ארקדי וולוז׳
נביוס (Nebius), חברת מחשוב הענן של בכירי יאנדקס לשעבר, בהם המייסד ארקדי וולוז', נבחרה על ידי רשות החדשנות להקים את מחשב העל הישראלי בתקציב כולל של חצי מיליארד שקל, מהם מענק ממשלתי מתקציב רשות החדשנות בהיקף של 160 מיליון שקל.
● אורן הולצמן התעשר ב-1.5 מיליארד דולר. וכמה שוות האופציות של העובדים?
● שנה וחצי לאחר הקמתה: הקרן של יוצאי לאומי פרטנרס בדרך להצפת ערך ראשונה
לפי הודעת הרשות, מחשב העל יהיה בעל כח עיבוד הגדול פי ארבעה מרמת הסף שנדרשה במכרז, והוא יעמוד על 16 אלף פטה-פלופ, יחידת המידה לביצועי מחשבי על. עוד התחייבה נביוס להציע כח חישוב מוזל בהיקף כפול מהנדרש בתחילת 2026. לא נמסר מספר המעבדים הגרפיים שישובצו במרכז הנתונים, אך בחברה התחייבו ל"אלפי מעבדים בתקציב של מאות מיליוני שקלים".
נביוס סומנה בחודשים האחרונים על ידי אנליסטים כמנייה בעלת פוטנציאל צמיחה, כמתחרה לחברת שרתי הבינה המלאכותית קורוויב (CoreWeave). נביוס מנוהלת על ידי צוות ישראלי של בכירי יאנדקס לשעבר ופועלת בחלקה מישראל. היא הוקמה על ידי ארקדי וולוז', מייסד ה"גוגל הרוסי" יאנדקס, שהביע עמדה אמיצה מול פוטין בנושא המלחמה באוקראינה ומתגורר בישראל מאז הפלישה לקרים ב-2014.
לאחר שאולץ למעשה למכור את אחזקותיו במנוע החיפוש ושירות המוניות והמשלוחים ברוסיה למקורבי הקרמלין, הקים וולוז' יחד עם מנכ"לית יאנדקס לשעבר, גם היא יהודיה שעלתה לישראל - אלנה בונינה, את נביוס, כיום חברה שבונה חוות שרתים או שוכרת שטחים בחוות קיימות ומשכירה אותם לחברות טכנולוגיה.
כדי להרחיק את עצמו ממשטר פוטין, בנה וולוז' את נביוס כחברה הולנדית-ישראלית מההתחלה, שהמטה שלה יושב בהולנד והיא נסחרת בנאסד"ק, תוך שימוש בשלד הבורסאי שבו נסחרה בעבר החברה הרוסית, עד שהמסחר בה נפסק ימים לאחר פלישת רוסיה לאוקראינה. בהתחלה זה לא עזר לו: באיטליה סירבה הממשלה לנביוס לפעול בגלל החשש מקשר עם רוסיה. אלא שבשנה האחרונה, בין השאר בשל הרעב העולמי ל-AI והרכש המתגבר של שרתי עיבוד לתחום, זוכה החברה לעדנה.
לפי ההערכה, היחסים הקרובים של נביוס ושל וולוז' עם צמרת אנבידיה מאפשרת לחברה לקבל עדיפות בתור למעבדי בינה מלאכותית מתקדמים. במכרז זה מציעה נביוס לרשות החדשנות 4,000 מעבדים גרפיים מסוג "בלאקוול" בדור הנוכחי (B200). מחשב העל הלאומי ישרת תשתיות לאומיות כמו מכונים אקדמיים ורשויות ממשלתיות.