גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ממעברה לבירת הכטב"מים? החזון הממשלתי לירוחם, והמציאות

מי שבמשך שנים הייתה עיירת פיתוח נידחת, מנסה להפוך למוקד פיתוח כטב"מים ול"פנינה תיירותית" ● הממשלה נתנה לה זריקת מרץ, אבל כמה זמן היא תחזיק מעמד? ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי התוכנית לחיזוק ירוחם

ירוחם-טק / צילום: יזהר שי
ירוחם-טק / צילום: יזהר שי

יש מעט הבטחות שפוליטיקאים אוהבים להפריח לחלל האוויר כמו ההבטחה "לחזק את הפריפריה". היא רלוונטית בכל זמן, מוסכמת על כולם - והיא תמיד מתיישבת על צורך קיים. בטובתה או שלא, אחד הסמלים של הפריפריה בישראל היא ירוחם.

לקריאת הדוח המלא לחצו כאן

בלי להיכנס לסבך ההגדרות והמדדים של מידת הפריפריאליות של יישוב מסוים, כדי להבין שהממשלה אכן מתייחסת אל ירוחם כ"פריפריה", אפשר להתבונן בשלל ההחלטות לחזק אותה. אבל עד כמה המאמצים בנושא באמת היו אפקטיביים?

הפוטנציאל קיים

ירוחם הוקמה ב־1951 כמעברה ראשונה מרוחקת ממרכז הארץ ומכל יישוב ותיק, לימים עיירת הפיתוח הראשונה בנגב שנבנתה "יש מאין" בלב המדבר. תושביה הראשונים היו יוצאי רומניה, חלקם ניצולי שואה. אחריהם באו עולים ממרוקו, פרס, הודו ומדינות רבות נוספות. ב־1959 היא קיבלה מעמד מוניציפלי - ומאז ועד היום היא מוגדרת "מועצה מקומית" (ולא עיר).

כיום אוכלוסיית ירוחם מונה כ־12 אלף תושבים, כאשר חוץ מהעולים משנות ה־50 שהזכרנו, הצטרפו אליה גם עולים מבריה"מ, גרעיני נח"ל של בני עקיבא וכפר סטודנטים. מקורות התעסוקה המרכזיים הם תעשייה מקומית ואזורית (כ־53% מהמועסקים ביישוב) ושירותים ומסחר (47% מהמועסקים). ההכנסה הממוצעת לשכיר לחודש עבודה עומדת כיום על 12,511 שקלים, פחות מהממוצע הארצי העומד על 14,027.

בכל הנוגע להכנסות ותקציב המועצה, אף שהמדינה הקימה את ירוחם כבר לפני שישה עשורים, היא טרם סיפקה לה בסיס כלכלי עצמאי איתן שיקיים אותה. כך, אחוז נכבד מתקציב ירוחם נסמך על מענקי איזון מטעם משרד הפנים. רק מיעוט מגביית הארנונה מגיע מארנונה לעסקים (וחלק הארי מקורו בארנונה למגורים) וכשליש מתקציבה של ירוחם יוצא על רווחה.

לשיא המצוקה הגיעה ירוחם ב־2005, אז מונתה למועצה ועדה קרואה בעקבות משבר תקציבי חריף. מונתה למועצה ועדה קרואה. בראשה עמד עמרם מצנע שהוביל תוכנית הבראה והיא פעלה כחמש שנים.

ולמרות הכל, יש לממשלה תוכניות גדולות לירוחם. למשל, מתוכנן שדה תעופה לכטב"מים באזור שביחד עם מרכז "סקייטק", פרויקט לאומי לפיתוח תעשיית הכטב"מים והרחפנים, יש כבר מי שמכתירים את ירוחם כ"בירת הכטב"מים והרחפנים של ישראל". לא מזמן נחנך גם מרכז הפעלה ומוקד רואה עירוני, אשר יסייע למשטרת ישראל בהגברת הביטחון האישי.

בנוסף, הימצאותה במדבר, קרבתה למכתש ירוחם (לשעבר "המכתש הגדול"), פארק אגם ירוחם ואתרי הפריחה העונתיים שסובבים אותה - הופכים את ירוחם למוקד תיירותי משמעותי. רק לפני מספר חודשים, עמדנו בגלובס על כך ש"משהו טוב מתבשל בירוחם" - והצגנו את סצנת הקולינריה המתפתחת בעיר. בירוחם גם פועל פורום תיירנים יישובי החל משנת 2015, בו חברים יזמים ועמותות המפעילים תוכניות לעשרות אלפי המבקרים מדי שנה.

אין ספק, הפוטנציאל קיים. האם הממשלה ציידה את ירוחם גם בכלים לממש אותו?

יישוב במעמד מיוחד

ב־2013, במסגרת תוכנית אסטרטגית לפיתוח הנגב, נקבעה המועצה המקומית ירוחם כיישוב בעל עדיפות לאומית. מה זה אומר? אזור עדיפות לאומית הוא אזור שממשלת ישראל הכריזה עליו כאזור מועדף והחליטה להעניק לו הטבות בתחומים שונים, כמו חינוך, בריאות ותחבורה. זאת, במטרה להשיג תוצאות בתחומי הפעילות של הממשלה, לפי "מדיניות הממשלה לפיזור אוכלוסין, לשינוי סדרי העדיפויות הלאומיים ולקליטת עליה באזורים אלה".

אבל זה לא המעמד המיוחד היחיד שהמועצה זכתה לו. על רקע המהלך האסטרטגי למעבר צה"ל לנגב, הממשלה קיבלה החלטה לסייע ליישובי הדרום לממש את הפוטנציאל הגלום במעבר המחנות לקרבתם ולהכין את הקרקע לגידול הצפוי באוכלוסייה.

במסגרת ההחלטה, הוגדרו "יישובי מטרה" שעבורם ניתן סיוע נוסף מעבר לזה שניתן בשאר יישובי הנגב. אותם יישובי המטרה הם היישובים המצויים בטווח נסיעה יומית קצרה ממחנות צה"ל, ואשר עלה החשש שאין באפשרותם להיערך בכוחות עצמם למיצוי הפוטנציאל הכלכלי הטמון בהעתקת מחנות צה"ל לסביבתם הקרובה.

לתוכנית נקבעו מספר יעדים: האצת הפיתוח הכלכלי והתעסוקתי, עידוד הגירה חיובית, הגדלת היצע הדיור, שיפור תדמית הנגב ויישוביו, הגדלת היקף המשרתים מאזור הנגב ביחידות הטכנולוגיות במחנות, חיזוק היישובים והשלטון המקומי, הגדלת היצע התרבות והפנאי ופיתוח תשתיות אזרחיות נוספות לשם צמצום פערים בין יישוב הנגב לבין מרכז הארץ.

ירוחם נכללה בין יישובי המטרה, היות שעמדה בשלושת התנאים: מסגרת ההשפעה (קרבה למחנות צה"ל), מדד כלכלי־חברתי (דירוג באשכולות 1־5 במדד) והכנסה מארנונה לנפש (שאינה עולה על פי שניים מהממוצע הארצי).

מבין כל יישובי המטרה, לירוחם ניתן מעמד אפילו יותר ייחודי. זאת, משום שהיא נחשבה לאזור עדיפות לאומית העומד בפני עצמו, בשל היותה של ירוחם הרשות הפריפריאלית ביותר על פי מדד הפריפריאליות, הקטנה ביותר והקרובה ביותר לעיר הבה"דים.

בעניינה של ירוחם, ההחלטה עסקה בפיתוח כלכלי, פיתוח פתרונות דיור להשכרה, פיתוח וסבסוד הוצאות פיתוח באזורי התעשייה, פיתוח תמריצים להקמת מרכזים לוגיסטיים ושירותים תומכי תעשייה, שיקום פארק ירוחם, גיבוש תוכניות אסטרטגיות לצמיחה, לפיתוח תשתיות מצויינות חינוך ולהקמת שכונה לאנשי קבע.

בשורה היסטורית?

