ח''כ טלי גוטליב / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת
האם הממשלה צפויה לתמוך בהצעת חוק פרסונלית נוספת לטובתו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו? ועדת השרים לחקיקה תדון ביום שלישי הבא, לאחר חג השבועות, בהצעת החוק החדשה של ח"כ טלי גוטליב (ליכוד), ולפיה הרשעה בפלילים תוכל להתבצע רק פה אחד, ותוך הסכמה של כל שופטי ההרכב.
● שאלות ותשובות | גרטנר נגד עיזבון וינרוט: כל מה שכדאי לדעת על פסק הבוררות והפיצוי הענק
● נתניהו מבקש למנות את מנכ"ל הרבנות, שנגדו מתנהלת בדיקה משמעתית, למ"מ נציב שירות המדינה
נכון להיום, ניתן להרשיע נאשם בפלילים בהחלטת רוב השופטים, וכנגד דעתם החולקת של שופטי המיעוט. לפי דברי ההסבר להצעת החוק, "קיים קושי בלתי רגיל לסמוך ידינו על הרשעה בפלילים בדעת רוב עת ניצבת למולה דעת מיעוט מזכה של אחד משופטי ההרכב, אשר אף לעיתים קובע ממצאי עובדות וממצאי מהימנות הפוכים לממצאי דעת הרוב".
גוטליב ממשיכה ומסבירה, כי "בפלילים עסקינן, ונדמה כי דעת מיעוט מזכה עולה כדי ספק סביר המצדיק זיכויו של נאשם בדין. בשיטות משפט שונות בכללן שיטות בהן נעשה שימוש בחבר מושבעים, הרשעה היא לעולם פה אחה מפאת אלמנט הספק הסביר הגלום בדעת מיעוט מזכה".
הצעת החוק הונחה על שולחן הכנסת עוד לפני המלחמה, ביוני 2023, בשיא תקופת ההפיכה המשטרית. כעת, שבה גוטליב לקדם את ההצעה, והשרים יכריעו, כאמור, האם הקואליציה תתמוך בה.
הצעת החוק עשויה לסייע לנתניהו במשפטו הפלילי
אם ההצעה תעבור בכנסת, היא עשויה לסייע לנתניהו במשפטו הפלילי. כך, במידה והדעות בקרב השופטים במשפט - רבקה פרידמן-פלדמן, עודד שחם ומשה בר-עם - יהיו חלוקות לגבי הרשעה אפשרית של נתניהו, הרי שלפי הצעת גוטליב די בכך שאחד משופטי ההרכב לא יסכים להרשיע כדי שרה"מ יזוכה.
הצעת החוק מתייחסת גם לענישה שמוסמך בית המשפט להטיל על מורשעים. לפי ההצעה, "לא הייתה דעת רוב לענייו סוג העונש או מידתו, תצורף הדעה המחמירה יותר לדעה המקילה הקרובה אליה. ואולם אם נחלקו הדעות לגבי החומרה של סוג העונש או מידתו, תכריע דעת אב בית· הדין".
בינואר 2024 החליט בג"ץ לדחות לכנסת הבאה את תוקפו של התיקון שקידמה הקואליציה לחוק יסוד: הממשלה, ואשר קבע מגבלות משמעותיות על האפשרות להוציא את ראש הממשלה לנבצרות. כך, נקבע בתיקון, כי נבצרות ראש ממשלה תתאפשר רק בשל אי-מסוגלות פיזית או נפשית, על-פי הודעה של ראש הממשלה עצמו או של הממשלה שהתקבלה ברוב של 75% מחבריה, ובהסכמה של 80 חברי כנסת. שופטי בג"ץ, שהכריעו בדעת רוב לדחות את תוקף החוק, קבעו, כי מדובר בחקיקה פרסונלית.
במרץ האחרון דנה ועדת הכנסת בהצעת חוק נוספת של גוטליב, המרחיבה דרמטית את חסינותם של חברי הכנסת. לפי ההצעה, חקירה במשטרה או תביעה אזרחית נגד חבר כנסת יתאפשרו רק אם 75 ח"כים אישרו זאת בהצבעה במליאת הכנסת. בנוסח המקורי של הצעת החוק הציעה גוטליב כי יידרש רוב של 90 ח"כים.
ועדת השרים לחקיקה תמכה בהצעה בנושא החסינות, וזאת בניגוד לעמדתה של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה. היועמ"שית קבעה, כי הצעת החוק הופכת את החסינות "לעיר מקלט מפני הדין" ו"יוצרת שכבה מורמת מעם, גם במקרים שלא נוגעים לתפקידם הפרלמנטרי" (של הח"כים, ע.ג).
פרופ' מרדכי קרמניצר, מומחה למשפט פלילי מהאוניברסיטה העברית, סבור כי "כל מה שהממשלה הנוכחית תקדם שעשוי להיטיב את מצבו של נתניהו במשפטו - יהיה חשוד בפרסונליות לא עניינית". לדבריו, "הנושא היה צריך לבוא לעולם כהצעה ממשלתית ולעבור בהתאם את כל ההליך של בחינה יסודית ולא כהצעת חוק פרטית".
"מגמה ראויה להקטין את אחוז ההרשעות"
ב-2010 פורסמו המלצותיה של ועדה ציבורית בראשות פרופ' אהרן אנקר לשינויים במשפט הפלילי. הוועדה דחתה את ההצעה לאפשר הרשעה רק פה אחד, אך הציעה כי דעת מיעוט מזכה תוביל להקלות בערעור על ההרשעה. הוועדה אף המליצה, כי במידה ודעת המיעוט המזכה הייתה בבית המשפט העליון, הדבר יוביל לקיום דיון נוסף בתיק.
קרמניצר מסביר, כי המלצות ועדת אנקר נבעו מהחשש שלה, כי דרישה להרשעה פה אחד "תוליד דינמיקה לא טובה בין שופטי ההרכב. למשל, שהשופט המצדד בזיכוי, יבטל דעתו בפני חבריו, בשל התוצאה הדרסטית של דעתו". לדברי קרמניצר, "הרעיון שמאחורי דרישת פה אחד בא ממדינות שיש בהן חבר מושבעים, ששונות משיטתנו, וגם בהן יש מגמה לרכך את הדרישה לקונצנזוס".
פרופ' יורם רבין, מומחה לדיני עונשין ונשיא המסלול האקדמי המכללה למנהל, מסביר, כי רוב העבירות הפליליות מתבררות מול שופט יחיד. הרכב של שלושה רלבנטי בעיקר בעבירות שהעונש לגביהן הוא עשר שנות מאסר ויותר, בערעורים הנידונים בבימ"ש המחוזי על הרשעה פלילית בבימ"ש השלום, ובערעורים המגיעים לבית המשפט העליון.
רבין סבור, כי "קביעה שלפיה דעת מיעוט תביא לזיכוי עלולה לפגום בהליך השיפוטי. כיום, שופט שנוטה לזכות צריך לעמול קשה ולשכנע בעמדתו, בניסיון לצרף אליו את חבריו להרכב. אם ניתנת זכות וטו לדעת המיעוט, הדבר יהווה תמריץ שלילי לשופט המיעוט לשכנע את חבריו. תיתכן גם בעיה הפוכה. שופט שנוטה לזכות בדעת מיעוט, עשוי להימנע מלעשות זאת, כדי לא להפוך את הכרעת חבריו להרכב".
רבין קורא להבהיר, כי הצעת החוק תחול רק על משפטים שטרם התחילו להתברר. "זה ינקה את הדיון מניגודי עניינים ויפטור גם את בג"ץ מהצורך להכריע האם החוק, בהנחה שיעבור, יחול למפרע על נתניהו".
עו"ד נאוה יהודה טולדנו, לשעבר בכירה בפרקליטות, המייצגת כיום לקוחות בהליכים פליליים, סבורה כי הצעת החוק "בוסרית". לדבריה, ההצעה מעניקה "משקל מכריע לדעתו של השופט היחיד, המטיל ספק בתזה של התביעה. אבל ההצעה לא מקיימת אבחנה כלשהי בין זיכוי מחמת הספק לבין זיכוי מלא - שני סוגים המצריכים פתרונות שונים".
עם זאת, טולדנו מוצאת יתרון בהצעה. "היא מבטאת דאגה אמיתית בציבור לגבי השיעור הנמוך של תיקים המסתיימים בזיכוי. יש כאן מגמה ראויה להקטין את אחוז ההרשעות, ובמיוחד את שיעור הרשעות השווא".