גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החוקר שיודע איך להפוך אותנו לחכמים יותר

פרופ' רועי כהן־קדוש, ראש בית הספר לפסיכולוגיה של אוניברסיטת סורי בבריטניה, חוקר איך אנחנו יכולים להעצים את יכולות הלמידה שלנו בעזרת גירוי מוחי ● בראיון לגלובס הוא מספר על חרדת המתמטיקה שהייתה לו כנער, הסטארט־אפים שהיה שותף בהקמתם והחשיבות שהוא מייחס להטמעת שיטות לימוד המבוססות על מדעי המוח במערכת החינוך ● ויש גם טיפ להורים שרוצים לעודד חשיבה כמותית אצל הילדים

"הציונים שלי במתמטיקה בחטיבה היו לא טובים", אומר פרופ' רועי כהן־קדוש, היום פרופסור למדעים קוגניטיביים וראש בית הספר לפסיכולוגיה של אוניברסיטת סורי, בריטניה. לדבריו, הוא סבל כנראה מחרדה ממתמטיקה, המתחפשת לפעמים לקושי קוגניטיבי בתחום הזה, "אבל הייתה לי מורה ששמה לב לזה והציעה לי שתי התערבויות: לכתוב בעט ולא בעיפרון, כדי שאצטרך להיות יותר בטוח בתשובות שלי, ולקחת את הזמן. היא אמרה, 'תסיים את המבחנים מתי שאתה רוצה, תצא ותחזור ואפילו תשב עם הרגליים על השולחן ותנוח'. בעקבות זאת הציונים שלי השתפרו מאוד".

גל החצבת בישראל: החשש מהילולה במירון ואיך תדעו אם נדבקתם?
17 דרכים למנוע דמנציה: חלקן מוכרות, וחלקן עשויות להפתיע

היום כהן־קדוש חוקר כיצד מיוצגות יכולות מתמטיות במוח ואת ההשפעה של גירוי מוחי על למידה. כשכיהן כפרופסור באוקספורד, הוא העביר סדנה להעצמה קוגניטיבית, שהפכה לאחד השיעורים הפופולריים בקרב סטודנטים.

כהן־קדוש לא ציפה להגיע לטופ של עולם האקדמיה (ראו מסגרת), אולם לאורך השנים זיהו את כישוריו עוד כמה מורים יוצאי דופן. לאחרונה, הגיע לישראל כדי לדבר ביום עיון שנערך בעקבות השקת מרכז אלו"ן לנוירופדגוגיה, המשותף למכללה האקדמית אחוה ולמרכז האקדמי לוינסקי וינגייט. מטרת המכון היא להוביל את שילוב מדעי המוח במערכת החינוך הישראלית.

חרדה שמתחפשת לקושי קוגניטיבי

כשלמד לתואר ראשון במכללה האקדמית אחוה, כהן־קדוש צד את עינו של פרופ' אבישי הניק, חוקר מאוניברסיטת בן גוריון שהרצה במכללה וכיהן אז גם כמתאם האקדמי בין אוניברסיטת בן גוריון ואחוה. הניק הזמין אותו להצטרף אליו למחקר שביצע באוניברסיטה, שעסק באוטומטיות. "כשאנשים מאוד מיומנים במשימה, הם עושים אותה אוטומטית", הוא מסביר. "למשל, הקריאה באה לנו כל כך באוטומט, שאנחנו קוראים מילה אפילו בלי להחליט לקרוא אותה. למעשה, כמעט שאי־אפשר לא לקרוא.

"גם מספרים מעובדים על ידי רובנו באופן אוטומטי. אנחנו עושים זאת מדי שעה או יותר. במחקר עם הניק, רצינו להבין יותר את התופעה של דיסקלקוליה, קושי בעיבוד מספרים, על ידי ניסיון להתערב באמצעות גירוי מוחי בעיבוד האוטומטי הזה. אם לא הייתי פוגש את הניק, אני לא יודע איך החיים שלי היו נראים. פעם בשבועיים יש לנו שיחות מנטורינג, עד היום.

