גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אי-תעסוקת החרדים: כמה זה עולה לכלכלה הישראלית?

מה שהתחיל ככותרת על עלות אי־ההשתלבות החרדית בשוק העבודה, התלהט לכדי ויכוח על הדרך הנכונה לחשב אותה ● ניסיון ליישב בין העמדות העלה שהרבה תלוי בשאלה ששואלים ● וגם: האם הגיע הזמן לעדכן את התחזית לגבי האוכלוסייה החרדית?

הפגנת חרדים / צילום: ap, Maya Hitij
הפגנת חרדים / צילום: ap, Maya Hitij

האופן בו החברה החרדית משתלבת, או לא משתלבת, בכלכלה הישראלית, הוא נושא שמטריד רבים לגבי היכולת של ישראל להחזיק בטווח הארוך. אבל גם ממש עכשיו יש לכך מחיר. מהו? "הנזק מאי השתלבות החרדים בשוק העבודה: 54 מיליארד שקל בשנה", נקבה כותרת ב"כלכליסט". אלא שהמספר הזה לא עבר בשקט: "הכותרת הדרמטית ב'כלכליסט' מתבססת על חישוב שגוי ותחזיות לא מעודכנות", טען ד"ר איתן רגב, סמנכ"ל מחקר ונתונים במכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית, בלינקדאין שלו. זה הוביל לתגובות ותגובות נגד. אז מי צודק?

החטיבה שמגייסת חרדים ללחימה, ובקרוב תקים סיירת
בדיקת גלובס | ידענו שיקר בישראל, אבל הנתונים האלה הפתיעו אפילו אותנו

כיצד התבצע החישוב?

ב"כלכליסט" התבססו על חישוב שערך ד"ר גלעד מלאך מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, שגם פורסם באופן נפרד. התחשיב הזה, יצוין, לא בודק תרחיש בו כל החרדים היו מצטרפים מחר בבוקר לשוק התעסוקה, אלא מצב בו מסלול חייהם היה מראש כזו בו הם היו עובדים בשיעור תעסוקה דומה ובשכר דומה לאלה של האוכלוסייה היהודית הלא־חרדית. לשיטת רגב, אם בתנאים הנוכחיים החרדים שכרגע לא בשוק העבודה יצטרפו אליו, זה יוסיף לתוצר עוד 6 מיליארד בלבד.

אבל אנחנו נצמדנו לשאלה של מלאך, שכן היא זו שעמדה לביקורת. הבסיס שלו הוא אובדן השכר, כלומר כמה כסף לא משולם לחרדים בגלל שרבים מהם לא עובדים או עובדים בשכר נמוך בגלל תנאי פתיחה גרועים (למשל, חוסר בלימודי ליבה).

המספר בכתבה מבוסס על התייחסות לגברים החרדים: לפי עיבוד של המכון לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), כ־97 אלף גברים חרדים עובדים כיום. אלו שכן עובדים, משתכרים בממוצע בפחות מ־10,000 שקל, לעומת יותר מ־20 אלף אצל הגבר היהודי הלא־חרדי. זה מביא לכך שהכנסתם השנתית מעבודה של הגברים החרדים עומדת 11.5 מיליארד שקל. אם שיעור התעסוקה של הגברים החרדים היה זהה לזה של הגברים היהודים הלא־חרדים, היו יותר מ־163 אלף מועסקים. אם הם היו לומדים ליבה כדי לקבל משרות בשכר ממוצע כמו של מקביליהם הלא־חרדים, הכנסתם השנתית הייתה עולה ל־39.3 מיליארד. ההפרש עומד על 27.8 מיליארד שקל, וזה אובדן השכר.

בשלב הזה של החישוב, עדיין אין מחלוקת רצינית בין ד"ר מלאך לד"ר רגב: באמצעות נתונים מינהליים הוא הגיע לכך שפוטנציאל התעסוקה של הגברים החרדים הוא כ־157 אלף איש, ולא 163 אלף, מה שבין השאר מוביל לכך שאובדן השכר עומד על 26.1 מיליארד שקל. על הפרש של 1.7 מיליארד לא מתחילים לריב, גם אם המקורות לנתונים שונים.

אז איפה מתחילה המחלוקת? מבחינת ד"ר רגב, הסיפור נגמר כאן: אובדן התוצר שווה לאובדן השכר. אבל במכון הישראלי לדמוקרטיה עשו צעד נוסף: הרי התוצר אינו רק סך המשכורות, וישנו גם אובדן של הון. לפי ארגון העבודה הבינלאומי, 51% מהתוצר הישראלי מקורו משכר על עבודה. כלומר, כדי להבין את אובדן התוצר המלא לא ניתן להסתפק באובדן השכר, אלא כמעט להכפילו. כך מגיעים ל־54.5 מיליארד.

שורש המחלוקת

אז האם כשמנסים להבין כמה חוסר ההשתלבות של הגברים החרדים בתעסוקה עולה לנו, יש להסתכל רק על השכר שהם לא מקבלים, או גם על ההון שהיה יכול לבוא בעקבות זה? ד"ר רגב סבור שלא, כפי שהסביר בפוסט המשך בלינקדאין: "כשעובדים חדשים מצטרפים לשוק העבודה - במיוחד כשמדובר באוכלוסייה עם פריון ממוצע או נמוך - אין הצדקה להניח שהם יגררו אחריהם גם רווחים משמעותיים למעסיקים או תשומות הון חדשות".

ד"ר מלאך לא הסתמך רק על אותם 51%, אלא גם הראה שבמסמך של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר בו הכפילו פי 1.9 את אובדן השכר של משרתי המילואים כדי להבין את הנזק לתוצר. אלא שלפי רגב, שם חישבו אובדן של תוצר קיים - משרת מילואים שלא עובד במשק - ולא תוצר שיכול להתווסף. לכן, לדבריו, זה לא רלוונטי.

פנינו לדוברות משרד האוצר כדי לשמוע מה דעתם בעניין, וכך ענו לנו: "סביר לעשות התאמה זו גם בהקשר של פגיעה כלכלית או אובדן תוצר הנובע מגריעה של תשומות עבודה, לרבות בדוגמה של גברים חרדים שאינם מועסקים". נראה שבמשרד האוצר מקבלים את המתודולוגיה של מלאך.

לא הסתפקנו בכך, ופנינו לעוד כלכלנים, שנטו לחשוב פחות על תרחיש הבדיעבד של מלאך, ויותר על האפשרות של הצטרפות עתידית. "בטווח המיידי רגב צודק, כי כלל האצבע הוא שהתרומה של אדם לתוצר היא הברוטו שלו", אומר ד"ר יניי שפיצר, מרצה במחלקה לכלכלה ובתוכנית פכ"מ באוניברסיטה העברית. "אבל לאחר מכן מתחיל תהליך נוסף והדרגתי, שקשה למדוד אותו, בו כמות ההון מתאימה את עצמה למספר העובדים, ככה שיהיה יותר הון במשק, ואז נתקרב להערכה של המכון הישראלי לדמוקרטיה".

עם זאת, שפיצר מסייג: "לא צריך לחשוב על הנתון של הכלכלן הראשי כמדויק, מכמה סיבות. ראשית, קשה למדוד במדויק את נתח העבודה. שנית, החרדים הם לא העובדים הממוצעים, ויכול להיות שהם ימשכו איתם יותר או פחות הון. בנוסף, התרחיש הזה מבוסס על הרעיון שיושקע יותר הון כי יש יותר עובדים, אבל חלק ממנו יכול להיות הון בבעלות זרה. במקרה כזה התמ"ג אולי יעלה לפי המכפיל, אבל ההכנסה הלאומית, מה שפעם קראנו לו תל"ג, תגדל פחות, כי חלק מהתמורה תגיע לבעלי ההון הזרים. בעניין הזה אני חושב שההכנסה הלאומית חשובה יותר מהתמ"ג".

