גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החוקר שיודע איך להפוך אותנו לחכמים יותר

פרופ' רועי כהן־קדוש, ראש בית הספר לפסיכולוגיה של אוניברסיטת סורי בבריטניה, חוקר איך אנחנו יכולים להעצים את יכולות הלמידה שלנו בעזרת גירוי מוחי ● בראיון לגלובס הוא מספר על חרדת המתמטיקה שהייתה לו כנער, הסטארט־אפים שהיה שותף בהקמתם והחשיבות שהוא מייחס להטמעת שיטות לימוד המבוססות על מדעי המוח במערכת החינוך ● ויש גם טיפ להורים שרוצים לעודד חשיבה כמותית אצל הילדים

"הציונים שלי במתמטיקה בחטיבה היו לא טובים", אומר פרופ' רועי כהן־קדוש, היום פרופסור למדעים קוגניטיביים וראש בית הספר לפסיכולוגיה של אוניברסיטת סורי, בריטניה. לדבריו, הוא סבל כנראה מחרדה ממתמטיקה, המתחפשת לפעמים לקושי קוגניטיבי בתחום הזה, "אבל הייתה לי מורה ששמה לב לזה והציעה לי שתי התערבויות: לכתוב בעט ולא בעיפרון, כדי שאצטרך להיות יותר בטוח בתשובות שלי, ולקחת את הזמן. היא אמרה, 'תסיים את המבחנים מתי שאתה רוצה, תצא ותחזור ואפילו תשב עם הרגליים על השולחן ותנוח'. בעקבות זאת הציונים שלי השתפרו מאוד".

גל החצבת בישראל: החשש מהילולה במירון ואיך תדעו אם נדבקתם?
17 דרכים למנוע דמנציה: חלקן מוכרות, וחלקן עשויות להפתיע

היום כהן־קדוש חוקר כיצד מיוצגות יכולות מתמטיות במוח ואת ההשפעה של גירוי מוחי על למידה. כשכיהן כפרופסור באוקספורד, הוא העביר סדנה להעצמה קוגניטיבית, שהפכה לאחד השיעורים הפופולריים בקרב סטודנטים.

כהן־קדוש לא ציפה להגיע לטופ של עולם האקדמיה (ראו מסגרת), אולם לאורך השנים זיהו את כישוריו עוד כמה מורים יוצאי דופן. לאחרונה, הגיע לישראל כדי לדבר ביום עיון שנערך בעקבות השקת מרכז אלו"ן לנוירופדגוגיה, המשותף למכללה האקדמית אחוה ולמרכז האקדמי לוינסקי וינגייט. מטרת המכון היא להוביל את שילוב מדעי המוח במערכת החינוך הישראלית.

חרדה שמתחפשת לקושי קוגניטיבי

כשלמד לתואר ראשון במכללה האקדמית אחוה, כהן־קדוש צד את עינו של פרופ' אבישי הניק, חוקר מאוניברסיטת בן גוריון שהרצה במכללה וכיהן אז גם כמתאם האקדמי בין אוניברסיטת בן גוריון ואחוה. הניק הזמין אותו להצטרף אליו למחקר שביצע באוניברסיטה, שעסק באוטומטיות. "כשאנשים מאוד מיומנים במשימה, הם עושים אותה אוטומטית", הוא מסביר. "למשל, הקריאה באה לנו כל כך באוטומט, שאנחנו קוראים מילה אפילו בלי להחליט לקרוא אותה. למעשה, כמעט שאי־אפשר לא לקרוא.

"גם מספרים מעובדים על ידי רובנו באופן אוטומטי. אנחנו עושים זאת מדי שעה או יותר. במחקר עם הניק, רצינו להבין יותר את התופעה של דיסקלקוליה, קושי בעיבוד מספרים, על ידי ניסיון להתערב באמצעות גירוי מוחי בעיבוד האוטומטי הזה. אם לא הייתי פוגש את הניק, אני לא יודע איך החיים שלי היו נראים. פעם בשבועיים יש לנו שיחות מנטורינג, עד היום.

"במחקר לקחנו אנשים שהתפקוד שלהם במתמטיקה תקין ומעלה, וגירינו אזור במוח שידוע שהוא מתפקד באופן שונה אצל אנשים עם דיסקלקוליה. אפשר לגרום כך לאזור מסוים במוח להפסיק לתפקד לכמה שניות, ובזמן הגירוי, אותם אנשים תפקדו כאילו יש להם דיסקלקוליה. לקחנו מאנשים את המתמטיקה על ידי הגירוי", באופן זמני לגמרי כמובן.

