עו''ד עמית בכר וח''כ יריב לוין / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת
אלפי עורכי דין, ובהם בכירי מערכת המשפט וראשי משרדים גדולים, ירדו השבוע לאילת. האירוע: הכנס השנתי של לשכת עורכי הדין, המתקיים מדי שנה בעיר הדרומית. במושב הפתיחה של הכנס נשאו דברים נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית, היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב־מיארה, וראש הלשכה, עו"ד עמית בכר. השלושה ייחדו חלק ניכר מנאומיהם לאזהרות מפני הפגיעה בשלטון החוק. וכבכל שנה, תכנית הכנס כוללת מושבים והרצאות - הכל, כמובן, עבור אותם עורכי דין המעדיפים לפקוד את האולמות הממוזגים במקום לבלות בחוף הים או על שפת הבריכה.
● פסק בוררות דרמטי: עזבונו של עו"ד וינרוט ישלם מאות מיליוני שקלים לשניים מלקוחותיו
● נתניהו מבקש למנות את מנכ"ל הרבנות, שנגדו מתנהלת בדיקה משמעתית, למ"מ נציב שירות המדינה
אלא, שבניגוד לאווירה החגיגית של הכנס, ברקע מרחף לו השנה איום קיומי וחסר תקדים על עצמאות הלשכה, המאגדת כ־90 אלף עורכי דין. זאת, בעקבות חוק שעבר בינואר האחרון ביוזמת ח"כ חנוך מילביצקי מהליכוד ובעידודם של שר המשפטים, יריב לוין, ויו"ר ועדת החוקה בכנסת, ח"כ שמחה רוטמן.
החוק מגביל דרמטית את המקור המרכזי של תקציב הלשכה: דמי החבר שהיא גובה מעורכי הדין. רובם משלמים ללשכה 966 שקלים בשנה, ובסך הכל נגבים כך כ־66 מיליון שקל בשנה מדמי חבר. סכומים אלה מהווים יותר מ־70% מתקציבה השנתי של הלשכה, המגיע לכ־90 מיליון שקל.
תשלום נפרד על מאבקים
בראש ובראשונה, החוק אוסר על הלשכה להשתמש בדמי החבר למימון פעילותה הציבורית. הפעילות הזו, שהעלתה את הלשכה על מסלול של עימות עם לוין לנוכח נסיונותיו לסכל את בחירת עמית לנשיא העליון ולמנות שופטים המזוהים עם הקואליציה בוועדה לבחירת שופטים, כוללת גם הגשת חוות דעת מקצועיות בהליכי חקיקה וארגון השתלמויות מקצועיות.
לפי החוק, מימון הפעילות הציבורית של הלשכה יוכל להגיע רק מתשלומי רשות, שייגבו מעורכי דין שיהיו מעוניינים בכך. "מי שירצה לקחת חלק במאבקי הלשכה 'למען הדמוקרטיה' יוכל לשלם על כך בנפרד", העיר מילביצקי.
אלא, שאפילו השימוש בתשלומי הרשות יחייב לפי החוק את הסכמתם של כל ראשי המחוזות בלשכה. חלק מראשי המחוזות מזוהים עם הקו של לוין, והם ייהנו בפועל מזכות וטו על הפעילות הציבורית.
דמי החבר יוכלו להוסיף ולממן, בין היתר, את מערכי הלשכה העוסקים בהתמחות, בהסמכה ובשיפוט משמעתי. גם הכנס באילת לא מצוי בסכנה כי הוא ממומן באמצעות חסויות של חברות מסחריות.
"החוק לא באמת עוסק בדמי החבר אלא בפירוק מבנה הלשכה - בניגוד להכרעה הדמוקרטית של עורכי הדין", אומר בכר. לדבריו, "המחוקק לא אהב את התוצאות והוביל אקט דורסני, נקמני ובלתי חוקי". בכך מכוון בכר לכך שהחוק, ביחד עם הצעת חוק נוספת של מילביצקי להפיכת החברות בלשכה לוולונטרית, קודם בעקבות הבחירות שבהן נבחר בכר ביוני 2023 לראשות הלשכה ברוב של 73%.
ובכל זאת, לבכר חשוב להבהיר, כי דמי החבר שגובה הלשכה הם נמוכים יחסית למקובל בעולם ולאיגודים דומים. הוא מותח ביקורת על הליך החקיקה החפוז של החוק, אשר נעדרה ממנו עבודת מטה מסודרת, ומסביר כי לכל הפחות היה צריך לקבוע כי החוק ייכנס לתוקף רק אחרי הבחירות הבאות לראשות הלשכה.
"נדע להחזיר את הכסף"
ואמנם, השינויים שקובע החוק אמורים להכנס לתוקף כבר החל מתקציב הלשכה ל־2026. ברגע האחרון אף נוסף לחוק סעיף, ולפיו דמי החבר יקוצצו מיידית ב־20%. זאת, למרות שמוסדות הלשכה כבר אישרו את תקציב 2025. בפברואר הוציאה שופטת בג"ץ, יעל וילנר, צו ארעי, שהקפיא את החזר הכספים שכבר נגבו.
בלשכה הצטיידו בחוות דעת משפטית, הקובעת כי בכל מקרה לא יידרשו להחזיר תשלומים שנגבו עוד לפני שהחוק נכנס לתוקף. בכר מדגיש: "אנחנו גוף שומר חוק, ואם תתקבל החלטה אחרת - נדע להחזיר את הכסף".
בלשכה בונים על כך שבג"ץ יפסול את החוק. עורכי הדין גיורא ארדינסט, תומר ויסמן ועמיחי וסרטיל ממשרד ארדינסט, בן נתן, טולידאנו, שעתרו מטעם הלשכה נגד החוק לבג"ץ, מסבירים כי מדובר ב"חקיקה פרסונלית ופסולה - לא לטובת הציבור אלא כדי להשתיק עמדה שלא מוצאת חן בעיני הקואליציה".
אלא, שמעבר לצו הארעי שניתן בפברואר, בג"ץ לא ממהר לדון בנושא. במשך שבועות ארוכים לא נקבע מועד לדיון בעתירה, ובסופו של דבר הוחלט כי הדיון יתקיים רק ביום האחרון של חודש יוני - חצי שנה אחרי שהחוק עבר בכנסת. עד אז, היומ"שית והכנסת אמורות להגיש את עמדתן לגבי העתירות.
לוחות הזמנים הללו אינם בהכרח חריגים, וכבר היו עתירות שחיכו לדיון פרק זמן דומה או אף ממושך יותר. לדוגמה, העתירות נגד הליך המינוי של נציב שירות המדינה, ועדת הרוגלות והתיקון לפקודת המשטרה. מנגד, לא חסרים מקרים שבהם בג"ץ זיהה את הדחיפות ומיהר יותר לדון בעתירות. למשל, סביב הדחת ראש השב"כ, ביטול עילת הסבירות, ואפילו מינוי השופט בדימוס מני מזוז ליו"ר הוועדה למינוי בכירים.
בבג"ץ לוקחים את הזמן
הדיון צפוי להתקיים בפני הנשיא עמית והשופטים דפנה ברק־ארז ונועם סולברג. הרכב זה עשוי לבשר טובות מבחינת הלשכה, שכן עמית וברק־ארז פסלו באחרונה בדעת רוב, מול דעת המיעוט של סולברג, את החלטת הממשלה להדיח את ראש השב"כ, רונן בר, ואת הליך המינוי של נציב שירות המדינה.
עם זאת, אין כל ודאות שבג"ץ יתערב גם הפעם. בינתיים, השופטים לוקחים, כאמור, את הזמן. בכר מסכים כי "זה לוקח קצת יותר מדי זמן וצריך להאיץ". ועדיין, ראש הלשכה משוכנע כי דינו של החוק להתבטל, ולכל הפחות להידחות לקדנציה הבאה.
ומה אם זה לא יקרה? "אנחנו נערכים לתקציב שעומד בדרישות החוק", אומר בכר. לדבריו, הלשכה פועלת גם ללא קשר לחוק על מנת להתייעל ולשפר את השירות לעורכי הדין. בכר מכריז, כי אם בג"ץ ידחה את העתירה, "נמצא את הדרך לקיים את החוק וגם להמשיך את הפעילות הציבורית ולהיאבק על הדמוקרטיה".
דומה אפוא, כי בין אם בג"ץ יפסול את החוק ובין אם יאשר אותו - הסיבוב הבא בין הלשכה לבין לוין והממשלה הוא רק עניין של זמן.