גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בצבא האמריקאי כבר ניסו את הטכנולוגיה שלו: החוקר הישראלי שהופך בדים לרשת מחשבים

פרופ' יואל פינק, מנהל המעבדה לסיבים מתקדמים ב־MIT, מפתח סיבים עם יכולות חישוביות שניתן לייצר מהם בגדים ● היישומים האפשריים שלהם מרחיקי לכת - ממדי צבא שאוספים מידע בריאותי ומודיעיני ומקבלים החלטות ועד ניטור מצב הרוח וחזון אופנתי שבו הבדים משתנים לפי דרישה ● בראיון לגלובס הוא מסביר איך מהפכת הבדים הזאת ממשיכה את מהפכת הטלפון הנייד

קצין בצבא ארה''ב מתאמן בנורבגיה, לבוש בשכבת בסיס מבד ממוחשב / צילום: US Army
קצין בצבא ארה''ב מתאמן בנורבגיה, לבוש בשכבת בסיס מבד ממוחשב / צילום: US Army

פעם טלפון היה רק טלפון. מכשיר שפופרתי שבצדו האחד מדברים ומצדו האחר שומעים. היום הטלפון הוא כל עולמנו. פרופ' יואל פינק, המנהל את המעבדה לסיבים מתקדמים במחלקה להנדסה ומדעי חומרים באוניברסיטת MIT, חושב שאותו דבר בדיוק עומד לקרות לבגדים שלנו. והוא לא מתכוון לרכיבים ממוחשבים שנחבר לבגדים, אלא לבגדים עצמם.

לבכיר מגוגל יש עצה אחת בשבילכם: תלמדו את המקצוע הזה
החוקר שיודע איך להפוך אותנו לחכמים יותר

"אנחנו מדברים על חוק מור של הסיב", אומר פינק. "בהתחלה הכנסנו אליו יכולות תקשורת, אחר כך יכולות חישה אקוסטית, ואז יכולות עיבוד, ואחר כך מקור אנרגיה ואז יכולות קישוריות עם הסיבים האחרים באותו בגד. מאז 2004, כשלראשונה הפכנו את הסיב לאביזר אלקטרוני, היכולות שלו הולכות ומתרבות בקצב מואץ. אחרי אלפי שנים של שימוש בסיבים, זו הפעם הראשונה בהיסטוריה שבה סיב עומד לעשות משהו אחר חוץ מלכסות, לחמם או לקשט. לראשונה הוא הופך לכלי חישובי".

פינק הצליח להביא את עולם המחשוב ממש לתוך סיבי הבד. כל סיב שהוא מפתח במעבדה שלו כולל מאות שבבים זעירים שיכולים לבצע פעולות שונות, וניתן לארוג ולתפור אותם בשילוב עם סיבי בד רגילים. כמעט לא תראו את ההבדל בין סוגי הסיבים. כשמשלבים הרבה מהסיבים הללו יחד יוצרים למעשה רשת מחשבים.

מה עושים עם זה? המון דברים. לדוגמה, ניטור הבריאות בהמון נקודות על פני הגוף במקביל. הבד עצמו יכול לקבל החלטות בריאותיות, להתריע או אפילו להשתנות בהתאם לצורך של הלובש. בד כזה גם יכול לנטר ביצועים אתלטיים, לבצע חישה מתוחכמת של סביבתו הפיזית של הלובש, למשל לצרכים צבאיים, ושידור המידע הזה למטה.

"אם נביט סביבנו, נראה שכמעט כל מה שאנחנו שמים על הגוף עשוי מסיבים", אומר פינק בראיון לגלובס. "ההיסטוריה לא מצאה שום פתרון אחר. יש מעט עור בנעליים, אבל כדי לכסות את הרגל אנחנו גורבים גרב. זה די מדהים שאנחנו שמים על הגוף רק חומרים שעשויים מסיבים".

למה זה באמת?
"יש לי כל מיני מחשבות אבל אין לי על זה תשובה באמת. מתברר שכששואלים את זה בצורה הזאת, התשובות לא טריוויאליות".

הכול התחיל ממראה

פינק מספר שגדל בירושלים, בן להורים שעלו לישראל בשנות ה־60 של המאה הקודמת. "יש לי אח אחד שאולי שמעתם עליו, יאיר (יאיא) פינק (פעיל חברתי ובין היתר ממייסדי לובי 99 ודמוקרטTV - ג"ו.). למדתי בישיבה והתגייסתי לגולני. אחרי שלקחתי הפסקה של שנתיים לטיול, התחלתי ללמוד בטכניון, ומשם הגעתי לדוקטורט ב־MIT. לא עלה בדעתי שאני הולך להיות חבר סגל. הכל התחיל בזכות תגלית שהייתה לי לגבי סוג חדש של מראה, שהתפרסמה בכתב העת Science".

פרופ' יואל פינק, גדל בירושלים / צילום: פרטי

מראה? מה רע במראות הקיימות?
"ב'ניו יורק טיימס' כתבו שזו המראה המושלמת. המראה שבה אנחנו מביטים יום יום עשויה ממתכת ומחזירה את האור מכל הכיוונים, אבל גם בולעת 20% מהאור, ואנחנו תמיד נראים בה חשוכים קצת יותר מאשר במציאות. לכן מראות מקצועיות מוקפות באורות חזקים.

"יש מראות מסוג אחר, הנקראות מראות דיאלקטריות, ועקרון הפעולה שלהן שונה. המראה מחזירה אור בגלל המבנה המחזורי של השכבות בתוכה, ופחות בגלל התכונות של החומר. המראות הללו היו ידועות כאפקטיביות, אך אם היית מביטה במראה כזאת מזווית מסוימת, היא לא הייתה מחזירה את האור אלא מעבירה אותו. ומה שאני מצאתי הוא שניתן לבנות את שכבות החומר כך שמתקבלת מראה שגם מחזירה את האור מכל זווית וגם ניצולת האור שלה הכי טובה שאפשר.

"הסיפור היה מעניין מעבר ליישום של המראה, כי הוא נתן לנו בעצם מרשם כיצד לשמר אור. הרי היום, אם אנחנו מכבים את מקור האור בחדר, הוא מחשיך כמעט מיד. אבל אפשר עקרונית לצפות את החדר במשטח מהסוג הזה, להדליק את המנורה, לכבות אותה, והאור יישמר לאורך זמן".

הצעד הבא היה לייצר סיבים שיאגרו אור בצורה כזאת. "אמרנו, אולי נעביר אור דרך תווך של אוויר שמוקף במראות לא בולעות. הצלחנו להשתמש בסיבים הללו כמו אזמלים מאוד מדויקים וגמישים לניתוחים זעיר־פולשניים. הקמנו סביב הפיתוח הזה חברה בשם אומניגייד, שעדיין חיה וקיימת". פינק היה מנכ"ל החברה במשך כמה שנים, במקביל לתפקידו ב־MIT.

מסע לעולם הסיבים

פינק יצר למעשה כבל שדרכו ניתן להעביר אור, אבל הוא הביט בו ולא שכח שהוא אכן סיב, כלומר האלמנט הבסיסי בבגד.

סיב ממוחשב מצופה בחוט משי  ובחוט זהב / צילום: Evelin Paddack

כך התחיל המסע שלו לתוך עולם הסיבים. "אחד החוקרים במעבדה שלי הצית את כל התחום, כאשר שאל אותי: אם אנחנו יכלים לשלב בין כמה חומרים בסיב, מה עוד אפשר לשלב בו? בתחום האלקטרוניקה, רוב האביזרים שיש להם משמעות טכנולוגית הם כאלה שעשויים משלושה חומרים לפחות: מוליך, מבודד ומוליך למחצה. הבנו שאם נעשה כך נוכל להפוך את הסיב עצמו להתקן אלקטרוני, בלי לוותר על התפקוד שלו כסיב".

בשנת 2000 פיתחה הקבוצה סיב עם שני חומרים שונים, וב־2004 הצליחו פינק וצוותו לשלב בסיב את שלושת החומרים וזכו במאמר בכתב העת Nature. מאז הם משפרים אותו ומשלבים בו אלמנטים נוספים. כיום הסיב יכול להעביר חשמל, לחוש, לזכור, לחשב, לשמוע ולהעביר אור. הוא אפילו כולל סוללה שנותנת לו את האנרגיה שלו, וכן רכיבים המאפשרים לתקשר את המידע מהבד החוצה.

