת ענק לאחר דוח חזק

מגה אור מגייסת 615 מיליון שקל בהנפקה פרטית למנורה ומגדל ● ההנפקה מתבצעת בפרמיה של 5% על מחיר הנעילה בבורסה

עופר ינאי, בעלי נופר אנרג'י / צילום: נועם גלאי

בהיקף 255 מיליון דולר: הפועלים יממן התרחבות של נופר אנרגיה בארה"ב

הבנק יממן קניית צבר ייצור סולארי בארה"ב בהיקף של ג'יגהוואט אחד ● בנק הפועלים לא יהיה חלק מקונסורציום, אלא יהיה המממן הבלעדי של החוב ● תנאי ההלוואה טרם פורסמו

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

בשורה ליזמים הסולאריים: רשות החשמל יוצאת למבצע פינוי מקום ברשת

רשות החשמל מנסה "לנקות" את הרשת מפרויקטים שלא יוצאים לפועל, ומציעה ליזמים החזר של עד 50 מיליון שקל ● בכך, היא מנסה לפתור את העומס על רשת החשמל ולתת מקום לפרויקטים חדשים ● ואיך ימנעו בעיות כאלה בעתיד?

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה באאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

בהיקף 650 מיליון שקל: שיתוף הפעולה החדש של כלל ביטוח ואאורה

חברת הביטוח תשקיע 450 מיליון שקל בפרויקטים אותם מקדמת חברת הבת של חברת הנדל"ן, "אאורה מחדשים את ישראל" ● בתמורה, היא תחזיק ב-30-35% מהזכויות בפרויקטים, ותקבל זכות ראשונים להשקיע בפרויקטים עתידיים בהיקף של עד 200 מיליון שקל

צ'רי מוטורס / צילום: דניאל דהרי

רישיון היבוא של קרסו למותג הדגל שלו צפוי לקבל אישור, אבל רק לשנה אחת

ברשות התחרות סבורים שחידוש הזיכיון של צ’רי בידי קרסו מוטורס אינו צפוי לפגוע בתחרות בשוק הרכב - אך ממליצים להגביל את האישור לשנה בלבד, כחלק מבחינה רחבה של ריכוזיות בענף ● ההמלצה מגיעה בזמן שחברות אחרות, בהם GAC וטלקאר, קיבלו הארכות קצרות של שלושה חודשים בלבד, ובצל הזינוק החד במכירות צ’רי, שהפכו למנוע הרווח המרכזי של קרסו

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

כמה שוות ההטבות בשוק הדיור לעמיתי חבר?

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים

כנס המטרו הבינלאומי של נת''ע / צילום: עמוס לוזון

כנס החשיפה הבינ"ל של המטרו: "יש פה חברות תשתית מהטופ של הטופ"

נת"ע ערכה השבוע בת"א כנס חשיפה בינלאומי לפרויקט המטרו בגוש דן, שנועד להציג לחברות תשתית את המכרזים הצפויים בשלב האינפרא הראשון, בהיקף של 65 מיליארד שקל ● לכנס הגיעו נציגים של למעלה מ־60 חברות תשתית בינלאומיות מכ־20 מדינות ● נציג של אחת מהחברות ההודיות: "פרויקט המטרו נתפס כמרגש מאוד"

אילוסטרציה: Shutterstock

הותר לפרסום: חברה ביטחונית ישראלית עומדת בלב פרשת עבירות מס ועבירות כלכליות

החקירה, שנפתחה בשנת 2021, התנהלה ע"י רשות המסים ומשטרת ישראל תחת צו איסור פרסום גורף ● אתמול התיר ביהמ"ש לפרסם את עצם קיום החקירה, ואולם פרטי הפרשה המלאים, החשדות, שם החברה ושמות החשודים עדיין אסורים בפרסום

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

משה סעדה, הליכוד. פרסום ברשתות החברתיות, 24.02.26 / צילום:  דני שם טוב, דוברות הכנסת

מי יחקור את השוטרים? כך הגיעה מח"ש לפרקליטות, וזאת משמעות ההוצאה ממנה

המאבק על הכפיפות של המחלקה לחקירות שוטרים עולה מדרגה - והמשפטנים מזהירים מפני הפיכת המחלקה ל"כלי בידי השלטון" ● אבל למה מלכתחילה מח"ש הגיעה דווקא לפרקליטות המדינה, והאם זה הסדר שיש כמותו בעולם?

הקריה בתל אביב / צילום: Shutterstock

תל השומר בפנים, הקריה עדיין לא: נחתם הסכם לפינוי 11 בסיסי צה"ל

על פי ההסכם, פינוי הבסיסים יאפשר הקמה של כמעט 19 אלף יח"ד על פני כ־2,300 דונמים במרכז הארץ • לגבי פינוי הקריה בתל אביב – תוקם מנהלת משותפת שתקדם תהליך לבחינת היתכנות ההעתקה

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

יהלי רוטנברג, החשב הכללי באוצר / צילום: יוסי זמיר

הבכיר לשעבר שבטוח: "אנחנו הכי קרובים להשבתת פעילות הממשלה מאי פעם"

כחשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג גייס חוב חסר תקדים, התמודד עם הורדת הדירוג הראשונה של ישראל ונדרש לצנן את הוצאות הביטחון: "אמרתי - אל תאלצו אותי לבחור בין צה"ל לעמידה בתקציב" ● עכשיו הוא חושף את הפינות האפלות שדורשות פיקוח - ומתכנן את הטרק בנפאל

טהרן, איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

"צאו באופן מיידי": שורת מדינות במסר לאזרחיהן במזרח התיכון

גרמניה, הודו, קוריאה הדרומית, אוסטרליה ומדינות נוספות הוציאו בזו אחר זו אזהרות רשמיות לאזרחיהן לעזוב את איראן מיידית ● ראש ממשלת פולין: "כולנו יודעים מה הכוונה"