גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

התחרות של המותגים היא על 6 שעות מדיה ביום. כך הם יוכלו לנצח

צפייה בטלוויזיה, גלישה ברשתות החברתיות ובאינטרנט לצד האזנה למוזיקה - כל אלה מתכנסים כיום לשש שעות בממוצע של צריכת מדיה, שבהן למפרסמים יש הזדמנות להגיע לכיס של הצרכנים ● הדוח השנתי של חברת הייעוץ דלויט מציע כיצד לעשות את זה

אילוסטרציה: Shutterstock
אילוסטרציה: Shutterstock

משנה לשנה יש לנו יותר אפשרויות צפייה בתוכן טלוויזיוני, יותר אפליקציות, יותר סרטונים ויותר משחקים, ולצדם המוני יוצרים ומשפיענים שיעשו הכול כדי את תשומת הלב שלנו. לכאורה, השפע הזה היה אמור גם להגדיל את זמן צריכת המדיה שלנו, אך בפועל, הוא כמעט לא משתנה בשנים האחרונות - ועומד על 6 שעות ביום בממוצע. כתוצאה מכך, התחרות על תשומת הלב של הצרכן הופכת קשה יותר.

מארק צוקרברג הכריז על "הגדרה מחדש של קטגוריית הפרסום". האם זה יצליח?
הפיתוחים הישראלים שעשויים לשנות את עולם השיווק והפרסום

מדי שנה מפרסמת פירמת הייעוץ דלויט דוח מקיף על צריכת המדיה של האמריקאים, בהתבסס על מחקר בהשתתפות כ-3,600 צרכנים. הנתונים שעולים ממנו רלוונטיים גם לישראל, ויכולים לסייע לקבלת ההחלטות של אנשי שיווק, פרסום ותוכן.

לא כולם ביוטיוב

שש השעות שבהן אנחנו צורכים מדיה כוללות צפייה בטלוויזיה (מסורתית וסטרימינג), גלישה ברשתות חברתיות, צפייה בתוכן גולשים, האזנה למוזיקה, גיימינג והאזנה לפודקאסטים. בני דור ה-Z צורכים מדיה 6.9 שעות ביום, ואילו המבוגרים צורכים 4.5 שעות מדיה. הדור המבוגר מבלה הכי הרבה מול הטלוויזיה המסורתית, ואילו הדור הצעיר נמצא הכי הרבה ברשתות החברתיות. מי שצופה הכי הרבה בשידורי סטרימינג הם בני דור ה-X.

"העובדה שצריכת המדיה ממשיכה לעמוד על 6 שעות בממוצע מעידה על כך שהגענו לרוויה מסוימת", אומר אורן רוזמן, שותף ומוביל תחום תקשורת, מדיה וספורט בדלויט ישראל. "מצד שני, הזמן הזה גם לא יורד, ואלה שש שעות של מעורבות גבוהה. אולי בעתיד יהיה לנו יותר זמן לצרוך מדיה, למשל אם יהיו רכבים אוטונומיים. בדוחות שלה, נטפליקס תמיד אומרת שהתחרות שלה היא מול שעות השינה, מול פורטנייט או מול הבחירה שלנו מה לעשות כשאנחנו על הספה בשבע בערב".

רוזמן מזכיר דוח של חברת הייעוץ האמריקאית Activate ולפיו בני אדם עושים פעולות יותר מ-32 שעות ביום. איך זה ייתכן אם יש רק 24 שעות ביממה? פשוט: אנחנו בעידן שבו עושים כמה דברים בו זמנית. "המסקנה לאיש השיווק היא: חשוב שתשים לב היכן קהל היעד שלך נמצא, ולא תלך אוטומטית למדיות מסוימות כמו פרסום מסורתי או יוטיוב", הוא אומר.

"חשוב גם לבדוק מה הסטייט אוף מיינד של הקהל - עד כמה הוא פתוח לפרסום, מה רמת הקשב שלו. האתגר הוא תמיד לשלב בין כמה מדיות, והרבה משווקים לא מצליחים לייצר את ההמשכיות הזו".

