גבינות של משק דוד / צילום: באדיבות משק דוד
את אורנה שוהם אני מכירה עוד מהימים שבהם הייתה אגרונומית עם התמחות בפרחי נוי. מבחינתי, שוהם הייתה ועודנה המקור הסודי שלי לפרטים חיוניים כמו היכן רוכשים זרי ענק של נוריות טריות ובאילו מושבים מסתתרים מקררי פרחים שווים. בתמורה למידע המודיעיני שקיבלתי, נתתי לה באהבה טיפים על עגלות קפה, מסעדות, משעולים חבויים ומקומות יפים. כך קיימנו קשר המושתת על שיתוף של כל מה שיפה, טוב וטעים בחיים.
● חגית אברון תופרת יום | מרגז מבהיק משומן ושקדי עגל: המסעדה בשדרות עם מנות קסומות
● חגית אברון תופרת יום | על שפת הכנרת, מצאנו מסעדה יפנית עם סושי שקיבל טוויסט ישראלי
● חגית אברון תופרת יום | טיפול מרגיע בבריכה ועגלת יין וגבינות: עשר דקות מתל אביב מצאנו שלווה מפתיעה
כשהגיעה שוהם לגיל פרישה ממשתלות דנציגר, שם עבדה, היא לא היססה לרגע. במקום להתמסר לסריגה, שיט עם חברות או בילוי בבתי קפה, גיבשה לה את הקריירה הבאה - מורת דרך עם התמחות בתיירות חקלאית. היא טוותה מסלולים שבהם היא מוליכה את המטיילים בינות פינות החמד שהכירה במהלך עבודתה, הוסיפה מזון ומשקה, קורטוב של היסטוריה וידיעת הארץ ויצאה לדרך.
ההצלחה לא איחרה להגיע, שכן מי יסרב לסיור המשלב חקלאות, אהבת הארץ וקולינריה, מה עוד שמכל סיור יוצאים עם מלוא הטנא מנעמים וטעמים הביתה, ופרחים כמובן.
כעת, לקראת שבועות, תפרנו יחד סיור חקלאי־קולינרי בין מגדלים וחקלאים החבויים מן העין ברחבי השרון. יום חגיגי ובו מכל טוב הארץ במושבים שממתיקים סודות של נהנתנים.
09:00 | משהו לאכול: עוגת גבינה ותועפות שוקולד
"אני לא אוהבת מטיילים רעבים וצמאים", מחייכת שוהם ופונה ליישוב ינוב שבשרון. הדרך מתפתלת בין שיחי בוגנוויליה לוהטים בשלל צבעים, ורדים לבנים וחוטמיות סגולות גבוהות קומה, שעומדות זקורות במסדר, כמו יודעות שאגרונומית ותיקה מגיעה לבקרן.
אזור השרון התברך בשלל נאה של עגלות קפה. המרחב הכפרי מאפשר התפרקדות נעימה על פיסת דשא, והן התמקמו שם בטבעיות זו אחר זו, כל יישוב והעגלה שלו. זו של ינוב נקראת פזי, על שם בעליה.
בבוקרו של יום שישי פזי מוזגת שם קפה טרי ומתקתקת קערות אסאי גדושות פרי וכריכים טעימים. פסגת העגלה בעיניי היא המאפים המיוחדים שאופה אמה - עוגת גבינה שהולמת את צבעי החג, עוגת שמרים חמימה עם תועפות של שוקולד ועוד מיני עוגיות, לפי מצב רוחה.
פזי קפה, מושב ינוב
10:00 | משהו לקנות: עצים שכורעים תחת הפירות
"השרון הוא מגרש המשחקים שלי", מחייכת שוהם ופונה ליישוב בורגתה. אנחנו חולפות על פני שדות צהובים של שיבולים זקורות, חלקן נטושות, ומקבלות גם סקירה על מצב חקלאות הפרחים. שלט קטן וכפרי מסמן לכיוון משק לקט השדה,וכבר בכניסה מראות השדות הירוקים משרים שלווה.
מוטי ואורלי מזרחי מקבלים את פנינו מתחת לסככה אל מול השדות. אנחנו מתכבדות בצלחת ובו תות אפגני שמתיקותו מתחילה בלשון ומסתיימת לאחר מסע של שעה בחלל הפה. זו עונתם של התותים הנראים כתולעים, והעצים במשק כורעים תחת הפירות הארגמניים.
מוטי הוא חקלאי מהדור החדש. הוא אמנם כבר סבא, שאת המשק ירש מהוריו, אך תפיסת עולמו מעודכנת. "אני מגדל את מה שצריך ומספיק לפרנסתי, ובחמש אני כבר בבית משחק עם הנכדים", הוא מספר בעודו קוטם עבור הטנא שלנו פלפלים חריפים, צרור מסולסל של קייל ושורש ירוק עז של סלרי. אורלי אשתו היא שפית שמכינה מטעמים מכל הירקות שאינם נמכרים, אופה עוגיות ביסקוטי פריכות ומדי פעם עורכת בחצר אירועים קטנים של יין, גבינות ודברים טעימים שהיא אופה.
בכל ימות השבוע עובדים בני הזוג בשדות, ואילו בחמישי־שישי פתוחה החנות ומוכרת את התוצרת הטרייה שנקטפה. מלבד הגידולים שלהם מוכרים בלקט תוצרת חקלאית מהסביבה - מלפפונים מוצקים מאחיטוב, אננס מחניאל, דבש של יד חנה ועוד אוצרות.
משק לקט השדה, מושב בורגתה
12:00 | משהו לראות: זר ליליות להחזרת החטופים
אנחנו ממשיכות לרכוש פרחים טריים ישירות מהמקררים של המגדלים. שני משקי פרחים פותחים את שעריהם בפני מבקרים בסביבה: האחד הוא משק פריד במושב בארותיים, שמתמחה בסידורים מרהיבים, והשני הוא משק 67 במושב עולש של המגדל פסקל (נקרא גם "בעיקר פרחים בע"מ").
המראה שנגלה לעינינו הוא לא פחות מתאווה לעיניים - שלל צבעוני של ורדים, אדמוניות, ליליות, וצבעוניים בקשת של צבעים.
"גידול פרחים הוא תחום הפכפך", אומר לי חזי פריד ומושך ביד עדינה ענף של ליליות חלמוניות. אני מתאווה לכולן, גם לצרור של אלסטרומריה שמגדלים בחממות של פסקל, שמפציעה בשילובי צבעים חדשים.
אנחנו בוחרות בזר ליליות צהוב במקום המסורתי הלבן של החג, כהזדהות ותקווה להחזרת החטופים.
משק פריד, מושב בארותיים; משק 67, מושב עולש
13:00 | משהו לטעום: גבינות בעבודת יד מסורתית
שבועות הוא מזמן לא רק חגן של הגבינות. ובכל זאת, ביקשנו להוסיף לטנא שלנו, שהתמלא לו בזרי פרחים וירקות, חריץ גבינה טובה, עליה תכננו להזליף את דבש פרחי האבוקדו של משק ספרסק, זה שרכשנו בלקט השדה.
אנחנו נוסעות ליישוב אחיטוב, למשק דוד, ששמו יצא לפניו בזכות גבינות עזות טעם מחלב עיזים שמחות שנחלבות במשק.
עת פסענו לחצר המלבלבת ולחנות המשק הקטנה, ממנה בקעו ריחות עזים, נזכרתי בטיול חלומי שערכתי במחלבות קטנות בחבל אוורון שבצרפת. אז ביקרתי במשק קטנטן בכפר קונק, שבו הגבן חלב בכל יום את עדרו הקטן, וגיבן פירמידות קטנות של גבינות בטעמים שלפתו את הלשון בתדהמה.
גם משק דוד הוא משק קטן ובו עיזים שמפיקות חלב טרי. טעמו של החלב, כך למדנו, משתנה עם עונות השנה, ובהתאם מספק טעמים ומרקמים שונים לגבינות. הגבינות מיוצרות בקפדנות בעבודת יד בשיטה מסורתית.
רון דוד, הגבן ובעל המשק, לא נכח ביום ביקורנו, ועל כן פגשנו את רינה, אמו, גננת שיצאה לגמלאות והחליפה את הטיפול בעוללים בליטוף הכיכרות. רינה מנצחת מעל המקרר הקטן ובו מוצגים לראווה ולתאווה חריצים, יהלומים וכיכרות של גבינות לקטיות וקשות, מהן היא פורסת בסבלנות לעומדים בתור. היא מחלקת טעימות, מסבירה, פורסת בנדיבות גבינת שירה בסגנון ברי, שזורה בערמונים, ומגלגלת בנייר סנט מור עזת טעם, מהטובות שבאו אל פינו, רכה וצ'רקסית, וקרם יוגורט סמיך שכיף לאכול בכף.
משק דוד, מושב אחיטוב
סיור חקלאי מיוחד לשבועות בשרון, אורנה שוהם, 052-2937557