גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אי־תעסוקת החרדים: כמה זה עולה לכלכלה הישראלית?

מה שהתחיל ככותרת על עלות אי־ההשתלבות החרדית בשוק העבודה, התלהט לכדי ויכוח על הדרך הנכונה לחשב אותה ● ניסיון ליישב בין העמדות העלה שהרבה תלוי בשאלה ששואלים ● וגם: האם הגיע הזמן לעדכן את התחזית לגבי האוכלוסייה החרדית?

הפגנת חרדים / צילום: ap, Maya Hitij
הפגנת חרדים / צילום: ap, Maya Hitij

האופן בו החברה החרדית משתלבת, או לא משתלבת, בכלכלה הישראלית, הוא נושא שמטריד רבים לגבי היכולת של ישראל להחזיק בטווח הארוך. אבל גם ממש עכשיו יש לכך מחיר. מהו? "הנזק מאי השתלבות החרדים בשוק העבודה: 54 מיליארד שקל בשנה", נקבה כותרת ב"כלכליסט". אלא שהמספר הזה לא עבר בשקט: "הכותרת הדרמטית ב'כלכליסט' מתבססת על חישוב שגוי ותחזיות לא מעודכנות", טען ד"ר איתן רגב, סמנכ"ל מחקר ונתונים במכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית, בלינקדאין שלו. זה הוביל לתגובות ותגובות נגד. אז מי צודק?

החטיבה שמגייסת חרדים ללחימה, ובקרוב תקים סיירת
בדיקת גלובס | ידענו שיקר בישראל, אבל הנתונים האלה הפתיעו אפילו אותנו

כיצד התבצע החישוב?

ב"כלכליסט" התבססו על חישוב שערך ד"ר גלעד מלאך מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, שגם פורסם באופן נפרד. התחשיב הזה, יצוין, לא בודק תרחיש בו כל החרדים היו מצטרפים מחר בבוקר לשוק התעסוקה, אלא מצב בו מסלול חייהם היה מראש כזו בו הם היו עובדים בשיעור תעסוקה דומה ובשכר דומה לאלה של האוכלוסייה היהודית הלא־חרדית. לשיטת רגב, אם בתנאים הנוכחיים החרדים שכרגע לא בשוק העבודה יצטרפו אליו, זה יוסיף לתוצר עוד 6 מיליארד בלבד.

אבל אנחנו נצמדנו לשאלה של מלאך, שכן היא זו שעמדה לביקורת. הבסיס שלו הוא אובדן השכר, כלומר כמה כסף לא משולם לחרדים בגלל שרבים מהם לא עובדים או עובדים בשכר נמוך בגלל תנאי פתיחה גרועים (למשל, חוסר בלימודי ליבה).

המספר בכתבה מבוסס על התייחסות לגברים החרדים: לפי עיבוד של המכון לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), כ־97 אלף גברים חרדים עובדים כיום. אלו שכן עובדים, משתכרים בממוצע בפחות מ־10,000 שקל, לעומת יותר מ־20 אלף אצל הגבר היהודי הלא־חרדי. זה מביא לכך שהכנסתם השנתית מעבודה של הגברים החרדים עומדת 11.5 מיליארד שקל. אם שיעור התעסוקה של הגברים החרדים היה זהה לזה של הגברים היהודים הלא־חרדים, היו יותר מ־163 אלף מועסקים. אם הם היו לומדים ליבה כדי לקבל משרות בשכר ממוצע כמו של מקביליהם הלא־חרדים, הכנסתם השנתית הייתה עולה ל־39.3 מיליארד. ההפרש עומד על 27.8 מיליארד שקל, וזה אובדן השכר.

בשלב הזה של החישוב, עדיין אין מחלוקת רצינית בין ד"ר מלאך לד"ר רגב: באמצעות נתונים מינהליים הוא הגיע לכך שפוטנציאל התעסוקה של הגברים החרדים הוא כ־157 אלף איש, ולא 163 אלף, מה שבין השאר מוביל לכך שאובדן השכר עומד על 26.1 מיליארד שקל. על הפרש של 1.7 מיליארד לא מתחילים לריב, גם אם המקורות לנתונים שונים.

אז איפה מתחילה המחלוקת? מבחינת ד"ר רגב, הסיפור נגמר כאן: אובדן התוצר שווה לאובדן השכר. אבל במכון הישראלי לדמוקרטיה עשו צעד נוסף: הרי התוצר אינו רק סך המשכורות, וישנו גם אובדן של הון. לפי ארגון העבודה הבינלאומי, 51% מהתוצר הישראלי מקורו משכר על עבודה. כלומר, כדי להבין את אובדן התוצר המלא לא ניתן להסתפק באובדן השכר, אלא כמעט להכפילו. כך מגיעים ל־54.5 מיליארד.

שורש המחלוקת

אז האם כשמנסים להבין כמה חוסר ההשתלבות של הגברים החרדים בתעסוקה עולה לנו, יש להסתכל רק על השכר שהם לא מקבלים, או גם על ההון שהיה יכול לבוא בעקבות זה? ד"ר רגב סבור שלא, כפי שהסביר בפוסט המשך בלינקדאין: "כשעובדים חדשים מצטרפים לשוק העבודה - במיוחד כשמדובר באוכלוסייה עם פריון ממוצע או נמוך - אין הצדקה להניח שהם יגררו אחריהם גם רווחים משמעותיים למעסיקים או תשומות הון חדשות".

ד"ר מלאך לא הסתמך רק על אותם 51%, אלא גם הראה שבמסמך של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר בו הכפילו פי 1.9 את אובדן השכר של משרתי המילואים כדי להבין את הנזק לתוצר. אלא שלפי רגב, שם חישבו אובדן של תוצר קיים - משרת מילואים שלא עובד במשק - ולא תוצר שיכול להתווסף. לכן, לדבריו, זה לא רלוונטי.

פנינו לדוברות משרד האוצר כדי לשמוע מה דעתם בעניין, וכך ענו לנו: "סביר לעשות התאמה זו גם בהקשר של פגיעה כלכלית או אובדן תוצר הנובע מגריעה של תשומות עבודה, לרבות בדוגמה של גברים חרדים שאינם מועסקים". נראה שבמשרד האוצר מקבלים את המתודולוגיה של מלאך.

לא הסתפקנו בכך, ופנינו לעוד כלכלנים, שנטו לחשוב פחות על תרחיש הבדיעבד של מלאך, ויותר על האפשרות של הצטרפות עתידית. "בטווח המיידי רגב צודק, כי כלל האצבע הוא שהתרומה של אדם לתוצר היא הברוטו שלו", אומר ד"ר יניי שפיצר, מרצה במחלקה לכלכלה ובתוכנית פכ"מ באוניברסיטה העברית. "אבל לאחר מכן מתחיל תהליך נוסף והדרגתי, שקשה למדוד אותו, בו כמות ההון מתאימה את עצמה למספר העובדים, ככה שיהיה יותר הון במשק, ואז נתקרב להערכה של המכון הישראלי לדמוקרטיה".

עם זאת, שפיצר מסייג: "לא צריך לחשוב על הנתון של הכלכלן הראשי כמדויק, מכמה סיבות. ראשית, קשה למדוד במדויק את נתח העבודה. שנית, החרדים הם לא העובדים הממוצעים, ויכול להיות שהם ימשכו איתם יותר או פחות הון. בנוסף, התרחיש הזה מבוסס על הרעיון שיושקע יותר הון כי יש יותר עובדים, אבל חלק ממנו יכול להיות הון בבעלות זרה. במקרה כזה התמ"ג אולי יעלה לפי המכפיל, אבל ההכנסה הלאומית, מה שפעם קראנו לו תל"ג, תגדל פחות, כי חלק מהתמורה תגיע לבעלי ההון הזרים. בעניין הזה אני חושב שההכנסה הלאומית חשובה יותר מהתמ"ג".

"אם היום באורח פלא התעסוקה של החרדים תשתווה לזו של הלא־חרדים, גם באחוזים וגם בפריון, זה יתאים את התוצר בהתאם לשכר שלהם בלבד", אומר פרופ' עומר מואב מאוניברסיטת רייכמן ואוניברסיטת ווריק. "אבל לאורך זמן, ככל שיהיו יותר עובדים תהיה יותר הכנסה, חיסכון והשקעה. אני לא חושב שתהיה הכפלה, אבל להוסיף 50־60% נשמע לי סביר". בדומה לד"ר שפיצר, הוא מוסיף: "בטווח הקצר בהחלט ייתכן שהתוצר המקומי יגדל מעבר לשכר בגלל תנועות הון, אבל הגידול לא יהיה זהה בתוצר הלאומי, כלומר בהכנסה במשק". בהתחשב בכך שגם בתחשיב המכון נכתב ש"בשיווי משקל של טווח ארוך היה מתקבל גם גידול בריווחי החברות המעסיקות עובדים אלו", נראה שבהתייחס לטווח יש הסכמה בין המומחים למלאך.

אבל יש כלכלנים שמציעים מראש לא לגשת לשאלה הזו דרך השכר. "השיטה פשוטה מאוד", אומר פרופ' בנימין בנטל, ראש תחום כלכלה במרכז טאוב. "מסתכלים על התוצר ומחלקים אותו במספר העובדים, וככה מקבלים את פריון העבודה. זה כולל בתוכו את רווחי ההון, התמורה ליחידות הון ובעצם הכל, כי התוצר כולל את התמורה לכל גורמי הייצור. אם רוצים לדעת מה תהיה התרומה לתוצר, אז חלוקת התוצר בין גורמי הייצור לא רלוונטית".

אז מה הנוסחה של בנטל אומרת? נדגיש קודם כל שמדובר בחישוב גס. לפיו, לאור העובדה שהאוכלוסייה החרדית הבוגרת מהווה קצת יותר מ־10% מכלל האוכלוסייה הבוגרת, הרי שהגברים החרדים מהווים כ־5% ממנה. מהם קצת יותר מ־50% עובדים. אם נצרף נניח 20% נוספים לשוק העבודה, כלומר 1% מהאוכלוסייה הבגירה, עם תוצר זהה לתוצר הממוצע לעובד במשק, הרי שתהיה תוספת של 1% לתוצר. אם בהנחה אופטימית נגדיל את פריון העבודה של אותם גברים חרדים שכן עובדים לרמה הממוצעת במשק, כלומר בכ־30 נקודות אחוז, נקבל עוד 1.5% לתוצר. בסך הכל 2.5% לתוצר, שהם כ־50 מיליארד שקל, לא רחוק מהחישוב של המכון הישראלי לדמוקרטיה.

והנה עוד עניין שחשוב להזכיר: הפגיעה בתוצר היא לא הכל. "נחיה רגע בתרחיש שהחרדים מוכנים ללמוד לימודי ליבה, ושהזוג החרדי הוא כמו הזוג הלא־חרדי", אומר פרופ' מואב. "מה קורה לזוג עם שכר ממוצע? אם יש להם שני ילדים אז הם בצד שמשלם מיסים מעט יותר ממה שהוא מקבל מהמדינה. ברגע שיש חמישה־שישה ילדים, אז הזוג הזה נמצא עמוק בצד שמקבל ולא בצד שנותן. כשזו קבוצה גדולה וגדלה מהר לאורך זמן, זה לא מצב בר קיימא ומתכון לאסון כלכלי. זו הבעיה האמיתית עם החרדים במדינת ישראל, ובלי לצמצם את הילודה לא יפתרו את הבעיה".

גודל האוכלוסייה החרדית

הזכרנו קודם שהמחלוקת בין מלאך לרגב היא לא רק על האופן בו יש להתייחס לאובדן השכר בדרך לחישוב אובדן התוצר, אלא גם על גודל האוכלוסייה החרדית עצמה. בעוד מלאך השתמש בתחזיות הלמ"ס, רגב התבסס על נתונים מינהליים. למה בעצם לא ללכת לאותו מקור מלכתחילה?

נתוני הלמ"ס לגבי האוכלוסייה החרדית הם למעשה תחזית לאוכלוסייה כולה שפורסמה ב־2019, על בסיס נתונים מ־2015, ומתנבאת עד 2065. התחזית מתחלקת לשלוש חלופות: גבוהה, בינונית ונמוכה, כשהבינונית היא זו שנעשה בה שימוש על פי רוב. לפיה, ב־2065 יהיו בישראל קרוב ל־6.5 מיליון חרדים, שיהוו כמעט שליש מהאוכלוסייה הכללית. לפי החלופה הנמוכה, המתונה יותר, מספר החרדים יגיע אז ל־4.2 מיליון, "רק" 27% מהאוכלוסייה.

כמה אפשר להסתמך על התחזית הזו? לפי דוח מצב החברה החרדית 2024 שחיבר איתן רגב יחד עם יהודית מילצקי עבור המכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית, עם הרבה מלח. "האומדן המקובל עד לא מכבר, המתבסס על התחזית הבינונית של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה", נכתב, "אינו צפוי להתממש". לפי התחזית מרחיקת הלכת ביותר שלהם, המבוססת על הנחת מוצא ששיעור הילודה בחברה החרדית יעמוד על 6.2 לידות לאישה - הנחה שלשיטת רגב אינה סבירה - נגיע ב־2065 לקצת יותר מ־5 מיליון, שיהיו קצת פחות מ־23% מהאוכלוסייה. ישנן גם תחזיות אחרות שמגיעות הרבה פחות רחוק.

אבל אלו תחזיות - מה לגבי המצב היום? לפי התחזית הבינונית של הלמ"ס, ב־2022 (שנת הייחוס של התחשיב של המכון הישראלי לדמוקרטיה) היו בישראל קרוב ל־1.3 מיליון חרדים. לעומת זאת, לפי דוח מצב החברה החרדית, היו בשנה זו פחות מ־1.2 מיליון. ההפרש לא גדול, אבל עדיין מראה פער שאמור לגדול יותר ויותר ככל שיעבור הזמן.

אבל זה לא רק דוח המצב שמבקר את התחזית הזו של הלמ"ס, וגם בלשכה עצמה כבר מעדכנים את החישובים. במצגת שהוצגה מטעמה בוועדת חוץ וביטחון בחודש שעבר, הנתון היה כמעט זהה לזה של המכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית. גם בנתונים שהיא העבירה למרכז המחקר והמידע של הכנסת לגבי זכרים חרדים בגילי 6־18, הודגש שהנתונים כבר הופקו לפי מודל חדש ולא לפי התחזית מ־2019, ובהתאם היו יותר נמוכים. כרגע, יודגש, עדיין אין תחזית מלאה שפורסמה לציבור הרחב, אבל הדבר כבר נמצא בעבודה.

ממה נובעים הפערים בתחזיות? לפי ד"ר רגב, בעיקר כי הפריון החרדי הוא לא מה שהיה פעם. אם בתחילת שנות האלפיים הוא עמד על יותר מ־7 לידות לאישה, כיום הוא עומד על 6.1, ונראה שמגמת הירידה ממשיכה. בנוסף, הוא הסביר לנו שמראש הבסיס של הלמ"ס לא היה מדויק. ועוד עניין: תחזית הלמ"ס לא שקללה את המעבר בין קבוצות דת.

פרופ' סרג'יו דלה פרגולה, פרופסור אמיריטוס וחבר המכון ליהדות זמננו באוניברסיטה העברית, מרחיב לגבי החלק האחרון: "יש ניידות בין העמדות הדתיות השונות, והמחקר האמפירי מראה שהמגמה היא יותר של חילון מאשר של הדתה, ויש יותר יוצאים בשאלה מאשר חוזרים בתשובה. זה מעלה את השאלה: האם ילד שנולד חרדי יישאר חרדי? הוא לא חייב להפוך לחילוני, והוא יכול קודם כל להפוך לדתי חובש כיפה. גם אם המגמה הזו לא משפיעה במידה מכרעת, היא עדיין משפיעה".

לשיטת דלה פרגולה, הדבר גם ישפיע על בניית התחזיות הבאות: "אם חרדים ילמדו לימודי ליבה ויעבדו, יכול להיות שהגידול בהכנסה יגרום להם להביא יותר ילדים ולא פחות, אבל מצד שני יכול להיות שהם יראו אופציות נוספות בחיים ויגדילו את הריווח בין ילד לילד, מה שיביא לשינוי בפריון. אנחנו לא יודעים להגיד מה יהיה האימפקט של התהליכים שאנחנו רואים בעשורים הבאים, ולכן בתחזית הבאה הלמ"ס תצטרך לתת מניפה רחבה יותר של אפשרויות".

עוד כתבות

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בוול סטריט; נטפליקס ופרמאונט זינקו

מדד נאסד"ק רשם את הביצועים החודשיים הגרועים ביותר שלו מאז מרץ 2025 ● נטפליקס קפצה לאחר שענקית הסטרימינג סירבה להעלות את הצעתה על וורנר ● OpenAI משלימה סבב גיוס של 110 מיליארד דולר עם גיבוי של אמזון, אנבידיה וסופטבנק ● נעילה מעורבת בבורסות אירופה ● דל טכנולוג'יס זינקה לאחר דוחות טובים

עשן בבחריין לאחר התקיפות מאיראן / צילום: Reuters

כטב"מים בבחריין, טילים בקטאר: איראן תוקפת בסיסים אמריקאיים במפרץ

המתקפה האיראנית מתרחבת מעבר לישראל, כשדיווחים מבחריין, קטאר ואיחוד האמירויות מצביעים על תקיפות לעבר בסיסים אמריקאיים, יירוטים והנחיות חירום לתושבים ● לפי הערכות קודמות, עשרות בסיסים של ארה”ב הפרושים במזרח התיכון היו צפויים להפוך ליעד במקרה של הסלמה, והאיומים האיראניים למקד פגיעה ב"נקודות התורפה" האמריקאיות מתממשים כעת בשטח

עשן בטהרן לאחר תקיפה משובלת של ישראל וארה''ב / צילום: ap

200 מטוסי קרב, 500 מטרות ומאות חימושים: כך התבצעה התקיפה הגדולה בתולדות חיל האוויר

מאז פרוץ מבצע "שאגת הארי" בשעות הבוקר, מאות אתרים ומטרות ברחבי איראן הותקפו על ידי מטוסי חיל האוויר ● איך תוכנן המבצע ואילו מערכות נפגעו? ● גלובס עושה סדר

עשן מתנשא מעל מרכז העיר טהרן לאחר פיצוץ, הבוקר / צילום: Reuters, Anadolu

שעות לפני התקיפה: פלטפורמת ההימורים התחילה לגעוש

בזמן שמערכות המכ"ם התחממו, פלטפורמת "פולימרקט" כבר הראתה זינוק של 100% בהסתברות לעימות ● אחרי שהשוק "סגר את הפינה" על התקיפה האמריקאית הקרובה, השאלה הגורלית על עתיד המשטר ב-2027 נסחרת כעת ביותר מ־50%

מתקן נפט באיראן / צילום: Reuters, Essam Al-Sudani

לאיראן יש מהלך אחד שיכול לטלטל את שוק הנפט

המתיחות הביטחונית מחזירה את פרמיית הסיכון לשוק האנרגיה: אף שחלקה של איראן באספקה העולמית הצטמצם לכ-3% בלבד, שליטתה הגיאוגרפית בסמוך למיצרי הורמוז - דרכם עוברים כ-30% מהנפט המשונע בים - מעניקה לה מנוף השפעה משמעותי על המחירים ● פגיעה בנתיבי השייט עלול לזעזע בראש ובראשונה את אסיה, ובמיוחד את סין, אך גם להקפיץ את מחיר הברנט מעבר לרמות שנרשמו בימים האחרונים

קרן שחר / צילום: רונן אקרמן

קרן שחר מכרה השבוע סדרה לאפל: "היו רגעים שחשבתי שזה לא יקרה"

היא חולשת על זרוע קשת אינטרנשיונל, חתומה על עסקאות גדולות מול ענקיות המדיה הגלובליות ונבחרה לאחת הנשים המשפיעות בתעשיית הטלוויזיה העולמית ● בראיון ראשון בתפקיד מספרת קרן שחר על מכירת הסדרה "הבת" לאפל שנסגרה השבוע, על הקשיים כחברה ישראלית בזמן המלחמה, ועל התחרות הגדולה בזמן שהתעשייה העולמית בתקופת קיצוצים

בית החולים סורוקה / צילום: Shutterstock

בתי החולים עוברים למרחבים המוגנים; הפעילות הלא דחופה נעצרה

לאחר שבועות של היערכות, אגירת ציוד רפואי ותרגיל גדול עם צה"ל, מערכת הבריאות העלתה כוננות לרמה הגבוהה ביותר ● בתי החולים ימשיכו לתת מענה למקרים דחופים, חלק מהטיפולים יבוטלו ● משרד הבריאות מסר כי בנק הדם במוכנות גבוהה, וצוותים תוגברו בדרום ● נכון לעכשיו טיפות החלב נותרות בשלב זה פתוחות

מערכת ynet (ארכיון) / צילום: דור מלכה

יואב זיתון הוא איש התקשורת שנעצר בחשד שביצע מעשה סדום בקטין בן 15

זיתון, הכתב הצבאי של Ynet נעצר בשבוע שעבר ● מחקירת המשטרה התברר כי הוא הכיר את הקורבן באפליקציית היכרויות - וזה סיפר לו על גילו הצעיר ● הקטין סיפר למשטרה שזיתון הפיל אותו על הקרקע ואנס אותו באלימות קשה

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים במלחמה. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמיר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

הר תנופה. יש גם סחלבים / צילום: יובל אינהורן

כלניות בשלושה צבעים וסחלב במופע נדיר: מסלולי הפריחה שלא הכרתם

בימים שבהם נדמה שעל כל כלנית צצים עשרה מדריכים שיסבירו לכם איך להגיע אליה באפס מאמץ, הכנו לכם שלוש המלצות לטיולי פריחה דווקא למיטיבי הלכת

איזו בשורה יקבלו בקרוב 700 אלף עובדי המגזר הציבורי?

מה הם היעדים המבוקשים לרילוקיישן מצד ישראלים עשירים, ומדוע הנגיד הותיר את הריבית על כנה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

בני סבטי: "האיראנים הרבה יותר חצופים, נועזים ומאיימים ביחס לשנה שעברה"

הטרמינולוגה האיראנית כנגד ארה"ב החריפה בשבועות האחרונים, וזאת למרות מלחמת 12 הימים בה הופצצו ונפגעו אתרים אסטרטגיים ברחבי המדינה ע"י ממשל טראמפ וישראל ● "ההבדל הגדול בין מבצע עם כלביא לימים אלו, הם הפגנות ההמונים כנגד המשטר בה נטבחו עשרות אלפי מפגינים", מציין בני סבטי, מומחה לענייני איראן

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

מרכז ביג / צילום: ביג מרכזי קניות

ביג וקניוני עופר הודיעו לשוכרים: "לא נחייב שכ"ד כשסגור"

על רקע המלחמה מול איראן והגבלות פיקוד העורף, קבוצת ביג הודיעה לשוכרי המרכזים המסחריים כי בשלב זה לא תגבה עבור חודש מרץ את שכר הדירה הבסיסי ● עסקים חיוניים במרכזי ביג ימשיכו לפעול כרגיל ● בקניוני עופר לא ייגבו הוראות קבע לפחות עד 15 במרץ או התבהרות המצב

אנשים מנסים לתפוס מחסה בעקבות פיצוץ, טהרן הבוקר. ניו יורק טיימס מדגיש כי התקיפה התבצעה בשעת העומס / צילום: Reuters

דיווחים על מבצע שתוכנן חודשים ופינוי חמינאי: כך מתפתח הסיקור העולמי

כלי תקשורת מובילים בארה"ב מדווחים על תקיפות אמריקאיות ישירות, ועל ריכוז כוחות חסר תקדים באזור, הגדול מאז 2003 ● באירופה שונה המסגור הראשוני כדי לכלול את וושינגטון כשותפה מלאה למהלך, וכן דווח כי המנהיג העליון חמינאי הובל למקום בטוח מחוץ לבירה ● הניו יורק טיימס מציין כי התקיפות התרחשו בשעה שמיליונים בדרכם למקומות עבודה ולבתי ספר, וב-CNN מתמקדים גם בהשלכות הכלכליות

בלי נופים, טיולים ואטרקציות: ברוכים הבאים לחופשות השינה / צילום: Shutterstock

עם 16 שעות שינה ובלי אטרקציות: הכירו את טרנד החופשות החדש

סוכריות גומי עם שמן קנאביס, כריות שזוכרות את מבנה הראש וגם מיטות שמנתחות את איכות השינה ● קבוצה הולכת וגדלה של נופשים חיפשה פתרון לעייפות - ופיתחה טרנד שהיא מכנה sleepcation ● תעשיית האירוח מציעה ועוד ועוד שדרוגים, אבל מומחים מזהירים: "זה אינו פתרון משמעותי לחוסר"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

שורת מדינות קראו לאזרחיה לעזוב את איראן, ולא להגיע לישראל

טראמפ: אני רוצה לעשות עסקה עם איראן, לא רוצה להשתמש בכוח צבאי אבל לפעמים חייבים ● אייר אינדיה מבטלת את הטיסות לישראל מיום ראשון למשך שבוע ● ארה"ב קוראת לעובדים לא חיוניים לעזוב את ישראל ● בתיאום מלא עם ארה"ב: דריכות שיא במערכת הביטחון ● משרד החוץ של קנדה: קוראים לאזרחינו לעזוב את איראן עכשיו כל עוד ניתן לעשות זאת בבטחה, בריטניה פינתה את עובדיה מאיראן ומבקשת מאזרחיה להימנע מנסיעות לישראל ● עדכונים שוטפים

תושבים צופים בפטריית העשן כתוצאה מפיצוצים בטהרן, הבוקר / צילום: ap

פיצוצים וענני עשן: התמונות והסרטונים מאיראן

שורה של פיצוצים וענני עשן במספר מוקדים במרכז טהראן מדווחים בשעה האחרונה במדיה האיראנית ● בין היעדים שהותקפו לפי התקשורת במדינה: מגוריו של נשיא איראן, מטה המודיעין הראשי ובעיקר מערכות תקשורת והגנה אווירית ● אלו התיעודים

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

נתקעתם בחו"ל? מתי ואיך תוכלו לחזור לישראל

המרחב האווירי סגור ונתב״ג מושבת לפחות עד יום שני, ובינתיים כ־150 אלף ישראלים שוהים בחו"ל ואינם יכולים לשוב ארצה ● במשרד התחבורה נערכים למבצע דרך האבים מרכזיים באירופה, ארה״ב ואסיה, ובמקביל נשקלת האפשרות לצו חירום שיצמצם זמנית את חובות חברות התעופה כלפי הנוסעים ● איך יראה מבצע החילוץ ומתי יתאפשר לטוס חזרה לישראל? ● גלובס עושה סדר

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

מצב חירום עד יום שני: ההנחיות החדשות של פיקוד העורף

הוכרז מצב חירום מיוחד בעורף, והשמים נסגרו לטיסות אזרחיות ● הוטלו מגבלות נרחבות על פעילות המשק, החינוך וההתכנסויות ברחבי הארץ ● מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ואיך נערכים באתרי הבנייה?