גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  מגזין G

באינטל וגוגל כבר שינו את הכללים: ברוכים הבאים לעידן החדש בשוק העבודה

יותר ויותר חברות ענק בעולם נפרדות מהמודל ההיברידי ומקשיחות מדיניות לעיבוי הנוכחות במשרד - וגם בישראל כבר מיישמים את המגמה ● איך תעשו את זה נכון, בלי לאבד את הטאלנטים שלכם?

חוזרים לעבודה במשרד / צילום: AI
חוזרים לעבודה במשרד / צילום: AI

חמש שנים עברו מאז פרצה לחיינו מגפת הקורונה, והביאה איתו בשורה שעד אותו היום הייתה זרה יחסית לעולם - עבודה מהבית. בתוך ימים המנהלים נאלצו להתמודד עם משהו שעד אז הרבה מהם לא היו מוכנים לשמוע עליו כמעט, וגם מצד העובדים עלו קשיים בהסתגלות. הישיבות עברו לזום, המערכות עברו התאמות וגם שיחות המסדרון נעלמו.

● ראיון | ראש ממשלת אוסטרליה לשעבר: "אלה זמנים מטרידים להחריד עבור היהודים כאן"
● הקבוצה הישראלית ששואפת לכבוש את ענף האופניים העולמי

ואז, אחרי שנדמה היה שהתרגלנו במידת מה, הצלחנו גם לראות את התמורה החיובית, במחשבה שזו יכולה להישאר איתנו הרבה שנים אחרי - מהפקקים בכבישים ועד איזון משרד־בית.

אלא שבימים אלו נראה שהעולם מחשב מסלול מחדש בשאלה: האם הניסוי ההוא שעברנו בקורונה עשה טוב לעולם העבודה? אחרי שנים של גמישות, כעת ארגוני ענק בעולם מהדקים את החבל. גוגל מחייבת עובדים מרוחקים לשוב למשרד שלושה ימים בשבוע, או להסתכן באובדן משרתם; הונדה דורשת מעובדיה בארה"ב להיות נוכחים במשרד לפחות 80% מהזמן עד אוקטובר הקרוב; וגם אינטל מצטרפת למגמה, לאחר שמנכ"לה החדש ליפ־בו טאן הודיע כי החל מספטמבר 2025 יידרשו עובדיה להגיע למשרד ארבעה ימים בשבוע, במקום שלושה כפי שהיה נהוג עד כה.

מנכ''ל אינטל, ליפ-בו טאן / צילום: אינטל

לפניהן הייתה זו אמזון, שמאז ינואר עובדיה נדרשים לעבוד מהמשרד חמישה ימים בשבוע, עדכון למדיניות קודמת שהתירה שלושה ימי נוכחות בלבד. באותו החודש גם ג'יי.פי מורגן הודיע ל־317 אלף עובדיו כי הם יעברו למודל של שבוע מהמשרד, לאחר שעד כה כ־40% מהם אימצו מודל היברידי.

ענקית הטכנולוגיה Dell בחרה במדיניות "יצירתית" יותר: היא ביטלה את מדיניות העבודה מהבית עבור העובדים המתגוררים במרחק של עד שעה נסיעה מהמשרד; אלה שגרים רחוק יותר - יכולים לבחור לעבוד מהבית, אך אינם זכאים לקידום ללא אישור מיוחד מהנהלת החברה.

בהסתכלות רחבה יותר, בספטמבר האחרון ענקית הנדל"ן הבינלאומית JLL פרסמה מחקר שכלל יותר מ־2,300 מקבלי החלטות בתחום הנדל"ן העסקי. מהמחקר עולה שכיום 44% מהארגונים מזוהים כ"תומכי משרד" ומעדיפים נוכחות פיזית של העובדים חמישה ימים בשבוע, לעומת 34% בלבד בשנת 2022. נוסף על כך, 85% מהארגונים מדווחים על מדיניות של לפחות שלושה ימי עבודה במשרד. סקר של חברת הגיוס הבריטית Hays מצביע על ממצאים דומים: רוב העובדים (77%) נמצאים כיום במודל היברידי; שלושה ימי משרד בשבוע הוא הדפוס הנפוץ ביותר.

"המגמה בישראל מורכבת"

ומה קורה בישראל? השינוי הגלובלי והחזרה למשרדים לא פוסחים עלינו. בוויקס למשל העובדים מחויבים להגיע ארבעה ימים בשבוע, וגם במובילאיי ובפלייטיקה עברו לארבעה ימים בשבוע מהמשרד. בקלאודינרי נהוג מודל עבודה היברידי: בארגון הפיתוח יש יום קבוע אחד במשרד, אך מרבית העובדים בוחרים להגיע יומיים־שלושה, ללא חובה. באינבידיה רוב העובדים מגיעים למשרד יומיים, גג שלושה, ובשאר הימים הם בבית. באמדוקס חלה מספטמבר חובת הגעה של לפחות שלושה ימים. זה קורה לא רק בהייטק. כך לדוגמה, צים העלתה לאחרונה את דרישת הנוכחות משלושה לארבעה ימי משרד.

משרדי גוגל בתל אביב / צילום: Shutterstock, ColorMaker

אלא שכמו תמיד, בישראל השינוי קצת מורכב יותר. "אין ספק שחברות כמו גוגל, אמזון ומטא הן שחקניות שמכות גלים בכל שינוי מדיניות", אומרת שירי וקס, מנכ"לית חברת ההשמה גוטפרנדס. "כשהן מחייבות יותר נוכחות במשרד, זה יוצר ציפייה דומה בשוק. עם זאת, בישראל החברות מתאימות את ההחלטות לרוח המקומית, שעדיין מאוד מעריכה גמישות. זה לא העתק־הדבק, אלא סוג של איזון עדין בין הרצון להתיישר לסטנדרט גלובלי לבין השמירה על היתרון התחרותי מול עובדים שמצפים לאוטונומיה. בפועל אנחנו רואים שרק 10% מהחברות דורשות חמישה ימי עבודה מהמשרד, ורוב החברות עובדות בצורה היברידית, יומיים־שלושה במשרד".

שירי וקס, מנכ''לית חברת ההשמה גוטפרנדס / צילום: עדן לביא

וקס מסבירה כי המנהלים בישראל מנסים ללכת בין הטיפות: מצד אחד לציית למדיניות החברה ומהצד השני לאפשר גמישות. "חברות רבות אמנם מעדכנות הנחיות שמגבילות את העבודה מרחוק, אבל האכיפה בפועל רכה מאוד. ברוב המקרים מדובר ב'המלצות חמות' יותר מאשר דרישות נוקשות. חברות מבינות שאם ילחצו חזק מדי - הן יאבדו טאלנטים, במיוחד בתחומים כמו סייבר, דאטה ופיתוח, שבהם התחרות על עובדים מצוינים עדיין עזה". כך למשל, עובד בחברת טק מובילה ששינתה לאחרונה את מדיניות העבודה מהבית מספר לגלובס: "הנהלים לא נאכפים בארץ, לפחות לא אצלנו. עובדים ממשיכים לעבוד מהבית, וכולם מסכימים על זה בשקט".

אמנם חוסר אכיפת הנהלים נובע גם מהתרבות הישראלית, אך אין ספק שהוא מושפע מהתנאים הייחודים במדינתנו. "בארץ המצב מורכב יותר", מסבירה ענבל חודש, מנכ"לית ומייסדת Gifthead, המייעצת לחברות בשלל גדלים בכל תהליכי הגיוס. "כל דבר משפיע - ירי טילים באזורים כמו חיפה והמרכז, תחבורה ציבורית לא יציבה ושגרת חירום שמקשה תכנון שבוע עבודה קבוע. במצבים כאלה מנהלים מקומיים מקבלים לרוב חופש פעולה להגדיר מה מתאים לצוות שלהם - מה שמוביל לתמהיל גמיש במיוחד גם בתוך שלוחות מקומיות של תאגידי ענק. בישראל כנראה נמשיך לראות היברידיות מעשית גם כשהמדיניות אומרת אחרת".

בסטארט־אפים, לעומת זאת, המצב שונה וקשיח יותר. טובי שטיין, מנהל גיוס ותפעול בקרן TLV Partners, מסביר כי "בחברות צעירות שאנחנו מלווים התפיסה היא להתחיל מההנחה שכולם מגיעים למשרד שבוע מלא, ואז לבדוק אם זה ריאלי מבחינת שימור עובדים ולהתגמש לפי הצורך. הדיפולט היום הוא חמישה או ארבעה ימים מהמשרד, עם גמישות קלה לעבודה מהבית. אפשר לומר שהמומנטום הכללי נוטה ליותר נוכחות במשרד".