"במחקר לקחנו אנשים שהתפקוד שלהם במתמטיקה תקין ומעלה, וגירינו אזור במוח שידוע שהוא מתפקד באופן שונה אצל אנשים עם דיסקלקוליה. אפשר לגרום כך לאזור מסוים במוח להפסיק לתפקד לכמה שניות, ובזמן הגירוי, אותם אנשים תפקדו כאילו יש להם דיסקלקוליה. לקחנו מאנשים את המתמטיקה על ידי הגירוי", באופן זמני לגמרי כמובן.

לצד מה שמספר הממצא הזה על תפקוד המוח, כהן־קדוש מצא שיש לו גם ערך רגשי רב עבור אנשים עם דיסקלקוליה. "הוא עוזר להם להאמין שזה לא באשמתם. אנשים אומרים לי, תמיד אמרו לי שאני עצלן, או שלא אכפת לי, או ניסו לומר לי לנסות בכל זאת כי בטוח שהפעם זה יצליח. התגובות האלה גורמות להערכה עצמית נמוכה. בעקבות המחקר, אנשים שולחים לי מיילים ומודים לי, ואני ממש מבין את זה".

האם אדם עם דיסקלקוליה תמיד יעבד את המתמטיקה אחרת בחלק הזה של המוח או שאפשר לשנות זאת בעזרת שיטות לימוד מיוחדות?
"אנחנו לא ממש יודעים עדיין, אבל אחד הדברים שהולכים ומתגלים לגבי המוח הוא עד כמה הוא גמיש. הורים יכולים להשפיע על החשיבה המספרית של הילדים שלהם אם הם מדברים איתם בשפה כמותית, אפילו פשוטה מאוד. למשל, מומלץ להציע לילדים לספור דברים. הייתי מבקש מהילדים שלי לספור כמה אגזוזים יש לכל רכב ואם היה עובר אחד עם מספר נדיר אז היינו חוגגים. זה כיף, וזה עוזר. ישנם הורים ואפילו מורים שיש להם חרדה ממתמטיקה, והם מורישים את זה לילדים שלהם באופן לא מודע. לפעמים חרדה ממתמטיקה מתחפשת לדיסקלקוליה. זה יכול לקרות בגלל מפגש קודם לא נעים עם תחום הלימוד הזה".

מה קורה כשמפסיקים ללמוד מתמטיקה

נהוג לחשוב שגמישות המוח גדולה יותר בילדות, אך מחקר מעניין של כהן־קדוש מ־2021 הראה הבדל משמעותי בין מי שלמדו מתמטיקה אחרי גיל 16 לבין מי שוויתרו עליה (מערכת החינוך בבריטניה מאפשרת זאת). שתי הקבוצות שנחקרו הגיעו מרקע סוציו־אקונומי דומה ובתחילת המחקר היו להם יכולות קוגניטיביות דומות. אולם 19 חודשים אחרי קבלת ההחלטה היו הבדלים משמעותיים ברמות המוליך העצבי גאבא שנמדדו באזור במוח המעורב בחשיבה, פתרון בעיות, מתמטיקה, זיכרון ולמידה. גאבא הוא חומר כימי חיוני לגמישות המוח. שלא במפתיע, הנערים שלא המשיכו ללמוד מתמטיקה היו חלשים יותר בביצועים בתחום. גם חרדת המתמטיקה שלהם הייתה גבוהה.

האם ההבדלים המוחיים הם תוצאה או סיבה להחלטה לא ללמוד מתמטיקה? אי אפשר להגיד זאת בוודאות, אך החוקרים בחנו קבוצה חדשה של נערים בני 16, מיד לאחר קבלת ההחלטה אם להמשיך בלימודי המתמטיקה ולפני שהחלו במסלולי הלימוד השונים בפועל. בין אלה לא היה הבדל ברמות הגאבא.

עם פרסום המחקר אמר כהן־קדוש בראיון לאתר אוניברסיטת אוקספורד כי "יכולות מתמטיות מזוהות עם מגוון תוצאות חיוביות בתעסוקה, סטטוס סוציו־אקונומי ובריאות נפשית ופיזית. גיל ההתבגרות מאופיין בשינויים משמעותיים במוח. חבל שהפסקת לימודי המתמטיקה בגיל הזה יוצרת פער בין הקבוצות, אבל לא ברור איך ניתן למנוע את זה. לא כל בני הנוער אוהבים מתמטיקה. אולי ניתן לשקול חלופות שוות ערך, כמו לימדי לוגיקה או סוגים אחרים של חשיבה מעמיקה הפועלים על אותו אזור במוח".

המחקרים שלך על מיקום הדיסקלקוליה במוח יכולים לעזור לתת אבחנה מבדלת בינה לבין חרדה, ולעזור להחליט איזו שיטה מתאימה לאיזה סטודנט?
"התחום הזה של נוירופדגוגיה, הקשר בין המוח לבין האופן שבו אפשר או כדאי ללמוד, לא בדיוק מוטמע היום במערכת החינוך. בגלל זה כל כך חשוב מה שמכללת אחוה עושים עכשיו".

להעצים את יכולות הלמידה

מחקריו המוקדמים של כהן־קדוש, שהראו כי ניתן להרוס זמנית את היכולות המתמטיות בעזרת גירוי מוחי, הובילו אותו לחשוב שאולי ההיפך גם נכון. "כמו בשיר של אהוד בנאי, תאמין שאם קלקלת אתה יכול גם לתקן. מתוך כך התחיל רוב המחקר שאני היום עובד עליו", הוא אומר.

עם סיום לימודיו לתואר ראשון, כהן־קדוש המשיך במסלול ישיר לדוקטורט באוניברסיטת בן גוריון, ובמקביל למד לדיפלומה אירופית במדעי הקוגניציה והמוח, יחד עם עוד 20 דוקטורנטים שנבחרו מאירופה וביצע מחקרים בהדמיה מוחית במכון מקס פלאנק לחקר המוח. "חשבתי שאוכל לשפר את הטיפול באנשים עם פגיעות מוחיות", הוא אומר, אבל עם הזמן החל להתעניין יותר בהעצמה קוגניטיבית למי שאינם בעלי פגיעה מוחית.

"הרעיון הוא שאם אנחנו רוצים לשנות את האופן שבו המוח לומד, אנחנו יכולים לגרות אותו בזמן הלמידה", אומר כהן־קדוש. והוא אכן הראה זאת במחקר על למידת מתמטיקה או שפה שנייה. הוא מצא שסטודנטים שקיבלו בזמן תהליך הלמידה גירוי ממוקד לאזור ייעודי במוח, שידוע כמשמעותי ללמידה, למדו מהר יותר ממי שקיבלו גירוי דמה לא ממוקד. עוד הוא גילה שאחרי 4־6 חודשים הם עדיין זוכרים את החומר בצורה טובה יותר.

קבוצת המחקר של כהן־קדוש ניסתה לעשות אותו ניסוי גם למתמטיקאים, כדי לראות אם אפשר לשפר את הביצועים שלהם עוד יותר. "אבל במקרה שלהם זה לא עבד. כנראה שאצלם הרכיב הזה כבר עובד באופן אופטימלי".

כאשר חקרו כהן־קדוש וצוותו את המנגנונים המוחיים המושפעים מהתהליך הזה, הם התרשמו שהמנגנון שעליו פועל הגירוי הוא מנגנון של קשב. הנבדקים במחקר לא אופיינו בהכרח בקשיי קשב, אך נראה שהגירוי מיקד את הקשב שלהם באופן שאפשר להם ללמוד מהר יותר ובצורה בת קיימא. "ואנחנו יודעים שכקבוצה, אנשים עם קשיי קשב אכן מציגים ביצועים לימודיים נמוכים יותר".

