גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

משרד הבריאות חושף: זאת התוכנית לקיצור הסטאז' לרופאים

במסגרת השינוי יקוצר הסטאז' מ-12 חודשים ל-9 חודשים ● הסטאז'רים עדיין ישהו שלושה חודשים במחלקה פנימית, חודש ברפואה דחופה וחודשיים לבחירת הסטאז'ר, אך השהות במחלקות הילדים והכירורגית יקוצרו כל אחד מחודשיים לחודש ● אכזבה נשמעה מצד סטודנטים לקראת סטאז', שציפו לקיצור משמעותי יותר

רפואה. הסטאז' יקוצר בשני סבבים / אילוסטרציה: Shutterstock, Spotmatik Ltd
רפואה. הסטאז' יקוצר בשני סבבים / אילוסטרציה: Shutterstock, Spotmatik Ltd

משרד הבריאות פרסם הבוקר (ג') את הפרטים לגבי תוכנית קיצור הסטאז' ברפואה. שינוי זה מהווה חלק מהתוכנית האסטרטגית של המשרד לשדרוג לימודי הרפואה והגדלת מספר הרופאים בישראל.

מענקים של מיליארדי אירו על הכף: "הפסד של הורייזון - מכה כמעט אנושה למדע הישראלי"
טראמפ חשף פרטים לגבי תוכנית מחירי התרופות שלו. המשמעות לחולים בישראל עלולה להיות קטלנית

קיצור הסטאז' יפחית מעט מעומס ההוראה על בתי החולים ויעזור למערכת להתמודד עם הגידול המשמעותי במספר הרופאים שיוכשרו בשנים הקרובות בישראל. זאת, בעקבות הגדלה משמעותית של מספר תלמידי הרפואה בישראל, במסגרת תוכנית שיישומה כבר החל בשנה שעברה והיא צפויה להמשיך בשנים הקרובות.

בטווח המיידי, השינוי יעזור למערכת להתמודד עם עומס הסטאז'רים הצפויים בשנת 2026. העומס צפוי משום שזו השנה האחרונה שבה יכולים להתחיל את הסטאז' בוגרי רפואה ממוסדות מחו"ל אשר צפויים להיפסל לקבלת רישיון ישראלי במסגרת רפורמת יציב. לכן, דווקא בשנה הזו צפוי להיכנס גל של סטאז'רים שזקוקים לכמה שיותר הכשרה נוספת לפני שיתחילו לעבוד כרופאים מתמחים.

בעבר, שקלה מערכת הבריאות אפילו לבטל את הסטאז', כפי שבוצע במספר מדינות אחרות. הצעות שונות עלו על השולחן, כולל ביטול הסטאז' עבור כל הסטודנטים או רק עבור הסטודנטים המצטיינים. הר"י, הסתדרות הרופאים, התנגדה למהלך, ואכן הוא לא התקבל ובמקום זאת הוחלט על קיצור הסטאז' ב-25% בלבד.

סטודנטים לקראת סטאז' הביעו אכזבה מסויימת מן התוכנית. חלקם ציפו לקיצור משמעותי יותר, ולטענתם התוכנית מדגישה מידי את ההתמחות הפנימית, על חשבון סטודנטים המעוניינים בהתמחויות אחרות כמו כירורגיות שונות וילדים. הסטודנטים העדיפו תוכנית שבה יש בחירה מרובה יותר.

חלק מן הרופאים מאמינים כי ניתן לקצר את הסטאז' עוד יותר. כך למשך, פרופ' עידו וולף, מנהל המערך האונקולוגי באיכילוב וראש ביה״ס לרפואה באוניברסיטת תל אביב אמר היום ל"גלובס" כי "זאת התחלה טובה, אין ספק שנכון לקצר את הסטאז', אבל יהיה נכון להתקדם במהירות האפשרית לקיצור נוסף. בדומה להמלצות ועדת גמזו, נכון יהיה לקצר לחצי שנה - בוודאי לבוגרי הארץ שעבדו כסטודנטים כעוזרי רופא במהלך הלימודים ומכירים היטב את מערכת הבריאות הישראלית. בנוסף, נכון לקצר עוד יותר ואולי לבטל לחלוטין לבוגרי התכניות השש שנתיות שכבר היום עושים שנה קלינית שלמה נוספת".

ביקורת נוספת על המהלך קשורה לשאלה מי יבצע את העבודה שהיום מבצעים הסטאז'רים. המהלך נועד להכניס אותם לעבודה כרופאים מהר יותר, אך התועלת לא תורגש כל עוד לא יקבלו בתי החולים תקנים לקלוט את אותם רופאים.

פרופ' ארנון אפק, דיקאן בית הספר לרפואה על שם דינה רקנאטי באוניברסיטת רייכמן, מנהל מכון גרטנר בשיבא ולשעבר מנכ"ל משרד הבריאות, אמר כי: "אני מברך על מהלך קיצור הסטאז' ואפילו מאמין בביטול שלו מרגע שרוב המתמחים הנקלטים יהיו בוגרי הארץ.

"עם זאת, ההחלטה היא מאוד בעייתית מן הבחינה שהרופאים בסטאז' עושים עבודה חשובה במערכת, אמנם תחת השגחה אבל הם עוזרים למתמחים. נכון, הם יהפכו בעצמם מתמחים מהר יותר, אבל זה לא עוזר לי אם אין לי תקנים, ואני לא מכיר רכיב בתוכנית שבו מוסיפים לנו תקנים כדי להתמודד עם המחסור הזה. המתמחים גם ככה מסכנים, עובדים כל כך קשה במחלקות שיש בהן מעל 100% תפוסה.

"בכירורגיה, אפילו הוספת תקנים לא בהכרח תעזור כי אני לא בהכרח צריך כל כך הרבה כירורגים כרופאים בכירים, אבל אני צריך אותם כסטאז'רים. פתרון אפשרי היה הוספת אחיות בכירות מתמחות בכירורגיה, אבל לא על חשבון מערך הסיעוד הקיים, שגם הוא במצוקה".

אפק מציין כי גם הוא השתתף בדיונים שקבעו את מתווה הסטאז' החדש, אולם את ההחלטה להוציא אותו לפועל בלי למלא את המחסור שיווצר בכוח אדם, הוא חש כי משרד הבריאות קיבל באופן חד צדדי. "לפעמים נגמר כבר הכוח", הוא אומר. "הם לא רואים שכולנו באותו הצד?".

הצעות לקיצור נוסף של הסטאז' במקרים נקודתיים, כלולים בשלב השני של התוכנית, המיועדת ליישום מ-2027.

פחות ילדים וכירורגית

במסגרת השינוי יקוצר הסטאז' מ-12 חודשים ל-9 חודשים. הסטאז'רים עדיין ישהו שלושה חודשים במחלקה פנימית, חודש ברפואה דחופה וחודשיים לבחירת הסטאז'ר, אך השהות במחלקות הילדים והכירורגית יקוצרו כל אחד מחודשיים לחודש. הסטאז'רים יוכלו לבחור - במקום שבועיים במחלקת הרדמה ושבועיים בטיפול נמרץ על פי התוכנית הקיימת - לבצע עוד חודש במחלקות הליבה של הסטאז', או חודש שלם במחלקת הרדמה או טיפול נמרץ.

בנוסף, יבוטל חודש החופש המרוכז הניתן היום במסגרת הסטאז' והימים יפרשו על פני כל התקופה.

השינוי יערך בשתי פעימות, כאשר הקיצור של הסטאז' יכנס לתוקף כבר בספטמבר 2025, ובהמשך (עד 2027) ייתכן וינתנו הקלות נוספות: סטודנטים שעבדו כמסייעים לרופא בתקופה הלימודים, יוכלו לקבל הקלות במסגרת הסטאז', לאור הרושם שקיבלו הגורמים שכתבו את התוכנית, כי תקופה זו משפיעה לטובה על הסיכוי שלהם להצליח כרופאים בהמשך. כמו כן, חלק מן הסטודנטים יוכלו כנראה לוותר על החודשים האלקטיביים, אם כבר מצאו מקום להתמחות.