ניסן איטל, מומחה קריירה ומנהל גיוס בהייטק הישראלי, מסביר כי "באופן כללי המגמה בישראל היום מורכבת. לפעמים לא נעים לבצע קיצוצים ישירים, אז מחזירים את כולם למשרדים, בתקווה שמי שלא מתאים לו יעזוב באלגנטיות. זו טקטיקה: לא אומרים שזה קיצוץ, אלא עזיבה מרצון. העובדים הפחות חזקים יישארו גם אם קשה להם. לעומת זאת, העובדים המצוינים, מספיק לגעת להם טיפה בזכויות או באיזון והם יעזבו. לא בטוח שזה מהלך אסטרטגי מחושב.

"היום, לצערי, המגמה נוטה לחזרה למשרדים - בין שבמתכונת היברידית ובין שמלאה. לרוב זה נובע מחוסר אמון של המעסיקים בעובדים. אגב, מצד העובדים זה יכול להיתפס גם כיתרון, במיוחד בתקופות של קיצוצים, כשהם רוצים להיות מחוברים יותר למה שקורה.

"ויש גם את המעסיקים שמציגים מדיניות היברידית, אבל בפועל מדברים רק על יום אחד מהבית. זה נועד ליצור תחושה של גמישות, אבל זו רק תחושה. רק בימים מורכבים - למשל כשיש אזעקות - יש הקלות".

העובדים לא מרוצים

מה אומרים העובדים בעולם על השינוי? באמזון למשל הבשורה לוותה בתגובות מעורבות: רבים התלוננו על פגיעה באיזון בין עבודה לחיים אישיים, על קושי להמשיך לטפל בבני משפחה, על עלייה במתח הנפשי ועל תחושת ניכור כלפי התרבות הארגונית החדשה. עובדים בעלי מוגבלויות, מטפלים והורים צעירים דיווחו כי מדיניות זו הפכה עבורם את העבודה לאתגר יומיומי.

בראיון לביזנס אינסיידר חשף אחד העובדים בחברה: "סיכמתי עם המנהלים שאעבוד שלושה ימים מהמשרד, לבחירתי. העדפתי לעבוד מרחוק, אבל קיבלתי את ההצעה כי הרגשתי רצוי. כשהודיעו על חזרה חמישה ימים בשבוע, הרגשתי שהכללים משתנים. למרות שדיברו על תרבות ושיתוף פעולה, אני לא עובד פיזית עם אנשי הצוות שלי".

גם החזרה המלאה למשרדים בג'יי.פי מורגן לוותה בשורת בעיות. לדוגמה, מחסור חמור בשולחנות עבודה הביא עובדים רבים להגיע מוקדם במיוחד כדי לתפוס מקום, ולחלקם לא נשאר מקום. גם תנאי העבודה הפיזיים הורעו: ישנם דיווחים על רעש רב בחללים פתוחים, אינטרנט אלחוטי לא יציב ועובדים חולים שמגיעים למשרד בלית ברירה. חלק מהעובדים אף טענו שהמדיניות החדשה הגבירה את המתח ואת תחושת אי־הביטחון התעסוקתי. לפי עדויות עובדים, יש שיחות טלפון רבות, ומכיוון שאין מספיק חדרי ישיבות שיחות זום רבות מתנהלות מהשולחנות. "אנשים לא מודעים לכמה שהם רועשים בזום, וכשיש כמה כאלה שומעים את הכול", אמר עובד בראיון ל-CNBC.

אך מעבר לתנאים, יש גם מי שבטוח שהחזרה למשרדים היא קודם כול לא יעילה. "עבודה מרחוק יוצרת סיטואציה של win-win", אומר יניב ורוצ'יק, מייסד ומנכ"ל Aidey, חברת BPO לשירות לקוחות ותמיכה טכנית, שמנהל כ־300 עובדים מרחוק. "לא רק שאין פגיעה בהרבה פרמטרים, יש שיפור משמעותי. בתחום שלנו, למשל, כמות הזמן שעובד נשאר בממוצע בחברה עלתה פלאים מאז שאפשרנו עבודה מהבית. זה חוסך פקקים, זמן ולחץ וזה משפיע לטובה גם בחיים האישיים.

