פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
הוויכוחים בוועדת דיין למדיניות הגז הטבעי ממשיכים להתלהט: לאחר שמשרד האנרגיה, שהוביל את הוועדה, תמך בהשארת חובת שמירת הגז למשק המקומי על כנה, והתנגד לדרישה ששברון תמכור את החזקותיה באחד המאגרים הגדולים (תמר או לוויתן) כדי לשפר את התחרותיות בשוק הגז, המשרד להגנת הסביבה מצטרף לחוות הדעת של משרד האוצר שפורסמה לפני כשבוע לפיה יש להוציא את שברון מאחד המאגרים ולהגדיל את כמות הגז שתוקצה למשק המקומי כך שתספיק ל-25 שנה.
● בלעדי | רשות מקרקעי ישראל מקדמת את השדה הסולארי הגדול בישראל
● בשקט בשקט, ישראל בוחנת אפשרות להקים תחנת כוח גרעינית. אלה המשמעויות
לדברי המשרד להגנת הסביבה, "במהלך דיוני הוועדה העלו גורמים שונים, בהם משרד האוצר ורשות התחרות, המלצות לקידום תחרותיות במשק הגז אשר תוביל להקטנת התלות של המשק בגורם עסקי אחד דומיננטי ולהקטנת החשיפה של הצרכנים והמשק לעלויות גבוהות במצב של היעדר תחרות". המלצות אלו הן חיוב שברון למכור את אחזקותיה באחד המאגרים הגדולים. אך על פי עמדת משרד האנרגיה, סילוק שברון יצייר את ישראל באופן שלילי מאוד, ויקשה על פיתוח משק הגז בישראל ומציאת מאגרים חדשים שיגבירו את התחרות.
עוד לדברי המשרד להגנת הסביבה, "כמות של BCM 440 כפי שהוצע על ידי משרד האנרגיה בנוסח טיוטת דוח הוועדה, לא תספק את הזמן הנדרש להיערכות המשק להגדלה משמעותית בשיעור האנרגיות המתחדשות ולביסוס תשתיות נוספות כמו מאגרי גז ותשתיות יבוא גז, וקידום אנרגיה אלטרנטיבית נוספת כגון מימן או גרעין".
דרישות נוספות אליהן מצטרף המשרד להגנת הסביבה הן חשיפה של משרד האנרגיה את הערכותיו המלאות לגבי כל אחד ממאגרי הגז , כפי שנעשה בדוחות קודמים, ולא רק הכמות הכוללת שנשארה במאגרי הגז בישראל (כ-850 BCM , לעומת מעל 1,000 ע"פ הערכת החברות המגובה בהערכות חיצוניות). אם רוב הפער נובע מההערכות לגבי השחקן הקטן אנרג'יאן, הרי שזה יחזק מאוד את ההערכות לגבי מונופול פוטנציאלי של שברון בשוק הגז.
בנוסף, במשרד להגנת הסביבה רוצים לפרסם הסתייגויות לגבי העבודה שביצעה המועצה הלאומית לכלכלה, לפיה אין יתרון כלכלי להגבלת יצוא הגז, ובטווח של עשרות השנים הקרובות יש יתרון דווקא לייצואו, בייחוד אם יימצאו מאגרי גז נוספים. על פי המשרד להגנת הסביבה, "העבודה לא כימתה את העלויות הכלכליות למשק במצב של תלות בתשתית ייבוא גז והחשיפה לסיכונים מהותיים לביטחון האנרגטי; כגון מצבי חירום ביטחוניים, תקלות תפעוליות משמעותיות או אירועים גיאולוגיים (דוגמת רעידת אדמה) העלולים לפגוע בתשתית הייבוא ולהוביל להפסקת אספקת גז והשבתת תחנות כוח ומפעלים".
מתנגד גם להמשך חיפוש נפט וגז ביבשה
המשרד להגנת הסביבה גם פרסם כמה המלצות ייחודיות בדעת המיעוט שלו, לרבות קביעת מדיניות לעצירת חיפושי נפט וגז ביבשה, בניגוד לטיוטת הדוח שמעודדת את החיפושים כדי להגביר את הבטחון האנרגטי ואת התחרותיות.
לעמדת המשרד להגנת הסביבה, "מדיניות זו מהווה סיכון חמור ולא מוצדק לסביבה, מאגרי מים ולבריאות תושבי ישראל. בנוסף, חיפושים אלו יהוו נטל כלכלי ובטיחותי למשק ולא יתרמו לביטחון האנרגטי של מדינת ישראל". בנוסף, הם דורשים "קביעת רף של 30% לפחות מההקצאה השנתית של קרן העושר יושקע באנרגיות מתחדשות".
מלובי 99 נמסר: "כמו משרד האוצר, גם במשרד להגנת הסביבה מבינים שכל עוד הממשלה לא עומדת בהתחייבויות שלה לעבור לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות, ואף מגדילה את התלות שלה בגז הטבעי, זה לא סביר לאפשר לחברות לייצא אותו כאילו אין מחר. המשרד להגנת הסביבה מדגיש את הצורך במדיניות משק גז שמאזנת בין שיקולים סביבתיים, הצורך בשמירה על ביטחון אנרגטי ותועלות כלכליות למשק בזמן הקצר והארוך. חבל שבמשרד האנרגיה לא מבינים את גודל השעה. משרד האנרגיה צריך לתכנן את העתיד, שלמרבה הצער עדיין תלוי במידה רבה בגז טבעי. לכן, לצד מאמצים נחושים לעבור לאנרגיות מתחדשות, יש להגדיל את כמות הגז המיועדת לשימוש מקומי ולעודד תחרות, כדי למנוע תלות במונופול שיוביל לעליית מחירי החשמל ולהחרפת יוקר המחיה".