רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים / צילום: שלומי יוסף
"חקיקת חוק מיסוי רווחים לא מחולקים הייתה נכונה בלי קשר למלחמה ולתקציב. הצורך להגדיל את הכנסות המדינה תרם לכך שזה יקודם בהליך מזורז, אבל הרפורמה הזאת נכונה גם לימי שגרה, והיינו מקדמים אותה בלי קשר לצורך במילוי קופת המדינה" - כך אומר רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אשר הוביל את החקיקה מטעם רשות המסים וכיום אמון על היישום שלה.
● רשות המסים תודיע בקרוב: האם חוק הרווחים הכלואים יחול על חברות אג"ח
● יכול להיות שגם לכם מגיע: איך מבקשים החזרי מס?
חמישה חודשים חלפו מאז נכנס לתוקף חוק מיסוי רווחים לא מחולקים, המוכר יותר כ"רפורמת הרווחים הכלואים", שהטיל מס חדש על חברות היושבות על ערימות מזומנים ואינן מחלקות אותם כדיבידנד, ונדמה שהמשק עדיין מסרב להפנים אותו.
החוק, שעורר סערה ציבורית בשלבי החקיקה, עדיין סופג ביקורת, ולמרות שהוא כבר נכנס לספר החוקים ומיושם, ברשות עדיין מתקבלים מעת לעת מכתבי "איום בפנייה לבג"ץ" נגד החקיקה. ביניהם, מכתב שנשלח לאחרונה מאיגוד המייצגים בישראל, באמצעות עו"ד רז נזרי, לשעבר המשנה ליועמ"ש, בטענה לאי־חוקיותה של הרפורמה.
"אנחנו מכינים תגובה למכתב הזה, אבל באופן כללי זה לא מפתיע אותי שהמשק התקשה לקבל את זה בהתחלה", אומר כנעאן. "זה לא פשוט ליפול על חברה ולחייב אותה לחלק את הרווחים. כשקידמנו את החקיקה, מייצגים אמרו לי ש'זה מזכיר דיקטטורה'".
ומה ענית להם?
"שאנחנו נוגעים במקרים שאפילו החוק הקיים, סעיף 77 לחוק (שהעניק למנהל המסים סמכות לחייב חברה לחלק דיבידנד, אל"ו), היה מאפשר לכפות בהם חלוקה של רווחים, וכל התנאים והפטורים שקבענו בחקיקה החדשה נועדו להגן דווקא על חברות עסקיות שהתאגדו מראש כחברה כדי ליהנות מההטבה של המיסוי הדו־שלבי, ואינן מנצלות לרעה את החוק. התמקדנו באוכלוסייה של החברות שמנצלות לרעה את השיטה".
"היישום היה מסורבל"
כנעאן (35), שהגיע לרשות המסים לפני 12 שנה כמתמחה צעיר לראיית חשבון ומונה לפני כשנתיים לראש המטה של מנהל הרשות, לא רק הוביל את רפורמת הרווחים הכלואים, הוא גם היה אחד מיוזמיה, לאחר שהיה אחראי לפני מספר שנים על יישום סעיף 77 וגילה כי החקיקה קשה ליישום.
במסגרת תיקון סעיף 77 לפקודת מס הכנסה נקבע כי מנהל רשות המסים יוכל לחייב בעלי "חברות ארנק" היושבים על הר מזומנים של עשרות ומאות מיליוני שקלים לשלם מס גבוה על 50% מהרווחים הצבורים שלהם, כאילו חילקו אותם כדיבידנד.
"התחלנו להפעיל את הסעיף וגילינו שיש הרבה חברות שסגרו רווחים, לא חילקו אותם לבעלי המניות ודחו את השלב השני של מס הדיבידנד, אבל היישום של הסעיף על החברות הללו היה מסורבל. צריך לשלוף את התיק, לחקור אותו, להעביר אותו לוועדה מייעצת, שלקח לה זמן לעבד את החומר, לערוך שימוע ועוד. אחרי שהוועדה הייתה מסיימת את העבודה שלה, היא הייתה צריכה להמליץ למנהל רשות המסים כיצד לפעול במקרה הפרטני של כל תיק ותיק, ואז התחיל הליך חדש אצל המנהל", מסביר כנעאן.