שיחת הטלפון שהפכה לסטארט־אפ

"ב־2016 קיבלתי פתאום טלפון בעברית. אלה היו ארבעה חבר'ה מישראל שהחליטו לרפא קשיי קשב. אמרתי להם, זה מאוד שאפתני, אני לא יודע אם אפשר לרפא קשיי קשב, אבל אולי אפשר לפתח פתרון שיאפשר לאנשים עם קשיי קשב להשתפר במשימות מסוימות".

השיחה הזאת הפכה לסטארט־אפ Innosphere. לכהן־קדוש אין בו אמנם תפקיד רשמי, "אבל אנחנו בקשר תמידי. אנחנו בניסוי מול ה־FDA, פרסמנו כמה מאמרים שהראו שגירוי מוחי דומה למה שאנחנו משתמשים בו לשיפור למידה יכול להועיל לאנשים עם קשיי קשב.

על פי אתר החברה, בניסוי קליני מערכת של החברה הפחיתה את התסמינים של קשיי קשב ב־43% אחרי עשרה טיפולים של 20 דקות. "ראינו שיפור שבוע אחרי הטיפול ואפילו שלושה שבועות אחרי הטיפול", אומר כהן־קדוש. במהלך הטיפול הילדים משחקים במשחק וידאו.

סטארט־אפ נוסף שכהן־קדוש מעורב בו הוא Cognite Neurotechnology. הוא משמש בו מדען ראשי. החברה הזאת מספקת גירוי מוחי לאנשים בריאים כדי להעצים את יכולות הלמידה שלהם.

איך יודעים מה ואיך לגרות עבור המטרות השונות?
"האזורים שאנחנו מגרים הם אלה שאנחנו יודעים שמאפיינים למידה ויש בהם הבדלים בין אוכלוסיות עם ובלי קשיי קשב. עוצמת הגירוי היא זו שמצאנו בעבר כיעילה עבור ילדים עם בעיות למידה במתמטיקה. הגירוי לא קורה במעבדה, אלא בבית. המטופל מפעיל את המערכת בעצמו ואילו אנחנו שולטים מרחוק בעוצמת הגירוי כדי למצוא את הפרוטוקול שמשפר את הביצוע בצורה הטובה ביותר. חשוב לזכור שגירוי מוחי לבדו לא עוזר, אלא רק גירוי מוחי עם למידה".

יש לך כמה טיפים איך להעצים את עצמנו קוגניטיבית בלי גירוי מוחי?
"אפשר לתת כמה דוגמאות. למשל, 'אפקט המבחן'. במקום לקרוא חומר בספר חמש פעמים, תקראו אותו פעם אחת ואז תבחנו את עצמכם עליו, תשאלו את עצמכם שאלות. ותנסו לשלוף את התשובה הנכונה, ובידקו את עצמכם. כך תתרגלו את מה שבעצם נדרש מכם במבחן, שהוא שליפה של החומר הזה. במבחן זה יבוא לכם יותר בקלות.

"טריק נוסף נקרא 'אפקט הריווח'. לא טוב ללמוד את כל החומר בבת אחת. אם אלמד עכשיו למבחן שיש לי עוד יומיים, אזכור את החומר למבחן ואשכח אותו אחר כך. לעומת זאת, אם אלמד רבע שעה לפני ואחרי כל שיעור, אצטרך להשקיע פחות זמן בלימוד כל החומר לקראת המבחן, ואזכור אותו לתקופה יותר ארוכה. אסטרטגיה כזאת דורשת משמעת עצמית וארגון, ואלה הרגלי למידה שהורים צריכים לעודד בגיל צעיר".

עוד כתבות

חדשות הביומד / צילום: תמי בר ישי

ההשקעה החדשה של אסף גרניט: טכנולוגיה שמפחיתה את עליית הסוכר בגוף

ההשקעה החדשה של אסף גרניט היא בחברת כאליטק שפיתחה טכנולוגיה שמאפשרת לאכול ולהפחית את עליית סוכר בגוף ● חוקרים אבחנו במחקר חדש פרקינסון בשעוות האוזן ● אסקלה מדיקל גייסה 4.5 מיליון דולר לטיפול בצניחת רצפת האגן ● הלך לעולמו אחד מממציאי טכנולוגיית ה-CAR-T ● השבוע בביומד

בנייני משרדים בתל אביב. מסתמנת בעת האחרונה מגמה חדשה בשוק / צילום: Shutterstock

חברות ההייטק הגדולות נוטשות את השכירות ובוחרות בבעלות

מאנבידיה עד קופת חולים מאוחדת: חברות גדולות במשק עוברות בעת האחרונה ממודל של השכרת שטחי משרדים לרכישתם ● מה עומד מאחורי המגמה?

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: באדיבות עיריית קריית אונו

הרוב קובע, גם כשהבניין שלכם נהרס מטיל. וזה לא תמיד כל כך פשוט

השאלה הגדולה העומדת בפני דיירים שהבית המשותף בו הם מתגוררים נפגע היא האם קיים רוב לשיקום הבניין ● אם כן - המחוקק מעודד זאת ● במידה ואין הסכמה שכזו - יכול להתבטל רישום הזכויות הפרטניות והדיירים הופכים לשותפים במקרקעין ללא זיקה לחלק מסויים בשטח ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

קרנות הגידור התמודדו עם המבחן האולטימטיבי / אילוסטרציה: Shutterstock

"ביקוש כבוש וחוסר נזילות": מנהלי קרנות גידור מנתחים את הרנסנס בבורסה בת"א

בקרנות המיועדות למשקיעים המתוחכמים השיגו בדרך כלל תשואת נאות מתחילת השנה, אך התקשו להכות את ביצועי מדד הדגל המקומי ● מנהל הקרן שהניבה 31% למשקיעיה: "לאחר החודש האחרון, הדרך הפכה להיות הרבה יותר ברורה והכיוון להערכתנו הוא למעלה"

הגופים המוסדיים היו הגופים הפעילים ביותר בשוק המניות בשבוע החולף

המגמה התהפכה: כספים זורמים מחו״ל לישראל. אלה המספרים

יוני הפך לאחד החודשים החזקים בבורסת תל אביב, גם הודות להזזת כספי משקיעים מקרנות נאמנות המשקיעות במדד S&P 500 אל הבורסה המקומית ● לידר: "קשה לראות תפנית שלילית משמעותית או תיקון בשוק" ● במגדל מזהים הזדמנות במניות נדל"ן מסחרי ותקשורת

ציור שנוצר בעזרת chat GPT

כתב הגנה למשרדי פרסום בעידן ה–AI - בעקבות הטור של אמיר גיא

אם משרד פרסום הוא מה שהיה במשך עשרות שנים - שותף אסטרטגי, צומת שבו מרוכזת הבנת שוק, חדשנות מותגית ויכולת לראות את התמונה כולה - יש מצב שנמשיך לראות אותו עוד הרבה שנים ● רגע לפני שקוברים את המקצוע, הנה כמה דברים שבינה מלאכותית פשוט לא יכולה לעשות, נכון לעכשיו

שר המשפטים ויו''ר ועדת השרים לענייני חקיקה, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

השרים אישרו את הצעת החוק להחלשת היועמ״שים במשרדי הממשלה

הצעת החוק, שעלתה לוועדת השרים לחקיקה בראשות שר המשפטים יריב לוין, מבטלת את הכפיפות של היועמ"שים במשרדים ליועצת המשפטית לממשלה, וקובעת כי הם יידרשו לפרסם תזכירי חוק לפי דרישה ישירה של השר במשרד ● ועדת השרים לחקיקה אישרה כי הקואליציה תתמוך בקידום הצעת החוק, בניגוד לעמדת היועמ"שית

