משרדי סלקום / צילום: עוזי פורת
השבוע הגישה קבוצת הפניקס-מור הצעה לסלקום לרכישת חלקה (23%) במיזם הסיבים האופטיים IBC ("אנלימיטד"), ב-520 מיליון שקלים. זאת לאחר שהקבוצה רכשה את חלקן של שהוט וקרן תשתיות ישראל במיזם במיליארד שקל. בעוד השותפה הרביעית במיזם, חברת החשמל, צפויה לשמור על אחזקותיה בחברה, שעומדות על 30%.
כעת שתי הרכישות של הפניקס-מור עומדות בסימן שאלה, בעקבות תביעה שהגישה סלקום נגד אנלימיטד היום (ה').
● הבן נשאר לגור בדירה אחרי מות האם, והאב התנגד. מה קבע ביהמ"ש?
● "מסוכן לשלום הציבור": לאחר חשיפת גלובס, הוגש כתב אישום נגד אורן קובי
על פי כתב תביעה שהוגש לבית המשפט המחוזי בתל אביב, עסקת הרכישה של הפניקס-מור התבססה על מצג שווא, לפיו סלקום מחויבת לרכוש שירות מ-15% מהקווים המחוברים, ולמכור אותם הלאה למשתמשי הקצה.
סלקום טוענת כי ההתחייבות הזאת תקפה אך ורק עד לחיבור 2 מיליון משקי בית. יעד זה כבר הושג, ובכל הנוגע ליעד הבא (2.4 מיליון משקי בית) סלקום אינה מחויבת בדבר.
עסקת הענק למכירת אנלימיטד הושפעה, לכאורה, מהתחייבות זו. על פי סלקום, השותפות האחרות באנלימיטד "מנסות לעשות אקזיט על גבה ולחייב אותה בדברים שהיא אינה חייבת על מנת להעלות את שווי החברה במסגרת עסקת מכירת המניות".
המיזם, ששוויו מוערך במעל 2.2 מיליארד שקל, הוא אחד האחראיים לפריסת הסיבים המהירה בישראל. ואנלימיטד מחברת כ-2.1 מיליון משקי בית לסיבים שלה.
בעסקה, השווי המוערך של אנלימיטד כולל גם את הרחבת הפריסה ל-2.4 מיליון משקי בית, מתוך הנחה שסלקום מחויבת לרכוש 15% מהקווים. אך סלקום מכחישה את ההתחייבות הזו, וטוענת שמדובר בפרשנות "יצירתית" להסכם ביניהם, שתחייב אותה לתת "קארט בלאנש" לדבריה לחברה שהיא לא שולטת בה.
אם העסקה בכל זאת תתממש, הוט תוכל לרשום לעצמה רווח נאה על ההשקעה: ב-2020, הם הצטרפו למיזם עם 170 מיליון שקל, וכעת מוכרים את חלקם ב-520 מיליון. גם קרן תשתיות ישראל הסכימה למכור את חלקה בסכום זהה.
חדירת הסיבים בישראל נחשבת גבוהה במיוחד, ועומדת על מעל 90%. בכך, היא מתעלה על רוב מדינות אירופה, זאת לאחר שהקלה דרמטית ברגולציה לפני מספר שנים צמצמה את "חובת האוניברסליות", שחייבה פריסה בכל הארץ, והחליפה אותה במכרזי פריסה בפריפריה. על־פי Ookla , מהירות ההורדה הממוצעת בישראל עומדת על 237 מגה בייט לשניה, לעומת קצת פחות מ-100 בממוצע העולמי. כלומר - פי שתיים יותר.