"נוסף על כך, היינו באים לחברה ואומרים לה 'את צריכה לחלק רווחים', ואז היא הייתה באה עם חוברת של תוכנית עסקית ומראה לנו איפה היא רוצה להשקיע בחמש השנים הבאות, ואז הסעיף חסם אותנו. אם יש לחברה כוונה להשקיע את הכספים, לא יכולנו לכפות חלוקה. כשבדקנו את התיקים האלה, בדיעבד התברר שרוב החברות לא עשו כלום, אבל הן הרוויחו את הזמן, ולא היו כלים למנהל לאכוף את חלוקת הדיבידנד".
נוסף על כך, הרשות נתקלה בבעיה "טכנית" - בעיית כוח־אדם. "כיוון שהטיפול בכל חברה הוא פרטני וממושך, ובגלל המחסור שהתחיל אז בכוח־אדם ברשות המסים, לא יכולנו להגיע לשיעורים גבוהים של טיפול בתיקים. היה לוקח לנו מאות שנים להגיע לכל החברות, אם בכלל".
הקש ששבר את גב הגמל היה מקרה שבו כנעאן פנה לבעלת מניות בחברה שצברה מיליארדי שקלים רבים בבקשה כי תחלק רווחים, אך היא סירבה. "ניסינו להגיע איתם להבנות שיחלקו חלק מהרווחים, והם לא שיתפו פעולה. התקשרתי לבעלת המניות בחברה ואמרתי לה שחבל לנו לבזבז זמן ולהגיע לבית משפט, והיא אמרה לי 'אני לא צריכה הרבה כסף למחיה שלי. אני כל שנה מושכת משכורת של כמה מיליונים, ושאר הכסף נשאר בחברה, ואני משקיעה אותו בנדל"ן ובניירות ערך'. זו אחת הסיבות לכך שצריך סעיף רוחבי לא פרטני, חוק שקובע שחברה כזו צריכה לחלק את הרווחים שלה, כמו שחוקקנו עכשיו. כשהגעתי ללשכה של מנהל רשות המסים, חשפתי אותו לבעיה הזאת. גם באוצר לא הכירו את הבעיה".
"הצליחו לעצבן אותי"
החקיקה לא הייתה פשוטה, וכנעאן, ששימש נציג רשות המסים בדיוני ועדת הכספים, ספג לא מעט ביקורת. "היה פה אלמנט אישי מצד מי שתקף את החקיקה, כי בשונה מחקיקות רגילות, שבדרך־כלל לא נוגעות לציבור של עורכי דין ורואי חשבון, החקיקה הזאת השפיעה גם על שותפויות של מייצגים, ואז, כשיושב בוועדת כספים נציג של לשכת רואי החשבון או עורכי הדין, הוא מדבר גם על המקרה שלו. זה נגע להם בכיס", אומר כנעאן, ונזכר איך באחד מדיוני הוועדה הוא איבד את שלוותו: "היה מאבק עיקש של רואי החשבון לא להכניס אותם לחקיקה. שי (שי אהרונוביץ', מנהל רשות המסים, אל"ו) בעצמו הגיע לאחד הדיונים, והדיון התפוצץ. אני אדם רגוע, אבל הם הצליחו לעצבן אותי, ואני מצולם שם מתלהם וצועק, וגם שי, כי הגענו איתם להבנות, ויום אחרי, בשולחן הוועדה, הם הפרו אותן".
באותו דיון אמר מנהל רשות המסים כי המשמעות של משיכת החקיקה היא העלאת המע"מ ב־2% ולא ב־1% בלבד, והדיון ננעל בלי הכרעה. "באותו לילה לא ישנתי, כי היינו בשיא, ממש בסוף החקיקה, וחששתי שזה לא יקרה. זה דבר שעבדתי עליו כל יום משמונה עד עשר בלילה ואפילו עד חצות, ופתאום היה חשש שזה יתפוצץ. אבל בסוף הצלחנו".
