ניקולאי טנגן, מנכ''ל קרן העושר הנורבגית / צילום: Reuters
קרן העושר הנורבגית הודיעה כי חיסלה את כל השקעותיה בחברת פז (פז קמעונאות ואנרגיה), משום שהיא "הבעלים והספקית של תשתית הובלת דלקים להתנחלויות ישראליות בשטחים הכבושים". לפי הדוח האחרון שלה, לקרן היו החזקות בשווי 7 מיליון דולר בפז (0.5%).
● "ארמון מעופף": המתנה היקרה שיקבל טראמפ מקטאר
● ניתוח גלובס | החברה הודיעה על פיטורי ענק, אנליסטים צופים קפיצה של 50%
הקרן הודיעה בסוף השנה שעברה על הסטת על ההשקעות שלה מבזק, בנימוק דומה, לפיו החברה מעורבת ומספקת שירותי תשתיות תקשורת להתנחלויות. הקרן ניצבת בפני לחץ רב מצד הציבור בנורבגיה, וגם מצד ארגוני עובדים וארגוני חברה אזרחית במדינה, להסיט את השקעותיה מעוד ועוד חברות ישראליות, בין היתר, בשל המלחמה בעזה.
קרן העושר הנורבגית מנהלת כ-1.8 טריליון דולר, והיא מתנהלת לפי המלצות של ועדת אתיקה, הפוסלת השקעות באזורי עימות, בחברות ביטחוניות מסוימות ובחברות הקשורות לגרעין, וכוללת שיקולים אתיים בפורטפוליו ההשקעות שלה. בעבר, הפסיקה את השקעותיה בחברות ביטחוניות ישראליות, כמו גם בחברות תשתיות והנדסה שעבדו בשטחים. הקרן מחזיקה במניות של כ-65 חברות, בשווי של קרוב ל-2.2 מיליארד דולר, לפי הדיווח האחרון שלה.
בתגובה ללחץ הציבורי, שהתבטא, בין היתר, בקריאה בימים האחרונים של ארגון העובדים הגדול של נורבגיה (LO) להחרים חברות נוספות בישראל, הודיעה הקרן אתמול (יום ראשון) על המהלך. הוא חלק מ"החמרת הקריטריונים" של הוועדה בנוגע לישראל, שבאה לביטוי גם בחיסול ההשקעות בבזק. בימים האחרונים, אימץ ארגון העובדים הנורבגי מחדש החלטה שאימץ כבר ב-2018, הקוראת לחרם כלכלי, מסחרי ואקדמי על ישראל. הארגון ליווה את ההחלטה במכתב פומבי לקרן העושר, הדורש ממנה לסלק עוד ועוד חברות ישראליות מהפורטפוליו שלה.
בעבר, דווח כי הקרן קיימה דיון פנימי אם להמשיך ולהחזיק במניות בנקים ומוסדות פיננסיים ישראלים, אך בתום הדיון היא החליטה לשמר את ההשקעה, כמו גם את ההשקעות בחברות ישראליות גדולות כמו "טבע", "נייס" ו-ICL.