ב־2018, הממשלה החליטה לרכז מאמצים בירוחם, בנפרד משאר יישובי המטרה. זאת, בשל מספר סיבות. הסיבה הראשונה היא עיכוב במועד אכלוס בסיס קריית ההדרכה (עיר הבה"דים) הסמוך לירוחם - שהושלם רק פחות משנתיים לפני כן. הסיבה השנייה היא שלמרות שלל החלטות הממשלה הקודמות שנגעו לירוחם במישרין או בעקיפין, עדיין לא ניתנו לירוחם כלי סיוע ספציפיים שיענו על הצרכים הייחודיים של המועצה.

חוץ מזה, הממשלה סימנה את ירוחם כדוגמה עבור יישובי מטרה אחרים - כך שהצלחתה או כישלונה למצות את הפוטנציאל הכלכלי והדמוגרפי, יכול לשמש מנוף או חסם תודעתי עבור שאר יישובי המטרה בהקשר של מעבר צה"ל לנגב.

לשם כך, נכללו בהחלטה זו מספר כלי סיוע לירוחם, המיועדים להעצמה כלכלית של המועצה המקומית, לאור האתגרים הייחודים של היישוב כיישוב פריפריאלי וקטן, הנדרש להתמודד עם גידול צפוי ומהיר באוכלוסייה, והצורך לפתח תשתיות עירוניות לקראת קליטה עתידית של משפחות חדשות בעקבות מעבר צה"ל.

ההחלטה התקבלה בחיוב בירוחם. ראש המועצה דאז (וחבר הכנסת דהיום) מיכאל ביטון בירך: "זוהי בשורה היסטורית, ממשלת ישראל שמה זרקור על ירוחם בהחלטה משותפת לכלל משרדי הממשלה. החלטה זו תומכת בפיתוח הישוב שבימים אלה מצוי בצמיחה דמוגרפית חיובית… ההחלטה עושה צדק היסטורי בהקטנת הפערים בין פריפריה ומרכז ומאפשרת קפיצת מדרגה משמעותית לעשור הקרוב".

סגנית ראש המועצה, טל אוחנה, הודתה "ל־14 מנהיגי משרדי הממשלה השונים, שבחרו להיות שותפים משמעותיים בקידום עתידה של ירוחם", ואמרה כי "החלטה זו תביא לחיזוק נושאי הפיתוח הכלכלי והאיתנות המוניציפלית, לצד התחדשות עירונית והגברת השירותים החברתיים".

יישום יוצא דופן

מי שכבר פזל לגרף היישום, ודאי נעצר מול הנתון המוזר שעלה ממנו: 92 אחוזי יישום? בהחלטה של 24 סעיפים ביצועיים? אז כן, זו לא טעות. ההחלטה הזו אכן זכתה לשיעורי יישום פנטסטיים - וייתכן שכפי שאומרים בירוחם, מדובר ב"אחת מהחלטות הממשלה הכי מנוצלות שהיו אי פעם".

עוד מעט נהרוס קצת את החגיגה, אבל בהחלט חשוב לציין שמדובר בהחלטה מוצלחת. אחוזי היישום הגבוהים הביאו לתוצאות אפקטיביות שתרמו לפיתוח העיר. תקציבי משרדי הפנים והנגב והגליל העניקו למועצה סכומים נאים וגמישים שאפשרו להוציא לפועל תוכניות איכותיות בכל הנוגע לפיתוח ארגוני ולפנאי וקהילה. ההחלטה סייעה באזורים ייחודים המתאפיינים בכשל שוק מובהק בפריפריה, כמו החלפת שטחים, פיצוי מוגדל על מבני ציבור, פיתוח שצ"פים (שטחים ציבוריים פתוחים) ותכנון התחדשות עירונית.

והתוצאות ניכרו בשטח. אפקטיביות ההחלטה התבטאה בעלייה במדדי צמיחה ממשלתיים, כמו גידול של כאלפיים תושבים, עלייה במדדי חינוך, ירידה חדה בשיעורי האבטלה ועלייה בשכר הממוצע לנפש. מובן שאי אפשר לייחס את כל אלה להחלטה הזאת באופן ספציפי, אבל יש חשד סביר שהיא אכן תרמה לכך.