יניב ורוצ'יק / צילום: יח''צ

"מנגד, לאנשים עדיין קל יותר עם תפיסות ניהוליות מסורתיות. מי שמקבלים את ההחלטה אם לצמצם את כמות ימי העבודה מהבית הם המנהלים, ורבים מהם לא פועלים משיקולי חיסכון, אלא ממקום של נוחות או אגו. לנהל מרחוק זה לפעמים פחות נוח, אבל בסוף השאלה האמיתית היא אם מחפשים צייתנות או תוצאות. מי שמוכוון תוצאה יכול למדוד תפוקות ופעילות. אפשר למדוד פרודוקטיביות, זה לא מדע בדיוני.

"נכון, יש דברים שעדיף פנים אל פנים מאשר בזום, אבל היתרון של עבודה מהבית עצום. כשאני מאפשר עבודה מרחוק, נפתחות לי אפשרויות רחבות בהרבה. יש כאן גם מרוץ אגו של "למי יש משרד יותר גדול". זה כבר עניין נדל"ני, פסיכולוגי, אפילו אגואיסטי. אנשים שעבדו כל חייהם כדי להיות סמנכ"לים רוצים גם להרגיש כאלה ביומיום".

"מנהלים מתגעגעים לשליטה"

מיכאל שפיר, בעלים של סוכנות פטל שיווק ותושב המועצה האזורית משגב, פתח את הנושא מול 35 אלף העוקבים שלו בלינדקאין. לפני שהתחיל את דרכו כעצמאי עבד בחברות ההייטק הגדולות במשק, ולאחר שינוי מדיניות של אחת מהן, שמושבה בירושלים, החליט לעזוב. "תחושת ביחד, איזו מילה יפה למשהו שלוקח לי חמש שעות ביום בפקקים", כתב בפוסט.

"תקשיבו טוב, מנהלים יקרים: אתם לא באמת מתגעגעים לביחד. אתם מתגעגעים לשליטה. כי קשה לפקח ע ל מישהו מבית שאן. קשה לראות מי בדיוק נמצא בכוננות כשאתם יושבים ברוטשילד. אבל בזמן שאתם סופרים כרטיסים בשעון הנוכחות, אנחנו סופרים שעות עם הילדים, זמן עם ההורים, חיים. בואו נדבר על מה שאתם מפסידים באמת: את מפתחת התוכנה המבריקה מעפולה, את המנהל הקריאייטיבי מקריית גת, את מי שלא מוכן למסור את הבריאות והמשפחה בשביל לשבת אתכם בקיוביקל. כי המרחק היחיד שצריך לעניין אתכם הוא בין משימה לתוצאה, בין יעד להגשמה. וכל השאר? זה תירוץ לניהול ישן שמתאים למנהלים מ־2019".

בראיון לגלובס ציין שפיר את הבעיה שבעצם חוצה את תקופת הקורונה עד ימינו אנו. "עובדים התקבלו למשרות כשהיה ברור להן מראש שמדובר בעבודה מהבית. זו הייתה ההבטחה, זו הייתה האידיאולוגיה. ופתאום מדברים על פלקס הייבריד, מונח יפה שמרחיק בפועל את מי שגר רחוק. הרבה מהרצון להחזיר את כולם למשרד מגיע ממקום אחר. זה לא מרוע, זה קושי ניהולי. כשמנהל לא יודע לנהל מישהו שיכול לשבת מול הים בחיפה ועדיין לספק תפוקות, הוא פשוט אומר לו: בוא שב לידי. כשאתה צריך לשבת לעובד על הווריד זה סימפטום לניהול לקוי. זה גורם להפסד כפול, גם לפריפריה וגם לכל מי שהאיזון בין עבודה לחיים חשוב לו.

