מדינות אירופה דורשות לדון האם ישראל עומדת בתנאי ההסכם / צילום: Reuters, Eric Broncard / Hans Lucas
בזו אחר זו הודיעו בימים האחרונים מדינות מפתח באירופה על שינוי כיוון בנוגע למלחמה של ישראל בעזה, ועל דרישתן "לפתוח לדיון" את השאלה אם ישראל עדיין מחויבת להסכם האסוציאציה בינה ובין האיחוד האירופי.
● נשיא ואיש עסקים: מדינות ערב מקבלות את טראמפ עם מטוס חדש וסכומי עתק
● כ-142 מיליארד דולר: טראמפ חתם על עסקת הנשק "הגדולה בהיסטוריה"
● מנכ״ל אנבידיה הצטרף לטראמפ וחתם על עסקת ענק עם סעודיה
הסכם זה הוא הבסיס לכל היחסים המסחריים, לשיתופי הפעולה המדעיים וליחסים המדיניים והתרבותיים בין האיחוד לישראל, כולל סחר בשווי של קרוב ל-50 מיליארד אירו בשנה.
הרקע לשינוי הכיוון הוא תוכנית שאושרה בקבינט בשבוע שעבר להשתלט על חלקים מהרצועה "לזמן רב", ומניעת כניסת מזון וסיוע הומניטרי בחודשים האחרונים. "אנחנו חייבים לקבוע קו אדום", אמר שר החוץ של הולנד, אחת המדינות המובילות את המהלך.
לפי גורמים ישראלים, בירושלים עוקבים אחרי ההתפתחויות ומנסים לאמוד את ההשלכות.
הסחף הנוכחי באירופה נגד המדיניות הישראלית נרשם על רקע ביקורו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ במזרח התיכון השבוע, הדילוג על ביקור בישראל, וביקורת מרומזת שנשמעה גם מכיוון הבית הלבן על עצירת הסיוע ההומניטרי ועל המצב המידרדר ברצועה.
לדברי פרשנים, מדינות האיחוד מעודדות מכך שהממשל האמריקאי מביע ביקורת מרומזת כלפי המדיניות הישראלית, ולכן אינן חוששות מעימות עם טראמפ סביב סוגיה זו.
לפיהם, התחושה באירופה היא שמרחב הפעולה של בריסל התרחב, וישנו רצון להשתמש בכוחו של האיחוד כשותף הסחר הגדול ביותר של ישראל כדי להשיג מטרות מדיניות.
דעת הקהל ביבשת לוחצת על הממשלות לבצע צעדים ממשיים להגנה על הפלסטינים, על רקע התמונות מעזה.
למעשה, ציר מצומצם של מדינות פרו-פלסטיניות ביבשת ניסה בעקביות בשנה האחרונה ליזום שינוי ביחסי האיחוד עם ישראל, או לאיים בכזה כדי להגביל את המבצע הישראלי.
פטור ממכסים ושיתופי פעולה מדעיים
היחסים בין האיחוד לישראל מבוססים על "הסכם האסוציאציה" משנת 2000 - המסדיר את הפטור ממכסים שעומד בבסיס הסחר, שיתופי פעולה מדעיים כמו תוכנית "הורייזן", חילופי סטודנטים במסגרת תוכנית "ארסמוס", הסכמי "השמיים הפתוחים", המאפשרים טיסות זולות לאירופה, ועוד.
סעיף 2 של הסכם זה קובע כי האיחוד האירופי וישראל מחויבים יחד ל"ערכים משותפים", הכוללים כיבוד זכויות אדם ועקרונות דמוקרטיים.
אירלנד, ספרד, לוקסמבורג וסלובניה, בין היתר, דרשו מהנציבות האירופית כבר לפני כשנה לדון אם ישראל עדיין מחויבת לערכים אלו, בשל הפעולות שלה בעזה.
הנציבות האירופית, בגיבוי מדינות מפתח כמו גרמניה, ולאור התנגדות נחרצת של מדינות פרו-ישראליות כמו אוסטריה, הולנד והונגריה, טרפדה את המהלך.
אפילו האחראי הקודם על יחסי החוץ של האיחוד, ג'וזפ בורל, שהתבטא באופן חריף נגד ישראל, לא הצליח לקדם את היוזמה לפני שהוחלף בתפקיד.
אבל השבוע התמונה השתנתה. שר החוץ ההולנדי קספר וולדקאמפ הודיע בשבוע שעבר כי "המצב הקטסטרופלי ברצועת עזה" מחייב דיון לגבי המשך היחסים בין האיחוד לישראל. הוא גם אמר כי לדעתו ישראל כבר אינה מפגינה מחויבות לסעיף 2, הודיע כי הולנד תשעה קידום "תוכנית פעולה" עתידית בין ישראל לאיחוד ואמר כי תדרוש לקיים דיון דחוף בסוגייה - כל עוד ישראל תסרב להכניס סיוע הומניטרי לרצועה. "אנחנו שולחים מסר לישראל, ונוקטים צעד ברור", אמר.