לצד מה שמספר הממצא הזה על תפקוד המוח, כהן־קדוש מצא שיש לו גם ערך רגשי רב עבור אנשים עם דיסקלקוליה. "הוא עוזר להם להאמין שזה לא באשמתם. אנשים אומרים לי, תמיד אמרו לי שאני עצלן, או שלא אכפת לי, או ניסו לומר לי לנסות בכל זאת כי בטוח שהפעם זה יצליח. התגובות האלה גורמות להערכה עצמית נמוכה. בעקבות המחקר, אנשים שולחים לי מיילים ומודים לי, ואני ממש מבין את זה".

האם אדם עם דיסקלקוליה תמיד יעבד את המתמטיקה אחרת בחלק הזה של המוח או שאפשר לשנות זאת בעזרת שיטות לימוד מיוחדות?
"אנחנו לא ממש יודעים עדיין, אבל אחד הדברים שהולכים ומתגלים לגבי המוח הוא עד כמה הוא גמיש. הורים יכולים להשפיע על החשיבה המספרית של הילדים שלהם אם הם מדברים איתם בשפה כמותית, אפילו פשוטה מאוד. למשל, מומלץ להציע לילדים לספור דברים. הייתי מבקש מהילדים שלי לספור כמה אגזוזים יש לכל רכב ואם היה עובר אחד עם מספר נדיר אז היינו חוגגים. זה כיף, וזה עוזר. ישנם הורים ואפילו מורים שיש להם חרדה ממתמטיקה, והם מורישים את זה לילדים שלהם באופן לא מודע. לפעמים חרדה ממתמטיקה מתחפשת לדיסקלקוליה. זה יכול לקרות בגלל מפגש קודם לא נעים עם תחום הלימוד הזה".

מה קורה כשמפסיקים ללמוד מתמטיקה

נהוג לחשוב שגמישות המוח גדולה יותר בילדות, אך מחקר מעניין של כהן־קדוש מ־2021 הראה הבדל משמעותי בין מי שלמדו מתמטיקה אחרי גיל 16 לבין מי שוויתרו עליה (מערכת החינוך בבריטניה מאפשרת זאת). שתי הקבוצות שנחקרו הגיעו מרקע סוציו־אקונומי דומה ובתחילת המחקר היו להם יכולות קוגניטיביות דומות. אולם 19 חודשים אחרי קבלת ההחלטה היו הבדלים משמעותיים ברמות המוליך העצבי גאבא שנמדדו באזור במוח המעורב בחשיבה, פתרון בעיות, מתמטיקה, זיכרון ולמידה. גאבא הוא חומר כימי חיוני לגמישות המוח. שלא במפתיע, הנערים שלא המשיכו ללמוד מתמטיקה היו חלשים יותר בביצועים בתחום. גם חרדת המתמטיקה שלהם הייתה גבוהה.

האם ההבדלים המוחיים הם תוצאה או סיבה להחלטה לא ללמוד מתמטיקה? אי אפשר להגיד זאת בוודאות, אך החוקרים בחנו קבוצה חדשה של נערים בני 16, מיד לאחר קבלת ההחלטה אם להמשיך בלימודי המתמטיקה ולפני שהחלו במסלולי הלימוד השונים בפועל. בין אלה לא היה הבדל ברמות הגאבא.

עם פרסום המחקר אמר כהן־קדוש בראיון לאתר אוניברסיטת אוקספורד כי "יכולות מתמטיות מזוהות עם מגוון תוצאות חיוביות בתעסוקה, סטטוס סוציו־אקונומי ובריאות נפשית ופיזית. גיל ההתבגרות מאופיין בשינויים משמעותיים במוח. חבל שהפסקת לימודי המתמטיקה בגיל הזה יוצרת פער בין הקבוצות, אבל לא ברור איך ניתן למנוע את זה. לא כל בני הנוער אוהבים מתמטיקה. אולי ניתן לשקול חלופות שוות ערך, כמו לימדי לוגיקה או סוגים אחרים של חשיבה מעמיקה הפועלים על אותו אזור במוח".

המחקרים שלך על מיקום הדיסקלקוליה במוח יכולים לעזור לתת אבחנה מבדלת בינה לבין חרדה, ולעזור להחליט איזו שיטה מתאימה לאיזה סטודנט?
"התחום הזה של נוירופדגוגיה, הקשר בין המוח לבין האופן שבו אפשר או כדאי ללמוד, לא בדיוק מוטמע היום במערכת החינוך. בגלל זה כל כך חשוב מה שמכללת אחוה עושים עכשיו".

