הפגנה פרו־פלסטינית בבריסל, בלגיה / צילום: Shutterstock
ממשלת בלגיה הודיעה כי היא מצטרפת לגוש המדינות הדורשות מהאיחוד האירופי "לפתוח לדיון" את השאלה אם ישראל עדיין מחויבת לזכויות אדם ולעקרונות דמוקרטיים, כחלק מהסכם הבסיס שלה עם האיחוד; כך דווח אמש בתקשורת במדינה.
● שבדיה וצרפת יוצאות נגד ישראל ומאיימות בסנקציות כלכליות, והן לא היחידות
● בצל הפסקת האש של טראמפ והחות'ים: מצרים פתחה במבצע הנחות בתעלת סואץ
מדובר ביוזמה שנולדה על ידי ציר מדינות פרו-פלסטיניות כמו אירלנד וספרד לפני יותר משנה, אך בשבוע האחרון זכתה לתמיכה מפתיעה ורחבה ממדינות שתמכו בעבר במלחמה של ישראל מעזה כמו פינלנד והולנד.
הצטרפותה של בלגיה מעלה את מספר המדינות שהודיעו על תמיכה בדיון - רעידת אדמה דיפלומטית אפשרית ביחסים - לעשר לפחות. נדרש רוב מבין 27 המדינות החברות באיחוד כדי לבצע את הצעד, והנושא עשוי לעלות לדיון כבר בשבוע הבא, ב-20 במאי.
"החלטת עזה"
עוד לפני ההודעה הבלגית אמר אמש נשיא צרפת עמנואל מקרון בראיון בטלוויזיה הצרפתית כי האיחוד האירופי שוקל "לבחון מחדש" את ההסכמים עם ישראל על רקע המצב ה"קטסטרופלי והמביש" ברצועת עזה. מקרון אמר כי הוא מתחייב "לעשות כל מה שהוא יכול" על מנת לסייע לתושבי הרצועה מבחינה הומניטרית.
הממשלה הבלגית החדשה, שהושבעה לפני שלושה חודשים, היתה "על הנייר" אמורה להיות ידידותית יותר לישראל בשל הרכב הקואליציה. בלגיה היא אחת המדינות בהן דעת הקהל הציבורית עוינת את ישראל בצורה החריפה ביותר. פוליטיקאים בלגים מהממשלה הקודמת קראו לנעשה ברצועת עזה "ג'נוסייד" ובמדינה ישנן הפגנות רבות נגד ישראל. אבל לפי דיווחי התקשורת הבלגית אמש והבוקר, הממשלה החליטה לשנות את עמדתה בנוגע למלחמה לאחר דיונים ואימצה את מה שהיא מכנה "החלטת עזה".
ההחלטה קובעת כי הממשלה הבלגית תתמוך ביוזמה לדון בשאלה אם ישראל עדיין נאמנה לסעיף 2 בהסכם האסוציאציה עם האיחוד האירופי, וגם תאמץ כמה צעדים חדשים באופן עצמאי. ביניהם: איסור על יבוא מוצרים ושירותים מהתנחלויות ישראליות, הרחבת הסנקציות האישיות על מתנחלים קיצוניים והבעת תמיכה פומבית של האיחוד האירופי בבית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ) ובבית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC). ההודעה גם מאמצת הטלת אמברגו נשק מוחלט על ישראל על ידי בלגיה, צעד שנעשה למעשה כבר בעבר. ההצהרה הממשלתית גם קובעת כי בלגיה תכבד את צווי המעצר שהוציא בית הדין הפלילי הבינלאומי נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו.
עצם הדרישה לדון בסעיף 2 מהווה פגיעה חמורה ביחסים בין ישראל לאיחוד האירופי. מדובר בסעיף בהסכם הבסיס המסדיר את כל יחסי הסחר החופשי, השמיים הפתוחים, שיתופי הפעולה המדעיים והתרבותיים ולמעשה היחסים כולם - בין האיחוד האירופי לישראל. בעוד השעיית ההסכם דורשת החלטה פה-אחד, שאינה צפויה להתקבל בשל תמיכה בישראל מצד גרמניה, אוסטריה והונגריה, בין היתר, דיון בהסכם דורש רוב של המדינות החברות באיחוד האירופי. השאלה אם להעלות את הנושא לסדר היום נתונה בידי האחראית על יחסי החוץ של האיחוד האירופי, קאיה קאלאס, שעשויה לעשות זאת כבר ביום שלישי הקרוב.
לפי הערכות בתקשורת, בלגיה גם תצטרף ליוזמה הצרפתית להכיר במדינה פלסטינית בכינוס מיוחד בנושא המזרח התיכון שמארגן נשיא צרפת עמנואל מקרון בחודש הבא בניו יורק.