גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החוקר שיודע איך להפוך אותנו לחכמים יותר

פרופ' רועי כהן־קדוש, ראש בית הספר לפסיכולוגיה של אוניברסיטת סורי בבריטניה, חוקר איך אנחנו יכולים להעצים את יכולות הלמידה שלנו בעזרת גירוי מוחי ● בראיון לגלובס הוא מספר על חרדת המתמטיקה שהייתה לו כנער, הסטארט־אפים שהיה שותף בהקמתם והחשיבות שהוא מייחס להטמעת שיטות לימוד המבוססות על מדעי המוח במערכת החינוך ● ויש גם טיפ להורים שרוצים לעודד חשיבה כמותית אצל הילדים

"הציונים שלי במתמטיקה בחטיבה היו לא טובים", אומר פרופ' רועי כהן־קדוש, היום פרופסור למדעים קוגניטיביים וראש בית הספר לפסיכולוגיה של אוניברסיטת סורי, בריטניה. לדבריו, הוא סבל כנראה מחרדה ממתמטיקה, המתחפשת לפעמים לקושי קוגניטיבי בתחום הזה, "אבל הייתה לי מורה ששמה לב לזה והציעה לי שתי התערבויות: לכתוב בעט ולא בעיפרון, כדי שאצטרך להיות יותר בטוח בתשובות שלי, ולקחת את הזמן. היא אמרה, 'תסיים את המבחנים מתי שאתה רוצה, תצא ותחזור ואפילו תשב עם הרגליים על השולחן ותנוח'. בעקבות זאת הציונים שלי השתפרו מאוד".

גל החצבת בישראל: החשש מהילולה במירון ואיך תדעו אם נדבקתם?
17 דרכים למנוע דמנציה: חלקן מוכרות, וחלקן עשויות להפתיע

היום כהן־קדוש חוקר כיצד מיוצגות יכולות מתמטיות במוח ואת ההשפעה של גירוי מוחי על למידה. כשכיהן כפרופסור באוקספורד, הוא העביר סדנה להעצמה קוגניטיבית, שהפכה לאחד השיעורים הפופולריים בקרב סטודנטים.

כהן־קדוש לא ציפה להגיע לטופ של עולם האקדמיה (ראו מסגרת), אולם לאורך השנים זיהו את כישוריו עוד כמה מורים יוצאי דופן. לאחרונה, הגיע לישראל כדי לדבר ביום עיון שנערך בעקבות השקת מרכז אלו"ן לנוירופדגוגיה, המשותף למכללה האקדמית אחוה ולמרכז האקדמי לוינסקי וינגייט. מטרת המכון היא להוביל את שילוב מדעי המוח במערכת החינוך הישראלית.

חרדה שמתחפשת לקושי קוגניטיבי

כשלמד לתואר ראשון במכללה האקדמית אחוה, כהן־קדוש צד את עינו של פרופ' אבישי הניק, חוקר מאוניברסיטת בן גוריון שהרצה במכללה וכיהן אז גם כמתאם האקדמי בין אוניברסיטת בן גוריון ואחוה. הניק הזמין אותו להצטרף אליו למחקר שביצע באוניברסיטה, שעסק באוטומטיות. "כשאנשים מאוד מיומנים במשימה, הם עושים אותה אוטומטית", הוא מסביר. "למשל, הקריאה באה לנו כל כך באוטומט, שאנחנו קוראים מילה אפילו בלי להחליט לקרוא אותה. למעשה, כמעט שאי־אפשר לא לקרוא.

"גם מספרים מעובדים על ידי רובנו באופן אוטומטי. אנחנו עושים זאת מדי שעה או יותר. במחקר עם הניק, רצינו להבין יותר את התופעה של דיסקלקוליה, קושי בעיבוד מספרים, על ידי ניסיון להתערב באמצעות גירוי מוחי בעיבוד האוטומטי הזה. אם לא הייתי פוגש את הניק, אני לא יודע איך החיים שלי היו נראים. פעם בשבועיים יש לנו שיחות מנטורינג, עד היום.