להעצים את יכולות הלמידה

מחקריו המוקדמים של כהן־קדוש, שהראו כי ניתן להרוס זמנית את היכולות המתמטיות בעזרת גירוי מוחי, הובילו אותו לחשוב שאולי ההיפך גם נכון. "כמו בשיר של אהוד בנאי, תאמין שאם קלקלת אתה יכול גם לתקן. מתוך כך התחיל רוב המחקר שאני היום עובד עליו", הוא אומר.

עם סיום לימודיו לתואר ראשון, כהן־קדוש המשיך במסלול ישיר לדוקטורט באוניברסיטת בן גוריון, ובמקביל למד לדיפלומה אירופית במדעי הקוגניציה והמוח, יחד עם עוד 20 דוקטורנטים שנבחרו מאירופה וביצע מחקרים בהדמיה מוחית במכון מקס פלאנק לחקר המוח. "חשבתי שאוכל לשפר את הטיפול באנשים עם פגיעות מוחיות", הוא אומר, אבל עם הזמן החל להתעניין יותר בהעצמה קוגניטיבית למי שאינם בעלי פגיעה מוחית.

"הרעיון הוא שאם אנחנו רוצים לשנות את האופן שבו המוח לומד, אנחנו יכולים לגרות אותו בזמן הלמידה", אומר כהן־קדוש. והוא אכן הראה זאת במחקר על למידת מתמטיקה או שפה שנייה. הוא מצא שסטודנטים שקיבלו בזמן תהליך הלמידה גירוי ממוקד לאזור ייעודי במוח, שידוע כמשמעותי ללמידה, למדו מהר יותר ממי שקיבלו גירוי דמה לא ממוקד. עוד הוא גילה שאחרי 4־6 חודשים הם עדיין זוכרים את החומר בצורה טובה יותר.

קבוצת המחקר של כהן־קדוש ניסתה לעשות אותו ניסוי גם למתמטיקאים, כדי לראות אם אפשר לשפר את הביצועים שלהם עוד יותר. "אבל במקרה שלהם זה לא עבד. כנראה שאצלם הרכיב הזה כבר עובד באופן אופטימלי".

כאשר חקרו כהן־קדוש וצוותו את המנגנונים המוחיים המושפעים מהתהליך הזה, הם התרשמו שהמנגנון שעליו פועל הגירוי הוא מנגנון של קשב. הנבדקים במחקר לא אופיינו בהכרח בקשיי קשב, אך נראה שהגירוי מיקד את הקשב שלהם באופן שאפשר להם ללמוד מהר יותר ובצורה בת קיימא. "ואנחנו יודעים שכקבוצה, אנשים עם קשיי קשב אכן מציגים ביצועים לימודיים נמוכים יותר".

שיחת הטלפון שהפכה לסטארט־אפ

"ב־2016 קיבלתי פתאום טלפון בעברית. אלה היו ארבעה חבר'ה מישראל שהחליטו לרפא קשיי קשב. אמרתי להם, זה מאוד שאפתני, אני לא יודע אם אפשר לרפא קשיי קשב, אבל אולי אפשר לפתח פתרון שיאפשר לאנשים עם קשיי קשב להשתפר במשימות מסוימות".

השיחה הזאת הפכה לסטארט־אפ Innosphere. לכהן־קדוש אין בו אמנם תפקיד רשמי, "אבל אנחנו בקשר תמידי. אנחנו בניסוי מול ה־FDA, פרסמנו כמה מאמרים שהראו שגירוי מוחי דומה למה שאנחנו משתמשים בו לשיפור למידה יכול להועיל לאנשים עם קשיי קשב.

על פי אתר החברה, בניסוי קליני מערכת של החברה הפחיתה את התסמינים של קשיי קשב ב־43% אחרי עשרה טיפולים של 20 דקות. "ראינו שיפור שבוע אחרי הטיפול ואפילו שלושה שבועות אחרי הטיפול", אומר כהן־קדוש. במהלך הטיפול הילדים משחקים במשחק וידאו.

סטארט־אפ נוסף שכהן־קדוש מעורב בו הוא Cognite Neurotechnology. הוא משמש בו מדען ראשי. החברה הזאת מספקת גירוי מוחי לאנשים בריאים כדי להעצים את יכולות הלמידה שלהם.

איך יודעים מה ואיך לגרות עבור המטרות השונות?
"האזורים שאנחנו מגרים הם אלה שאנחנו יודעים שמאפיינים למידה ויש בהם הבדלים בין אוכלוסיות עם ובלי קשיי קשב. עוצמת הגירוי היא זו שמצאנו בעבר כיעילה עבור ילדים עם בעיות למידה במתמטיקה. הגירוי לא קורה במעבדה, אלא בבית. המטופל מפעיל את המערכת בעצמו ואילו אנחנו שולטים מרחוק בעוצמת הגירוי כדי למצוא את הפרוטוקול שמשפר את הביצוע בצורה הטובה ביותר. חשוב לזכור שגירוי מוחי לבדו לא עוזר, אלא רק גירוי מוחי עם למידה".

יש לך כמה טיפים איך להעצים את עצמנו קוגניטיבית בלי גירוי מוחי?
"אפשר לתת כמה דוגמאות. למשל, 'אפקט המבחן'. במקום לקרוא חומר בספר חמש פעמים, תקראו אותו פעם אחת ואז תבחנו את עצמכם עליו, תשאלו את עצמכם שאלות. ותנסו לשלוף את התשובה הנכונה, ובידקו את עצמכם. כך תתרגלו את מה שבעצם נדרש מכם במבחן, שהוא שליפה של החומר הזה. במבחן זה יבוא לכם יותר בקלות.

"טריק נוסף נקרא 'אפקט הריווח'. לא טוב ללמוד את כל החומר בבת אחת. אם אלמד עכשיו למבחן שיש לי עוד יומיים, אזכור את החומר למבחן ואשכח אותו אחר כך. לעומת זאת, אם אלמד רבע שעה לפני ואחרי כל שיעור, אצטרך להשקיע פחות זמן בלימוד כל החומר לקראת המבחן, ואזכור אותו לתקופה יותר ארוכה. אסטרטגיה כזאת דורשת משמעת עצמית וארגון, ואלה הרגלי למידה שהורים צריכים לעודד בגיל צעיר".

עוד כתבות

איזיג'ט ולגו מגייסות בתקציב מינימלי / צילום: Shutterstock

טייסות בגן ילדים וערוצי יוטיוב: כך איזיג'ט ולגו מגייסות בתקציב מינימלי

חברות רבות החלו להשקיע בהליכי גיוס לא קונבנציונלים ויצירתיים, שהופכים את דורשי העבודה לשותפים לסיפור המיתוג ● עובדים קיימים משמשים "שגרירי תוכן אותנטי" ומהדהדים את תכני החברה ברשת ● כך הארגונים חוסכים בתקציבי פרסום ומגיעים למועמדים באופן ממוקד

הסנטימנט בשווקים מתקרב לרמה של ''שוריות קיצונית'' / צילום: Shutterstock

מנהלי הקרנות אופטימיים, אבל נתון דרמטי אחד מסמן שהשווקים עומדים לרדת

סקר מנהלי הקרנות הגלובלי של בנק אוף אמריקה מצביע על אופטימיות שלא נראתה בשווקים מזה כארבע וחצי שנים ● רמת המזומנים בקרב מנהלי הקרנות ירדה לשפל של כל הזמנים, מאז שהחלה עריכת הסקר ב-1999 ● לפי הבנק, כאשר רמת המזומנים הייתה סביב רמה זו, שווקי המניות בעולם ירדו ב-2% בארבעת השבועות העוקבים

מערכת CUAS של אלביט, נגד כלי טיס בלתי מאוישים / צילום: אלביט מערכות

דיווח: איחוד האמירויות היא הלקוחה המסתורית החדשה של אלביט

לפי דיווח באתר "אינטיליג'נס אונליין", הלקוחה מאחורי העסקה האסטרטגית שנחתמה בנובמבר בהיקף של 2.3 מיליארד דולר היא איחוד האמירויות ● אלביט שמרה על עמימות ביחס לתוכן ההסכם ולמדינה הרוכשת, וציינה רק כי הוא יתפרס על פני שמונה שנים ● העסקה מצטרפת לשורת עסקאות ביטחוניות בהיקפי שיא, על רקע צבר הזמנות שממשיך לטפס

עו''ד יהודה גור, מונה לשותף בפירמת הליטיגציה הבינלאומית קווין עמנואל / צילום: Quinn Emanuel

פירמת הליטיגציה הגדולה בעולם ממנה שותף ישראלי

עו"ד יהודה גור פועל ממשרד הפירמה בניו יורק ומייצג לקוחות בפני בתי משפט פדרליים ומדינתיים, כמו גם מלווה לקוחות ישראלים בהליכים בארה"ב ● בעבר התמחה אצל המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט עוזי פוגלמן ושימש כעורך הראשי של כתב העת "עיוני משפט" באוני' תל אביב

מטוסי וויזאייר / צילום: יח''צ

התקדמות במגעים עם משרד התחבורה: וויזאייר בדרך לשני בסיסי פעילות בישראל

חברת התעופה ההונגרית ומשרד התחבורה השיגו הסכמות על הקמת שני בסיסי פעילות בישראל, בנתב"ג וברמון, עם כוונה להפעיל טיסות פנים ולהגדיל תדירויות כבר ממרץ ● בשבוע הבא חברות התעופה הישראליות יזומנו לרשות התעופה האזרחית להביע את התנגדותן למתווה המתגבש ● וגם: הדרישה של וויזאייר שירדה מהשולחן

שליח וולט

פשרה בייצוגית נגד וולט על פער המחירים בין האפליקציה למסעדות

בית המשפט אישר הסדר פשרה בתובענה הייצוגית שהוגשה לפני כ-3 שנים נגד וולט סביב סעיף תיאום המחירים עם מסעדות ● ענקית המשלוחים תעביר 5.5 מיליון שקל לקרן לניהול תובענות ייצוגיות, שייועדו לסיוע לעסקים קטנים

להיות משפיען טיקטוק עבור המעסיק / צילום: צילומי מסך

מיומנות חדשה ונדרשת בעבודה: להיות משפיען טיקטוק עבור המעסיק

בעבר, מעסיקים שנאו את העובדה שעובדים מעלים פוסטים לרשתות על חיי העבודה שלהם ● עכשיו סטארבקס, דלתא וחברות נוספות מעודדות אותם בעצמן ליצור תוכן - כאסטרטגיה ● העובדים מרוויחים כישורים כישורים חדשים, והמעסיקים נהנים משיווק אורגני

מנהיגים מאירופה וארה''ב ממתינים לדיונים בלשכת הקנצלר בברלין / צילום: ap, Markus Schreiber

הפסקת האש מתקרבת? הפסגה בברלין שמשרטטת איך תיראה אוקראינה

גרמניה כינסה שורת מנהיגים אירופיים יחד עם זלנסקי והמתווכים האמריקאים במטרה להציג חזית מאוחדת ולהשיב להצעת הבית הלבן ● לראשונה, שורטט מתווה ל"יום שאחרי" באוקראינה: שיקום במימון רוסי, כוח אירופי במדינה וערבויות אמריקאיות ● הכדור שוב במגרש הרוסי

גבינות בסופרמרקט / צילום: שירה ספיר

פורסמה חלוקת המכסות ליבוא גבינה צהובה; מה יהיה המחיר לצרכן?

משרד הכלכלה הודיע על חלוקת מכסות ליבוא גבינה צהובה בפטור ממכס בהיקף של 5,900 טון, במסגרת הליך תחרותי שבו היבואנים התחייבו למחיר מרבי לצרכן ● לפי הודעת המשרד, המחיר לצרכן של גבינה צהובה מיובאת צפוי להישאר נמוך בעשרות אחוזים ממחירי המותגים המובילים בארץ

מדד מיתוג מעסיק

חוויית עבודה משמעותית ותרבות ארגונית: מי החברות שכבשו את צמרת הדירוג החדש של גלובס?

גלובס מפרסם לראשונה בשיתוף פלייטיקה את מדד מיתוג המעסיק, שבוחן אילו חברות במשק מובילות ביצירת חוויית עבודה משמעותית, תרבות ארגונית וערכים שמושכים עובדים ● מי הצטיינה בחיבור העובדים למשימה, ומי יצרה שפה אחת לכל סניפיה בעולם? ● הדירוג המלא

וואטסאפ / צילום: Shutterstock

האם הסכמה בוואטסאפ על מחיר הדירה נחשבת להסכם מחייב?