הפקולטות כבר לא אחראיות על הסטאז'

באפריל 2024 הוחלט כי הפקולטות לרפואה אינן אחראיות על הסטאז', וכי תואר ברפואה ינתן לכל מי שהשלים את לימודיו באוניברסיטה, אחרי תקופת הלימודים ולפני תחילת ההכשרה המעשית. כעת, הסטאז' הוא באחריות מחלקות ההוראה של בית החולים. לכן היה חשוב עוד יותר למשרד הבריאות לפקח על תכני הסטאז' ואופן ביצועו.

כחלק מן המהלכים לשיפור האיכות הוחלט על שיפור מערך ההערכה, כלומר הסטאז'רים יוערכו באופן שוטף על בסיס שאלונים ממוחשבים ושיחות משוב מובנות. יוקם מנגנון "קווים אדומים" לטיפול במקרים חריגים וקריטריונים למעבר הסטאז'. ממשרד הבריאות נמסר כי יינתן דגש על שיפור הכשרת בוגרות ובוגרי מוסדות לא מוכרים, לרבות הכשרה מקדימה.

משרד הבריאות הדגיש כי ההחלטה כיצד ניתן למקד ולקצר את הסטאז', ללא פגיעה ואולי אף תוך שיפור של תוכנית ההכשרה הקיימת, היא תולדה של תהליך ארוך ומעמיק שבוצע יחד עם בתי החולים בישראל, בתי הספר לרפואה, מומחים לחינוך רפואי, רופאים וסטאז'רים ובליווי ארגון מעוז ורשת ענבר (ארגונים לפיתוח מנהלים וחיזוק הקשר בין המגזרים השונים במשק הישראלי, בתחום הכללי ובתחום הרפואי בהתאמה).

ד"ר ספי מנדלוביץ, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות שהוביל את המהלך, אמר כי "השינוי, שיתבצע באופן הדרגתי, צפוי לחזק את מערכת הבריאות בישראל, תוך הבטחה כי בתקופת הסטאז' תהיה למידה משמעותית וממוקדת יותר. רפורמה זו מצטרפת לשורה של מהלכים הנוגעים להגדלה, טיוב ותכנון כח האדם הרפואי בישראל".

עוד כתבות

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים, וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

צפרדע חץ / צילום: Shutterstock

יותר מתוחכם ויותר אכזרי: הצפרדע שחיסלה את נבלני הייתה פעם תקוותו של עולם המדע

הכותרות דיווחו כי בגופו של מנהיג האופוזיציה הרוסי נמצאו עקבות אפיבטידין – רעלן קטלני שמקורו בצפרדעי חץ זעירות מאקוודור ● בעבר מדענים קיוו שזו תהיה תרופת הפלא של המאה ה-21, אך גילו שהמרחק בין מינון מרפא לקטלני הוא זעיר באופן מסוכן

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל, זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו עפ"י החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים ולקריפטוגרפיה

צפנת דרורי, ד''ר חדוה בר, איילת שקד, מירי קמחי וטל אייל-בוגר / צילום: ניב קנטור

איילת שקד: "הממשלה יצרה קרע בחברה הישראלית"

איילת שקד, חדוה בר ונדין בודו-טרכטנברג לקחו חלק בכנס "נשים, משפט ועסקים" שערכו פירמת עורכי הדין פישר וארגון היועצים המשפטיים בחברות ● עמוס תמם יחליף את אסף גרניט כפרזנטור של אלבר. כמה יעלה הקמפיין החדש? ● והמהלך החדש של נמל חיפה ● אירועים ומינויים 

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?