השבוע מצוין ברחבי העולם יום הניצחון ה־80 על גרמניה הנאצית, הנחגג ב־8 במאי במערב, וב־9 במאי במדינות ברית־המועצות לשעבר, ולפי תיקון חוק מ־2017, גם בישראל. אלא שבבסיס החגיגות עומדת מחלוקת היסטורית־פוליטית גדולה: האם ברית־המועצות הביסה בכוחות עצמה את גרמניה הנאצית בחזית המזרחית של אירופה? זהו האתוס במדינות חבר העמים, אך יש בו גם אלמנט של מיתוס.
● בעלות הברית כן ידעו מה התרחש באושוויץ
ראשית, בכל דיון על הנושא ראוי להזכיר כי עד 1941, לא רק שברית־המועצות לא נלחמה בגרמניה, אלא שיתפה עמה פעולה, גם אם מתוך חשדנות הדדית. החלק המפורסם בברית הוא הסכם ריבנטרופ־מולוטוב, שחילק את מזרח אירופה בין השתיים. בנוסף, מוסקבה סיפקה למכונת המלחמה הנאצית חומרי גלם חיוניים כגון נפט, מתכות כבדות ודגנים. לאור המצור הימי שהטילה בריטניה על גרמניה, סחורות אלו, לצד השקט במזרח, היו קריטיים להצלחת הכיבוש המהיר של מערב אירופה.
ביוני 1941, עם מבצע ברברוסה, השתנה המצב: ברית־המועצות הופתעה מעיתוי ועוצמת הפלישה, ותוך חודשים הגיעה גרמניה לפאתי מוסקבה ולנינגרד. אך בסוף הצבא האדום, במחיר בלתי נתפס של מיליוני הרוגים, חיילים ואזרחים, הצליח לעצור את התנופה הנאצית, למנוע את קריסת ברית־המועצות, ולייצר חזית יציבה שהפכה לשדה הקרב המרכזי במלחמה, בו נגרמו עיקר האבדות לצבא הגרמני. אך זה הספיק רק לבלימת הפלישה, לא למתקפת הנגד והכרעת חזית המזרח.
ביולי 1941, טרם ארה"ב הצטרפה רשמית למלחמה, היא הרחיבה את חוק "השאל־החכר" מבריטניה גם לברית־המועצות. החוק התיר לנשיא לספק אספקה ומזון כמעט ללא הגבלה, ובכך לרתום את עוצמתה התעשייתית של ארה"ב, הרחוקה מזירות המלחמה, לטובת המדינות שניסו לבלום את הנאצים. עד סוף המלחמה היא העבירה לסובייטים כ־400 אלף משאיות וג'יפים, מעל ל־10,000 מטוסים, אלפי טנקים ומיליוני טונות של מזון ודלקים. כיום כמעט אין עוררין שללא הסיוע החומרי הזה, לצד העסקת חלק משמעותי מצבא גרמניה בחזית המערב בעקבות הפלישות לסיציליה ונורמנדי, הצבא האדום היה מתקשה מאוד ואולי לא מצליח לדחוף את החזית המזרחית חזרה לשטחי גרמניה עצמה.
אז למה נוצר מיתוס "רוסיה ניצחה לבדה בגבורת 20 מיליון קורבנותיה"? בעיקר בשל תעמולה סובייטית לאחר המלחמה, שהצניעה את הברית הראשונית עם גרמניה ודחקה כל התייחסות לסיוע מערבי או לחזיתות אחרות. עבור ברית־המועצות בעולם של המלחמה הקרה, הניצחון כמאמץ סובייטי טהור היה כלי עיקרי לבניית זהות מבוססת על גאווה וגבורה. גם היום, תחת פוטין, יום הניצחון ברוסיה הוא מרכיב מרכזי בנרטיב הלאומי, המפאר את גבורת "רוסיה מול כל העולם".
אמת, ברית־המועצות מילאה תפקיד מכריע, במחיר אנושי עצום, ולוחמיה הם שהסבו לנאצים את מרבית האבדות. אך הם לא פעלו לבד, וכנראה שלבד לא רק שלא היו מנצחים, אלא גם מפסידים את המלחמה כולה. לכן גם ביום השנה ה־80, ראוי להזכיר שלניצחון אבות רבים, וכי גם בחזית המזרחית, עוצמת הגוש המערבי תרמה לו חלק מכריע.