"התחייבויות משפטיות וגם אחריות מוסרית"
אחרי הצעד, שקיבל גיבוי פומבי בראיון מראש ממשלת הולנד, הודיעו מדינות נוספות על הצטרפות לדרישה. פינלנד הודיעה יומיים לאחר ההודעה ההולנדית כי גם היא תדרוש לדון בסעיף 2 של הסכם האסוציאציה "אם ישראל תמשיך לעצור את הסיוע ההומניטרי לרצועה".
"המצב לא יכול להמשיך להידרדר. בשום מצב אסור להפוך את הסבל של האוכלוסייה למכשיר פוליטי, וזה מה שישראל עושה כעת", אמרה שרת החוץ הפינית אלינה ולטונן. "מדובר בהתחייבויות משפטיות (של ישראל) וגם באחריותה המוסרית", הוסיפה.
שרת החוץ השבדית אישרה בראיון ששודר שלשום בטלוויזיה המקומית, כי "הממשלה השבדית תומכת בבדיקה שכזו".
גם צרפת הצטרפה לגל בימים האחרונים. "מדובר בדרישה לגיטימית, ואני קורא לנציבות האירופית לבחון אותה", אמר שר החוץ הצרפתי ז'אן-נואל בארו בראיון לרדיו הצרפתי. כשנשאל אם הוא בעד השעיית הסכם האסוציאציה כולו, אמר: "בואו נראה מה תכריע הבדיקה של הנציבות האירופית".
לפי הערכות, גם פורטוגל תצטרף לדרישה, וייתכן כי גם מלטה ובלגיה. כדי לדון בהסכם האסוציאציה לא נדרשת הסכמה פה אחד, אלא רוב מתוך 27 מדינות האיחוד, כך שייתכן שהציר הביקורתי כלפי ישראל יצליח לגבש אותו.
מי שצפויה להחליט אם להעלות את הסוגיה לסדר היום או לא היא האחראית החדשה על יחסי החוץ של האיחוד האירופי, האסטונית קאיה קאלאס, שעד כה לא התבטאה בנושא. הדרישה עשויה לעלות לדיון כבר ביום שלישי הקרוב, במפגש החודשי של שרי החוץ של האיחוד האירופי.
"סכנה של השעיית ההסכם או ביטולו"
"מכיוון שסעיף 2 הוא סעיף בסיסי שעליו נשען הסכם האסוציאציה, הרי שהבחינה שלו משמעה - בתסריט הקיצון המקסימלי - סכנת השעיית ההסכם או ביטולו", אומרת ל"גלובס" ד"ר מאיה שיאון-צדקיהו, העומדת בראש התוכנית ליחסי ישראל-אירופה במכון "מתווים" ומרצה בפורום אירופה באוניברסיטה העברית. "בפועל קשה לראות את היחסים מידרדרים עד כדי כך. אולם עצם הפתיחה בהליך היא מאוד מדאיגה ושולחת מסר שלילי למגזר העסקי האירופי".
לדבריה, הסחף נגד ישראל נוצר כעת בשל כמה גורמים: "הראשון הוא אי-הכנסת סיוע לעזה, סגירת מוקדי חלוקת מזון בינלאומיים בהיעדר אספקה ודיווחים על מצב הרעב שם.
"הגורם השני הוא אישור תוכנית 'מרכבות גדעון' לחידוש מלחמה עצימה בעזה, כשהדגש הוא על העדר תוחלת מדינית.
"השלישי הוא ביקור טראמפ באזור, מבלי לבקר בישראל, ומהלכיו בשבועות האחרונים מול איראן והחות'ים, שמשדרים לעולם שהפערים בינו לבין נתניהו גדלים. אחת המסקנות שהאירופים מסיקים מכך היא שניתן לפנות נגד ממשלת ישראל ללא תגובת-נגד מטראמפ.
"הגורם הרביעי, הוא העובדה שממשלות רבות באירופה נתונות ללחצים פנימיים לנקוט צעדים ממשיים לנוכח מדיניות הממשלה בעזה, ואלו הממשלות שאנחנו רואים מצטרפות למהלך ששר החוץ ההולנדי החל".
"בעיקר אמצעי לחץ נגד המשך המלחמה"
אם ישראל תתחיל להפעיל תוכנית לסיוע הומניטרי, ותימנע מפעולה צבאית נרחבת, מנתחת ד"ר שיאון-צדקיהו, הרי שהאיום האירופי לא יתממש. אולם סביר להניח שהוא לא יוסר מסדר היום.
"הדרך עד השעיית או ביטול הסכם כלשהו ארוכה, ועדיין לא נראית באופק. מדובר בעיקר באמצעי לחץ מדיני להניא את ממשלת ישראל מהרעבת עזה והמשך המלחמה ללא תוחלת", היא אומרת.
"המהלך בהחלט מסמן שהמחנה המתנגד לממשלת ישראל באירופה הולך וגדל, ושהצונאמי המדיני יכול להתרחש בקצב מהיר שעלול להפוך את מדינת ישראל למצורעת מבחינה בינלאומית, אפילו עוד יותר מהפגיעה במעמדה כיום".