לאחר שהסכימו על מחיר בהודעת וואטסאפ, נסוג המוכר מהעסקה, מתוך תקווה לקבל תמורה גבוהה יותר ● ביהמ"ש קבע כי ההסכם לא היה מחייב, אך פסק פיצוי לרוכש

פרויקט התשב''צ של קרדן גבע. 401 יחידות דיור / הדמיה: HACUBIA

מגורים במקום מוסכים: דירה סמוך לבלומפילד עולה חצי מדירה בצפון תל אביב

ציר שלבים בת"א, סמוך לאצטדיון בלומפילד, משנה את פניו ויהפוך בשנים הקרובות מאזור מסחרי למגורים ותעסוקה ● המחירים נמוכים משמעותית מאשר בחלקים אחרים של העיר, אבל הקושי למכור דירות מורגש גם כאן

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

נעילה מעורבת בוול סטריט; טסלה עלתה ב-3% לשיא, סירקל זינקה ב-9%, וויקס ב-5%

מטבעות הקריפטו התאוששו מעט היום, אך האיום המרכזי עליהם נובע מעליית הריבית הצפוייה ביפן ● גילת ירדה בעקבות הנפקת מניות למוסדיים ● בורסת נאסד"ק מבקשת להאריך את שעות המסחר שלה ל־23 שעות ביממה ● מחירי הנפט בארה"ב ירדו היום לשפל מאז מאי ומסתמנים כשנה הגרועה ביותר שלהם זה שבע שנים ● האבטלה בארה"ב בשיא של כ-4 שנים ● נעילה שלילית באירופה

אילוסטרציה: Shutterstock

שוק העבודה הדוק: שיא של שלוש שנים בשיעור המשרות הפנויות

לפי הלמ"ס, סך מספר המשרות הפנויות עלה ל-151,354 בנובמבר, לעומת 150,974 באוקטובר ● המחסור הכבד ביותר בידיים עובדות מצוי בקרב עובדי המכירות

משרדי EY בתל אביב / צילום: יח''צ EY

המשרדים שהושכרו ומסעירים את הרוחות בין ועד העובדים להנהלת EY

מתיחות בפירמת EY בין מתמחים ורואי חשבון צעירים לבין ההנהלה ● ועד העובדים מלין על שחיקה מתמשכת בשכר העובדים ובמקביל יוצא נגד החלטת ההנהלה לצמצם שטחי משרדים ● ברקע: טענות דומות גם בשאר הענף ומגעים להסכם קיבוצי חדש ● מ־EY נמסר: הטענות לא נכונות

יו''ר דירקטוריון צים יאיר סרוסי והמנכ''ל אלי גליקמן / צילום: איל יצהר, don-monteaux

"להביא ערך לבעלי המניות": ההישג האקטיביסטי בצים

המאבק בין בעלי המניות לדירקטוריון חברת הספנות הגיע לסיומו, וכעת מתכוונים הצדדים לפעול יחד "להביא ערך לבעלי המניות"

עובדי סייארה / צילום: מנש כהן

בהובלת בלאקסטון: סייארה הישראלית מגייסת לפי שווי של 9 מיליארד דולר

חברת הסייבר הישראלית סייארה משלשת את שוויה בתוך שנה ומגייסת בימים אלה 400 מיליון דולר לפי שווי חברה של 9 מיליארד דולר ● הגיוס נעשה בהובלת קרן ההשקעות בלאקסטון

מדד תשומות הבניה / איור: גיל ג'יבלי (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

המכות שנופלות על יזמי הנדל"ן אחת אחרי השנייה

ההאטה בענף הולכת ומעמיקה, אך היא לא המכה היחידה שנוחתת על יזמי הנדל"ן ● מדד תשומות הבנייה השלים קפיצה של 5% בשנה, מה שמכביד עוד יותר על צד ההוצאות

מי ירכוש את אולפני וורנר ברדרס? / צילום: Shutterstock

עסקת הענק במדיה: בוורנר ברדרס ממליצים לדירקטוריון לבחור בנטפליקס על פני פרמאונט

במכתב לבעלי המניות, וורנר כינתה את הצעתה של פרמאונט "אשליה", העלתה חששות לגבי אמינות ההון המוצע על-ידה ואף הטילה ספק במחויבות של משפחת אליסון למימון העסקה ● "הצעת פרמאונט לא נותנת ערך מספק; תנאי המיזוג עם נטפליקס עדיפים"

שיגור טיל חץ 3 / צילום: משרד הביטחון

גרמניה מרחיבה את עסקת הרכישה של מערכות חץ ב-3.1 מיליארד דולר נוספים

משרד הביטחון הודיע כי הבונדסטאג הגרמני אישר את הרחבת העסקה למכירת מערכת "חץ 3" הישראלית לגרמניה, כפי שנחשף בגלובס ● עסקת החץ צפויה להסתכם בלמעלה מ-6.7 מיליארד דולר ולהיות הגבוהה ביותר בתולדות מדינת ישראל