אמצעי המדיה החזק ביותר הוא עדיין הטלוויזיה, אולם הנתונים מצביעים על ירידה משמעותית במספר המנויים לטלוויזיה בכבלים או לוויין: רק 49% מהאמריקנים מנויים, לעומת 63% לפני שלוש שנים. הסיבות הבולטות שהם מציינים לתשלום על מנוי הן צפייה בשידורי חדשות ואירועי ספורט.

הירידה החדה בשיעור המנויים מיוחסת לכך ששירותי הסטרימינג משדרים יותר ויותר אירועי ספורט, ובנוסף ישנם סרטונים ספורטיביים במדיה החברתית. מאחר שאלה שני פורמטים שמועדפים על בני דור ה-Z, לא פלא שחמישית מבני דור זה שמחוברים כיום לטלוויזיה בכבלים או לוויין, סבורים כי יתנתקו במהלך השנה הקרובה - בעיקר בגלל המחיר.

המחירים בארה"ב גבוהים משמעותית מבישראל, אולם "יחסי הכוחות" דומים: מי שמחובר לטלוויזיה בכבלים או לוויין משלם בממוצע 125 דולר בחודש, בעוד שהתשלום על ארבעה שירותי סטרימינג גם יחד הוא 69 דולר בלבד (מדובר בעלייה של 13% תוך שנה).

מבין מנויי הסטרימינג, ל-54% יש מנוי לפחות לשירות אחד שכולל פרסומות (מה שמאפשר להם לשלם מחיר מופחת) - עלייה של 8% לעומת 2024. כלומר, מודל הפרסומות בסטרימינג תופס תאוצה בארה"ב. ישראל עדין נמצאת מאחור.

הקשר בין הפלטפורמות

הדוח מצביע על הקשר החזק בין המדיות השונות, וליתר דיוק, הסושיאל הוא זה שמשפיע על צריכת המדיות האחרות, ומהווה עוגן לכל פעילות. כך, למשל, 75% מהדור הצעיר צופים בתכנים טלוויזיוניים לפי המלצות ברשתות החברתיות. רבים מהם גם מגלים מוזיקה חדשה בעיקר דרך סרטונים ברשתות חברתיות, ולא באמצעות שירותי סטרימינג מוזיקליים.

"הזרימה של קהל הצופים בין הפלטפורמות מאוד משמעותית", אומר רוזמן. "פעם צופים היו זורמים משידורי אחר הצהרים למהדורת החדשות המרכזית, ואז לתוכניות הפריים טיים, ולפי זה היית מנהל את הפרומואים. היום אתה מביא את הקהל שלך מהרשתות החברתיות.

"זה עובד לשני הכיוונים: הרבה מותגים נבנים דרך תוכן טלוויזיוני. למשל, פורמולה 1 קיבל יותר תשומת לב הודות לסדרה בנטפליקס, ואותו אפקט היה לסדרות על ה-NBA. חלק מהבנייה של המותגים האלה היא דרך התוכן, כך שנוצר משחק בין הפלטפורמות".

נקודה נוספת היא שהצעירים מחפשים חוויות מהירות ומותאמות אישית, ומרגישים חיבור גדול יותר ליוצרי תוכן מאשר לדמויות טלוויזיה מוכרות - ולכן מותגים צריכים לנהל את אסטרטגיית התוכן שלהם בהתאם. "פעם הבייסיק של השיווק היה 'אני בונה מותג בטלוויזיה', אבל הכאוס שעולם המדיה נמצא בו דורש מהמפרסמים לאתגר את האקסיומות, ולבחון מה נכון לקהל היעד שלהם", אומר רוזמן.

הדוח נחרץ יותר, וקובע כי "מאמצי השיווק צריכים להתחיל ולהסתיים בפלטפורמות חברתיות מובילות. הפלטפורמות הללו הן המקור לגילוי, מודעות והייפ סביב תוכניות טלוויזיה: 56% מבני הדורות הצעירים צופים בתוכניות או סרטים לאחר ששמעו עליהם מיוצרים באינטרנט, ו-53% אומרים שהם מקבלים המלצות צפייה טובות יותר במדיה החברתית.

תובנה חשובה נוספת היא שטכנולוגיות פרסום וכלי בינה מלאכותית עוברים למרכז כלכלת התוכן. לכן, לגופי טלוויזיה כדאי ליצור שותפויות אסטרטגיות שיאפשרו להם לפתח יכולות בתחום. איזה יכולות? למשל, AI ג'נרטיבי לדיבוב ותרגום לחציית מחסומי שפה; יכולות AI שיהפכו פונקציות תפעוליות ליותר אוטומטיות, כמו חוזים, הערכת תסריטים ומציאת לוקיישנים; ושימוש ב-AI ליצירת תוכן מותאם אישית.

חשוב גם להיעזר ביוצרי תוכן, משום שהם יכולים לסייע במשיכת קהלים - הם יודעים לתקשר איתם באותנטיות רבה יותר, ולהפוך את התכנים הטלוויזיוניים לוויראליים.

המסקנה של הדוח ברורה: "ייתכן שרק חברות מדיה גדולות ומגוונות יכולות להתחרות בנוף החדש". מה יעשו השחקנים הקטנים? ימכרו תוכן לחברות הגדולות, ינסו לפתות יוצרי תוכן וייצרו יותר חומרים למדיה החברתית, או יתאחדו עם שחקנים קטנים אחרים במטרה ליצור בריתות תחרותיות יותר.

הבמה שמותגים שוכחים

זירה חזקה נוספת, שכיום פחות פופולרית בקרב מפרסמים, היא משחקי וידאו מרובי משתתפים - שהפכו לבמה גלובלית לאירועי בידור, תחרויות והופעות. "גיימינג חייב להיות באסטרטגיית המדיה של מפרסמים ומשווקים", אומר רוזמן. "הצעירים הישראלים מבלים המון במדיה הזו, יש בה הרבה משפיענים משמעותיים, ולמרות זאת הרבה חברות עדיין מתעלמות ממנה. משרדי פרסום לא יודעים עד הסוף איך לנצל אותה".

מה צריכה להיות האסטרטגיה של גופי תוכן לאור עליית תחום הגיימינג? קודם כל, שיתופי פעולה עם חברות הגיימינג כדי ליצור תוכן משולב, כמו סדרות טלוויזיה וסרטים המבוססים על משחקים פופולריים. שיתופי פעולה כאלה מאפשרים לגופי התוכן להגיע לקהלים חדשים מחד, ולמנף את הפופולריות של המשחקים מאידך, כלומר לייצר היזון חוזר של קהלים בין המדיות.

הם גם יכולים להפיק תוכן אינטראקטיבי, כלומר לשלב אלמנטים מעולם המשחקים ולתת לצופים לבחור את מהלך העלילה. זה יאפשר מעורבות גדולה יותר בתוכן, וחוויה מותאמת אישית. ולבסוף, כדאי להם להרחיב נוכחות בפלטפורמות כמו Twitch ו-YouTube Gaming, ולפגוש שם את הקהל הצעיר.

עוד כתבות

רפי ליפא  וגל עמית, יועצי ההנפקות שפעלו עם פועלים אי.בי.אי בעבר / צילום: תמר מצפי

150 מיליון שקל ליועצים, קשיים לשתי החברות שהביאו מארה"ב

לפני שני עשורים הביאו רפי ליפא וגל עמית את חברת הנדל"ן האמריקאית דה לסר לגיוס חוב ראשון בת"א ● בעקבותיה הגיעה דה זראסאי, שקרסה אשתקד ● השבוע עבר הלחץ לאג"ח של חלוצת ההנפקות הזרות, שתשואות האג"ח שלה זינקו מחשש שתתקשה לעמוד בהתחייבויותיה ● כסף בסיכון

זום גלובלי/ צילומים: רויטרס

רגע לפני ז'נבה: עסקת הנשק האחרונה של איראן וסין

שעות לפני המו"מ בז'נבה: איראן בדרך לחתום על עסקת נשק ימי עם סין וארה"ב הטילה סנקציות על טהרן • הונגריה מאשימה את אוקראינה ושולחת חיילים לגבול • ובמקסיקו חוששים: חיסול מנהיג קרטל הסמים עשוי לפגוע באירועי המונדיאל במדינה • זום גלובלי, מדור חדש

תחנת דלק / צילום: Shutterstock

מיום שבת בערב: מחיר הדלק מטפס מעל ל-7 שקלים

מחיר הדלק יעלה ב־14 אגורות בחודש מרץ ויעמוד על 7.02 שקלים ● הסיבה: "המתיחות הביטחונית והגאו־פוליטית הובילה לעלייה במחיר הבנזין הבינלאומי"

ביהמ''ש לענייני משפחה בת''א / צילום: אמיר מאירי

מה קורה כשהמטפלת של המנוחה טוענת שהייתה ידועה בציבור שלה?