מה היה סוד ההצלחה? במרכז להעצמת האזרח מונים שלושה כאלה. הראשון הוא שותפות בין־מגזרית. המועצה המקומית ירוחם הייתה שותפה מלאה לגיבוש ההחלטה ולהוצאתה לפועל. המעורבות שלה והקשר השוטף שהיא תחזקה עם השרים הרלוונטיים, הביאו גם לנוסח החלטה ישים וגם לביצוע אפקטיבי.

לאחר העברת ההחלטה, המועצה קיימה תהליכי שיתוף ציבור בתחומים מסוימים באופן שהשפיע לטובה על הביצוע. כך למשל, בנוגע לתחום התיירות, רכזת תיירות ישבה עם חלק מהתיירנים ועמותות התיירות בירוחם וגיבשה איתם את חלק מתקציבי ההוצאה. בנוגע לתקציבי התרבות, הייתה התייעצות עם פעילי השכונות.

המפתח השני להצלחה הוא קיומו של מנגנון יישום בשטח. בירוחם הבינו שיש כאן הזדמנות שלא בהכרח תחזור, ולכן יש לוודא שהתקציב שהוקצה מנוצל עד תום. אגף אסטרטגיה במועצה המקומית ירוחם פיקח באופן הדוק על ביצוע ההחלטה - גם מול הגורמים במועצה וגם מול משרד האוצר. האגף דיווח באופן תכוף על התקדמות התוכניות על מנת לקבל את התקציב ופיקח מדי חודש בחודשו על יישום ההחלטה.

שלישית, ההחלטה דאגה להעניק את המשאבים הנדרשים. ההחלטה התאפיינה בגמישות גדולה, שנתנה למועצה המקומית מרחב תמרון, תוך עמידה במטרה הכללית של חיזוק ירוחם לקראת צמיחה דמוגרפית משמעותית: גדילה משמעותית של כ־2000 תושבים נטו בקדנציה של ראשת העיר לשעבר טל אוחנה.

הכסף הפסיק לזרום

ועכשיו לצינון ההתלהבות. אחוזי היישום הגבוהים של ההחלטה נובעים גם מהעובדה שמרבית סעיפי ההחלטה מתייחסים לתקצוב חד פעמי, וניתן לתהות האם תקצוב חד־פעמי בכוחו לסייע לטווח הארוך ואינו יוצר חורים תקציביים לאחר תום ההחלטה. היו תקציבים משמעותיים שפסקו ובתום ההחלטה המועצה הייתה צריכה למצוא להם מקורות תקציביים.

כך, למשל, ההחלטה תקצבה באופן חד פעמי תקן במועצה עבור "רכז קידום עסקים", תקן שהמועצה לא הייתה יכולה לוותר עליו. אז מה קרה כשהתקציב הממשלתי פסק? המועצה גייסה תקציב פילנתרופי. ההחלטה גם תקצבה "מרכז מדעים", וכשההעברה התקציבית פסקה, נוצר בור תקציבי. כדי לסתום אותו, המועצה פנתה לפילנתרופיה, מכירת שירות לרשויות נוספות וניסתה להיכנס לתקנות קיימות של מרכזים טכנולוגיים כך שיהיה תקציב שוטף.

לאחר תום יישום סעיפי ההחלטה, המועצה הייתה מעוניינת מאוד בהחלטת המשך, אך החלטת המשך ייעודית עבור ירוחם לא הייתה אפשרית פעם נוספת. התחושה הייתה של מיאוס מהחלטות ממשלה ספציפיות. לפיכך, לקראת סיום יישום החלטה זו, פעלה המועצה המקומית להכניס סעיפים תקציביים נוספים להחלטת ממשלה שעסקה בכל האזור (החלטה 1416). לדברי גורמים במועצה המקומית, בהחלטה זו ירוחם יזמה תהליך אסטרטגי סדור - ובמקום מ"לקושש" סיוע מזדמן מכל משרד שמוכן להושיט את ידו, המועצה עברה לקיים חשיבה יסודית באשר לצרכיה ולצורכי האזור.

