גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בגיל 35 הוא עומד מאחורי הרפורמה הגדולה של רשות המסים ומבטיח לתפוס "את כל התחמנים"

רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, הוא הכוח המניע מאחורי רפורמת הרווחים הכלואים - שנועדה לשים סוף לצבירת רווחים בלי חלוקה מצד חברות עתירות מזומנים ● בראיון לגלובס הוא מסביר איך הטכנולוגיה עוזרת לאכוף את החוק למרות מחסור בכוח־אדם, ולמה ויתר על שותפות במשרד פרטי

רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים / צילום: שלומי יוסף
רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים / צילום: שלומי יוסף

"חקיקת חוק מיסוי רווחים לא מחולקים הייתה נכונה בלי קשר למלחמה ולתקציב. הצורך להגדיל את הכנסות המדינה תרם לכך שזה יקודם בהליך מזורז, אבל הרפורמה הזאת נכונה גם לימי שגרה, והיינו מקדמים אותה בלי קשר לצורך במילוי קופת המדינה" - כך אומר רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אשר הוביל את החקיקה מטעם רשות המסים וכיום אמון על היישום שלה.

רשות המסים תודיע בקרוב: האם חוק הרווחים הכלואים יחול על חברות אג"ח
יכול להיות שגם לכם מגיע: איך מבקשים החזרי מס?

חמישה חודשים חלפו מאז נכנס לתוקף חוק מיסוי רווחים לא מחולקים, המוכר יותר כ"רפורמת הרווחים הכלואים", שהטיל מס חדש על חברות היושבות על ערימות מזומנים ואינן מחלקות אותם כדיבידנד, ונדמה שהמשק עדיין מסרב להפנים אותו.

החוק, שעורר סערה ציבורית בשלבי החקיקה, עדיין סופג ביקורת, ולמרות שהוא כבר נכנס לספר החוקים ומיושם, ברשות עדיין מתקבלים מעת לעת מכתבי "איום בפנייה לבג"ץ" נגד החקיקה. ביניהם, מכתב שנשלח לאחרונה מאיגוד המייצגים בישראל, באמצעות עו"ד רז נזרי, לשעבר המשנה ליועמ"ש, בטענה לאי־חוקיותה של הרפורמה.

"אנחנו מכינים תגובה למכתב הזה, אבל באופן כללי זה לא מפתיע אותי שהמשק התקשה לקבל את זה בהתחלה", אומר כנעאן. "זה לא פשוט ליפול על חברה ולחייב אותה לחלק את הרווחים. כשקידמנו את החקיקה, מייצגים אמרו לי ש'זה מזכיר דיקטטורה'".

ומה ענית להם?
"שאנחנו נוגעים במקרים שאפילו החוק הקיים, סעיף 77 לחוק (שהעניק למנהל המסים סמכות לחייב חברה לחלק דיבידנד, אל"ו), היה מאפשר לכפות בהם חלוקה של רווחים, וכל התנאים והפטורים שקבענו בחקיקה החדשה נועדו להגן דווקא על חברות עסקיות שהתאגדו מראש כחברה כדי ליהנות מההטבה של המיסוי הדו־שלבי, ואינן מנצלות לרעה את החוק. התמקדנו באוכלוסייה של החברות שמנצלות לרעה את השיטה".

"היישום היה מסורבל"

כנעאן (35), שהגיע לרשות המסים לפני 12 שנה כמתמחה צעיר לראיית חשבון ומונה לפני כשנתיים לראש המטה של מנהל הרשות, לא רק הוביל את רפורמת הרווחים הכלואים, הוא גם היה אחד מיוזמיה, לאחר שהיה אחראי לפני מספר שנים על יישום סעיף 77 וגילה כי החקיקה קשה ליישום.

במסגרת תיקון סעיף 77 לפקודת מס הכנסה נקבע כי מנהל רשות המסים יוכל לחייב בעלי "חברות ארנק" היושבים על הר מזומנים של עשרות ומאות מיליוני שקלים לשלם מס גבוה על 50% מהרווחים הצבורים שלהם, כאילו חילקו אותם כדיבידנד.

"התחלנו להפעיל את הסעיף וגילינו שיש הרבה חברות שסגרו רווחים, לא חילקו אותם לבעלי המניות ודחו את השלב השני של מס הדיבידנד, אבל היישום של הסעיף על החברות הללו היה מסורבל. צריך לשלוף את התיק, לחקור אותו, להעביר אותו לוועדה מייעצת, שלקח לה זמן לעבד את החומר, לערוך שימוע ועוד. אחרי שהוועדה הייתה מסיימת את העבודה שלה, היא הייתה צריכה להמליץ למנהל רשות המסים כיצד לפעול במקרה הפרטני של כל תיק ותיק, ואז התחיל הליך חדש אצל המנהל", מסביר כנעאן.

"נוסף על כך, היינו באים לחברה ואומרים לה 'את צריכה לחלק רווחים', ואז היא הייתה באה עם חוברת של תוכנית עסקית ומראה לנו איפה היא רוצה להשקיע בחמש השנים הבאות, ואז הסעיף חסם אותנו. אם יש לחברה כוונה להשקיע את הכספים, לא יכולנו לכפות חלוקה. כשבדקנו את התיקים האלה, בדיעבד התברר שרוב החברות לא עשו כלום, אבל הן הרוויחו את הזמן, ולא היו כלים למנהל לאכוף את חלוקת הדיבידנד".

נוסף על כך, הרשות נתקלה בבעיה "טכנית" - בעיית כוח־אדם. "כיוון שהטיפול בכל חברה הוא פרטני וממושך, ובגלל המחסור שהתחיל אז בכוח־אדם ברשות המסים, לא יכולנו להגיע לשיעורים גבוהים של טיפול בתיקים. היה לוקח לנו מאות שנים להגיע לכל החברות, אם בכלל".

הקש ששבר את גב הגמל היה מקרה שבו כנעאן פנה לבעלת מניות בחברה שצברה מיליארדי שקלים רבים בבקשה כי תחלק רווחים, אך היא סירבה. "ניסינו להגיע איתם להבנות שיחלקו חלק מהרווחים, והם לא שיתפו פעולה. התקשרתי לבעלת המניות בחברה ואמרתי לה שחבל לנו לבזבז זמן ולהגיע לבית משפט, והיא אמרה לי 'אני לא צריכה הרבה כסף למחיה שלי. אני כל שנה מושכת משכורת של כמה מיליונים, ושאר הכסף נשאר בחברה, ואני משקיעה אותו בנדל"ן ובניירות ערך'. זו אחת הסיבות לכך שצריך סעיף רוחבי לא פרטני, חוק שקובע שחברה כזו צריכה לחלק את הרווחים שלה, כמו שחוקקנו עכשיו. כשהגעתי ללשכה של מנהל רשות המסים, חשפתי אותו לבעיה הזאת. גם באוצר לא הכירו את הבעיה".

שי אהרונוביץ', מנכ''ל רשות המסים / צילום: יוסי זמיר

"הצליחו לעצבן אותי"

החקיקה לא הייתה פשוטה, וכנעאן, ששימש נציג רשות המסים בדיוני ועדת הכספים, ספג לא מעט ביקורת. "היה פה אלמנט אישי מצד מי שתקף את החקיקה, כי בשונה מחקיקות רגילות, שבדרך־כלל לא נוגעות לציבור של עורכי דין ורואי חשבון, החקיקה הזאת השפיעה גם על שותפויות של מייצגים, ואז, כשיושב בוועדת כספים נציג של לשכת רואי החשבון או עורכי הדין, הוא מדבר גם על המקרה שלו. זה נגע להם בכיס", אומר כנעאן, ונזכר איך באחד מדיוני הוועדה הוא איבד את שלוותו: "היה מאבק עיקש של רואי החשבון לא להכניס אותם לחקיקה. שי (שי אהרונוביץ', מנהל רשות המסים, אל"ו) בעצמו הגיע לאחד הדיונים, והדיון התפוצץ. אני אדם רגוע, אבל הם הצליחו לעצבן אותי, ואני מצולם שם מתלהם וצועק, וגם שי, כי הגענו איתם להבנות, ויום אחרי, בשולחן הוועדה, הם הפרו אותן".

באותו דיון אמר מנהל רשות המסים כי המשמעות של משיכת החקיקה היא העלאת המע"מ ב־2% ולא ב־1% בלבד, והדיון ננעל בלי הכרעה. "באותו לילה לא ישנתי, כי היינו בשיא, ממש בסוף החקיקה, וחששתי שזה לא יקרה. זה דבר שעבדתי עליו כל יום משמונה עד עשר בלילה ואפילו עד חצות, ופתאום היה חשש שזה יתפוצץ. אבל בסוף הצלחנו".

כנעאן מתייחס להטבה שנקבעה בהוראת שעה המאפשרת פירוק חברות או העברת נכסים לבעלי מניות יחידים בדחיית מס ובפטור ממס רכישה, במהלך שנת 2025. "אנשים היום מבינים שיש להם אפשרות להחזיר את הגלגל לאחור ומנצלים את זה. הוגשו כבר מעל 100 בקשות פירוק. הערכנו שייכנסו כ־5 מיליארד שקל מפירוק החברות, אבל כבר הגענו לחצי מזה, וזו רק ההתחלה. מסתמן שנעבור את היעד שהוגדר. ההטבה חלה עד סוף השנה, ובדרך־כלל השיא מגיע בסוף. הצפי הוא שעד סוף השנה יהיו בין 2,000 ל־3,000 בקשות. יש כבר דרישה להאריך את הוראת השעה, ונעשתה פנייה בעניין הזה לוועדת הכספים".

"נטפל במי במפרי חוק"

אבל הכסף הגדול לא הגיע מפירוק חברות. בעקבות הרפורמה, בדצמבר 2024 חולקו דיבידנדים בהיקפים גדולים מחודש ממוצע רגיל, וגביית המס בגינם, שהתקבלה בפועל בינואר 2025, עמדה על למעלה מ־9 מיליארד שקל - גביית מס השקולה לגבייה שנתית מלאה מדיבידנדים בשנים האחרונות.

"כל שנה ייכנסו עוד כ־5 מיליארד שקל להערכתנו לקופת המדינה בעקבות החקיקה. מה שראינו עכשיו זה כסף חד־פעמי, שנובע גם מהעלאת מס יסף וגם מכך שהרבה חברות שחיכו על הגדר למבצע דיבידנד מוטב, הבינו שאין סיכוי שזה יקרה, אז חילקו דיבידנדים. הרבה חברות שרצו לרדת לרף המינימלי של החקיקה, כדי שלא תחול עליהן, שחקו את יתרת הרווחים שלהן כדי לרדת מתחת ל־750 אלף".

אלא אם חברות יבצעו תכנוני מס כדי להתחמק מגדרי החקיקה?
"כמו בכל חקיקה יש גם הצד של תכנוני המס, אבל ברגע שזה הופך לתחמון, זה כבר במישור הפלילי, ואנחנו נטפל בכל מי שיפעל שלא כדין. הרפורמה הזאת מבוססת על מידע שניתן לנתח אותו באמצעות הטכנולוגיות שיש לנו, אז התחמונים יתגלו. הרי איך ידענו שיש 700 מיליארד שקל רווחים לא מחולקים שנצברו רק מ־2013? בזכות הדאטה שיש לרשות המסים והחיתוכים שעשינו".

מייצגים אמרו לנו שבגלל בעיית כוח־האדם ברשות וחוסר היכולת לטפל בתיקים, הלקוחות שלהם לוקחים יותר סיכונים היום ומאמינים שלא תגיעו אליהם.
"בכל מערכת מס אי־אפשר לטפל במאה אחוז מהתיקים, אז מי שאוהב סיכונים - אני מניח שהוא לקח אותם, אבל הם לא צודקים כשהם מסתמכים על זה כדי לבצע עבירות מס או למתוח את הגבול של מה מותר ואסור.

"זה נכון שיש מחסור בכוח־אדם ברשות המסים, אבל הטכנולוגיות כל הזמן מתקדמות, ואנחנו מפצים על חלק מהבעיה באמצעות הטכנולוגיה ובאמצעות שיתופי־פעולה שיש לנו עם רשויות אחרות וגופים ממשלתיים.

"במסגרת מהלכים פנימיים שקידמתי, למשל, יצרתי פלטפורמה של שיתוף־פעולה עם משרד ראש הממשלה ועם ראש המטה למלחמה בפשיעה במגזר הערבי, ויצרתי שיתופי־פעולה חדשים עם רשות האוכלוסין, שבינה ובין רשות המסים לא היה דיבור וקשר עד לאחרונה".

ואיך פותרים את בעיית כוח־האדם והמסדרונות הריקים ברשות המסים?
"יש הסכם שכר חדש שמגדיל את השכר של מפקחים חדשים ומעלה אותו בכ־2,000 שקל יותר ממי שמתחיל לעבוד במגזר הפרטי. רשות המסים היא בית הספר הטוב ביותר בתחום המסים במדינת ישראל, ואני חושב שקיבלנו חזרה את היתרון, ואנחנו נראה את השורות מתמלאות בקרוב".

הוויתור על החלום

כנעאן נולד וגדל בכפר קרע, שם הוא מתגורר עד היום. אביו היה רצף, ואמו עבדה בעבודות מזדמנות. יש לו שתי אחיות, אשר אחת מהן הלכה בעקבותיו ללימודי ראיית חשבון ולמדה גם עריכת דין. כיום היא עובדת איתו ברשות המסים. האחות השנייה היא מורה.

כולכם עובדי ציבור.
"כן. אנחנו רואים בזה שליחות. אחותי עובדת בפקיד שומה חדרה, והשנייה היא מורה שמלמדת בדרום. גם אשתי עובדת ציבור, היא סוציאלית לחוק סדרי דין בעירייה בכפר קרע. אני מטפל באנשים העשירים, והיא באנשים הכי מסכנים.

"לפני כמה שנים החלטתי לעזוב את רשות המסים. כבר חתמתי חוזה עם משרד גדול שהבטיח לי שותפות אחרי שלוש שנים, כך שיכולתי להרוויח מיליונים מאוד מהר, אבל מנהל רשות המסים קרא לי אליו ושכנע אותי להישאר בתפקיד ראש המטה, ואני לא מצטער לרגע. המיליונים יגיעו בעתיד".

כילד הוא בכלל חלם להיות חקלאי כמו דודיו ולגדל פירות וירקות, אך עם סיום לימודיו בתיכון נרשם ללימודי ראיית חשבון וכלכלה. "תמיד אהבתי את האדמה ואת החקלאות, וגם היום זה תחביב שלי. יש לי מטע זיתים והרבה עצים שאני מגדל בחצר, אבל הבנתי שצריך לוותר על חלום הילדות כדי להתפרנס. קיבלתי ציון 99 בבגרות 5 יחידות במתמטיקה, וחשבתי לתומי שתחום ראיית החשבון קשור למתמטיקה. בדיעבד גיליתי שזה לא נכון".

כשסיים תואר בחשבונאות וכלכלה בהצטיינות, התקבל להתמחות באחד מפירמות ראיית החשבון בביג 4, אך רגע לפני הוא גילה שנפתח מכרז חדש למתמחים ברשות המסים. "הגשתי מועמדות ביום האחרון של המכרז, וכמעט לא התקבלתי, כי התברר שלא סימנתי אם אני ממגזר שיש לו אפליה מתקנת. רצו לפסול אותי בגלל זה, אבל הסכימו לפנים משורת הדין שאתמודד בלי אפליה מתקנת, והתקבלתי.

"כשניגשתי לקורס מפקחים ברשות המסים, התמודדתי מול 10,000 מועמדים. היום יותר קשה לגייס מתמחים ורואי חשבון בכל המשק, לא רק ברשות המסים, גם למשרדים יש בעיה. השנה אנחנו רואים שסטודנטים מגיעים אלינו שוב. יש התאוששות".

את דרכו ברשות התחיל כמפקח בפקיד שומה מפעלים גדולים, בחוליית הנדל"ן וקבלנים. התיק הראשון שלו עסק ברווחי שיערוך ("הוצאנו שומה של מאות מיליונים לחברה שחילקה דיבידנד על בסיס רווחי שיערוך").

היום הוא שוב חזר לרווחי שיערוך, ומוביל את החקיקה שאמורה לפתור את אחת המחלוקות הגדולות של חברות מול רשות המסים בנושא מיסוי חלוקות על בסיס רווחי שיערוך: "חברות רבות, ובראשן חברות הנדל"ן המניב, רושמות רווחים משמעותיים מעליית ערכו של נדל"ן להשקעה, ומחלקות את הרווחים הללו כדיבידנד. הן הלכו ולקחו הלוואות על בסיס רווחי שיערוך וחילקו דיבידנדים. לגישת רשות המסים החלוקה הזו לא צריכה להיות פטורה ממס, ובית המשפט קיבל את העמדה שלנו, אבל עד שלא נסדיר את זה בחקיקה, זה יכול לגרום להמון עיוותים, בהם עיוותים של כפל מס. אנחנו מטפלים בהסדרה של זה בימים אלה. זו סוגיה שעוסקת בהמון כסף".

עוד כתבות

מכשיר בדיקה של קווליטאו / צילום: אתר החברה

הגיוס הענק של חברת השבבים שעלתה בת"א במעל 4,000%

חברת השבבים קווליטאו מנצלת את הגאות במחיר מנייתה כדי לגייס מהמוסדיים סכום של כ-225 מיליון שקל ● בגיוס השתתפו בעלי המניות הגדולים של החברה, בהם בית ההשקעות ילין לפידות

אילוסטרציה: shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מדד הביטוח צנח ב-7.5%, הבנקים ב-2%

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.7% ● הירידה במניות הביטוח והפיננסים באה בעקבות דוח אפוקליפטי של חברת המחקר Citrini Research סביב עתיד ה-AI ● המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים  ● טרמינל איקס זינקה בעקבות נפילת הצעתו של שר האוצר להעלות את תקרת הפטור ממע"מ

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר בבורסה

יום המסחר צפוי להיפתח בעליות ● דוח אפוקליפטי של חברת המחקר Citrini העוסק בעתיד ה-AI הפיל את מניות הביטוח והפיננסים בת"א ​​​​​​● מניות התוכנה התאוששו אתמול בוול סטריט, לאחר שכנס של חברת ה-AI אנתרופיק הפיג את חלק מחששות המשקיעים ● וגם: ענקית השבבים אנבידיה תדווח לאחר נעילת המסחר את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים ● גלובס עושה סדר לקראת יום המסחר

הסופרקמפיוטר של חברת סריבראס בחוות שרתים בקליפורניה / צילום: Reuters, REBECCA LEWINGTON/CEREBRAS

יצרנית השבבים שרוצה להתחרות באנבידיה לוקחת צעד דרמטי

שלושה חודשים לאחר שדווח כי בכוונתה להגיש תשקיף, יצרנית שבבי ה־AI סריבארס הגישה מסמכים חסויים ל־SEC ומקדמת פגישות עם משקיעים ● במקביל, שווי החברה קפץ דרמטית ל-23 מיליארד דולר, ועסקת ענק עם OpenAI משנה את תמונת הסיכון

קלדנית בבית המשפט / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

האולם הדיגיטלי יוצא לדרך: כלי AI בשירות השופטים וסוף לעידן הקלדנות

מערכת המשפט מתקרבת להשלמת המעבר לדיגיטל, לטובת הפחתת העומס והבירוקרטיה ● לצד כלים המסייעים בכתיבת פסקי דין, מערכת חדשה תאפשר לקיים דיונים בווידאו ללא הגעה פיזית ● במקביל, התמלול האוטומטי מחליף את הקלדניות - שנוצר עבורן תפקיד חדש

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת

העלמת הכנסות / אילוסטרציה: Shutterstock, Andre Boukreev

חשד: העלים 12 מיליון שקל מהכנסות משכירות

רשות המסים מנהלת חקירה נגד תושב ביתר עילית החשוד כי העלים הכנסות בסך 12 מיליון שקל מהשכרת דירות לחברות כוח-אדם ● בבדיקה צולבת בין דיווחיו של החשוד לרשויות המס לבין חשבונות הבנק שלו נמצאו הפקדות בסך מיליוני שקלים שלא דווחו

דרכונים זרים / צילום: Shutterstock

אלו המדינות שהישראלים העשירים רוצים לקבל בהן אזרחות זרה

עפ"י נתוני חברת הייעוץ הנלי ושות', בשנת 2023 נרשם זינוק של 166% במספר הבקשות לתושבות ואזרחות זרה שהוגשו ע"י אזרחי ישראל "בעלי שווי נקי גבוה" ●  הישראלים כיוונו בעיקר ליוון, לפורטוגל ולספרד ● היעד החדש שמנסה למשוך את העשירים בעולם: איחוד האמירויות

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" ● השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%

רעיה שטראוס בן דרור / צילום: תומס סולינסקי

שתי ההשקעות שסידרו לרעיה שטראוס 350 מיליון שקל

עסקת הרכישה של קבוצת אקרו והנפקתה הצפויה של ב.ס.ר הנדסה, מניבות ערך נאה עבור המשקיעה הוותיקה בחברות הנדל"ן, שמימשה את מניותיה בקבוצת שטראוס לפני כשני עשורים ● אותן מניות שמכרה שטראוס בן דרור בקבוצת המזון, שוות כיום קרוב ל–2 מיליארד שקל

בלון של היצרנית האוקראינית Aerobavovna / צילום: Reuters, Justin Yau

זולים וכמעט בלתי ניתנים ליירוט: הבלונים חוזרים לשדה הקרב

הבלונים, שמרחפים מעל זירות הלחימה כבר מימי המהפכה הצרפתית, שבים כעת לשטח כשהם מצוידים בבינה מלאכותית, חיישנים ויכולות אוטונומיות ● מאוקראינה ועד ארה"ב, הם משמשים לסיור, תקיפה ותקשורת - ומציבים חלופה זולה שמאתגרת גם מערכות הגנה מתקדמות

גיא ברנשטיין, מנכ''ל מג'יק ופורמולה; ומוטי גוטמן, מנכ''ל מטריקס / צילום: יח''צ, עידן גרוסמן

המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים

מיזוג מטריקס ומג'יק נסגר השבוע, ומניית מג'יק, חלוצת הרישום הכפול בת"א, תהפוך לחברה בת בבעלות מלאה של מטריקס ותימחק מהמסחר ● במקביל היא תימחק גם מהנאסד"ק אחרי 35 שנים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט התאוששה בהובלת מניות התוכנה; AMD זינקה ב-9%

נאסד"ק עלה ב-1% ● מנכ״ל ג'יי.פי.מורגן, ג'יימי דיימון, מזהיר כי האווירה בשווקים מזכירה באופן מדאיג את השנים שלפני המשבר הפיננסי העולמי ● AMD זינקה בעקבות עסקת ענק שחתמה עם מטא ● הביטקוין בדרך לחודש הגרוע ביותר מאז יוני 2022 ורצף של חמישה חודשי ירידות, הארוך ביותר מאז 2018

טראמפ בנאומו הלילה / צילום: Reuters, via REUTERS

טראמפ: "לא אאפשר למקור מספר 1 של טרור בעולם להשיג נשק גרעיני"

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ נשא הלילה דברים מול הקונגרס בנאום "מצב האומה" ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "חישובי איראן, לא משנה כמה לחץ יופעל, לא ישתנו תחת לחץ" ● בכירים בישראל משוכנעים - איראן וארה"ב לא יגיעו לפריצת דרך ● עדכונים שוטפים

קניות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

"אנשים גילו בבוקר שהם צריכים לשלם מס שלא לקחו בחשבון"

הכנסת הצליחה לבטל הלילה את הצו של שר האוצר סמוטריץ' להרחבת הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-150 דולר ● מה קורה עם חבילות שכבר הוזמנו, איך נדע אם דרוש חיוב נוסף, ומהי תקרת הפטור עכשיו? ● גלובס עושה סדר

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: דוברות שר האוצר

מכה לסמוטריץ': הכנסת ביטלה את הצו להרחבת הפטור ממע"מ

רק 25 ח"כים הצביעו בעד הצו של שר האוצר סמוטריץ' הפוטר צרכנים ממע"מ ביבוא אישי עד לסכום של 150 דולר ● 59 ח"כים התנגדו, לאחר שראש הממשלה נתניהו החליט על חופש הצבעה לקואליציה

אסדת כריש / צילום: איל יצהר

מכרז נוסף לחיפוש גז יוצא לדרך: זו עשויה להיות המרוויחה הגדולה

במשרד האנרגיה מעריכים כי במים הכלכליים של ישראל, עשויים להימצא עוד מאות BCM של גז טבעי שטרם התגלו ● יחד עם זאת, עם זאת, הזכיות בהליך התחרותי הקודם שתוצאותיו התפרסמו בספטמבר 2023 טרם תורגמו לחיפושים פעילים

מהו תיק ההשקעות האופטימלי? / אילוסטרציה: Shutterstock

תרחיש של פעם ב-25 שנה והסכנה לתיק המניות שלכם

ענקית המדדים MSCI חוששת שתיק המורכב מ־60% מניות ו־40% אג"ח עלול להוביל להפסדים בשנת 2026 - גם בעקבות אירוע נדיר שכמעט לא נראה ב־25 השנים האחרונות ● עם זאת, בשוק המקומי מעריכים כי הגדלת החשיפה למניות בטווח הארוך נכונה למשקיעים הישראלים

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

הרחק מהעיסוק המסורתי: מאחורי הרכישה החמישית של אנבידיה בישראל

הרכישה האחרונה של ענקית השבבים בארץ מסמנת את כניסתה לתחום ניהול המידע בארגונים. מאחוריה: מהפכת הסוכנים החכמים שלה ● המהלך מצטרף לרכישות קודמות דוגמת ראן איי.איי ודסי