"אם היום באורח פלא התעסוקה של החרדים תשתווה לזו של הלא־חרדים, גם באחוזים וגם בפריון, זה יתאים את התוצר בהתאם לשכר שלהם בלבד", אומר פרופ' עומר מואב מאוניברסיטת רייכמן ואוניברסיטת ווריק. "אבל לאורך זמן, ככל שיהיו יותר עובדים תהיה יותר הכנסה, חיסכון והשקעה. אני לא חושב שתהיה הכפלה, אבל להוסיף 50־60% נשמע לי סביר". בדומה לד"ר שפיצר, הוא מוסיף: "בטווח הקצר בהחלט ייתכן שהתוצר המקומי יגדל מעבר לשכר בגלל תנועות הון, אבל הגידול לא יהיה זהה בתוצר הלאומי, כלומר בהכנסה במשק". בהתחשב בכך שגם בתחשיב המכון נכתב ש"בשיווי משקל של טווח ארוך היה מתקבל גם גידול בריווחי החברות המעסיקות עובדים אלו", נראה שבהתייחס לטווח יש הסכמה בין המומחים למלאך.

אבל יש כלכלנים שמציעים מראש לא לגשת לשאלה הזו דרך השכר. "השיטה פשוטה מאוד", אומר פרופ' בנימין בנטל, ראש תחום כלכלה במרכז טאוב. "מסתכלים על התוצר ומחלקים אותו במספר העובדים, וככה מקבלים את פריון העבודה. זה כולל בתוכו את רווחי ההון, התמורה ליחידות הון ובעצם הכל, כי התוצר כולל את התמורה לכל גורמי הייצור. אם רוצים לדעת מה תהיה התרומה לתוצר, אז חלוקת התוצר בין גורמי הייצור לא רלוונטית".

אז מה הנוסחה של בנטל אומרת? נדגיש קודם כל שמדובר בחישוב גס. לפיו, לאור העובדה שהאוכלוסייה החרדית הבוגרת מהווה קצת יותר מ־10% מכלל האוכלוסייה הבוגרת, הרי שהגברים החרדים מהווים כ־5% ממנה. מהם קצת יותר מ־50% עובדים. אם נצרף נניח 20% נוספים לשוק העבודה, כלומר 1% מהאוכלוסייה הבגירה, עם תוצר זהה לתוצר הממוצע לעובד במשק, הרי שתהיה תוספת של 1% לתוצר. אם בהנחה אופטימית נגדיל את פריון העבודה של אותם גברים חרדים שכן עובדים לרמה הממוצעת במשק, כלומר בכ־30 נקודות אחוז, נקבל עוד 1.5% לתוצר. בסך הכל 2.5% לתוצר, שהם כ־50 מיליארד שקל, לא רחוק מהחישוב של המכון הישראלי לדמוקרטיה.

והנה עוד עניין שחשוב להזכיר: הפגיעה בתוצר היא לא הכל. "נחיה רגע בתרחיש שהחרדים מוכנים ללמוד לימודי ליבה, ושהזוג החרדי הוא כמו הזוג הלא־חרדי", אומר פרופ' מואב. "מה קורה לזוג עם שכר ממוצע? אם יש להם שני ילדים אז הם בצד שמשלם מיסים מעט יותר ממה שהוא מקבל מהמדינה. ברגע שיש חמישה־שישה ילדים, אז הזוג הזה נמצא עמוק בצד שמקבל ולא בצד שנותן. כשזו קבוצה גדולה וגדלה מהר לאורך זמן, זה לא מצב בר קיימא ומתכון לאסון כלכלי. זו הבעיה האמיתית עם החרדים במדינת ישראל, ובלי לצמצם את הילודה לא יפתרו את הבעיה".

גודל האוכלוסייה החרדית

הזכרנו קודם שהמחלוקת בין מלאך לרגב היא לא רק על האופן בו יש להתייחס לאובדן השכר בדרך לחישוב אובדן התוצר, אלא גם על גודל האוכלוסייה החרדית עצמה. בעוד מלאך השתמש בתחזיות הלמ"ס, רגב התבסס על נתונים מינהליים. למה בעצם לא ללכת לאותו מקור מלכתחילה?

נתוני הלמ"ס לגבי האוכלוסייה החרדית הם למעשה תחזית לאוכלוסייה כולה שפורסמה ב־2019, על בסיס נתונים מ־2015, ומתנבאת עד 2065. התחזית מתחלקת לשלוש חלופות: גבוהה, בינונית ונמוכה, כשהבינונית היא זו שנעשה בה שימוש על פי רוב. לפיה, ב־2065 יהיו בישראל קרוב ל־6.5 מיליון חרדים, שיהוו כמעט שליש מהאוכלוסייה הכללית. לפי החלופה הנמוכה, המתונה יותר, מספר החרדים יגיע אז ל־4.2 מיליון, "רק" 27% מהאוכלוסייה.

כמה אפשר להסתמך על התחזית הזו? לפי דוח מצב החברה החרדית 2024 שחיבר איתן רגב יחד עם יהודית מילצקי עבור המכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית, עם הרבה מלח. "האומדן המקובל עד לא מכבר, המתבסס על התחזית הבינונית של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה", נכתב, "אינו צפוי להתממש". לפי התחזית מרחיקת הלכת ביותר שלהם, המבוססת על הנחת מוצא ששיעור הילודה בחברה החרדית יעמוד על 6.2 לידות לאישה - הנחה שלשיטת רגב אינה סבירה - נגיע ב־2065 לקצת יותר מ־5 מיליון, שיהיו קצת פחות מ־23% מהאוכלוסייה. ישנן גם תחזיות אחרות שמגיעות הרבה פחות רחוק.

אבל אלו תחזיות - מה לגבי המצב היום? לפי התחזית הבינונית של הלמ"ס, ב־2022 (שנת הייחוס של התחשיב של המכון הישראלי לדמוקרטיה) היו בישראל קרוב ל־1.3 מיליון חרדים. לעומת זאת, לפי דוח מצב החברה החרדית, היו בשנה זו פחות מ־1.2 מיליון. ההפרש לא גדול, אבל עדיין מראה פער שאמור לגדול יותר ויותר ככל שיעבור הזמן.

אבל זה לא רק דוח המצב שמבקר את התחזית הזו של הלמ"ס, וגם בלשכה עצמה כבר מעדכנים את החישובים. במצגת שהוצגה מטעמה בוועדת חוץ וביטחון בחודש שעבר, הנתון היה כמעט זהה לזה של המכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית. גם בנתונים שהיא העבירה למרכז המחקר והמידע של הכנסת לגבי זכרים חרדים בגילי 6־18, הודגש שהנתונים כבר הופקו לפי מודל חדש ולא לפי התחזית מ־2019, ובהתאם היו יותר נמוכים. כרגע, יודגש, עדיין אין תחזית מלאה שפורסמה לציבור הרחב, אבל הדבר כבר נמצא בעבודה.

ממה נובעים הפערים בתחזיות? לפי ד"ר רגב, בעיקר כי הפריון החרדי הוא לא מה שהיה פעם. אם בתחילת שנות האלפיים הוא עמד על יותר מ־7 לידות לאישה, כיום הוא עומד על 6.1, ונראה שמגמת הירידה ממשיכה. בנוסף, הוא הסביר לנו שמראש הבסיס של הלמ"ס לא היה מדויק. ועוד עניין: תחזית הלמ"ס לא שקללה את המעבר בין קבוצות דת.

פרופ' סרג'יו דלה פרגולה, פרופסור אמיריטוס וחבר המכון ליהדות זמננו באוניברסיטה העברית, מרחיב לגבי החלק האחרון: "יש ניידות בין העמדות הדתיות השונות, והמחקר האמפירי מראה שהמגמה היא יותר של חילון מאשר של הדתה, ויש יותר יוצאים בשאלה מאשר חוזרים בתשובה. זה מעלה את השאלה: האם ילד שנולד חרדי יישאר חרדי? הוא לא חייב להפוך לחילוני, והוא יכול קודם כל להפוך לדתי חובש כיפה. גם אם המגמה הזו לא משפיעה במידה מכרעת, היא עדיין משפיעה".

לשיטת דלה פרגולה, הדבר גם ישפיע על בניית התחזיות הבאות: "אם חרדים ילמדו לימודי ליבה ויעבדו, יכול להיות שהגידול בהכנסה יגרום להם להביא יותר ילדים ולא פחות, אבל מצד שני יכול להיות שהם יראו אופציות נוספות בחיים ויגדילו את הריווח בין ילד לילד, מה שיביא לשינוי בפריון. אנחנו לא יודעים להגיד מה יהיה האימפקט של התהליכים שאנחנו רואים בעשורים הבאים, ולכן בתחזית הבאה הלמ"ס תצטרך לתת מניפה רחבה יותר של אפשרויות".

עוד כתבות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

הבורסה בת"א ננעלה בעליות; המדדים המרכזיים עלו השבוע ב-4%

מדד ת"א 35 עלה ב-1% ● טבע בלטה בזינוק של כ-6% בעקבות המלצה של לידר באפסייד של 48% ● דלק עתה בעקבות המלצה של בנק אוף אמריקה על חברת הבת איתקה ● עליות בוול סטריט לאחר שטראמפ הודיע על הסכם סחר ראשון מאז תוכנית המכסים

בניין האיחוד האירופי / צילום: Shutterstock

המדינה שנחשבה תומכת של ישראל וכעת יוצאת נגדנו

שר החוץ ההולנדי הודיע במכתב רשמי לאחראית על יחסי החוץ של האיחוד האירופי כי הולנד תסרב לקדם את היחסים עם ישראל מעתה והלאה ותדרוש לדון אם היא נשארה מחויבת לעקרונות החוק הבינלאומי ● האיחוד הוא שותף הסחר הגדול ביותר של ישראל, עם סחר שנתי של יותר מ-50 מיליארד אירו

אילוסטרציה: Shutterstock

ירשתם חלק מדירה? זהירות בעריכת הסכמי חלוקת עיזבון

ליורשים מותר להגיע ביניהם להסכמה על חלוקת נכסים מעיזבון, גם אם היא שונה ממה שנכתב בצוואה • חשוב להגיע להחלטה כזו עוד לפני שמושכים כסף או דמי שכירות מהעיזבון - אחרת תחויבו במס כבד

קריית אונו / צילום: Shutterstock, Alex Lerner

עסקת הענק של מקורות: במו"מ לרכישת משרדים ב-240 מיליון שקל

חברת מקורות נמצאת במגעים לרכישת שטח משרדים למטה חדש, בשטח כולל של 18,000-23,000 מ"ר ברוטו ● 3 שנים אחרי שהושלמה הרכישה: אקרו נדל"ן חתמה על הסכם אופציה למכירת קרקע במתחם מנדרין ● הוועדה המחוזית דרום אישרה הקמת שישה יישובים חדשים בדרום  ● חדשות השבוע בנדל"ן

מנכ''ל אנבידיה, ג'נסן הואנג / צילום: Associated Press, Nic Coury

"תזנק ב-40%": האם אנבידיה תחזור להיות הכוכבת הלוהטת בוול סטריט

לאחר פתיחת שנה עגומה, מניית אנבידיה מציגה התאוששות בחודש האחרון ● במקביל, הדיווחים כי טראמפ מתכנן לבטל את הגבלות יצוא השבבים בארה"ב צפויים לתת רוח גבית למניה ● ב-FactSet מעריכים כי לאנבידיה יש פוטנציאל אפסייד עצום ● ואילו עוד מניות טכנולוגיה צפויות לעלות?

אחרי צרפת: המדינה האירופית שצפויה להכיר במדינה פלסטינית

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמהוהפעם: הארגון המסתורי שאמור לנהל את הסיוע ההומניטרי בעזה, הנזק שספגה נושאת המטוסים האמריקאית בים האדום ובלגיה תומכת בהכרה במדינה פלסטינית ● כותרות העיתונים בעולם

מימין לשמאל: אוטו פון ביסמרק, ולדימיר פוטין והמלכה אליזבת' הראשונה / צילומים:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב; AP - Mikhail Klimentyev; ויקיפדיה

מיוון העתיקה ועד פוטין: מדינות חתרו זו תחת זו משחר ההיסטוריה

אליזבת' הראשונה מימנה בחשאי מורדים נגד ספרד וביסמרק שילם לעיתונאים כדי לשנות את דעת הקהל בצרפת: ההיסטוריונית ד"ר ג'יל קסטנר מגלה בספר חדש שפוטין לא המציא את מבצעי ההשפעה ● בראיון לגלובס היא מסבירה למה דמוקרטיות לא צריכות להיבהל אבל כן להגן על עצמן ● ואף מילה על קטאר

הצי הימי של טורקיה בתרגיל / צילום: Reuters, Anadolu

המדינה שעוינת את ישראל מתחמשת גם בצוללת גרעינית

TSG חתמה על עסקה שמוערכת במיליוני שקלים עם חברה ביטחונית גדולה ● טורקיה ערכה תצוגת מוצרים ביטחוניים ומל"טים וגם רוצה לפתח צוללת גרעינית ● לוקהיד מרטין הציגה יכולות כיבוי אש אוטונומי עם מסוק בלקהוק ● וג'נרל דיינמיקס קיבל חוזה צוללות הענק עם צבא ארה"ב ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אליהו יוסיאן בפרסומת של מזגני טורנדו / צילום: צילום מסך

משרד הפרסום של טורנדו: "שגינו. הטעות נעשתה בתום לב"

לאחר שהבעלים של מזגני טורנדו הגן על הבחירה בהשתתפות אליהו יוסיאן ואמר כי לדעתו אין סיבה להוריד את הפרסומת מהאוויר, מנכ"ל קבוצת מקאן, שאחראית על הפרסומת, הודה שהבחירה הזו דווקא הייתה טעות

האפיפיור החדש, ליאו ה-14, היום / צילום: ap, Alessandra Tarantino

האפיפיור החדש: הקרדינל האמריקני רוברט פרנסיס פרבוסט

האפיפיור החדש צפוי לצאת למרפסת מעל כיכר פטרוס ולהציג עצמו להמונים שממתינים במקום • שאגות שמחה ובכי: הקהל הגדול מתרגש מהבשורה בוותיקן • מותו של האפיפיור פרנציסקוס נכנס הוותיקן למצב חירום, ובמהלכו ביצע שורה של פעולות ופרוטוקולים – שעיקרם הוא בחירתו הטובה ביותר של האפיפיור החדש

ליאור שיף ואייל חיימדס, מייסדי Tripeldot / צילום: ap, Business Wire

שני ישראלים רכשו חברת משחקים ב-800 מיליון דולר

חברת המשחקים הבריטית טריפלדוט, בבעלות ליאור שיף ואייל חיימדס, רכשה את חטיבת המשחקים של חברת אפלובין האמריקאית ב-800 מיליון דולר ● העסקה תביא את טריפלדוט למעמד של אחת מחברות משחקי המובייל הפרטיות הגדולות בשוק

ביל גייטס / צילום: ap, Mark Schiefelbein

ביל גייטס הודיע: יחלק את רוב הונו ויסגור את קרן הפילנתרופיה שלו ב-2045

יחד עם העובדה שהוא מתכוון לחלק את כל 200 מיליארד הדולר בקופת הקרן, גייטס יהיה אחראי על חלוקה של כ-300 מיליארד דולר עד שיגיע לגיל 89 ● "אנשים יגידו עליי הרבה דברים כשאמות, אבל אני נחוש בדעתי שהאמירה 'הוא מת עשיר' לא תהיה אחת מהם", כתב 

וול סטריט / צילום: Shutterstock

לאחר החלטת הריבית, נעילה חיובית בוול סטריט; גוגל נפלה ב-7.5%

בורסות אירופה ננעלו בירידות ● סין הודיעה על שיחות עם ארה״ב בנושא המכסים ● טבע זינקה לאחר הדוחות הטובים ומהלך פיטורים דרמטי: תפטר כ-3,000 עובדים ● הפד הותיר את הריבית בארה"ב על כנה, פאוול: "לא ממהרים להוריד את הריבית" ● וגם: האנליסטים שצופים כי אנבידיה תעלה ב-40% בשנה הקרובה

מימין: ספי זינגר, אילן רום, עמית גל / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: ברוך גרינברג, עופר עמרם, יוסי כהן

המהפכה של האוצר בשוק החיסכון נכנסת לשלב השימועים המכריע

לגלובס נודע כי הצוות שהקים משרד האוצר יקיים בימים הקרובים שימועים לגופים הרלוונטיים בנוגע לדוח הביניים על הרפורמה המתוכננת בשוק החיסכון ● במוקד: איחוד שורת מוצרי השקעה תחת פלטפורמה אחת תוך השוואת תנאי המיסוי ● מאבק מרכזי צפוי להיות סביב מקומם של הבנקים ● מי תומך, מי מתנגד ומה עוד על הפרק?

מניות השבבים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: יח''צ, Shutterstock

טראמפ מתכנן לבטל את הגבלות יצוא השבבים שקבע ממשל ביידן

לפי דיווח בבלומברג, ההגבלות החדשות על יצוא שבבי בינה מלאכותית שקבע ביידן, שאמורות להיכנס לתוקף ב-15 במאי לא ייאכפו, ובמקומן תפותח מערכת פיקוח פשוטה יותר ● לאחר הדיווח, מניית אנבידיה עלתה ב-3.1%

הפרויקט בתמל 3006 של L.D.B GLOBAL, הרצליה / הדמיה: דוד בן חמו

18 דונם ביותר מ-200 מיליון שקל: עסקת הענק בהרצליה

חברת L.D.B GLOBAL רכשה 18 דונם של קרקע חקלאית ● בתוך פחות משנה נרכשו במקום קרקעות ביותר מחצי מיליארד שקל

ריצ'רד פרנסיס, נשיא ומנכ''ל חברת טבע / צילום: דוברות טבע

"זה היה באוויר": למה טבע מפטרת 3,000 עובדים

היעדים השאפתניים שהציב המנכ"ל פרנסיס, צמיחה, רווחיות תפעולית ויחס חוב משופר מחייבים אותו לקצץ בעלויות ● החיסכון הזה אמור גם לפצות על אובדן הרווח של טבע מהתרופה האונקולוגית Revlimid ולהגביר את הביטחון אצל המשקיעים שהיעדים אכן ברי השגה

תחבורה ציבורית / צילום: Shutterstock, defotoberg

בעלות של מיליוני שקלים: משרד התחבורה מפקיע תחב"צ להילולה בהר מירון

משרד התחבורה מסיט רכבות ואוטובוסים לטובת מבצע ההילולה בהר מירון, שתתקיים בלילה שבין הימים חמישי ושישי בשבוע הבא ● בין היתר, תחנת כרמיאל תיסגר לשירות, ולא יופעלו רכבות בקו באר שבע-ת"א בין השעות 9:00-13:00 ● מדובר בהיערכות חריגה בהיקפה לעומת שנים קודמות

רכב חשמלי בטעינה / צילום: Shutterstock

הערכות: צי הרכב הממשלתי לא יעבור לחשמל בשנה וחצי הקרובות

למרות החלטת הממשלה, כל מכרזי ההצטיידות שפורסמו מתחילת 2025 היו לרכבי בנזין או הייבריד ● קבוצת צ'רי חשפה החודש באירופה דגמים חדשים ● השנה צפוי לנחות בישראל מותג חדש של NIO, שמתומחר ב-150 אלף שקל ● ועוד חדשות מענף הרכב

המפעל של ארית תעשיות בשדרות / צילום: יח''צ

ותודה להודו: מה עומד מאחורי הזינוק של החברה הביטחונית בבורסת ת"א

דווקא לאחר שגייסה הון ממוסדיים בדיסקאונט של 8% על מחיר השוק, זינקה מניית יצרנית המרעומים ארית לשיא חדש ● בשוק מעריכים כי הסיבה היא העימות המתפתח בין פקיסטן להודו, שבה יש לחברה משדרות פעילות משמעותית ● גם לאלביט ותע"א פעילות נרחבת במדינה