יחד עם זאת, העברת החלטה 1416 הייתה קשה, והיא סבלה מחילופי הממשלות. ההחלטה החלה עם הבטחה גדולה ורצון, אך בפועל יצאה די דלה, ללא הרבה בשורות משמעותיות, בוודאי בהשוואה להחלטות ייעודיות לאזורים אחרים כגון אילת, בית שמש ועוטף עזה. אומנם ננקטו בהחלטה זו מספר צעדים משמעותיים, אבל הם רחוקים מלענות על הצורך.

עוד רבה הדרך

בסיכומו של דבר, המועצה המקומית ירוחם חווה גדילה דמוגרפית, שיש לה ערך גדול במדדים חברתיים־כלכליים. יותר ויותר צעירים וצעירות בני הדור השני והשלישי מחליטים לבנות בה את ביתם. ואולם, ירוחם היא רשות מקומית קטנה, שמתמודדת עם התקציב השוטף שלה באופן מורכב, והיא צריכה לעבור עוד כברת דרך עד שתגיע אל המנוחה והנחלה.

אומנם ירוחם היא לא עיירת גבול, אך יש לה האתגרים משלה כפריפריה שאינם נוגעים רק לחוזק הכלכלי־חברתי. צעדים רבים עוד נדרשים על מנת להפוך אותה לרשות איתנה ומשגשגת באופן שישפיע על אזור הדרום כולו: גיוון איכות התעסוקה; הוספת שטחי מסחר שידביקו את העלייה הדמוגרפית ויאזנו את תקציב המועצה; תוספת השקעה משמעותית בתרבות ופנאי; הגברת הנגישות של אוכלוסיות נוספות להשכלה גבוהה; הקמת נכסים מניבים ועידוד יזמים להקמת משרדים.

בכוחותיה הדלים, ניסתה ירוחם לנצל את הסיוע של משרד הכלכלה ליזמי הייטק, אך המהלך לא נחל הצלחה. סיפור דומה קרה גם בנוגע לתעסוקה מרחוק: המועצה הצליחה לשכנע חברות לאפשר לתושבים לעבוד יום בירוחם כצוות ובשאר הזמן במרכז, אך נראה שהמדינה אינה משתמשת בכלים הקיימים לעידוד פעולות אלה באופן הנכון.

לאחרונה, ירוחם קיבלה חדשות מעודדות: המדינה צפויה לחתום בקרוב על הסכם גג עם העיר ירוחם בהשקעה של למעלה מ־1.5 מיליארד שקלים, אשר צפוי להכפיל את היקף האוכלוסייה בעשור הקרוב. הסכם זה צפוי לכלול אלפי יחידות דיור לצד שטחי תעשייה, מסחר, תעסוקה ופנאי.

ראינו שכשהמדינה מתגייסת לנושא ברצינות, היא מסוגלת לתת דחיפה משמעותית לירוחם. כעת נותר לבחון האם היא תצליח לרכוב על הגל ולהצעיד את ירוחם לעתיד טוב יותר.

עוד כתבות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', כנס ירושלים של עיתון ''בשבע'', 16.02.25 / צילום: יצחק קלמן

הפירות והירקות יקרים? זה עניין של היצע וביקוש

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הסביר כי ההתייקרות של הפירות והירקות נובעת מסיבה פשוטה: האוכלוסייה גדלה, אבל התוצרת לא ● מבט על שני העשורים האחרונים מגלה שזה אכן מה שקורה ● המשרוקית של גלובס

בית זיקוק אשדוד / צילום: רפי קוץ

האסון בבית הזיקוק באשדוד: נעצר חשוד בעבירת רצח באדישות

לאחר מותן של שתי עובדות בית הזיקוק באשדוד ממחסור בחמצן, המשטרה עצרה שותף בחברה המספקת בלוני חמצן בחשד לרצח באדישות ● מנהל הבטיחות במשרד העבודה הזהיר משימוש במכלי החברה, אך כ-15 אלף מהם עדיין נמצאים בשוק