בדרך הייתה דרושה עבודה רבה כדי שהסיבים באמת יהיו פונקציונליים. לדוגמה, היה צורך לוודא שהם יכולים להיות גמישים לגמרי, בלי שהרכיבים האלקטרוניים בפנים ישברו. הגמישות דרושה לא רק לתפקוד הסיב כבגד, אלא גם לאופן הכנתו. קודם כול מייצרים את הרכיבים בתוך מעטפת, ואז מושכים אותו עוד ועוד כדי ליצור את המבנה הארוך והדק שלו. אפשר היה לעשות זאת רק לאחר שנפתרה סוגיית הגמישות. היום, אפשר אפילו להכניס אותו למכונת כביסה, בלי שיקרה משהו לסיב.

ניסוי עם צבא ארה"ב

עכשיו השאלה היא מה עושים עם זה. "אנחנו שואלים את עצמנו, מה הנדל"ן הכי משמעותי ויקר שיש לנו? והתשובה היא פני הגוף שלנו. הוא משדר המון מידע לגבי הבריאות שלנו, והיום אנחנו לא עושים עם זה כלום".

חיישנים לבישים ובדים שמשתנים לפי מצב הרוח שלנו קיימים כבר שנים לא מעטות. למשל, ספורטאים לובשים מעין חזיות שבתוכן מכשירי GPS, שעוקבים אחרי הביצועים והבריאות שלהם. מה ההבדל הכי גדול שתעשה הכנסת היכולת החישובית לתוך הסיב עצמו?
"כל אחד מהסיבים אמנם מכיל יכולת חישובית מוגבלת, אבל ביחד עם רשת, לארכיטקטורה הזאת יש עוצמה. הם נוגעים בהמון נקודות על הגוף ואוספים כמות נתונים שכבר מתאימה לעיבוד באמצעות AI.

"כמו כן, מאוד חשוב שהחיישנים כאן לא מפריעים בכלל לגוף. אנחנו משלבים אותם בתוך הבד ולא מרגישים בהם בכלל. הרי מהם 'לבישים', wearables? אלה כל הדברים שאנחנו לובשים שאינם בגדים. אנשים מעדיפים כמה שפחות דברים מהסוג הזה עליהם".

''חזיית'' GPS לספורטאים. ''אנשים מעדיפים כמה שפחות מכשירים לבישים'' / צילום: Reuters, Sergio Moraes

ב־2022 פינק כבר הצליח לייצר סיב שהוא מיקרופון מאוד רגיש. "הבד בעצם מצלצל בעדינות, בעוצמה שאנחנו לא שומעים, והחיישן שלנו יכול לשמוע את כל הרעידות הקטנות האלה בבגד. אנחנו יכולים למדוד ככה את פעילות הלב כאות חשמלי דרך הבגד. זו בדיקה של יותר מאשר רק הדופק, אלא של כל פעילות הלב, וגם של פעילות הריאות. אפשר אפילו למדוד כך דופק עוברי אצל אישה בהיריון, ללא הפרעה ובאופן רציף".

היישום של הטכנולוגיה הזאת כבר החל. "עבדנו עם צבא ארה"ב והצי האמריקאי על פתרונות לבעיות שנוצרות באקלים קיצוני, וספציפית בקוטב. החשש הוא שאצבעות הידיים או הרגליים יקפאו. את זה אנחנו לא נדע אם ננסה למדוד את הדופק עם שעון. אבל אם ניצור גרב שמודדת לא רק את הטמפרטורה אלא את התפקוד של כף הרגל, נוכל להתריע כשהרגל עומדת לקפוא, ואולי אפילו לחמם אותה על ידי התרחבות והתכווצות. אלה יכולות שכבר ניתן להטמיע בבד.

"בקוטב חשוב גם הניטור של כמה קלוריות אדם מוציא ביום. אנחנו עובדים על בגד שיכול לאמוד זאת. הוא יהיה כנראה מעניין מאוד גם עבור האוכלוסייה הכללית, שאיננה בקוטב, אבל בינתיים הוא פועל בסביבות קרות".

בשיתוף פעולה נוסף עם צבא ארה"ב, התבקש פינק לאמוד ביצועים של חיילים, למשל בקליעה למטרה. "האם הבגד יכול למדוד את מנח הגוף, הנשימות, קשיחות השרירים של החייל ולנבא את הצלחת הקליעה? גילינו שכן, שאפשר לדעת לא מעט על התוצאה הצפויה לפני שקולעים". היכולת הזאת יכולה לאפשר לצלפים בשטח לקבל פידבק ולשפר תנוחה או נשימה לפני שהם יורים. בשוק האזרחי, היא יכולה לשמש למדוד ביצועים של ספורטאים.

במחקר שנערך לאחרונה, פינק וצוותו שילבו ארבעה מחשבי־בד כאלה במכנסי טייץ וביקשו מהבגד להבין אילו תרגילי התעמלות הלובש מבצע. כל מחשב זיהה אותם בדיוק של 70%. כאשר שולבו היכולות מכל המחשבים, הם זיהו את התרגיל בדיוק של 95%. "זו דוגמה לכך שככל שאנחנו מודדים יותר נקודות על הגוף, כך אנחנו יודעים יותר", אומר פינק.

מהפכה בתעשיית האופנה

בדים חכמים יכולים לעשות מהפכה גם בענף האופנה. "הרי מה קורה היום בשוק האופנה? המרוץ לתחתית. מי שמייצר במחיר הנמוך ביותר הוא זה שזוכה בכל השוק. Shein ו־Temu? זה היתרון שלהם. השקעות קטנות, יצור בסדרות ענק עם מתח רווחים גבוה. זה מוביל לשום מקום, גם ברמה הסביבתית וגם עבור כל הגורמים בתעשיית הבגדים' מהמעצב דרך היצרן ועד המוכר. זה תמיד רק עניין של זמן עד שהמתחרה שלך יוזיל עוד. אנחנו, לעומת זאת, רואים עולם של אופנה שעובר משוק של מוצרים לשוק של שירותים".

כלומר יהיו לי רק שניים־שלושה בגדים והם יעשו עבורי דברים שונים לפי דרישה?
"כן, העיצוב שלהם יהיה דינמי, והם גם יוכלו לקרר או לחמם לפי הצורך, אפילו לשחרר בושם לפי דרישה". כאן חוזר פינק לדוגמה של הטלפון. אנחנו עשויים להפסיק לראות את הבגד כמוצר והתחיל לראות בו פלטפורמה. נוכל 'להוריד' אליו טכנולוגיה של ויסות קור וחום, טכנולוגיה של חישת סביבה, צבעים שונים וסגנונות אופנתיים שונים לפי מצב הרוח, כל זאת על אותו הבגד או אותם כמה בגדים.

"אפשר לקרוא לזה 'האסתטיקה של הטכנולוגיה'. היום יש בביגוד משהו מאוד חד־גוני. הטכנולוגיה החדשה מאפשרת לאנשים לבטא את עצמם באמצעות הבגד עוד יותר מבעבר. יש בזה משהו יותר רוחני, דווקא בזכות הטכנולוגיה".

הבד יכול לתפקד גם בלי לובש, למשל בסיטואציה ביטחונית. "אנחנו יכולים לפרוש בדים מאוד רגישים לתנועה או לרעש בגבולות או במקומות מאובטחים, והם יוכלו לזהות רחפנים, יריות מרחוק או תנועה של אדם. אני עכשיו בקמפינג ומאחוריי שני ילדים באוהל. תיאורטית, אוכל לדעת לפניהם מתי הם עומדים להתעורר, אם האוהל יהיה עשוי מהבד הנכון".

הבעיה עם יותר מדי כסף

המאמר הבא של קבוצת החוקרים שצפוי להתפרסם בקרוב יעסוק בפסיכולוגיה. "אנחנו רוצים להבין מה הבד יכול לדעת על המצב הנפשי של הלובש".

פינק רואה בעצמו היום כמפתח הטלפון שמחכה לגורמים אחרים שיפתחו לו אפליקציות שונות.

