מקרון. השנים האחרונות גבו מחיר כלכלי כבד / צילום: ap, Vitalii Nosach
כבר קרוב לשנה שצרפת משותקת פוליטית. ההימור של הנשיא עמנואל מקרון ללכת ביוני האחרון לבחירות כלליות שיחזקו אותו הסתיים בפרלמנט מפוצל מתמיד, שבו מפלגתו של הנשיא נחלשה משמעותית. הוא אינו יכול לקרוא לבחירות חדשות עד הקיץ, ולמעשה ממשלתו תלויה בחסדי הימין והשמאל, שיכולים להפיל אותה בפעם הרביעית מאז הבחירות מתי שיירצו.
● שבדיה וצרפת יוצאות נגד ישראל ומאיימות בסנקציות כלכליות, והן לא היחידות
● גם בלגיה "מתהפכת": דורשת לדון אם ישראל עדיין מחויבת לזכויות אדם
כדי להעביר תקציב, הפעילות החשובה ביותר של ממשלה כלשהי, השתמש הנשיא בצו מיוחד שמייתר את התמיכה בפרלמנט. הוא עשה זאת כבר 3 פעמים למעשה; זו הפכה לשיטת הפעולה שלו במגוון החלטות שנויות במחלוקת, כשהוא נהנה מחוקה המעניקה לו סמכויות יוצאות דופן.
אבל השיתוק הפוליטי הזה גובה מחיר כלכלי כבד מצרפת. השנים האחרונות, שנות הקורונה, משבר האנרגיה ויוקר המחייה, היו כרוכות בהגדלת הוצאות ממשלתיות בשיעור ששמור לזמני חירום בלבד. החוב הלאומי הצרפתי כבר עבר מעל 100% מהתמ"ג השנתי, הגירעון התקציבי השנתי עמד בשנה שעברה על 6%, וההוצאות מתנפחות. מקרון, בנקאי השקעות לשעבר המודע לחשיבות של ניהול חובות אחראי, גם בעיני משקיעים זרים, מנסה לשנות את התמונה.
ביום שלישי הופיע הנשיא הצרפתי בפני העם בראיון שנמשך שלוש שעות בערוץ TF1, בו ענה גם לשאלות הציבור. הפתרון שהוא מציע כדי להתמודד עם הפרלמנט המפוצל וחוסר יכולתו להרכיב ממשלה - הוא לקיים סדרה של משאלי עם, שיכריעו בשורת החלטות בנושאי כלכלה וחברה. מקרון הודיע כי עד סוף יוני, הממשלה "תציע שורה של רפורמות מקיפות… ואני אבחר אילו מהן להעמיד למשאל עם". מדובר בצעד יוצא דופן בפוליטיקה הצרפתית, אבל כזה שעוקף את המבוי הסתום הנוכחי. "הראיון כולו עמד בסימן חוסר יכולתו של הנשיא לפעול", נכתב ב"לה־מונד".
מאה מיליארד אירו ריבית
נראה כי משאל העם המרכזי יהיה סביב התקציב לשנה הבאה. ראש הממשלה הנוכחי, פרנסואה ביירו, שמונה על ידי מקרון לפני כחצי שנה, אמר לפני כשבועיים כי הוא שוקל להמליץ למקרון לבצע משאל עם על התקציב הבא של צרפת - שאמור לכלול קיצוצים משמעותיים ולא פופולריים. "אני מאמין כי השאלה (לגבי הרפורמות הכלכליות, א.א) היא מספיק חשובה, עם השלכות מרחיקות לכת על עתידה של המדינה, עד כי יש להציב אותה ישירות בפני העם. איני שולל שום אפשרות", אמר ביירו בראיון.
משאל העם האחרון שהתקיים בצרפת בנוגע לעניינים לאומיים התקיים לפני 25 שנה, והוא עסק בקיצור הכהונה של הנשיא משבע שנים לחמש שנים. לפני כשנתיים, באחד המשברים המרובים שעמם התמודד מקרון כמעט מרגע היבחרו, הוא הבטיח לציבור "יותר משאלי עם בתחומים מגוונים" כדי להרגיש שקולם נשמע ישירות.
לפי כלכלנים, צרפת זקוקה בדחיפות להקטנת החוב שלה, שמאיים להטביע אותה. "כאשר החוב נהיה משתק, הגירעונות השנתיים הולכים והופכים להיות בלתי נסבלים", הסביר ביירו, "אנחנו נמצאים על מדרון חלקלק ומסוכן בצורה יוצאת דופן, שיוביל אותנו למצב חמור בתוך שלוש או ארבע שנים". רק תשלומי הריבית על החוב יסתכמו אז ב־100 מיליארד אירו, הזהיר ביירו. בתוך כך, אמנת מסטריכט של האיחוד דורשת כי הגירעון התקציבי יהיה מתחת ל־3%, וצרפת חורגת ממנה כבר שמונה שנים.
בלי מס עשירים
הממשלה בראשות ביירו מתכוונת לקצץ כ־40 מיליארד אירו מהתקציב לשנת 2026, בעיקר על ידי קיצוץ רוחבי במשרדי הממשלה, פיטורים במגזר הציבורי והפחתה של הפנסיות העתידיות. המהלך אמור להוביל לירידה בגירעון מ־5.4% החזויים השנה הנוכחית, ל־4.6% בשנה הבאה. ביירו פסל הצעות כמו מיסוי של פנסיונרים עשירים, או מס על עשירים במיוחד. אבל לרפורמה הזו אין רוב בפרלמנט.
"יידרש כאן מאמץ מכולם, ולאור ההיקף של הקיצוצים, זה ללא יעבוד אם הצרפתים לא יתמכו בזה", אמר ביירו. השאלה אם דווקא הצרפתים, שהפגינו התנגדות נחושה לכל שינוי בתנאי חייהם, שפנו לימין ולשמאל הקיצוני בשל יוקר המחייה, יחליטו במשאל עם להקשיב לאזהרות הכלכלנים גבי חוסר התוחלת של המדיניות הפזרנית הנוכחית, עדיין פתוחה.
"כאשר אנחנו מנסים לבצע רפורמות בדרך המקובלת, כשאנו כופים אותן, מה קורה? פתאום יש שביתה במדינה, יש הפגנה אחת אחרי השנייה, ואף אחד לא יודע אם מי שצועדים ברחובות באמת מבינים את ההקשר של מה שהם מוחים נגדו", אמר ביירו. מקרון, מצדו, מקווה כי ההימור הפעם על רצון העם כדי לבצע מדיניות שהוא חושב שנחוצה לצרפת - ישתלם.