ספינה של צים / צילום: Lior Patel/jצים

הקלה בשביתה בעקבות מכירת צים: ועד העובדים עובר לעיצומים

יו"ר ועד עובדי צים, אורן כספי, אמר לגלובס כי המנכ"ל אלי גליקמן קיבל מהרוכשת הפג-לויד את המנדט לנהל מו"מ עם העובדים: "לא רצינו למוטט את החברה – זו לא המטרה שלנו" ● בוועד פרסמו הבהרה ולפיה בחברת "צים החדשה" שתהיה בבעלות קרן פימי ייקלטו קרוב ל-100 עובדים - "גם הם ללא כל ביטחון תעסוקתי אמיתי"

אפי מלכין, הממונה על השכר באוצר / צילום: דוברות משרד האוצר

הבשורה שיקבלו בקרוב 700 אלף עובדים

לראשונה מאז הקורונה: משרד האוצר מסדיר את העבודה מהבית במגזר הציבורי ● לגלובס נודע כי הפיילוט הופך לקבוע ומתרחב ● המתווה ליום עבודה אחד בשבוע מהבית, שמגבש הממונה על השכר, יחול על המגזר הציבורי הרחב שכולל כ-700 אלף עובדים

בלון של היצרנית האוקראינית Aerobavovna / צילום: Reuters, Justin Yau

זולים וכמעט בלתי ניתנים ליירוט: הבלונים חוזרים לשדה הקרב

הבלונים, שמרחפים מעל זירות הלחימה כבר מימי המהפכה הצרפתית, שבים כעת לשטח כשהם מצוידים בבינה מלאכותית, חיישנים ויכולות אוטונומיות ● מאוקראינה ועד ארה"ב, הם משמשים לסיור, תקיפה ותקשורת - ומציבים חלופה זולה שמאתגרת גם מערכות הגנה מתקדמות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות עקב מכסי טראמפ; מניות התוכנה והבנקים נפלו

וול סטריט הגיבה לראשונה להעלאת המכסים הגלובליים של טראמפ מ-10% ל-15% ● ה-S&P 500 ירד בכ-1% ● מחירי המתכות היקרות עלו, תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב ירדו ● נובו נורדיסק צללה במעל 15%, לאחר שדיווחה על תוצאות מאכזבות בניסוי של זריקת הרזיה חדשה שלה ● הביטקוין ירד ונסחר סביב רף ה-64 אלף דולר

זהבית כהן, מנכ''לית אייפקס / צילום: יונתן בלום

"זבל ואידיוט": התביעה שמסעירה את שוק ההון והשאלות הפתוחות

תביעה שהגיש ארז נחום נגד קרן אייפקס והעומדת בראשה, זהבית כהן, מתארת יחס פוגעני לעובדים ופגיעה בשקיפות ובניהול חברת הפורטפוליו הציבורית, מקס סטוק ● מומחי משפט מצביעים על השאלות העקרוניות שאיתן תתמודד התביעה

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, John Locher

תצא מהקיפאון? אנבידיה תצטרך להציג יותר מדוחות טובים כדי להרשים את המשקיעים

ענקית השבבים צפויה להכות שוב את התחזיות, אך בשוק ההון כבר התרגלו, והמניה מדשדשת מאחורי המתחרות ● המבחן האמיתי של ג'נסן הואנג ביום רביעי לא יהיה רק שורת הרווח, אלא היכולת להוכיח ששולי הרווח המפלצתיים שלו חסינים מתחרות

כותרות העיתונים בעולם

המדינה שבה הנשיא וראש הממשלה בעימות בגלל ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: האם איראן מוכנה למלחמה, מה עומד מאחורי האסטרטגיה של ארה"ב מול טהרן, וראש ממשלת קרואטיה והנשיא נמצאים בעימות בשל שת"פ עם ישראל • כותרות העיתונים בעולם

חן גולן, יו''ר נקסט ויז'ן / צילום: שלומי יוסף

ההשקעה החדשה של יו"ר נקסט ויז'ן

לגלובס נודע כי חן גולן, יו"ר נקסט ויז'ן, הופך לשותף בבית ההשקעות פרופאונד והזרים עשרות מיליוני דולרים להשקעה דרך מוצרי החברה ● בית ההשקעות מנהל כ-3.5 מיליארד שקל והוקם על־ידי המנכ"ל עודד שטרנברג ושי אנגל, מנהל ההשקעות הראשי