אישה בעלת אמצעים במצב בריאותי מורכב הגיעה להסדר עם אישה נוספת, שעברה להתגורר בביתה וסייעה לה בשירותים יומיומיים - ובתמורה קיבלה מגורים בחינם ודמי כיס חודשיים ● לאחר מותה, המטפלת פנתה לבית המשפט לענייני משפחה וביקשה להכיר בה כידועה בציבור של המנוחה. מה נפסק?

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בירידות; מדד הבנקים נפל ב-3%

ת"א 35 ירד ב-1.5% ● מניית מזרחי טפחות נפלה לאחר הדוחות וגוררת עמה את יתר הבנקים ● מניית אנרג'יקס נפלה גם היא בעקבות דוחות חלשים, אשר מקרינים על יתר החברות בסקטור ● חברת הנדל"ן תדהר בדרך להנפקה בבורסה בת"א

וינרוט, האחים גרטנר והשופט איתן אורנשטיין / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

ביהמ"ש קבע: העיזבון של וינרוט ישלם מאות מיליונים. ומה יעלה בגורל היורשים?

לאחר שנים ארוכות של התדיינות, בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את פסק הבוררות וחייב את יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט לשלם מעזבונם לאחים משה ומנדי גרטנר ● עם זאת, האחים גרטנר דרשו סכום גבוה מהעיזבון, והנושא יעבור, שוב, להכרעת הבורר

עלי אקספרס / צילום: Shutterstock

אפקט סמוטריץ': הרכישות מחו"ל צמחו בינואר ב-35% לעומת אשתקד

בזמן שמליאת הכנסת ושר האוצר מתכתשים על צו הפטור ממס על יבוא אישי, הישראלים הגדילו את סלי הקנייה שלהם - מאופנה ועד מוצרי חשמל ● המדד החודשי של רכישות מאתרי האונליין

ג'נסן הואנג / צילום: ap, Lee Jin-man

ג'נסן הואנג בראיון לאחר פרסום דוחות אנבידיה: "השווקים טעו"

שעות ספורות לאחר שאנבידיה היכתה פעם נוספת את תחזיות השוק ופרסמה דוחות כספיים מצוינים וצפי מכירות אופטימי, מנכ"ל החברה, ג'נסן הואנג, שוחח עם אנליסטים והתראיין לרשת CNBC ● על החששות מהיווצרות בועה בשוק שבבי ה-AI, והבטחתו כי הביקוש רק יגבר ככל שהכלים יהיו חכמים יותר

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

רה''מ בנימין נתניהו ורה''מ הודו נרנדרה מודי בתערוכת חדשנות / צילום: מעיין טואף -לע''מ

מקורות רשמיים: ישראל מקדמת יבוא כלי רכב מהודו

ישראל מכוונת לתעשיית הרכב ההודית: בממשלה מקדמים יבוא רכב ואף פתיחת הדלת לתקינה הודית, סוגיה שנדונה גם בביקורו של ראש הממשלה נרנדרה מודי ● במקביל צ'רי מתרחבת באירופה באמצעות יבואן ישראלי ● וגם: מגמת הורדת מחירי המחירון של דגמים חדשים לא עוצרת ● השבוע בענף הרכב

אתרי קניות באינטרנט. יוכפפו לחוק הישראלי? / צילום: Shutterstock

מאחורי הצעת החוק החדשה: אתרי קניות באינטרנט יוכפפו לחוק הישראלי?

הצעת חוק המקודמת בימים אלה שמה לה למטרה לקבוע את התנאים שבהם יחול הדין הישראלי בעת התקשרות עסקית בין חברה מחו"ל ללקוח ישראלי ● בקרב המומחים הדעות חלוקות: מצד אחד החוק יעשה סדר ויגביר ודאות, אולם מנגד הוא עלול להרתיע חברות מעסקים עם ישראלים

נכס של אול-יר בניו יורק / צילום: מצגת החברה

7 חברות כבר קרסו, ומיליארדים ירדו לטמיון. אז למה הטרנד המסוכן בבורסה ממשיך?

מאז החלו הנפקות של חברות נדל"ן מארה"ב בבורסה המקומית לפני כמעט 20 שנה, קרסו כבר שבע מהן, אך גם היום הן ממשיכות להגיע בהמוניהן ולגייס מיליארדי שקלים מהמשקיעים בת"א ● מדוע זה קורה, מי המרוויחים והנפגעים, ומה עושה הרגולטור שמפקח על התופעה? ● כסף בסיכון

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

בשורה ליזמים הסולאריים: רשות החשמל יוצאת למבצע פינוי מקום ברשת

רשות החשמל מנסה "לנקות" את הרשת מפרויקטים שלא יוצאים לפועל, ומציעה ליזמים החזר של עד 50 מיליון שקל ● בכך, היא מנסה לפתור את העומס על רשת החשמל ולתת מקום לפרויקטים חדשים ● ואיך ימנעו בעיות כאלה בעתיד?

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

ההצעה להרחיב את הפטור ממע"מ מוכיחה שאין לח"כים משנה סדורה

שר האוצר זרק עוד הצעה ● בצבא לא רוצים את עקבות הפיצה ● ובענף הבנייה מרגישים היטב את המתח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

ג'נסן הואנג / צילום: ap, Lee Jin-man

מנכ"ל אנבידיה יבקר בישראל לקראת יום העצמאות

לגלובס נודע כי ג'נסן הואנג, מנכ"ל אנבידיה, צפוי להגיע לישראל בסוף חודש אפריל על רקע התרחבות פעילות החברה בארץ

מתוך קמפיין בנק לאומי

לאומי עורר זעם ברשת - אבל במדד אחד זה השתלם לו

הפרסומת החדשה של בנק לאומי נמצאת כבר בשבוע הראשון לעלייתה לאוויר במקום הראשון בזכירות והשני באהדה, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת האהובה ביותר זה השבוע החמישי שייכת לבנק הפועלים

משרדי רשת 13 / צילום: Shutterstock

השותף המפתיע בשיחות על רכישת רשת 13

בחברת אקסס החליטו להתקדם עם הצעת פטריק דרהי לרכישת רשת 13, וברשות השנייה מערימים קשיים על הבקשה שהוגשה ● קבוצת יזמי ההייטק בראשות אסף רפפורט רואה בכך הזדמנות לחזור לשולחן, ולפי מידע שהגיע לגלובס, בין השחקנים שנמצאים על המגרש נמצאת שותפה מעניינת במיוחד: התנועה הקיבוצית

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה באאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

בהיקף 650 מיליון שקל: שיתוף הפעולה החדש של כלל ביטוח ואאורה

חברת הביטוח תשקיע 450 מיליון שקל בפרויקטים אותם מקדמת חברת הבת של חברת הנדל"ן, "אאורה מחדשים את ישראל" ● בתמורה, היא תחזיק ב-30-35% מהזכויות בפרויקטים, ותקבל זכות ראשונים להשקיע בפרויקטים עתידיים בהיקף של עד 200 מיליון שקל

גיל גבע, יו''ר קבוצת תדהר / צילום: עופר חג'יוב

תדהר בדרך להנפקה במאי בשווי מתוכנן של 7-8 מיליארד שקל

ההנפקה של חברת הנדל"ן צפויה להיות אחת הגדולות בבורסה בשנים האחרונות ● ההנפקה תיעשה עפ"י הדוחות השנתיים של תדהר ל-2025, והסכום שיגויס יהיה כ-20% מהשווי שיושג, כלומר בין 1.4 ל-1.6 מיליארד שקל ● עם זאת, לבעלי החברה ברור כי המתיחות מול איראן והתרחישים השונים עשויים לשנות את התוכנית