כנעאן מתייחס להטבה שנקבעה בהוראת שעה המאפשרת פירוק חברות או העברת נכסים לבעלי מניות יחידים בדחיית מס ובפטור ממס רכישה, במהלך שנת 2025. "אנשים היום מבינים שיש להם אפשרות להחזיר את הגלגל לאחור ומנצלים את זה. הוגשו כבר מעל 100 בקשות פירוק. הערכנו שייכנסו כ־5 מיליארד שקל מפירוק החברות, אבל כבר הגענו לחצי מזה, וזו רק ההתחלה. מסתמן שנעבור את היעד שהוגדר. ההטבה חלה עד סוף השנה, ובדרך־כלל השיא מגיע בסוף. הצפי הוא שעד סוף השנה יהיו בין 2,000 ל־3,000 בקשות. יש כבר דרישה להאריך את הוראת השעה, ונעשתה פנייה בעניין הזה לוועדת הכספים".
"נטפל במי במפרי חוק"
אבל הכסף הגדול לא הגיע מפירוק חברות. בעקבות הרפורמה, בדצמבר 2024 חולקו דיבידנדים בהיקפים גדולים מחודש ממוצע רגיל, וגביית המס בגינם, שהתקבלה בפועל בינואר 2025, עמדה על למעלה מ־9 מיליארד שקל - גביית מס השקולה לגבייה שנתית מלאה מדיבידנדים בשנים האחרונות.
"כל שנה ייכנסו עוד כ־5 מיליארד שקל להערכתנו לקופת המדינה בעקבות החקיקה. מה שראינו עכשיו זה כסף חד־פעמי, שנובע גם מהעלאת מס יסף וגם מכך שהרבה חברות שחיכו על הגדר למבצע דיבידנד מוטב, הבינו שאין סיכוי שזה יקרה, אז חילקו דיבידנדים. הרבה חברות שרצו לרדת לרף המינימלי של החקיקה, כדי שלא תחול עליהן, שחקו את יתרת הרווחים שלהן כדי לרדת מתחת ל־750 אלף".
אלא אם חברות יבצעו תכנוני מס כדי להתחמק מגדרי החקיקה?
"כמו בכל חקיקה יש גם הצד של תכנוני המס, אבל ברגע שזה הופך לתחמון, זה כבר במישור הפלילי, ואנחנו נטפל בכל מי שיפעל שלא כדין. הרפורמה הזאת מבוססת על מידע שניתן לנתח אותו באמצעות הטכנולוגיות שיש לנו, אז התחמונים יתגלו. הרי איך ידענו שיש 700 מיליארד שקל רווחים לא מחולקים שנצברו רק מ־2013? בזכות הדאטה שיש לרשות המסים והחיתוכים שעשינו".
מייצגים אמרו לנו שבגלל בעיית כוח־האדם ברשות וחוסר היכולת לטפל בתיקים, הלקוחות שלהם לוקחים יותר סיכונים היום ומאמינים שלא תגיעו אליהם.
"בכל מערכת מס אי־אפשר לטפל במאה אחוז מהתיקים, אז מי שאוהב סיכונים - אני מניח שהוא לקח אותם, אבל הם לא צודקים כשהם מסתמכים על זה כדי לבצע עבירות מס או למתוח את הגבול של מה מותר ואסור.
"זה נכון שיש מחסור בכוח־אדם ברשות המסים, אבל הטכנולוגיות כל הזמן מתקדמות, ואנחנו מפצים על חלק מהבעיה באמצעות הטכנולוגיה ובאמצעות שיתופי־פעולה שיש לנו עם רשויות אחרות וגופים ממשלתיים.
"במסגרת מהלכים פנימיים שקידמתי, למשל, יצרתי פלטפורמה של שיתוף־פעולה עם משרד ראש הממשלה ועם ראש המטה למלחמה בפשיעה במגזר הערבי, ויצרתי שיתופי־פעולה חדשים עם רשות האוכלוסין, שבינה ובין רשות המסים לא היה דיבור וקשר עד לאחרונה".
ואיך פותרים את בעיית כוח־האדם והמסדרונות הריקים ברשות המסים?
"יש הסכם שכר חדש שמגדיל את השכר של מפקחים חדשים ומעלה אותו בכ־2,000 שקל יותר ממי שמתחיל לעבוד במגזר הפרטי. רשות המסים היא בית הספר הטוב ביותר בתחום המסים במדינת ישראל, ואני חושב שקיבלנו חזרה את היתרון, ואנחנו נראה את השורות מתמלאות בקרוב".
