נשיא ארה''ב דונלד טראמפ וראש ממשלת בריטניה, קיר סטארמר / צילום: ap, Carl Court
ארה"ב ובריטניה הכריזו בסוף השבוע שעבר על עסקת סחר חדשה, הראשונה שנחתמה מאז שהשיק הנשיא דונלד טראמפ את מדיניות המכסים ההדדיים שלו. אלא שהעסקה, על אף ההצהרות החגיגיות, רחוקה מלהיות חופשייה ממכסים, ובוודאי לא מדובר בהסכם סחר חופשי כולל כפי שקיוו בלונדון. האם מדובר בסנונית ראשונה להסכמים עתידיים, או במהלך טקטי בלבד של טראמפ לקראת הבחירות?
מה כוללת העסקה?
ארה"ב תסיר את המכסים בגובה 25% שהוטלו על פלדה ואלומיניום מבריטניה, ותפחית את שיעור המכס על כלי רכב בריטיים ל־10% עבור עד 100 אלף רכבים בשנה במקום 25% כפי שהיה מאז 2 באפריל. מנגד, בריטניה תבטל את המכס של 20% על יבוא בשר בקר אמריקאי ותקל על יבוא אתנול ומוצרים חקלאיים נוספים. בנוסף, מנועי סילון מתוצרת רולס־רויס ייכנסו לארה"ב ללא מכס.
טראמפ גם הבטיח "יחס מועדף" לבריטניה במקרה של החלת מכסים עתידיים על תרופות, נושא שעדיין בדיון פנימי בממשלו.
למרות זאת, העסקה משאירה בתוקף את המכס הכללי בגובה 10% על רוב הסחורות המיובאות מבריטניה, מה שמעקר בפועל את האפשרות להתייחס אליה כהסכם סחר חופשי. טראמפ אף הצהיר כי שיעור זה הוא "הנמוך ביותר שתקבל כל מדינה".
מה עדיין חסר?
חרף ההצהרות, לא נחתם עדיין מסמך מחייב, והפרטים המלאים טרם הוסכמו. טראמפ עצמו אמר, כי "ההסכם מלא ומקיף", אך הודה שהטיוטות הסופיות עדיין נכתבות, והביע תקווה להסכמות דומות עם מדינות נוספות, בהן יפן וקוריאה הדרומית.
למה דווקא בריטניה ולא מדינה אחרת?
אורי גרינפלד, כלכלן ואסטרטג ראשי באגם לידרים, סבור כי "מדובר יותר בהצהרה פוליטית מאשר בשינוי עומק במדיניות הסחר". לדבריו, טראמפ יוכל להתגאות בכך שהשיג הישג ראשון במדיניותו החדשה, אך בפועל בריטניה היא שחתרה להסכם, לא ארה"ב. "הרי אין כאן גירעון סחר - ההצדקה המרכזית שממשל טראמפ משתמש בה מול מדינות כמו סין או גרמניה", אומר גרינפלד. "כאן מדובר במדינה עם עודף סחר אמריקאי, ולכן גם נכונות גבוהה יותר מצידה להתפשר".
איך מגיבים בוול סטריט?
השווקים אומנם הגיבו באופטימיות ראשונית, אך בקרב אנליסטים שוררת זהירות. יאן הציוס, הכלכלן הראשי של גולדמן זאקס, טען כי ההסכם מאותת שמכסי ה־10% הם ברירת המחדל החדשה עבור כל השותפות של ארה"ב. לדבריו, ייתכן שתהיה גמישות נקודתית לפי מגזרים, אך לא צפויה חזרה להסכמים חופשיים מקיפים.