"אנשים עשו סדרי עדיפויות מחדש, הם הבינו שאפשר לעבוד מרחוק, וקשה לחזור אחורה אחרי שטעמת מהפרי האסור, הוא פשוט מתוק מדי. כאיש משפחה עם ילדים קטנים - למה שאפספס את השעות הכי חשובות ביום שלי? למה שלא אוכל להוציא את הילד מהמעון, רק כי יש לי פגישה פרונטלית עם מנהל בהרצליה או בתל אביב? יותר ויותר אנשים בוחרים בבריאות הנפשית שלהם על פני הניהול הרעיל הזה".

הערך של שיחות מסדרון

לצד החסרונות והקשיים צריך לומר שיש גם לא מעט היגיון במהלכי החברות. "בשיא הקורונה ראינו מהלך מהיר שלא היה קורה ללא משבר עולמי: חברות עברו למודלי עבודה גמישים כמעט בן לילה, ודיווחו על עלייה בפרודוקטיביות, חיסכון בזמן ובעלויות ושיפור באיזון", מסבירה חודש. "אבל מתחת לפני השטח התגלו גם בעיות עומק, ירידה בשיתופי פעולה, פערים בלמידה ונפילה ביצירתיות בצוותים מרוחקים. חברות למדו בדרך הקשה: גמישות זה חשוב, אבל קשר יומיומי ותרבות ארגונית לא בונים בזום".

לדברי פרופ' יונתן סמילנסקי, המנהל האקדמי של המרכז לניהול קריירה באוניברסיטת תל אביב, "כשעבודה מהבית נמשכת יותר מיום או יומיים בשבוע, היא פוגעת במחוברות הארגונית, וכך גם בפרודוקטיביות". הוא מסביר כי ארגונים שאפשרו עד היום עבודה מהבית מתחילים "לחוש הפסד בתחום של מחוברות העובדים. לא בהכרח מדובר בהיעדר תחושת שייכות, אלא בתחושת ריחוק אנושי. העובד מחובר למה שהוא עושה, אבל לא בהכרח לצוות. שיתופי הפעולה מצטמצמים, והעובד נתפס יותר ויותר כפרילנסר".

פרופ' יונתן סמילנסקי / צילום: יח''צ

גם ד"ר לילך לוריא, מרצה בכירה וראש החוג ללימודי עבודה באוניברסיטת תל אביב, מצביעה על ערך משמעותי בנוכחות פיזית משותפת של עובדים. "יש חשיבות גדולה לעובדה שהעובדים לפחות חלק מהזמן במקום העבודה - גם להליך היצירה וגם לתחושת השייכות". לדבריה, יש ערך רב בשיחות הבלתי־פורמליות. "שיחות מסדרון יכולות להיות בעלות ערך גדול מאוד - היכולת להתייעץ, לעשות סיעור מוחות, לדעת מה קורה עם העובדים שלך, לקבל מידע שהוא אישי אבל רלוונטי עבור המעסיק. מלבד זאת, כשעובדים נמצאים יחד יותר קל לתאם פגישות. זה מעצים את רמת הקשר עם הארגון, עם המנהלת ועם הקולגות".

אם רוצים להכריע בין שני הצדדים, האמת כנראה נמצאת, כמו תמיד, איפשהו באמצע. אייל סולומון, מנכ"ל חברת אתוסיה, המתמחה בגיוס והשמה בתעשיית ההייטק, מסביר כי בתוך כל ארגון יש קבוצות שונות, ולהחזיר את כולן למשרד כאילו זו נוסחה אחת, זו טעות. "יש תפקידים שבהם החזרה מרגישה כמו עונש. למשל, עובדים שנמצאים רוב הזמן אצל לקוחות, אין היגיון להחזיר אותם למשרד. לעומת זאת, בתפקידים כמו מחקר ופיתוח יש מחיר באובדן החדשנות - אין רעיונות חדשים משיחות אקראיות, אין שיתוף פעולה בצהריים ליד המטבח.

"מובן שכאשר שואלים את הפרט, הוא יאמר שהוא עובד טוב יותר מהבית - בלילה, בשקט, בזמנים שמתאימים לו. אבל הארגון מרוויח מהאינטראקציה האנושית, מהשיח בזמן אמת. אני בעד גישה שמסתכלת על תוכן הקבוצה והתפקיד שלה בארגון, לא גישה אחידה לכולם. צריך להיות אלסטיים".

עוד כתבות

אילוסטרציה: Shutterstock

"מה שלא משקיעים עכשיו, יעלה לנו פי 10": המחיר של הרפורמה בהתפתחות הילד

הרפורמה שהייתה אמורה לשקם את מערך התפתחות הילד פוגשת מציאות עגומה ● משפחות רבות נתקלות בזמני המתנה ארוכים מאוד בקופות החולים וללא יכולת לממן טיפול פרטי ● "אין בכלל תור פנוי ואפילו אין צפי", מעידה אחת האימהות ● המטפלות בשירות הציבורי מוצאות את עצמן נחנקות מתחת לעומס בירוקרטי ושכר נמוך: "מי שחשב שזו הדרך לגייס כוח אדם למערכת - טעה"

רכבי משטרה ליד בית כנסת במרכז לונדון (אילסוטרציה) / צילום: ap

"לא אחזור לאיראן עד שננקום": כך איראן מנחה בזמן אמת מתקפות טרור על יעדים יהודיים באירופה

איראן מנסה להטיל טרור ולגבות מחיר מהמערב גם ללא לחימה עצימה באמצעות הכוונת פיגועים על אדמת אירופה ● יו"ר הפרלמנט האיראני קאליבאף הדגיש את המסר שקיבלו משמרות המהפכה מהמנהיג העליון: "לא נישאר במצב של לא מלחמה ולא שלום" ● קאליבאף חשף גם "עיר טילים חדשה" שתשנה "את המשוואה האסטרטגית באזור" לטענתו ● המוסד מקדם פעולה באיראן בעוד במערכת הביטחון מסתייגים ● חמאס אישר: מח"ט רפיח חוסל, היה מעורב בתכנון טבח 7 באוקטובר ● עדכונים שוטפים

מחירי הדירות בירידה / צילום: shutterstock עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מחירי הדירות יורדים בכל הארץ חוץ מבחיפה. זו הסיבה

מי שיושבים על הגדר וממתינים לירידת מחירי הדירות מקבלים בינתיים חיזוק: המחירים ירדו בכ־2% בתשעת החודשים האחרונים והעסקאות בשפל, כך לפי נתוני הלמ"ס ● הדירות החדשות מובילות את הירידות, למרות מבצעי המימון של הקבלנים, וגם המחיר הממוצע של דירה ירד • בשוק השכירות, לעומת זאת, שוכרים חדשים משלמים 5.5% יותר מקודמיהם

רמי גרינברג, ראש עיריית פתח תקוה. הכניס את האפליקציה אחרי רצח זלקה / צילום: צילום מסך פייסבוק

בחשד לשוחד: שימוע לפני כתב אישום לראש עיריית פתח תקווה

פרקליט המדינה החליט לזמן לשימוע את ראש עיריית פתח תקווה רמי גרינברג, מנכ"ל העירייה ושמונה חשודים נוספים, בחשד לעבירות שוחד, מרמה, זיוף ועבירות מס ● לפי החשד, גרינברג קיבל טובות הנאה בשווי של יותר ממיליון שקל במהלך קמפיין הבחירות ב-2018, בתמורה לקידום אינטרסים במסגרת תפקידו הציבור ● ב"כ גרינברג: "כופר מכל וכל. יזים את החשדות בשימוע"

חיפה / צילום: Shutterstock

הדירות בחיפה חוזרות להגרלה עם מחיר בסיס משנת 2020

כמעט שבע שנים אחרי המכרז, 41 דירות בפרויקט שעבר מחנן מור לחברת שתית מוצעות בהגרלות המשך, במחיר בסיס של כ-8,000 שקל למ"ר לפני מע"מ והצמדה ● לצד המחיר הנמוך, הזוכים יצטרכו להביא בחשבון את המלאי שנותר ואת ההמתנה: בחוזה של אחד המתחמים נקבעה מסירה בדצמבר 2029

כביש 6 / צילום: תמר מצפי

ההצעה הגבוהה לא הגיעה לקו הסיום: כך זכתה שפיר בכביש 6 צפון

קבוצת מנרב הציגה תחזית הכנסות הגבוהה ב־74% מזו של המדינה במכרז להקמת כביש 6 צפון, אך מנגנון התאמה שנקבע מראש במכרז הוביל לקריסת המודל הפיננסי שלה • בית המשפט דחה את העתירה נגד זכיית שפיר, והבהיר: גם הצעה שנראית אטרקטיבית יותר אינה יכולה לעקוף את כללי המכרז

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: איל יצהר, AP ,Sutterstock

ישראל נכנסה לראשונה ל־25 הכלכלות הגדולות בעולם. אבל יש כוכבית

לפי תחזית קרן המטבע הבינלאומית (IMF), ישראל תעקוף את שבדיה ואירלנד הודות לעדכון כלפי מעלה של תחזית הצמיחה ל-4.5% ולהתחזקות השקל ● עם זאת, במדד שוויון כוח הקנייה המביא בחשבון את רמות המחירים, ישראל מדורגת במקום ה-50 בלבד

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה היוצא / צילום: ap, Lee Jin-man

"אני מקווה שתמות": עדויות חדשות חושפות את התפרצויות הזעם של מנכ"ל אנבידיה לשעבר

לפי תחקיר של ה"ניו יורק פוסט", ג'נסן הואנג נהג להשפיל מנהלים ועובדים בישיבות ואף השליך לכאורה בקבוק מים לעבר בכיר בחברה ● באחד המקרים אמר למנהל בכיר: "אני מקווה שתחלה בשפעת, ושהמצב יחמיר" ● העדויות מציירות תמונה שונה מהתדמית הציבורית שטיפח המנכ"ל שהודח בעקבות פרשת הרומן והחשד לריגול סיני

מטה אנבידיה ביוקנעם / צילום: Shutterstock

עד 15 מיליארד שקל: אומדן חדש מגלה כמה אנבידיה קריטית להכנסות ממסים

כלכלנים מעריכים שגביית המסים מפעילות אנבידיה בישראל השנה תהיה גדולה פי שלושה בהשוואה לאשתקד ● הסכום, שעולה על התחזיות, עשוי לממן את תוספות הביטחון

הביטקוין חזר לרמה של לפני חמש שנים / צילום: Shutterstock

חמש שנים, אפס תשואה: אפילו "נשיא הקריפטו" לא הצליח לרומם את הביטקוין

הביטקוין חזר לרמה של לפני חמש שנים ונסחר בכ־65 אלף דולר - חצי מהשיא שנקבע לפני שנה ● קרנות סל של ענקיות ההשקעות, תקוות לרגולציה מקלה וכהונת טראמפ שהיה אוהד לתופעה לא סייעו ● אלה הסיבות שגרמו למפולת

מודי שפריר, אסטרטג ראשי לשווקים פיננסיים בבנק הפועלים / צילום: אילן בשור

בבנק הפועלים נפגשו עם קרנות גידור בלונדון וחזרו עם מסר: בתרחיש הזה הדולר יירד ל־3 שקלים

בסבב שיחות שערך הבנק עם משקיעים זרים, עלו שני סיכונים שמטרידים אותם יותר מכול • ויש שאלה אחת שחזרה כמעט בכל פגישה - והיא קשורה לגדי איזנקוט

ניר צוק / צילום: ענבל מרמרי

בנק אש יגייס לפחות 150 מיליון שקל; ניר צוק ישתתף בגיוס

שווי הבנק בגיוס עדיין לא נקבע ● ההון שיגוייס נועד להתחיל את הפעילות המסחרית של הבנק, שעדיין לא החלה ● ככל הידוע, המערכות של בנק אש כבר מוכנות להציע לציבור בישראל חשבונות עובר ושב באופן דיגיטלי

אילוסטרציה: Shutterstock

מדוחות אנבידיה להנפקת הענק: 5 אירועים שיטלטלו את השווקים השבוע

אחרי שבוע סוער בוול סטריט, המשקיעים נערכים לשני מבחנים דרמטיים לתעשיית הבינה המלאכותית: דוחות ראשונים של אנבידיה בעידן שאחרי ג’נסן הואנג, והנפקת אנתרופיק לפי שווי שעשוי להגיע ל-1.2 טריליון דולר • ולא רק הם - אלה האירועים שכדאי להכיר לקראת השבוע החדש בשווקי העולם

אבי נקש, לשעבר נציג הבעלים בדירקטוריון ארקיע ועוז ברלוביץ', מנכ''ל ארקיע / צילום:  ארקיע, איל יצהר, שי יחזקאל

"הטעות הקטלנית" שעלתה 107 מיליון דולר, והקרבות בצמרת: מסלול ההתרסקות של ארקיע

גלובס חושף את שרשרת האירועים שהובילה את משפחת נקש לוותר על השליטה בארקיע אחרי 20 שנה ● ההחלטה לא לגדר את מחירי הדלק שהכניסה את החברה לסחרור וקירב אותה לחדלות פירעון ● חילופי המהלומות בין הבעלים להנהלה ● והלחץ מצד היורשים, למכור את ההחזקה שלא הצליחה להניב דיבידנדים מעולם

סדרת משחקי מחשב gta / צילום: יח''צ

יותר ממיליארד דולר עוד לפני תחילת המכירות: GTA 6 מושק השבוע

המשחק המדובר ביותר בתעשיית הגיימינג בעשור האחרון מושק השבוע, לאחר שכבר הכניס כמעט 2 מיליארד דולר ממכירות מוקדמות ושבר שיאי ביקוש ● האם הוא יעמוד בציפיות ויצדיק יותר מעשור של המתנה?

יוני אסיא, מייסד ומנכ''ל איטורו / צילום: יח''צ eToro

איטורו נערכת לפיטורים רחבים בישראל. כל הפרטים

חברת הפינטק הישראלית איטורו, המפעילה פלטפורמה למסחר ולהשקעות בשוק ההון, נערכת לפיטורי עשרות עובדים ● בינואר השנה פיטרה החברה כ-7% מהעובדים שלה

נושאת המטוסים האמריקאית רוזוולט / צילום: ap

נושאת מטוסים אמריקאית שלישית הגיעה לאזור האחריות של CENTCOM במזרח התיכון

נושאת המטוסים האמריקאית רוזוולט הגיעה ביום ראשון בערב לאזור האחריות של פיקוד המרכז של צבא ארה"ב והצטרפה לנושאות המטוסים ג'ורג' בוש וג'ורג' וושינגטון ● מכלית נפט פגעה במוקש ימי במצר הורמוז ועלתה באש ● החות'ים טוענים כי תקפו אמש את נמל התעופה הבין-לאומי המלך חאלד בריאד ●  הישראלי שנעצר בירדן שוחרר ממעצר ושב ארצה ● עדכונים שוטפים

סקר גלובס / צילום: Shutterstock

גם בהייטק: מספר המשרות הפנויות הצטמצם באוקטובר

מספר המשרות הפנויות בישראל ירד באוקטובר ל-143 אלף, לעומת 146 אלף בחודש הקודם, אך שוק העבודה נותר יציב יחסית ● הירידה בולטת בענפי הבנייה והמסעדנות, לצד עלייה בביקוש להנדסאים ולטכנאים ● במקביל, שיעור המועסקים בהייטק ממשיך לרדת, ייתכן שעל רקע השפעת הבינה המלאכותית על שוק התעסוקה

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: ap, Mark Schiefelbein

מרחק נגיעה מהגבול התחתון: מה הפיל את המדד רגע לפני החלטת הריבית?

מדד המחירים ירד באוקטובר בניגוד לתחזיות, למרות התחזקות הדולר ביותר מ־3.6% בתוך חודש, והאינפלציה השנתית התמתנה ל־1.1% בלבד ● רונן מנחם ממזרחי טפחות מסביר מדוע הפיחות בשקל עדיין לא הגיע למדד, ומזכיר כי השפעתו עוד עשויה להופיע בחודשים הקרובים ● לאחר הנתון המפתיע הוא אומר, מרחב השיקולים של בנק ישראל לקראת החלטת הריבית בשבוע הבא השתנה

נתיבי תחבורה בתל אביב / צילום: Shutterstock

תל אביב מוסיפה 7 ק"מ של נתיבי תחבורה ציבורית: אלה הרחובות שצפויים להשתנות

התוכנית החדשה של עיריית תל אביב כוללת הוספת כ־7 ק"מ של נתיבי תחבורה ציבורית ב־2027, לצד הסדרי תנועה שייתנו עדיפות לאוטובוסים ● בין מטרות התוכנית: הגדלת מהירות הנסיעה ב־25%, שיפור אמינות השירות ב־50% והגדלה ב-30% את מספר הנוסעים בתחבורה הציבורית בתוך שנתיים