המשרוקית מארחת
המושג
שקל דיגיטלי: מטבע דיגיטלי שיאפשר ביצוע תשלומים דרך ארנק דיגיטלי, ללא תלות בקיומו של חשבון בנק.
● שאלות ותשובות | מינוי ראש השב"כ: האם נתניהו פועל בניגוד עניינים?
● המשרוקית | יתרון צבאי איכותי: כך נבנו היחסים הביטחוניים בין ישראל לארה"ב
ההקשר האקטואלי
בימים אלה בנק ישראל בוחן הנפקה של "שקל דיגיטלי". לאחרונה הסתיים שלב התייחסות הציבור לנושא - וזאת לאחר שבנק ישראל פרסם בתחילת מרץ את מסמך האפיון הראשוני למערכת השקל הדיגיטלי.
מהו מטבע דיגיטלי?
מטבע דיגיטלי של בנק מרכזי (CBDC) הוא אמצעי תשלום דיגיטלי שהבנק המרכזי מנפיק, בדומה לשטרות והמטבעות של הכסף המזומן. מרבית הבנקים המרכזיים בעולם בוחנים את הנושא - במחקר, בניסויים טכנולוגיים, או בשילוב של השניים, ויש גם מספר מדינות שבהן כבר הונפק מטבע דיגיטלי של הבנק המרכזי. עם זאת, אף מדינה מפותחת עדיין לא הודיעה רשמית על החלטה להנפיק מטבע כזה.
בישראל, פרויקט השקל הדיגיטלי החל ב־2020 על ידי בנק ישראל במטרה לחזק את שליטת הבנק המרכזי במערכת המוניטרית ללא תלות בבנקים הפרטיים, ולהתחבר למגמות דיגיטליות עולמיות בתחום הפיננסי. מטבע מסוג זה יאפשר לשבור את הריכוזיות היחסית שיש בתחום אצל הבנקים המסחריים, יגביר את התחרות ויוזיל את עמלות השימוש.
בשונה ממטבעות קריפטוגרפיים כמו ביטקוין, השקל הדיגיטלי לא ינוהל בצורה מבוזרת על ידי משתמשים פרטיים, אלא הוא ינוהל על ידי המדינה (דרך בנק ישראל). המשמעות היא שיהיה עליו פיקוח מדינתי, ולכן הוא לא יאפשר אנונימיות מוחלטת. עם זאת, השקל הדיגיטלי כן מיועד לאפשר רמות פרטיות ואבטחת מידע גבוהות, בהתאם לחוק ולרגולציות שיקבעו. התכנון של בנק ישראל כיום הוא לא לאסוף נתונים פרטיים של המשתמשים ושל היסטוריית העסקאות, ולאפשר ניהול של ספקיות שירותי תשלום מהמגזר הפרטי.
מה האתגרים?
לצד ההזדמנויות הרבות, השקל הדיגיטלי מעלה גם מספר אתגרים. האתגר המיידי הוא הצורך להבטיח איזון בין פרטיות המשתמשים לבין הדרישות הרגולטוריות למניעת הלבנת הון ומימון טרור. בנוסף, קיימים איומים בלתי פוסקים בתחום הסייבר בישראל שמאלצים לבנות תשתית טכנולוגית מאובטחת שתאפשר הגנה על כספי האזרחים.
אתגר אחר הוא פוטנציאל הפגיעה בתפקיד הבנקים כמתווכים פיננסים בין חוסכים ללוויים. משיכה של כסף מחשבונות הבנק אל השקל הדיגיטלי עלולה לצמצם את יכולת הבנק להעניק אשראי, ובהיקפים משמעותיים, הדבר עשוי לפגוע בזמינות האשראי במשק ולייקר אותו. בתרחישי קיצון, עולה גם הסיכון ליציבות המערכת הבנקאית והיציבות הפיננסית של המשק. בנק ישראל הכריז שהדבר יילקח בחשבון בהליך עיצוב השקל הדיגיטלי - וייתכן שיוטלו מגבלות על היקף אחזקתו.
לקריאה נוספת:
● שאלות ותשובות על השקל הדיגיטלי באתר בנק ישראל
● בנק ישראל: אפיון ראשוני למערכת השקל הדיגיטלי