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: איל יצהר

מי אחראי על המקלטים ועוד כמה דברים שכדאי לנו לדעת מראש על התמגנות

מתי מקלטים ציבוריים נפתחים ● מה קורה אם מתנהלים בהם פעילויות בעת שגרה ● האם מותר לזרוק חפצים ממקלט בבית משותף ● והאם חייבים להכניס כל אחד ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד  

נתב''ג / צילום: Shutterstock

ההצעה והסערה: האם מי שנתקעו בחו"ל בזמן המלחמה יקבלו פיצוי של עד 450 דולר ליום?

ועדת הכלכלה היתה אמורה לדון במתווה לפיצוי הישראלים שנתקעו בחו"ל במבצע "עם כלביא" ● על הפרק: מתווה שמציע החזרי הוצאות לינה ומחיה שיכול להגיע אף ל-450 דולר לנוסע ● אז למה ההצעה לא עלתה לדיון ומי יפצה את הנוסעים?

ישי דוידי, מראשי קרן פימי / צילום: יונתן בלום

מעצמה ביטחונית: המניות שהציפו לפימי רווחים של כ־3 מיליארד שקל

בפחות משנה מימשה קרן ההשקעות מניות בחמש חברות תעשייה ביטחוניות שבשליטתה תמורת מיליארד שקל וברווחים עצומים ● איתות למשקיעים? הקרן נותרה עם החזקה משמעותית בחברות

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

בורסת ת"א ננעלה בעליות קלות; ישרוטל קפצה בכ-12%, סלקום ירדה ב-3%

מדד ת"א 35 עלה ב-0.3% ● השקל התחזק בחדות מול הדולר ● בוול סטריט נתוני התעסוקה מגבירים את החשש שהורדות הריבית מתרחקות ● מנגד, בארץ, הכלכלנים מעריכים שההקלה המוניטרית מתקרבת, אולי כבר ביום שני ● וגם: המניה שזינקה ב-1000% בשנה ועדיין צופים לה אפסייד

אורי יוניסי, בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

ראש חטיבת המשכנתאות של לאומי, אורי יוניסי, פורש מהבנק

יוניסי היה אחראי למדינות המשכנתאות הדי אגרסיבית שנבלמה לאחרונה ● מי שצפוי להחליפו בתפקיד הוא ראש אגף השירות של לאומי מתן סמיש, שנבחר בשנה שעברה לנבחרת 40 הצעירים המבטיחים של גלובס

דיפ פייק / צילום: Shutterstock

הרופא המוכר נרצח רגע לפני שעמד לחשוף "תרופת פלא"? פייק מוחלט

סרטון המשתמש בטכנולוגיית דיפ פייק מסתובב ברשת ובו ניתן לראות, כביכול, כיצד אלמונים יורים בפרופ' רענן ברגר מבית החולים שיבא ● מבית החולים נמסר כי: "פרופ' רענן חי בריא ושלם, ומדובר בזיוף חמור שנעשה ככל הנראה כחלק מקמפיין הונאה נרחב שבו מופץ מידע שקרי לציבור במטרה להונות ולהטעות"

שוקי ניר, דניאל בראל, עומר כילף, ראסל אלוואנגר / צילום: שלומי יוסף, איל יצהר, ענבל מרמרי, באדיבות סולאראדג'

הישראלית שקפצה בכ-40% בשבוע בוול סטריט, וזו שקיבלה אזהרה מנאסד"ק

סולאראדג' זינקה ב-39% בשבוע האחרון, בעוד שהמשקיעים בוחנים את השלכות "החוק הגדול והיפה" של הנשיא טראמפ על תחום האנרגיה המתחדשת ● טאואר קיבלה רוח גבית, לאחר שפורסם כי תיקח חלק בפרויקט שבבים גדול בהודו ● ובתחום האוטוטק: REE ואינוויז דיווחו על הודעות מנוגדות שקיבלו באשר לעמידה בתנאי הסף של נאסד"ק

תל אביב / צילום: Shutterstock

פס"ד דרמטי מציע גישה חדשה לחישוב היטל השבחה בפינוי־בינוי, שתעלה הרבה כסף ליזמים

פסק דינו של השופט גלעד הס מציג נוסחה לחישוב היטל השבחה בפרויקטים של פינוי־בינוי, שמעלה את שווי המצב החדש של הנכס ● המשמעות היא תוספת עלות מהותית ליזם, שעלולה לפגוע בהיתכנות הכלכלית של פרויקטים מהסוג הזה

הניו יורק טיימס: זה "מחיר הניצחון" שישראל משלמת על המלחמה באזור

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: חמאס נתון ללחץ מתושבי הרצועה "שדורשים הקלה מהמשבר",  המדינה המפתיעה עם יותר מאלף פעילי חיזבאללה, וכך המלחמה באיראן "החלישה את מעמדה של ישראל בעולם" ● כותרות העיתונים בעולם

חרדים בלשכת גיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

צה"ל מסיר כפפות: המהלך הדרמטי לגיוס משתמטים - והאכיפה

עשרות אלפי צווי הגיוס שיישלחו, והמחסומים שיוקמו בכניסה לאזורים מיושבים ● שעות לפני יציאת המשלחת: השרים הצביעו בעד חלוקת סיוע הומניטרי לעזה ● בקטאר מדווחים: סבב המשא ומתן העקיף בין חמאס לישראל החל בדוחה ● צה"ל יירט טיל בליסטי ששוגר מתימן ● "האויב ממתין לשאננות": חמאס מזהיר את המחבלים לקראת הפסקת האש ● 50 חטופים - 639 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

ג'זוף עאון, נשיא לבנון / צילום: ap, Hassan Ammar

נשיא לבנון מסר את התשובה על המתווה האמריקני לפירוק חיזבאללה מנשקו

דיווח: נשיא לבנון מסר את התשובה על המתווה האמריקני לפירוק חיזבאללה מנשקו ● "מבצע דגל שחור": 20 מטוסי קרב השתתפו במבצע בתימן הלילה, ותקפו באמצעות יותר מ-50 חימושים ● שעות לאחר התקיפה: 2 טילים שוגרו מתימן לשטח ישראל - תוצאות היירוט בבדיקה ● טראמפ בשיחה עם כתבים: ניתן להגיע לעסקה בעזה עוד השבוע ● 50 חטופים - 640 ימים בשביעדכונים שוטפים

יאיר נחמד, מנכ''ל נאייקס ויו''ר הדירקטוריון / צילום: דוד זיסר

נאייקס מפטרת קרוב ל-6% מעובדיה, רובם בישראל

חברת הפינטק תפטר כ-70 עובדים, רובם בישראל ● לפי החברה, הרכישות האחרונות שביצעה יצרו חפיפות בתפקידים מסוימים ● מניית החברה זינקה בכ-53% מאז השפל האחרון באפריל על רקע מלחמת הסחר

רשויות הצפון מתחרות על קמפוס הענק של אנבידיה / צילום: מועצה אזורית חוף הכרמל, יח''צ

לפחות חמישה אזורי תעשייה בצפון יתחרו על השקעת הענק של אנבידיה

אנבידיה הצהירה על כוונתה לשלש את היקף הנדל"ן שהיא מחזיקה בישראל בהשקעה של כ־2 מיליארד שקל, ולבנות קמפוס ענק בקרבת משרדיה ביקנעם ● רשויות מקומיות באזור הצפון כבר מציעות קרקעות בשטחן - מעפולה עד חיפה ● ההערכה: הפרויקט יכלול מעבדות שיאפשרו לפתח את שבבי התקשורת העתידיים של החברה - מנוע צמיחה מרכזי שלה