הפגנה חותית אנטי-ישראלית ואנטי־אמריקאית בצנעא, תימן / צילום: ap, Osamah Abdulrahman
המורדים החות'ים סימנו בימים האחרונים יעד חדש לאיומים שלהם על ישראל - נמלי חיפה. האיום החדש היה תגובה להצהרה ישראלית על הטלת מצור ימי על החות'ים, במידה ויימשך הירי. אלא שבתגובה, אלו הכריזו על מצור ימי נגד הנמלים בחיפה.
● מערכת הלייזר הישראלית בדרך לבצע ניסויים גם בים
● פרשנות | ארה"ב הלכה ראש בראש עם סין - ושכחה שיש לה נשק סודי
"אנחנו מתריעים בפני חברות שעוגנות כרגע בנמל או שטות לחיפה, כי מרגע ההצהרה, הן הופכות לאחת ממטרותינו", הודיע דובר החות'ים, יחיא סריע. "החברות הללו מוכרחות לקחת את ההכרזה הזו - וכל אחת עתידית - בשיקולים שלהן. כל ההחלטות הצבאיות והצעדים שקשורים לצבא הישראלי - בהן המוצר האווירי והימי - יופסקו רק כאשר התוקפנות הישראלית נגד עזה תיפסק".
נמלי חיפה תופסים מקום מרכזי בתנועה הימית בישראל ככלל ובמהלך המלחמה בפרט. בארבעת החודשים האחרונים של השנה תנועת המטענים לישראל חזרה לרמה שלפני פרוץ המלחמה. יחד עם זאת, על אף שסך תנועת המטענים בנמל חיפה נשאר זהה לרמה שלפני פרוץ המלחמה, בנמל המפרץ הסיני חלה ירידה של כ־40% ובנמל מספנות ישראל ב־25%. בימים האחרונים, מאז הצהרות החות'ים, גורמים בנמלים הודו בפני גלובס שהם מקבלים שאלות מלקוחות ברחבי העולם והם נדרשים לבצע "שיחות הבהרה והרגעה", כדי לשמור על רציפות תפקודית בנמלים. לפי גורמים בנמלים, בשטח לא מורגשים לפי שעה האטה או ביטולים של הגעת אוניות ובתחילת השבוע עמדו כמעט 40 אוניות בתור מחוץ לנמלים בצפון.
בדומה להשפעות אחרות, החות'ים מסמנים את השיתוק בנמל באילת בתור הצלחה אדירה. ד"ר יואל גוז'נסקי, חוקר בכיר וראש תוכנית המפרץ במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), מסביר כי גם היעד באיום על נמל חיפה הוא תודעתי. "אני לא בטוח שיש להם יכולת להטיל מצור של ממש, אך הם רואים את ההצלחה שלהם בפגיעה כלכלית בישראל, בנתב"ג ובכלל, ואומרים לעצמם 'בואו נעשה את זה גם בחיפה'. זו מעין תגובתיות שבה החות'ים מעבירים מסר שבגלל שפגעו להם בנמל חודיידה, הם יפגעו בחיפה".
חיבור אינטרסים
החות'ים מעוניינים לשבש את הכלכלה הישראלית. אל המצור הימי בנמל אילת, בעקבות המתקפה והפגיעה בחופש השיט בים האדום, הצטרפה הפגיעה המכוונת בשדה התעופה בן גוריון, שגרמה לחברות תעופה רבות להימנע מהגעה לישראל, בהן בריטיש איירווייז, לופטהנזה וריינאייר.
"הבעיה" של החות'ים, היא שהנמלים המרכזיים בחיפה כבר לא נמצאים בבעלות ישראלית - אלא בשליטה הודית וסינית. ובניגוד למצרים, שסגירת תעלת סואץ מכה בה נואשות, ישנן מדינות שהפטרון של החות'ים, איראן, דאגה שלא יפגעו. בינואר אשתקד, ענקית הספנות הסינית קוסקו החליטה שהיא מפסיקה לשוט לישראל. כעבור כחודשיים, לפי דיווח בבלומברג, המורדים החות'ים מסרו לסין ולרוסיה כי ספינותיהן יכולות לשוט דרך הים האדום ומפרץ עדן מבלי שיותקפו. בה בעת, משטר האייתוללות מנהל מערכת יחסים קרובה עם הודו, שמפעילה את נמל צ'בהאר האסטרטגי שלה.
חיבור האינטרסים בין איראן לבין סין והודו מעורר פליאה לגבי פשר האיום החות'י נגד הנמלים בחיפה. הנמלים שאמונים בה על טיפול בנושאי סחר הוא נמל חיפה של תאגיד אדאני ההודי, ונמל המפרץ של חברת SIPG הסינית הממשלתית. נמל חיפה מעסיק כ־750 עובדים, ואילו נמל המפרץ כ־170 עובדים (כ־20 מתוכם סיניים). בצל כל זאת, נשאלת השאלה המהותית האם החות'ים ירצו לפגוע בנכסים אסטרטגיים של הודו וסין?
"על הנייר, פגיעה בנכס הודי אמורה להוות סוגיה בשל הפעלת נמל צ'בהאר. לאיראנים יש אינטרס לשמר את היחסים עם הודו", אומרת ד"ר לורן דגן עמוס, חוקרת מדיניות החוץ והביטחון של הודו באוניברסיטת בר אילן וחברת פורום דבורה. בכל זאת, היא מציינת, "בחלק ממתקפותיהם הם פגעו בספינה עם צוות הודי בלב האוקיאנוס ההודי".
הענקיות לא חוזרות
ביום חמישי האחרון צוינו בתימן 35 שנה לאיחוד המדינה: מצפון תימן ודרום תימן לרפובליקה התימנית. כיום, כעשור לאחר פרוץ מלחמת האזרחים בתימן, היא רחוקה מאוד מלהיות מדינה מאוחדת. השליטה בה נחלקת בין החות'ים שחולשים על הבירה צנעא ועיר הנמל האסטרטגית חודיידה, לבין ממשלת תימן שמוכרת על ידי הקהילה הבינלאומית, ויושבת בעדן. למורת רוחו של העולם המערבי, די לחות'ים בשטח שהם שולטים כדי לשבש את התנועה הימית העולמית.
ההסכם שאליו הם הגיעו עם הנשיא טראמפ ב־6 במאי הפיח תקווה בקרב רבים כי שרשראות האספקה שהתארכו בלפחות שבועיים בגין הסטת התנועה הימית מהמזרח הרחוק לאירופה לכיוון כף התקווה הטובה, יתקצרו בחזרה. "היעד שלנו", אמרה בשבוע שעבר הממונה על היחסים של ארה"ב עם האו"ם, דורות'י שי, "הייתה להשיב את חופש השיט לים האדום והמים הסובבים, לאחר שנים של מתקפות טרור חות'יות".
בפועל, מרבית ענקיות הספנות לא ששות לסמוך עדיין על הסיכומים. כך, למשל, מנכ"ל מארסק שחולשת על 14.3% מהובלת המכולות בעולם, וינסנט קלרק, שלח מסר לטראמפ: "לעבור דרך דבר מסובך, יקר וקשה של היפוך מחודש של קווי השילוח אל הים האדום - על בסיס חדשות לגבי עסקה שאנחנו לא מבינים, פרטיה לא ברורים, וכמותה כבר הופרו - אני חושב שזה בלתי אפשרי". מי שקיוותה לשיפור מהיר בהרבה היא מצרים, שההכנסותיה מתעלת סואץ, השער הצפוני של הים האדום, מהווים כ־2% מהתוצר שלה.
נתונים רשמיים של מנהלת תעלת סואץ מצביעים על צניחה של כ־60% בהכנסות קהיר מהתעלה בשנה שעברה: משיא של 10.3 מיליארד דולר ב־2023, אף שמתקפות החות'ים החלו בנובמבר אותה השנה, לפחות מ־4 מיליארד דולר אשתקד. מתוך זאת, בולטת הירידה ברבעון האחרון של השנה: מ־2.4 מיליארד דולר ב־2023 לכ־880.9 מיליון ב־2024, כך לפי נתוני הבנק המרכזי המצרי. בניסיון לגרום לענקיות הספנות לחזור במהרה, פתחו המצרים במבצע הנחות בשיעור של 15% לספינות מכולות עם טונאז' נטו של 130 אלף או יותר.
בסיכומו של דבר, ד"ר גוז'נסקי צופה כי ההתמודדות הישראלית מול החות'ים תימשך עוד תקופה ארוכה. " זה לא יסתיים בקרוב. מיד לאחר התקיפות הישראליות בחודיידה, הם החלו לפעול לשקם את הנמל. נמל התעופה הבינלאומי בצנעא שדיברו רבות על הפגיעה בו, כבר פעיל. זו תימן והסטנדרטים אחרים. אם אין מגדל פיקוח, אז הם יקימו סוכה. ב־1,000 דולר האחרונים שייוותרו להם, החות'ים ישתמשו בשביל לשלוח כטב"מ לישראל".