גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המשרד להגנת הסביבה תומך בהוצאת שברון מבעלות על מאגר גז

המשרד להגנת הסביבה מצטרף לחוות דעת שפרסם משרד האוצר בנוגע למדיניות הרצויה בתחום הגז: המשרד תומך בהגברת התחרות באמצעות חיובה של חברת שברון למכור את החזקותיה במאגר גז אחד, ומבקש להגדיל את כמות הגז שתוקצה לשימוש מקומי ● משרד האנרגיה שמוביל את הדיונים בנושא מתנגד

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הוויכוחים בוועדת דיין למדיניות הגז הטבעי ממשיכים להתלהט: לאחר שמשרד האנרגיה, שהוביל את הוועדה, תמך בהשארת חובת שמירת הגז למשק המקומי על כנה, והתנגד לדרישה ששברון תמכור את החזקותיה באחד המאגרים הגדולים (תמר או לוויתן) כדי לשפר את התחרותיות בשוק הגז, המשרד להגנת הסביבה מצטרף לחוות הדעת של משרד האוצר שפורסמה לפני כשבוע לפיה יש להוציא את שברון מאחד המאגרים ולהגדיל את כמות הגז שתוקצה למשק המקומי כך שתספיק ל-25 שנה.

בלעדי | רשות מקרקעי ישראל מקדמת את השדה הסולארי הגדול בישראל
בשקט בשקט, ישראל בוחנת אפשרות להקים תחנת כוח גרעינית. אלה המשמעויות

לדברי המשרד להגנת הסביבה, "במהלך דיוני הוועדה העלו גורמים שונים, בהם משרד האוצר ורשות התחרות, המלצות לקידום תחרותיות במשק הגז אשר תוביל להקטנת התלות של המשק בגורם עסקי אחד דומיננטי ולהקטנת החשיפה של הצרכנים והמשק לעלויות גבוהות במצב של היעדר תחרות". המלצות אלו הן חיוב שברון למכור את אחזקותיה באחד המאגרים הגדולים. אך על פי עמדת משרד האנרגיה, סילוק שברון יצייר את ישראל באופן שלילי מאוד, ויקשה על פיתוח משק הגז בישראל ומציאת מאגרים חדשים שיגבירו את התחרות.

עוד לדברי המשרד להגנת הסביבה, "כמות של BCM 440 כפי שהוצע על ידי משרד האנרגיה בנוסח טיוטת דוח הוועדה, לא תספק את הזמן הנדרש להיערכות המשק להגדלה משמעותית בשיעור האנרגיות המתחדשות ולביסוס תשתיות נוספות כמו מאגרי גז ותשתיות יבוא גז, וקידום אנרגיה אלטרנטיבית נוספת כגון מימן או גרעין".

דרישות נוספות אליהן מצטרף המשרד להגנת הסביבה הן חשיפה של משרד האנרגיה את הערכותיו המלאות לגבי כל אחד ממאגרי הגז , כפי שנעשה בדוחות קודמים, ולא רק הכמות הכוללת שנשארה במאגרי הגז בישראל (כ-850 BCM , לעומת מעל 1,000 ע"פ הערכת החברות המגובה בהערכות חיצוניות). אם רוב הפער נובע מההערכות לגבי השחקן הקטן אנרג'יאן, הרי שזה יחזק מאוד את ההערכות לגבי מונופול פוטנציאלי של שברון בשוק הגז.

בנוסף, במשרד להגנת הסביבה רוצים לפרסם הסתייגויות לגבי העבודה שביצעה המועצה הלאומית לכלכלה, לפיה אין יתרון כלכלי להגבלת יצוא הגז, ובטווח של עשרות השנים הקרובות יש יתרון דווקא לייצואו, בייחוד אם יימצאו מאגרי גז נוספים. על פי המשרד להגנת הסביבה, "העבודה לא כימתה את העלויות הכלכליות למשק במצב של תלות בתשתית ייבוא גז והחשיפה לסיכונים מהותיים לביטחון האנרגטי; כגון מצבי חירום ביטחוניים, תקלות תפעוליות משמעותיות או אירועים גיאולוגיים (דוגמת רעידת אדמה) העלולים לפגוע בתשתית הייבוא ולהוביל להפסקת אספקת גז והשבתת תחנות כוח ומפעלים".

מתנגד גם להמשך חיפוש נפט וגז ביבשה

המשרד להגנת הסביבה גם פרסם כמה המלצות ייחודיות בדעת המיעוט שלו, לרבות קביעת מדיניות לעצירת חיפושי נפט וגז ביבשה, בניגוד לטיוטת הדוח שמעודדת את החיפושים כדי להגביר את הבטחון האנרגטי ואת התחרותיות.

לעמדת המשרד להגנת הסביבה, "מדיניות זו מהווה סיכון חמור ולא מוצדק לסביבה, מאגרי מים ולבריאות תושבי ישראל. בנוסף, חיפושים אלו יהוו נטל כלכלי ובטיחותי למשק ולא יתרמו לביטחון האנרגטי של מדינת ישראל". בנוסף, הם דורשים "קביעת רף של 30% לפחות מההקצאה השנתית של קרן העושר יושקע באנרגיות מתחדשות".

מלובי 99 נמסר: "כמו משרד האוצר, גם במשרד להגנת הסביבה מבינים שכל עוד הממשלה לא עומדת בהתחייבויות שלה לעבור לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות, ואף מגדילה את התלות שלה בגז הטבעי, זה לא סביר לאפשר לחברות לייצא אותו כאילו אין מחר. המשרד להגנת הסביבה מדגיש את הצורך במדיניות משק גז שמאזנת בין שיקולים סביבתיים, הצורך בשמירה על ביטחון אנרגטי ותועלות כלכליות למשק בזמן הקצר והארוך. חבל שבמשרד האנרגיה לא מבינים את גודל השעה. משרד האנרגיה צריך לתכנן את העתיד, שלמרבה הצער עדיין תלוי במידה רבה בגז טבעי. לכן, לצד מאמצים נחושים לעבור לאנרגיות מתחדשות, יש להגדיל את כמות הגז המיועדת לשימוש מקומי ולעודד תחרות, כדי למנוע תלות במונופול שיוביל לעליית מחירי החשמל ולהחרפת יוקר המחיה".

עוד כתבות

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה, ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה, מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים, וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו עפ"י החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים ולקריפטוגרפיה

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי קונה מקבוצת ריאליטי שטח בעסקת ענק: המספרים ומי השותף

מדובר בקרקע בתל אביב שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י וכעת מוכרת אותה ב-450 מיליון שקל - כ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל־כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את רה"מ בנימין נתניהו מתנקז לידיו של אותו עורך דין ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עו"ד עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בניגוד לקונצנזוס: האנליסט שמעריך שבנק ישראל יוריד מחר את הריבית

למרות הערכות כי ריבית בנק ישראל תישאר מחר ללא שינוי, ישנן גם הערכות של אנליסטים בשוק הסבורים כי הריבית בכל זאת בדרך להורדה נוספת השבוע ל-3.75%

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל