איור: גיל ג'יבלי
אור אזרן, כלכלן מחקר מאגף הכלכלה בבנק לאומי, מסביר את הנתון השבועי
מחירי הנפט צונחים לסביבות 60 דולר לחבית, רמה שלא נראתה מאז 2021. זאת בשל שילוב של ציפיות להאטה בכלכלה העולמית, יחד עם הגברת ייצור של יצואניות נפט כמו ערב הסעודית בתגובה להתרופפות ב־OPEC. מה המשמעויות לכיס שלנו, לכלכלה העולמית ולעוצמה של יצואניות הנפט במזרח התיכון ומעבר לו?
● נתון בשבוע | שתי המניות האלה היו מתחרות צמודות. ואז אחת מהן צללה ב-55%
● נתון בשבוע | המגן של חוסכי S&P 500 כבר לא עובד
אור אזרן, כלכלן מחקר מאגף הכלכלה בבנק לאומי, מסביר כי הירידה במחיר הנפט נובעת קודם כל מצד הביקוש: "באופן כללי, כשהתחזיות לצמיחה גלובלית יורדות, הביקוש לנפט נפגע". אמנם הירידה במחירי הנפט תאמה את ההפחתה במחירי סחורות רבות אחרות, שמחירן עלה בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה, אך החל מחודש אפריל האחרון ניכר גל חדש של ירידת מחירים, אפילו מעבר לכך.
הגל הזה של ירידת המחירים נבע, בין היתר, מטלטלה בצד ההיצע: "יש חשש לחוסר 'משמעת קואליציונית' באופ"ק", אומר אזרן, "כבר לפני כמה שנים הוחלט על קיצוץ בכמויות הנפט המיוצרות, כדי לתמוך במחיר גבוה יחסית, אבל עיראק וקזחסטן לא קיימו במלואה את ההחלטה. בכך, הן הגדילו את נתח השוק שלהן". ככלל, בעוד שלכל השחקנים יחד משתלם לצמצם את הייצור כדי להעלות את המחיר, הרי שלכל שחקן בנפרד שווה לייצר יותר וכך להגדיל את רווחיו על חשבון השאר.
"זה לא היה נעים לסעודים שהפסידו נתח שוק", ממשיך אזרן "ולפני כמה ימים, אופ"ק הודיעו על הגדלת תפוקת הנפט בחודש יוני ב־411 אלף חביות נפט ביום. כאשר סך התפוקה שתחזור לשוק, החל מחודש אפריל ועד לחודש יוני, נאמדת בכ־960 אלף חביות ליום". לדברי אזרן, "הרחבת הייצור הובלה על ידי סעודיה, מתוך רצון להחזיר את המשמעת לאופ"ק ולהשתלט על נתח שוק נוסף עבורה". בכך, למעשה, סעודיה 'מיישרת' את החברות באופ"ק, באמצעות הקטנת רווחי הנפט שלהן.

להוציא שחקנים מהשוק
להורדת מחירי הנפט ישנה גם השפעה על הכלכלה הגדולה בעולם: "ארה"ב היא יצרנית הנפט הכי גדולה היום", מדגיש אזרן, "אבל כמובן, היא צורכת את חלק רחב ממנו פנימה. ויותר מכך, רוב הנפט, שמיוצר בארה"ב, מגיע מ'פצלי שמן', שעלות הפקתו היא בין 50־60 דולר", כלומר, קרוב למחיר השוק כעת. "בניגוד לפחות מ־10 דולר לחבית בסעודיה. כך שתעשיית הנפט הסעודית מסוגלת לספוג הורדת מחיר, אבל זו של ארה"ב פחות". כי במצב כזה, עדיף לעיתים לקנות נפט סעודי מאשר להפיק אותו בתוך ארה"ב. "וזו דרך עבור סעודיה להוציא שחקנים אחרים מהשוק".
בנוסף, אומר אזרן: "הסעודים רואים את שימור שוק הנפט הגלובלי כאינטרס שלהם. כשהם מורידים את המחיר, הם לא רק מגדילים את נתח השוק שלהם - אלא משפרים את הפוזיציה של הנפט באופן כללי מול האנרגיות המתחדשות, כתוצאה מירידת המחיר היחסי".
כמובן, שהשימוש בכלי הזה לא מגיע בחינם עבור סעודיה: "הם זקוקים למחירי נפט של כ־90 דולר לחבית כדי לאזן את התקציב הממשלתי אצלם. ככל שמחירי הנפט נמוכים מכך, סעודיה תיכנס לגירעון".
אלו לא הסוגיות היחידות ברקע הורדת מחירי הנפט: לפי דיווחים ברויטרס, דונלד טראמפ מתכוון להוריד את מחיר הנפט הגלובלי ושידר מסרים כאלו לסעודיה ולאופ"ק. לפי הדיווחים מתקיים כעת שיח על עסקת נשק גדולה של סעודיה מול ארה"ב, כך שיתכן כי ישנם כאן יחסי תן-וקח.
מדינה נוספת שמושפעת מירידת מחירי הנפט היא רוסיה, שנאלצת להציע את מרכולתה האנרגטית בהנחה - כדי להתגבר על הסנקציות, וכעת מוכרת אותו בכ־50 דולר לחבית בלבד.
האם הכיס שלנו יושפע?
אז מה יהיה בעתיד? "המחיר כרגע לא צפוי להמשיך לרדת", אומר אזרן, "יש נקודה פסיכולוגית של 60 דולר, שמתחתיה הקונים מרגישים שהמחיר זול ומתעוררים. הציפיה לרבעונים הקרובים היא שמחיר הנפט יישאר סביב ה־60 דולר, זו סביבה שמאזנת בין היכולת הפחות משמעותית היום לספוג גידול בהיצע. אבל החל מ־2026 והלאה,יש מחלוקת בנוגע לעתיד: יש מי שאומר כי המחיר יעלה מאמצע 2026, ויש כאלה הסבורים שהוא יישאר סביב ה־60 דולר". אך כמובן, אזרן מדגיש: "הכל רגיש וכל התבטאות עלולה להשפיע".
לדבריו, מי שעשויים ליהנות מהירידה במחירי הנפט הם קודם כל "הצרכנים, במחירי דלק נמוכים יותר, וגם כיוון שהתעשיינים יוכלו להוריד עלויות, מה שיכול לרסן אינפלציה בארץ ובעולם, והצרכן עשוי להרגיש זאת בכיס. כל זאת, כמובן, רק כל עוד השווקים תחרותיים וההוזלה תתגלגל לצרכנים.
"בנוסף, בישראל ובאירופה ההערכה היא שלמהלך המכסים האמריקאי תהיה ההשפעה שהינה דפלציונית, בין היתר, ברקע ההערכה כי היצרנים העולמיים יחפשו שווקים חדשים לייצא אליהם, לצד עודף היצע עולמי והתמתנות ביקושים. מנגד, בישראל, הנושא הביטחוני עלול להשפיע על ההיצע".
*** גילוי מלא: נתון בשבוע הוא פרויקט מערכתי הנעשה בשיתוף מומחי בנק לאומי. אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול-דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ השקעות אישי המתחשב בצרכיו ובנתוניו של כל אדם