הוויתור על החלום
כנעאן נולד וגדל בכפר קרע, שם הוא מתגורר עד היום. אביו היה רצף, ואמו עבדה בעבודות מזדמנות. יש לו שתי אחיות, אשר אחת מהן הלכה בעקבותיו ללימודי ראיית חשבון ולמדה גם עריכת דין. כיום היא עובדת איתו ברשות המסים. האחות השנייה היא מורה.
כולכם עובדי ציבור.
"כן. אנחנו רואים בזה שליחות. אחותי עובדת בפקיד שומה חדרה, והשנייה היא מורה שמלמדת בדרום. גם אשתי עובדת ציבור, היא סוציאלית לחוק סדרי דין בעירייה בכפר קרע. אני מטפל באנשים העשירים, והיא באנשים הכי מסכנים.
"לפני כמה שנים החלטתי לעזוב את רשות המסים. כבר חתמתי חוזה עם משרד גדול שהבטיח לי שותפות אחרי שלוש שנים, כך שיכולתי להרוויח מיליונים מאוד מהר, אבל מנהל רשות המסים קרא לי אליו ושכנע אותי להישאר בתפקיד ראש המטה, ואני לא מצטער לרגע. המיליונים יגיעו בעתיד".
כילד הוא בכלל חלם להיות חקלאי כמו דודיו ולגדל פירות וירקות, אך עם סיום לימודיו בתיכון נרשם ללימודי ראיית חשבון וכלכלה. "תמיד אהבתי את האדמה ואת החקלאות, וגם היום זה תחביב שלי. יש לי מטע זיתים והרבה עצים שאני מגדל בחצר, אבל הבנתי שצריך לוותר על חלום הילדות כדי להתפרנס. קיבלתי ציון 99 בבגרות 5 יחידות במתמטיקה, וחשבתי לתומי שתחום ראיית החשבון קשור למתמטיקה. בדיעבד גיליתי שזה לא נכון".
כשסיים תואר בחשבונאות וכלכלה בהצטיינות, התקבל להתמחות באחד מפירמות ראיית החשבון בביג 4, אך רגע לפני הוא גילה שנפתח מכרז חדש למתמחים ברשות המסים. "הגשתי מועמדות ביום האחרון של המכרז, וכמעט לא התקבלתי, כי התברר שלא סימנתי אם אני ממגזר שיש לו אפליה מתקנת. רצו לפסול אותי בגלל זה, אבל הסכימו לפנים משורת הדין שאתמודד בלי אפליה מתקנת, והתקבלתי.
"כשניגשתי לקורס מפקחים ברשות המסים, התמודדתי מול 10,000 מועמדים. היום יותר קשה לגייס מתמחים ורואי חשבון בכל המשק, לא רק ברשות המסים, גם למשרדים יש בעיה. השנה אנחנו רואים שסטודנטים מגיעים אלינו שוב. יש התאוששות".
את דרכו ברשות התחיל כמפקח בפקיד שומה מפעלים גדולים, בחוליית הנדל"ן וקבלנים. התיק הראשון שלו עסק ברווחי שיערוך ("הוצאנו שומה של מאות מיליונים לחברה שחילקה דיבידנד על בסיס רווחי שיערוך").
היום הוא שוב חזר לרווחי שיערוך, ומוביל את החקיקה שאמורה לפתור את אחת המחלוקות הגדולות של חברות מול רשות המסים בנושא מיסוי חלוקות על בסיס רווחי שיערוך: "חברות רבות, ובראשן חברות הנדל"ן המניב, רושמות רווחים משמעותיים מעליית ערכו של נדל"ן להשקעה, ומחלקות את הרווחים הללו כדיבידנד. הן הלכו ולקחו הלוואות על בסיס רווחי שיערוך וחילקו דיבידנדים. לגישת רשות המסים החלוקה הזו לא צריכה להיות פטורה ממס, ובית המשפט קיבל את העמדה שלנו, אבל עד שלא נסדיר את זה בחקיקה, זה יכול לגרום להמון עיוותים, בהם עיוותים של כפל מס. אנחנו מטפלים בהסדרה של זה בימים אלה. זו סוגיה שעוסקת בהמון כסף".