מימין: יוסף עליאש, ריצ'י האנטר, דני בן רעי / צילום: דרור סיתהכל

גרין לנטרן רוכשת מחצית מקפה גן סיפור לפי שווי של כ־150 מיליון שקל

קרן גרין לנטרן של ריצ’י האנטר נכנסת כשותפה ברשת בתי הקפה של ברנרדו בלכוביץ’; העסקה מצטרפת לגל עסקאות גדולות בענף המסעדנות

מלון דן באילת / צילום: באדיבות מלונות דן

האפקט האיראני: הישראלים מזמינים יותר חופשות בארץ, ופחות בחו"ל

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על עלייה של 25% בהזמנת חופשות מקומיות - אך ירידה כוללת בענף התיירות

דרכונים זרים / צילום: Shutterstock

אלו המדינות שהישראלים העשירים רוצים לקבל בהן אזרחות זרה

עפ"י נתוני חברת הייעוץ הנלי ושות', בשנת 2023 נרשם זינוק של 166% במספר הבקשות לתושבות ואזרחות זרה שהוגשו ע"י אזרחי ישראל "בעלי שווי נקי גבוה" ●  הישראלים כיוונו בעיקר ליוון, לפורטוגל ולספרד ● היעד החדש שמנסה למשוך את העשירים בעולם: איחוד האמירויות

אילוסטרציה: shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מדד הביטוח צנח ב-7.5%, הבנקים ב-2%

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.7% ● הירידה במניות הביטוח והפיננסים באה בעקבות דוח אפוקליפטי של חברת המחקר Citrini Research סביב עתיד ה-AI ● המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים  ● טרמינל איקס זינקה בעקבות נפילת הצעתו של שר האוצר להעלות את תקרת הפטור ממע"מ

הסופרקמפיוטר של חברת סריבראס בחוות שרתים בקליפורניה / צילום: Reuters, REBECCA LEWINGTON/CEREBRAS

יצרנית השבבים שרוצה להתחרות באנבידיה לוקחת צעד דרמטי

שלושה חודשים לאחר שדווח כי בכוונתה להגיש תשקיף, יצרנית שבבי ה־AI סריבארס הגישה מסמכים חסויים ל־SEC ומקדמת פגישות עם משקיעים ● במקביל, שווי החברה קפץ דרמטית ל-23 מיליארד דולר, ועסקת ענק עם OpenAI משנה את תמונת הסיכון

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

הלהיט החדש בוול סטריט, והאם הוא באמת יחליף את מניות ה-AI?

ההימור הנוכחי של וול סטריט הוא על חברות שנתפסות כחסינות מפני איומי הבינה המלאכותית ● אלו מגיעות מסקטורים מפתיעים וכוללות למשל את מקדונלד'ס ויצרנית הטרקטורים ג'ון דיר

מכשיר בדיקה של קווליטאו / צילום: אתר החברה

הגיוס הענק של חברת השבבים שעלתה בת"א במעל 4,000%

חברת השבבים קווליטאו מנצלת את הגאות במחיר מנייתה כדי לגייס מהמוסדיים סכום של כ-225 מיליון שקל ● בגיוס השתתפו בעלי המניות הגדולים של החברה, בהם בית ההשקעות ילין לפידות

מחנה ''מטווח 24'' / צילום: חורחה נובומינסקי

נסגר מכרז ל-1,100 דירות ב"שדה דב" של ראשון לציון

שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות ב"מטווח 24" במערב ראשון לציון נמכרו בסך כולל של 1.4 מיליארד שקל ● ענקית הטכנולוגיה אפלייד מטיריאלס חנכה ברחובות מרכז מו"פ חדש, וחברת המינרלים ICL חנכה את בניין המטה החדש שלה בבאר שבע

קניות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

"אנשים גילו בבוקר שהם צריכים לשלם מס שלא לקחו בחשבון"

הכנסת הצליחה לבטל הלילה את הצו של שר האוצר סמוטריץ' להרחבת הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-150 דולר ● מה קורה עם חבילות שכבר הוזמנו, איך נדע אם דרוש חיוב נוסף, ומהי תקרת הפטור עכשיו? ● גלובס עושה סדר

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת