גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

יתרון צבאי איכותי: כך נבנו היחסים הביטחוניים בין ישראל לארה"ב

טראמפ לא כלל את ישראל במסעו למזרח התיכון ובכך העלה חשש: האם הבטחת העליונות הצבאית הישראלית באזור (הידועה כ־QME) תישמר? ● צללנו להיסטוריה ולחוקים של המדיניות הזו, כדי להבין מה השורשים שלה והאם ישראל צריכה להתחיל לבנות אסטרטגיה חדשה ● המשרוקית של גלובס

נפתלי בנט, מפלגת בנט 2026 (רשתות חברתיות, 15.5.25) / צילום: יואב דודקביץ, "ידיעות אחרונות"
נפתלי בנט, מפלגת בנט 2026 (רשתות חברתיות, 15.5.25) / צילום: יואב דודקביץ, "ידיעות אחרונות"

מסעות נשיא ארה"ב דונלד טראמפ במזרח התיכון עוררו עניין רב. תשומת־לב מיוחדת קיבלה חתימת ארה"ב וסעודיה על עסקת נשק בסך 142 מיליארד דולר, אותה כינה הבית הלבן "הגדולה בהיסטוריה". זאת, בהמשך לשיחות על פיתוח תוכנית גרעין אזרחית סעודית. הדבר העלה שאלות לגבי יחסי ישראל עם ידידתה הגדולה, והעלה את המושג QME (קיצור ל־Qualitative Military Edge), היתרון הצבאי האיכותי של ישראל, לשיח הציבורי. אבל מה הוא אומר, כיצד נולד ועד כמה הוא קשיח?

הצוללת | החוקרת שמגלה: ארה"ב תלויה בסין כדי לפתח את הצבא שלה
הצוללת | מומחים לפוליטיקה אמריקאית: מה שקרה ביחסים בין ארה"ב לישראל - "מטורף"

הולדת הסיוע

במאמר שפרסמו במכון וושינגטון למדיניות המזרח התיכון (WINEP), לוטננט קולונלים (דרגה המקבילה לסא"ל) ויליאם וונדרל ואנדרה ברייר מסבירים כי מאז כהונת לינדון ג'ונסון כנשיא ארה"ב בשנות ה־60, בבסיס היחס האמריקאי לישראל ניצב עיקרון פשוט: ישראל היא מעוז ליברלי במזרח התיכון, ולכן הישרדותה הוא אינטרס חיוני של ארה"ב. כדי להבטיח את קיומו של בעל ברית זה מול אומות הקוראות להשמדתה, עליו להיות מסוגל להגן על עצמו ולהרתיע.

לדברי פרופ' איתן גלבוע, מומחה ליחסי ישראל־ארה"ב בבר אילן ורייכמן, "מה שהביא לגיבוש העיקרון הזה הוא התפיסה של ארה"ב שמוטב לה לדאוג שלישראל יהיו הכלים להבטיח את שרידותה בעצמה, במקום שארה"ב תיאלץ להיחלץ לעזרתה".

במאמץ זה, ישראל תמיד תחזיק במספר רב יותר של מטוסי קרב, תותחים, טנקים וכלי קרב ממה שתוכל להציב קואליציה של מדינות ערב. ניתן להבטיח את הישרדות ישראל רק אם היא תשמור על עליונות צבאית איכותית, תוך הסתמכות על עדיפות בנשק, טקטיקות, הכשרה, מנהיגות ועוד, כדי להרתיע או להביס את יריביה שנהנים מיתרון מספרי.

הביטוי המעשי הראשון לכך היה ב־1968: ג'ונסון אישר מכירת מטוסי פנטום לישראל, והעניק לה יתרון על שכנותיה. לפי ד"ר דורי גולד, גם ב־1980 ישראל זכתה לקדימות, כשקיבלה מטוסי קרב מתקדמים מדגם F16 שלוש שנים לפני מצרים.

שחיקת היתרון

המחויבות ליתרון האיכותי של ישראל הפכה למפורשת תחת הנשיא רונלד רייגן. בפגישה עם רה"מ מנחם בגין ב־1982, הצהיר כי הוא "מחויב לשמור על היתרון האיכותי של ישראל". אך הצהרה זו באה על רקע פעולות הממשל שצמצמו את היתרון הזה והביאו למתיחות בין המדינות.

העסקה הנוכחית אינה הפעם היחידה בה ארה"ב וסעודיה חותמות על "עסקת הנשק הגדולה בהיסטוריה", למגינת לבה של ישראל: ב־1981, ארה"ב מכרה את מערכות הרדאר המוטסות AWACS לסעודיה, במה ששחק את יתרון חיה"א הישראלי. בישראל לא הסתירו את הזעם, ובגין הביע "חרטה עמוקה והתנגדות בלתי מסויגת".

במאמר ב־WINEP נכתב שבעוד המגמה של שחיקת היתרון הטכנולוגי של ישראל נמשכה אל שנות ה־80 וה־90, גורמים אמריקאים טענו שצה"ל שומר על היתרון האיכותי ברמת תת־המערכת, עם תוכנות משופרות ומערכות מיקוד טובות יותר, ושהיתרון של ישראל בטקטיקות, אימונים ולוגיסטיקה מפצה על מכירת הטכנולוגיות למדינות ערב.

לפי פרופ' גלבוע, "זה מה שקרה עם מטוסי ה־F15. כשארה"ב סיפקה את המטוסים הללו לארצות ערב, היא סיפקה לישראל דגם משודרג שכלל מערכות אלקטרוניות ישראליות ייחודיות. הדגם כונה, F15I כאשר האות 'I' מסמלת את ישראל".

אלא שבישראל, כך המאמר, לא מקבלים את הטיעון. מאז אמצע שנות ה־80, רבות מיריבותיה המסורתיות של ישראל לימדו את חייליהן טקטיקות לחימה בסגנון ארה"ב, שלחו את אנשי הצבא שלהן לקורסים של צבאות ארה"ב ואירופה, והשתתפו בתרגילים משותפים עם כוחות ארה"ב וכוחות מערביים אחרים. לכן, מסקנת המאמר היא שהמידה שבה טקטיקת הלחימה הישראלית נותרה עדיפה על אלו של אויביה הערבים פחתה.

אם כן, האופן שבו ארה"ב שומרת על היתרון הצבאי האיכותי של ישראל מתבטא בעיקר דרך שדרוג מערכות הנשק שהיא מוכרת לישראל, או "שנמוך" הגרסאות שנמכרו למדינות ערב. בכמה הזדמנויות היא מכרה לישראל חבילות נשק "מאזנות" בכל פעם שנחתמה עסקה גדולה עם סעודיה או מדינות אחרות במזרח התיכון.

החקיקה בארה"ב

אף שה־QME היה לעיקרון יסוד בארה"ב, החוק האמריקאי לא הגדיר אותו עד שהגיעה סדרת חוקים בשנות ה־2000. חוק מ־2008 קבע את ההגדרה: "היכולת להדוף ולהביס כל איום צבאי קונבנציונלי מכל מדינה בודדת, קואליציית מדינות אפשרית או שחקן לא מדינתי… באמצעות שימוש בעליונות האמצעים הצבאיים, המוחזקים באיכות מספקת, כולל כלי נשק ויכולות פיקוד, שליטה, תקשורת, מודיעין, פיקוח וסיור". החוק קבע שעל הנשיא לספק הערכה אמפירית של מצבה הצבאי של ישראל ביחס לאיומים הצבאיים עליה. באותה הזדמנות תוקן חוק היצוא הביטחוני, כך שיבטיח שמכירת נשק למדינות במזרח התיכון ייעשה תוך התחשבות בצורך להבטיח את היתרון האיכותי של ישראל.

ב־2012, על רקע האביב הערבי, יציאת הכוחות האמריקאים מעיראק והתגברות האיום האיראני, הועבר בקונגרס חוק נוסף שמטרתו הבטחת הסיוע לישראל. לא היה מדובר בהתחייבות אך ורק לסיוע צבאי, אלא גם לסיוע דיפלומטי. החוק קבע שהמדיניות האמריקאית היא שימור היתרון האיכותי של ישראל במזרח התיכון. החוק פחות התמקד בנשק שניתן או לא ניתן למכור למדינות ערב, ויותר בסיוע הישיר שארה"ב התחייבה להעביר לישראל בצורות שונות, החל ממכירת נשק, דרך הדרכות צבאיות וכלה בסיוע בפיתוח טכנולוגי.

ב־2014 עבר חוק השותפות האסטרטגית ארה"ב־ישראל. החוק תיקן את חוק היצוא הביטחוני, כך שלכל מכירת נשק למדינות במזרח התיכון תהיה חובה לצרף הערכה כיצד הדבר ישפיע על מאזן הכוחות האזורי ועל יכולותיה של ישראל להגיב לכך. כמו כן, על הממשל לזהות לאילו אמצעים חדשים תזדקק ישראל כתוצאה ממכירת הנשק למדינה אחרת.

לקראת סוף ה־QME?

עד כמה ידי הנשיא כבולות ל־QME בבואו לחתום על עסקאות במזרח התיכון? פרופ' גלבוע מסביר ש"יצוא נשק אמריקאי מחייב אישור של הקונגרס. בדיונים בוועדות חברי הקונגרס מבצעים ביקורת יסודית על פרטי העסקה ודורשים הסברים מפורטים על האופן שבו העסקה עומדת בעיקרון ה־QME. אחרת, העסקה לא תאושר".

לראיה, פרופ' גלבוע מזכיר את עסקת הנשק של ארה"ב עם איחוד האמירויות ב־2020, בסמוך להסכמי אברהם. "אז דובר על עסקת נשק בגובה של 23 מיליארד דולר שכללה מכירת 50 מטוסי F35 לאמירתים. היה דיון בקונגרס בשאלת ה־QME, והתקבלו ארבע החלטות שדרשו מהנשיא טראמפ לעמוד בכללים של QME. זאת למרות השותפות שלהם בהסכמי אברהם". הוא מוסיף ש"ההחלטות שהתקבלו היו דו־מפלגתיות". לכן, לדעתו, "טראמפ לא יוכל להתחמק מהשמירה של הקונגרס על ה־QME".

אבל אולי יש מעקף יצירתי? "ייתכן שאנחנו מתקרבים לרגע שבו הפיצוי לישראל לא יגיע בדמות נשק, אלא באמצעות הבטחה אמריקאית לסיוע צבאי במקרה הצורך, למשל הסכם הגנה", כך גלבוע. "אם זה יקרה, המשמעות תהיה נטישת ה־QME, ולמעשה לעשות בדיוק את מה שה־QME ביקש למנוע: מעורבות צבאית אמריקאית ישירה בעימותים של ישראל. עסקאות הנשק שטראמפ חותם עליהן מציבות סימן שאלה סביב היכולת לשמור על היתרון הצבאי האיכותי של ישראל באמצעות אספקת נשק. הכרסום ב־QME מחייב הערכה מחדש של האופן שבו ארה"ב ערבה לביטחונה ולקיומה של מדינת ישראל, וישראל צריכה לחשוב מחוץ לקופסה על הדרכים לקבל פיצוי".

עוד כתבות

ביג פאשן גלילות / צילום: טלי בוגדנובסקי

קנס מלחמה: קונים ליד הבית ומשלמים עוד 30%. וגם: המוצר שהביקוש אליו זינק

כמו במערכה האיראנית הקודמת, גם הפעם ביג היו הראשונים להודיע על הקלות, מליסרון והכשרת היישוב הצטרפו, אך בעזריאלי טרם התקבלה החלטה ● ברשת הסטוק מדווחים על עלייה ברכישת מוצרים לבית, ובעולם הקולנוע והחשמל על ביקושים למסכי טלוויזיה קטנים

מרחב מוגן / צילום: Shutterstock, ARTZO

אין לכם קליטה בממ"ד? זה מה שאפשר לעשות

כשנמצאים זמן רב בממ"ד, רבים עשויים להתקשות עם הקליטה הסלולרית ● מנקודת גישה בתוך הממ"ד, דרך מתאם רשת חשמל ועד טכנולוגיית ה-Mesh - אלו הפתרונות שקיימים בשוק וכדאי להכיר

זירת הפגיעה הישירה בבית שמש / צילום: Reuters, Ammar Awad

9 הרוגים בפגיעה ישירה בבית שמש; טראמפ: המנהיגים החדשים של איראן רוצים לדבר - והסכמתי

כ-20 פצועים בפגיעה ישירה באזור בית שמש; 4 מבנים קרסו, חשש ללכודים, 6 בני אדם מנותקי קשר ● צה"ל בגל הפצצות בטהרן; נתניהו: "התקיפות רק יתגברו" ● כ-100 אלף משרתי מילואים גויסו ● טראמפ: המבצע באיראן מתקדם מהר יותר מהתוכנית ● צבא ארה"ב: 3 חיילים נהרגו ו-5 נפצעו קשה במבצע באיראן ● דיווח: בן סלמאן נתן לצבא הסעודי אישור להגיב על התקיפות האיראניות ● בכיר אמריקאי: מצפים שהמבצע יימשך שבועות ולא ימים ● עדכונים שוטפים

עלי חמינאי / צילום: ap, Office of the Iranian Supreme Leader

בישראל גוברת ההערכה שחמינאי חוסל. איך ייבחר המחליף?

בישראל מעריכים שהמנהיג העליון של איראן חוסל • מה קורה כשצריך למנות לו מחליף, ואיך זה ישפיע על המבנה המסועף של משטר האייתוללות? • המשרוקית מסבירה

שדרות / צילום: Shutterstock

העיר בה לא נשמעה אפילו אזעקה אחת במערכה הנוכחית מול איראן

לפי נתוני אזעקות שנאספו מאז פתיחת המערכה, שדרות לא חוותה ולו התרעה אחת, בעוד שבגוש דן ובצפון נרשמו עשרות אזעקות בתוך יום וחצי בלבד ● כך נראית מפת ההתראות במערכה מול איראן

מרכז ביג / צילום: ביג מרכזי קניות

ביג וקניוני עופר הודיעו לשוכרים: "לא נחייב שכר דירה כשסגור"

על רקע המלחמה מול איראן והגבלות פיקוד העורף, קבוצת ביג הודיעה לשוכרי המרכזים המסחריים כי בשלב זה לא תגבה עבור חודש מרץ את שכר הדירה הבסיסי ● עסקים חיוניים במרכזי ביג ימשיכו לפעול כרגיל ● בקניוני עופר לא ייגבו הוראות קבע לפחות עד 15 במרץ או התבהרות המצב

ההתרעה של פיקוד העורף

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

עם פתיחת המערכה מול איראן, בפיקוד העורף הוסיפו התראה חדשה - שתתקבל גם דרך האפליקציה וגם כהודעה אישית ותגיד לכם מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו, אך גם יהיה כיסוי טוב יותר למי שאין חיבור לאינטרנט או קליטה בממ"ד

צילומים: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי מס רווחי יתר: האם משרד האוצר והבנקים בדרך להסכם פשרה

בזמן שוועדת הכספים ממשיכה לדון בתוכנית להטלת מס רוויח יתר קבוע על הבנקים, מאחורי הקלעים מתגבשת הצעת פשרה: היטל "חד פעמי" שיניב לקופת המדינה עד 1.4 מיליארד שקל ● ברקע, המערכה באיראן צפויה להגדיל את הגירעון ובאוצר צריכים מקורות למימון המבצע

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטבות הבנקים במלחמה: דחיית תשלומים, הלוואות ללא ריבית ותוספת גלישה לתקועים בחו"ל

הגופים הפיננסיים מציעים הקלות לאוכלוסיות השונות ● בנק לאומי מציע הקפאת משכנתא לשלושה חודשים; בנק הפועלים מציע חבילת גלישה והגדלת מסגרות בכרטיסי אשראי לשוהים בחו"ל; וישראכרט מציעה מוקד ייעודי לשוהים בחו"ל ודחיית הלוואות

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר / צילום: ap, Kin Cheung

הבריטים מחוץ למלחמה: רה"מ קיבל ייעוץ שהיא מנוגדת לחוק הבינ"ל

הלייבור "גאים לא להיות מעורבים בתקיפה לא-חוקית", דווח בבריטניה, בעוד שר ההגנה אמר בראיון כי טילים שוגרו מאיראן לעבר קפריסין, אך לא בטוח שכוונו לאי ● ביקורת ב"טלגרף" השמרני: "המשטר האכזרי ביותר בעולם נמצא לפני קריסה - ולבריטניה אין שום חלק בכך"

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

שר האוצר: "עלות המלחמה עד כה נאמדת בכ-9 מיליארד שקל"

סטמוריץ' ציין כי הגירעון צפוי לעמוד על יותר מ-3.9%, גבוה מהיעד לשנה ● כמו כן, פונו עד כה מבתיהם 350 בני אדם ל-240 חדרים בבתי המלון, ועד שעות הבוקר הוגשו כבר 1,000 תביעות

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה ב"דה מרקר" ובתאגיד השידור "כאן" ● היא נפטרה ממחלה קשה בגיל 51

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

השמיים עדיין סגורים, כך תוכלו בכל זאת להיכנס ולצאת מישראל

עקב המצב, ארקיע תחל היום להפעיל טיסות לציבור הרחב חכורות בין טאבה לאתונה על מנת לאפשר כניסה ויציאה מישראל ● ישראייר נערכת להפעלת טיסות חילוץ המיועדות ללקוחותיה בלבד

חניה בתל אביב / צילום: Shutterstock, Adi Shpigel

בשיא המלחמה: הצעד של העיריות שיסייע לתושבים ולמבקרים

החל מהיום (א') תושבים ומבקרים בתל אביב יזכו לחניה חינם בכחול לבן - באמצעות האפליקציות פנגו וסלו ● גם בירושלים, בחיפה ובקריית אתא פתחו במהלך דומה: "מחויבותנו העליונה היא להקל על הנטל ולהעניק לתושבים שקט נפשי ככל הניתן", אמר ראש העיר

עשן בטהרן לאחר תקיפה משובלת של ישראל וארה''ב / צילום: ap

200 מטוסי קרב, 500 מטרות ומאות חימושים: כך התבצעה התקיפה הגדולה בתולדות חיל האוויר

מאז פרוץ מבצע "שאגת הארי" בשעות הבוקר, מאות אתרים ומטרות ברחבי איראן הותקפו על ידי מטוסי חיל האוויר ● איך תוכנן המבצע ואילו מערכות נפגעו? ● גלובס עושה סדר

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

כמה זמן לוקח לכטב"מים להגיע מאיראן לישראל וכמה לטיל בליסטי?

איראן הודיעה כי גל של עשרות כטב״מים נמצא בדרכו לישראל ● כמה זמן ייקח להם להגיע, מה ההבדל בין סוגי הטילים השונים ומה כולל מערך ההגנה האווירית של ישראל? ● גלובס עושה סדר

אילוסטרציה: Shutterstock

בזמן ההפצצות: מתקפת הסייבר באפליקציית התפילות הפופולרית באיראן

במקביל לגל התקיפות, מיליוני איראנים קיבלו דרך אפליקציית תפילות מסרים המבטיחים חנינה לחיילים שיניחו את נשקם ● בישראל שומרים על עמימות, אך ההערכה היא כי מדובר במבצע מתוכנן היטב

עתליה שמלצר ז''ל, נשיאת קבוצת שלמה / צילום: עזרא לוי

עתליה שמלצר, בעלת השליטה בקבוצת שלמה, הלכה לעולמה

שמלצר כיהנה כנשיאת ובעלת השליטה של קבוצת שלמה, אחת מקבוצות האחזקות הפרטיות הבולטות והמשפיעות בישראל ● לאחר פטירתו של מייסד הקבוצה, שלמה שמלצר ז"ל, הובילה את הקבוצה והיוותה דמות מפתח בה

 

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן במיצרי הורמוז / צילום: ap, Zachary Pearson

בזו אחר זו: חברות הספנות הגדולות עוצרות את הפעילות במיצרי הורמוז

חברות כמו מארסק והפג-לויד, כמו גם MSC ו-CMA CGM, הורו לספינותיהם להישאר במים בטוחים ולא להתקרב לאזור המלחמה הפעיל של המפרץ הפרסי ● עפ"י דיווחים, ישנן כרגע 170 ספינות שתקועות במפרץ ● כיצד יושפעו מחירי הנפט?