"במחקר לקחנו אנשים שהתפקוד שלהם במתמטיקה תקין ומעלה, וגירינו אזור במוח שידוע שהוא מתפקד באופן שונה אצל אנשים עם דיסקלקוליה. אפשר לגרום כך לאזור מסוים במוח להפסיק לתפקד לכמה שניות, ובזמן הגירוי, אותם אנשים תפקדו כאילו יש להם דיסקלקוליה. לקחנו מאנשים את המתמטיקה על ידי הגירוי", באופן זמני לגמרי כמובן.

לצד מה שמספר הממצא הזה על תפקוד המוח, כהן־קדוש מצא שיש לו גם ערך רגשי רב עבור אנשים עם דיסקלקוליה. "הוא עוזר להם להאמין שזה לא באשמתם. אנשים אומרים לי, תמיד אמרו לי שאני עצלן, או שלא אכפת לי, או ניסו לומר לי לנסות בכל זאת כי בטוח שהפעם זה יצליח. התגובות האלה גורמות להערכה עצמית נמוכה. בעקבות המחקר, אנשים שולחים לי מיילים ומודים לי, ואני ממש מבין את זה".

האם אדם עם דיסקלקוליה תמיד יעבד את המתמטיקה אחרת בחלק הזה של המוח או שאפשר לשנות זאת בעזרת שיטות לימוד מיוחדות?
"אנחנו לא ממש יודעים עדיין, אבל אחד הדברים שהולכים ומתגלים לגבי המוח הוא עד כמה הוא גמיש. הורים יכולים להשפיע על החשיבה המספרית של הילדים שלהם אם הם מדברים איתם בשפה כמותית, אפילו פשוטה מאוד. למשל, מומלץ להציע לילדים לספור דברים. הייתי מבקש מהילדים שלי לספור כמה אגזוזים יש לכל רכב ואם היה עובר אחד עם מספר נדיר אז היינו חוגגים. זה כיף, וזה עוזר. ישנם הורים ואפילו מורים שיש להם חרדה ממתמטיקה, והם מורישים את זה לילדים שלהם באופן לא מודע. לפעמים חרדה ממתמטיקה מתחפשת לדיסקלקוליה. זה יכול לקרות בגלל מפגש קודם לא נעים עם תחום הלימוד הזה".

מה קורה כשמפסיקים ללמוד מתמטיקה

נהוג לחשוב שגמישות המוח גדולה יותר בילדות, אך מחקר מעניין של כהן־קדוש מ־2021 הראה הבדל משמעותי בין מי שלמדו מתמטיקה אחרי גיל 16 לבין מי שוויתרו עליה (מערכת החינוך בבריטניה מאפשרת זאת). שתי הקבוצות שנחקרו הגיעו מרקע סוציו־אקונומי דומה ובתחילת המחקר היו להם יכולות קוגניטיביות דומות. אולם 19 חודשים אחרי קבלת ההחלטה היו הבדלים משמעותיים ברמות המוליך העצבי גאבא שנמדדו באזור במוח המעורב בחשיבה, פתרון בעיות, מתמטיקה, זיכרון ולמידה. גאבא הוא חומר כימי חיוני לגמישות המוח. שלא במפתיע, הנערים שלא המשיכו ללמוד מתמטיקה היו חלשים יותר בביצועים בתחום. גם חרדת המתמטיקה שלהם הייתה גבוהה.

האם ההבדלים המוחיים הם תוצאה או סיבה להחלטה לא ללמוד מתמטיקה? אי אפשר להגיד זאת בוודאות, אך החוקרים בחנו קבוצה חדשה של נערים בני 16, מיד לאחר קבלת ההחלטה אם להמשיך בלימודי המתמטיקה ולפני שהחלו במסלולי הלימוד השונים בפועל. בין אלה לא היה הבדל ברמות הגאבא.

עם פרסום המחקר אמר כהן־קדוש בראיון לאתר אוניברסיטת אוקספורד כי "יכולות מתמטיות מזוהות עם מגוון תוצאות חיוביות בתעסוקה, סטטוס סוציו־אקונומי ובריאות נפשית ופיזית. גיל ההתבגרות מאופיין בשינויים משמעותיים במוח. חבל שהפסקת לימודי המתמטיקה בגיל הזה יוצרת פער בין הקבוצות, אבל לא ברור איך ניתן למנוע את זה. לא כל בני הנוער אוהבים מתמטיקה. אולי ניתן לשקול חלופות שוות ערך, כמו לימדי לוגיקה או סוגים אחרים של חשיבה מעמיקה הפועלים על אותו אזור במוח".

המחקרים שלך על מיקום הדיסקלקוליה במוח יכולים לעזור לתת אבחנה מבדלת בינה לבין חרדה, ולעזור להחליט איזו שיטה מתאימה לאיזה סטודנט?
"התחום הזה של נוירופדגוגיה, הקשר בין המוח לבין האופן שבו אפשר או כדאי ללמוד, לא בדיוק מוטמע היום במערכת החינוך. בגלל זה כל כך חשוב מה שמכללת אחוה עושים עכשיו".

להעצים את יכולות הלמידה

מחקריו המוקדמים של כהן־קדוש, שהראו כי ניתן להרוס זמנית את היכולות המתמטיות בעזרת גירוי מוחי, הובילו אותו לחשוב שאולי ההיפך גם נכון. "כמו בשיר של אהוד בנאי, תאמין שאם קלקלת אתה יכול גם לתקן. מתוך כך התחיל רוב המחקר שאני היום עובד עליו", הוא אומר.

עם סיום לימודיו לתואר ראשון, כהן־קדוש המשיך במסלול ישיר לדוקטורט באוניברסיטת בן גוריון, ובמקביל למד לדיפלומה אירופית במדעי הקוגניציה והמוח, יחד עם עוד 20 דוקטורנטים שנבחרו מאירופה וביצע מחקרים בהדמיה מוחית במכון מקס פלאנק לחקר המוח. "חשבתי שאוכל לשפר את הטיפול באנשים עם פגיעות מוחיות", הוא אומר, אבל עם הזמן החל להתעניין יותר בהעצמה קוגניטיבית למי שאינם בעלי פגיעה מוחית.

"הרעיון הוא שאם אנחנו רוצים לשנות את האופן שבו המוח לומד, אנחנו יכולים לגרות אותו בזמן הלמידה", אומר כהן־קדוש. והוא אכן הראה זאת במחקר על למידת מתמטיקה או שפה שנייה. הוא מצא שסטודנטים שקיבלו בזמן תהליך הלמידה גירוי ממוקד לאזור ייעודי במוח, שידוע כמשמעותי ללמידה, למדו מהר יותר ממי שקיבלו גירוי דמה לא ממוקד. עוד הוא גילה שאחרי 4־6 חודשים הם עדיין זוכרים את החומר בצורה טובה יותר.

קבוצת המחקר של כהן־קדוש ניסתה לעשות אותו ניסוי גם למתמטיקאים, כדי לראות אם אפשר לשפר את הביצועים שלהם עוד יותר. "אבל במקרה שלהם זה לא עבד. כנראה שאצלם הרכיב הזה כבר עובד באופן אופטימלי".

כאשר חקרו כהן־קדוש וצוותו את המנגנונים המוחיים המושפעים מהתהליך הזה, הם התרשמו שהמנגנון שעליו פועל הגירוי הוא מנגנון של קשב. הנבדקים במחקר לא אופיינו בהכרח בקשיי קשב, אך נראה שהגירוי מיקד את הקשב שלהם באופן שאפשר להם ללמוד מהר יותר ובצורה בת קיימא. "ואנחנו יודעים שכקבוצה, אנשים עם קשיי קשב אכן מציגים ביצועים לימודיים נמוכים יותר".

שיחת הטלפון שהפכה לסטארט־אפ

"ב־2016 קיבלתי פתאום טלפון בעברית. אלה היו ארבעה חבר'ה מישראל שהחליטו לרפא קשיי קשב. אמרתי להם, זה מאוד שאפתני, אני לא יודע אם אפשר לרפא קשיי קשב, אבל אולי אפשר לפתח פתרון שיאפשר לאנשים עם קשיי קשב להשתפר במשימות מסוימות".

השיחה הזאת הפכה לסטארט־אפ Innosphere. לכהן־קדוש אין בו אמנם תפקיד רשמי, "אבל אנחנו בקשר תמידי. אנחנו בניסוי מול ה־FDA, פרסמנו כמה מאמרים שהראו שגירוי מוחי דומה למה שאנחנו משתמשים בו לשיפור למידה יכול להועיל לאנשים עם קשיי קשב.

על פי אתר החברה, בניסוי קליני מערכת של החברה הפחיתה את התסמינים של קשיי קשב ב־43% אחרי עשרה טיפולים של 20 דקות. "ראינו שיפור שבוע אחרי הטיפול ואפילו שלושה שבועות אחרי הטיפול", אומר כהן־קדוש. במהלך הטיפול הילדים משחקים במשחק וידאו.

סטארט־אפ נוסף שכהן־קדוש מעורב בו הוא Cognite Neurotechnology. הוא משמש בו מדען ראשי. החברה הזאת מספקת גירוי מוחי לאנשים בריאים כדי להעצים את יכולות הלמידה שלהם.

איך יודעים מה ואיך לגרות עבור המטרות השונות?
"האזורים שאנחנו מגרים הם אלה שאנחנו יודעים שמאפיינים למידה ויש בהם הבדלים בין אוכלוסיות עם ובלי קשיי קשב. עוצמת הגירוי היא זו שמצאנו בעבר כיעילה עבור ילדים עם בעיות למידה במתמטיקה. הגירוי לא קורה במעבדה, אלא בבית. המטופל מפעיל את המערכת בעצמו ואילו אנחנו שולטים מרחוק בעוצמת הגירוי כדי למצוא את הפרוטוקול שמשפר את הביצוע בצורה הטובה ביותר. חשוב לזכור שגירוי מוחי לבדו לא עוזר, אלא רק גירוי מוחי עם למידה".

יש לך כמה טיפים איך להעצים את עצמנו קוגניטיבית בלי גירוי מוחי?
"אפשר לתת כמה דוגמאות. למשל, 'אפקט המבחן'. במקום לקרוא חומר בספר חמש פעמים, תקראו אותו פעם אחת ואז תבחנו את עצמכם עליו, תשאלו את עצמכם שאלות. ותנסו לשלוף את התשובה הנכונה, ובידקו את עצמכם. כך תתרגלו את מה שבעצם נדרש מכם במבחן, שהוא שליפה של החומר הזה. במבחן זה יבוא לכם יותר בקלות.

"טריק נוסף נקרא 'אפקט הריווח'. לא טוב ללמוד את כל החומר בבת אחת. אם אלמד עכשיו למבחן שיש לי עוד יומיים, אזכור את החומר למבחן ואשכח אותו אחר כך. לעומת זאת, אם אלמד רבע שעה לפני ואחרי כל שיעור, אצטרך להשקיע פחות זמן בלימוד כל החומר לקראת המבחן, ואזכור אותו לתקופה יותר ארוכה. אסטרטגיה כזאת דורשת משמעת עצמית וארגון, ואלה הרגלי למידה שהורים צריכים לעודד בגיל צעיר".

עוד כתבות

הנהלת טריפלדוט. במרכז: המייסדים ליאור שיף ואייל חמיידס / צילום: Paul Clarke

טטריס בשווי של יותר מ־2 מיליארד דולר: הישראלים שמאחורי אימפריית הגיימינג הגלובלית

טריפלדוט, מפתחת משחקי קז'ואל למובייל, הפכה בן לילה לאחת מחברות הגיימינג הבולטות בשוק, לאחר שרכשה את חטיבת המשחקים של ענקית הפרסום אפלובין - בתמורה ל־800 מיליון דולר ● בשיחה עם גלובס, מדבר מנכ"ל ומייסד החברה ליאור שיף על ההחלטה וחושף עד כמה החברה קרובה להנפקה: "זו בהחלט אופציה"

נתב''ג / צילום: Shutterstock

בעלות של כמיליארד שקל: הדרך לנתב"ג עומדת להתקצר ב-10 ק"מ

חברת שפיר הנדסה זכתה במכרז של רשות שדות התעופה להקמת מחלף חדש שיחבר את כביש 1 ישירות לטרמינלים בנתב"ג ● הדרך לנוסעים מהמרכז תקוצר בכ-10 ק”מ ותכלול מסוף בידוק רכבים חדש ● הצפי לסיום העבודות - ב-2029

שר הביטחון ישראל כ''ץ / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

"התערבות פוליטית בוטה": שר הביטחון הבהיר לדירקטורים בתע"א שלא יסכים למינוי ארדן ליו"ר

לאחר החלטת הוועדה לבדיקת מינויים לפסול את בחירת מועמדו של ישראל כ"ץ, פרופ' גבי סרוסי, הרמ"ט של שר הביטחון שלח לדירקטוריון תע"א מכתב בו הובהר כי כ"ץ יתנגד למינוי של ארדן, מבלי לפרט סיבה לכך ● מנהל רשות החברות הממשלתיות, רועי כחלון, הגיב בחריפות: "התערבות פוליטית בוטה ופסולה"

אלי אדדי, מנכ''ל סלקום / צילום: ענבל מרמרי

שינוי נוסף במערך הפרסום של סלקום: גולן נפרדת מצחי הלוי

חברת הבת של סלקום, גולן טלקום, שמתנהלת ללא מנכ"ל, נפרדת אחרי ארבע שנים מהפרזנטור שלה ● גליקמן שמיר סמסונוב יישאר משרד הפרסום של החברה, והוא מטפל גם בחברה בת נוספת של סלקום, דינמיקה סלולר ● וגם: צבע טרי חוזר ● אירועים ומינויים

איור: Shutterstock

המדד כמעט מאופס, אך מחירי הדירות בשיא

אחרי חודשיים שפתחו את 2025 בסערה, עם עלייה של כ-2%, מדד מחירי הדירות הנוכחי, של פברואר-מרץ 2025, מורה על "עלייה חודשית אקדמית" במחירים של 0.1%, ובפועל מדובר במדד אפס ● וגם: הלמ"ס פירסמה שני נתונים שצריכים להדאיג את שוכרי הדירות

טרטר דג אווסה / צילום: חיים יוסף

האפרו-פיוז'ן של אלעזר טמנו מסעיר ולא דומה לשום דבר אחר

שימו בצד את כל מה שחשבתם על אוכל אפריקאי בכלל ואתיופי בפרט - "סטודיו גורשה" פותח את הראש למטבחים אחרים ונפלאים

נתניהו, אלייב, ארדואן / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP-Francisco Seco, Shutterstock, מארק ישראל סלם/ג'רוזלם פוסט

סולחה עם טורקיה: המדינה שניסתה לרקום פגישה סודית בין נתניהו לארדואן

לגלובס נודע כי אילהם אלייב, המקורב לרה"מ ולנשיא הטורקי, פעל לפייס בין השניים ● אלא שהחלטה למנוע מכנף ציון לטוס במרחב האווירי של טורקיה בתחילת החודש - הורידה את היוזמה מהפרק ● מאחורי המהלך עומד הניסיון לקרב בין אזרבייג'ן לנשיא ארה"ב טראמפ

משרדי סלקום / צילום: עוזי פורת

סלקום הגישה תביעה, ושתי עסקאות ענק נמצאות בסכנה

סלקום הגישה תביעה נגד מיזם הסיבים האופטיים אנלימיטד ● לטענת סלקום, עסקה קודמת שנחתמה בין המיזם והרוכשת, קבוצת הפניקס-מור, הושפעה ממצג שווא שעלול לפגוע בסלקום ● השותפות במיזם "מנסות לעשות אקזיט על גבה ולחייב אותה בדברים שהיא אינה חייבת" נכתב בהודעת החברה

איור: גיל ג'יבלי

היא הייתה המניה הלוהטת בעולם. עכשיו האנליסטים לא אופטימיים

שיעורי הצמיחה התמתנו, המכפיל נותר גבוה, והאמון מצד המשקיעים הולך ונשחק - מניית אפל מציגה ביצועים חלשים יחסית למתחרות ● ייתכן כי לא מדובר בירידה זמנית, אלא סימן להאטה מבנית שהשוק מגיב אליה בהתאם

אורן קובי / צילום: כדיה לוי

"מסוכן לשלום הציבור": לאחר חשיפת גלובס, הוגש כתב אישום נגד אורן קובי

לפי כתב האישום שהוגש על ידי פרקליטות מחוז ת"א, חרף הצו שהוטל על אורן קובי ואושר על ידי בית המשפט העליון, הוא המשיך לעסוק בתחום הנדל"ן ● הפרקליטות מבקשת מבית המשפט להורות על מעצרו של קובי עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו בשל "דפוס עברייני, שיטתי ומתוחכם"

שכונת דניה, חיפה / צילום: ניר בלזיצקי, דוברות עיריית חיפה

לחירום ולשגרה: שכונת היוקרה בחיפה מקבלת כביש גישה חדש

עיריית חיפה יוזמת פריצת כביש שיחבר את שכונת היוקרה דניה לעיר טירת הכרמל, ובכך ייסלל לשכונה כביש מוצא שני ● שוב נכשל המכרז להקמת "מתחם הגולף" באילת, בצפון־מערב העיר ● וגם: הופקדה תוכנית להרחבת היישוב כוכב יאיר-צור יגאל - כמה יח"ד צפויות להיבנות? ● חדשות השבוע בנדל"ן

המס המוניציפלי על עסקים עולה / איור: Shutterstock

"לבטל את המס הארור": הארנונה קפצה, ובעלי העסקים יצאו למאבק

בעידוד השר, משרד הפנים אישר השנה 108 בקשות שהגישו רשויות מקומיות לשינוי תעריפי הארנונה, בעיקר לעסקים, מעבר להתייקרות שנתית אוטומטית בשיעור של 5.3% ● בזמן שבכירי האוצר מתיישבים לגיבוש תקציב 2026, במגזר העסקי יוצאים למאבק ציבורי

מכוניות חשמליות של TESLA עולות על האונייה בסין בדרכן לישראל / צילום: TESLA

טסלה החלה במסירות Y החדשה, ונערכת לפתיחת האולם בתל אביב

משלוח ראשון של מאות דגמי טסלה מסוג Y הגיע החודש לנמל אשדוד והחל להימסר ללקוחות, כאשר לפי הערכות, צבר ההזמנות בישראל עומד על מעל 2,000 רכבים ● אולם התצוגה של החברה במתחם מידטאון תל אביב, שעלות הקמתו מוערכת בכ-6 מיליון שקל, צפוי להיפתח בקרוב ● השבוע בענף הרכב

וול סטריט / צילום: Shutterstock

עליות בוול סטריט; המניות הישראליות שנופלות, וזו שמזנקת

נאסד"ק עולה ב-0.2% ● פוט לוקר מזנקת ב-80% ● פאוול מזהיר מפני "שוקים בשרשרת האספקה" ● מנכ"ל ג'יי.פי.מורגן: "המיתון עדיין מהווה אפשרות" ● איטורו יורדת בכ-6% לאחר שקפצה בשיעור דו-ספרתי ביום המסחר הראשון שלה ● יונייטד הלת' נופלת בכ-15% לאחר שפורסם שהחברה נמצאת תחת חקירה של משרד המשפטים האמריקאי ● ירידה מפתיעה במדד המחירים ליצרן בארה"ב

צילומים: shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

ענקיות השבבים שכבר נהנות מההסכם של טראמפ עם סעודיה

בעקבות עסקאות הענק שנחתמו במהלך ביקורו הנשיאותי של טראמפ בחצי האי ערב, בנק אוף אמריקה כבר העלה את תחזיותיו לחברות השבבים אנבידיה ו-AMD, והקפיץ את מחירי היעד של מניותיהן ● הבנק העלה גם את מחירי היעד של מניות ברודקום ומארוול, על אף שהן חשופות לאפל ולגוגל, שמעמדן הרגולטורי והעסקי רגיש

במהלך הזמן שחל מביצוע העסקה לביצוע השומה מחירי הקרקעות עלו / צילום: איל יצהר

הפסיקה החדשה של בג"ץ שתשנה את חישוב דמי הרכישה למשק חקלאי

מוכרים חויבו בדמי רכישה גבוהים משמעותית מהחישובים שערכו, בגלל עיכובים בעריכת השומות עבור רמ"י ועליות המחירים בין מועדי העסקאות למועדי השומות

האינפלציה בישראל / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

קפיצה חריגה באינפלציה - עלתה לקצב שנתי של 3.6% באפריל; התמתנות בעליית מחירי הדיור

המחירים באפריל עלו ב-1.1%, הרבה מעל הצפי • האינפלציה השנתית זינקה ל-3.6% באפריל לעומת 3.3% במרץ ● זינוק בולט של 16% נרשם בהוצאות על נסיעות לחו''ל וטיסות בארץ שתרמו לעלייה של 0.7% במדד • ירידות נרשמו בסעיפי ירקות טריים וריהוט וציוד לבית • במחירי הדירות נרשמה השנה עלייה של 6.4%

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בת"א; טלסיס זינקה ב-5%, נייס נפלה ב-7.5%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.4% ● השקל התחזק מול הדולר, והתחזיות מצביעות על המשך מגמה ● באופנהיימר חיוביים על מניית קמטק ● איטורו קפצה בשיעור דו ספרתי ביום המסחר הראשון שלה, יורדת היום בוול סטריט ● בעוד כשעה יתפרסם מדד המחירים לצרכן בישראל שצפוי לטפס עקב מחירי הנופש והטיסות - אך מומחים מעריכים כי האינפלציה השנתית תרד בהמשך

ביהמ"ש בבריטניה יכריע: האם הספקת חלקי F-35 לישראל תיאסר?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: הסנקציות של טראמפ פוגעות באופן משמעותי בעבודה של בית הדין הפלילי בהאג, ביהמ"ש בבריטניה דן האם לאסור לספק לישראל חלקי F-35, והצעד של טראמפ שיוביל להשקעות עתק בסוריה ● כותרות העיתונים בעולם

בנייה / צילום: Shutterstock

תפנית של הרגע האחרון: "דירה בהנחה" תימשך במתכונתה הנוכחית - כרגע עד סוף אוגוסט

שלל הסיכומים שגובשו בשבועות האחרונים ירדו מהשולחן לעת עתה, ומועצת מקרקעי ישראל אישרה הארכה זמנית של התוכנית בתנאיה הקיימים • המשמעות: צמצום התוכנית יידחה בכמה חודשים לכל הפחות