האם תרצה להקים שוב סטארט־אפ שבו תהיה מעורב ישירות?
"בעבר ניהלתי מכון מחקר יישומי יותר, המרכז לבדים מתקדמים, שמטרתו הייתה לבחון כיצד אפשר להפוך את הרעיונות הללו לתעשייה של ממש בארה"ב. קצת לפני הקורונה, החלטתי לחזור ל־MIT. סכומי הכסף שהתגלגלו שם היו גדולים על מידותיי. לפעמים גילויים ותובנות לא מגיעים ממקום של שפע אלא דווקא ממקום של מחסור.

"בגלל ריבוי המשאבים, נכנסה לשם מהר מאוד גם פוליטיקה. ההתעסקות במשאבים מסיחה את הדעת מהעבודה המדעית. אמנם התעסקות בגיוס משאבים כשהם חסרים יכולה גם היא להסיח את הדעת, אבל אצלנו, כרגע, לא זה האתגר".

עוד כתבות

מניות הפארמה באירופה עשויות להמריא / אילוסטרציה: Shutterstock

בנק אוף אמריקה: הסקטור הזה ימריא אם מכסי טראמפ ייכנסו לתוקף

סקטור הפארמה באירופה ניצב בפני "סערה מושלמת" אפילו אם מכסי טראמפ ייכנסו לתוקף בסופו של דבר ● מניות הסקטור נסחרות כיום לפי שווי שוק הנמוך ביותר מאז 2009 ● בבנק רואים הזדמנות משמעותית להשקעה במניות שווייצריות, במיוחד בפרמצבטיקה ובתחום המזון והמשקאות

דאצ'יה דאסטר הייבריד / צילום: יח''צ

דור חדש והיברידי: המכונית הזו עברה עדכון גרסה והמחיר קפץ

הדור החדש של הדאסטר זונח את תדמית הלואו־קוסט של המותג לטובת עיצוב מתוחכם, טכנולוגיה מודרנית והנעה היברידית חסכונית. אבל ההשקעה באיכות החומרים והגימור עדיין לא מיישרת קו עם המחיר ● מבחן דרכים

הקומיקס שלא נכנע לאתוס הגיבור ומחזיר את השכול מהלאומי אל האישי / צילום: מתוך ''גוף ראשון רבים'' באדיבות יוקה ספרים

הקומיקס שלא נכנע לאתוס הגיבור ומחזיר את השכול מהלאומי אל האישי

מי שצפה בסרט של נוגה פרידמן, ששודר ביום הזיכרון ומציג את חייה מאז נפל בן זוגה בקרב ב־7 באוקטובר, לא יכול שלא לעמוד בפני הכנות הנדירה שלה ● בקומיקס חדש היא מדברת אל הגולגולת שלו ויוצרת מבט חדש על השכול, או כמו שהיא כותבת: "המוות מקלף בולשיט"

אמריקאים מבוגרים מדווחים על רמות גבוהות יותר של רווחה רגשית / צילום: Shutterstock

אמריקאים בגיל הרביעי מגדירים מחדש את הזקנה

שיעורי הדמנציה בקרב המבוגרים בארה"ב בירידה, ושיעורי ההחלמה בעלייה ● רבים משגשגים נפשית ופיזית גם עמוק אל תוך שנותיהם המאוחרות

חג שבועות, קיבוץ עין המפרץ בשנת 1979 / צילום: יעקב סער - לע''מ

איך ניכסו ענקיות החלב את חג הביכורים

איך חג הביכורים הפך מחג חקלאי מלווה ברוח ציונית, לחג של פרסומת לגבינות ותחרויות פשטידות במטבחון המשרדי? ● כנראה שאין תשובה אחת, אבל מהפסוק התנ"כי "דבש וחלב תחת לשונך" ועד גימטריה שקושרת בין החג למעמד הר סיני, ניתן לומר שמועצת החלב נהנית כהוגן מהקשר שנוצר

פעילי ארגון הטרור חמאס / צילום: Associated Press, John Minchillo

חמאס: "נכונים להתחיל במו"מ עקיף כדי להגיע להסכם"

הרמטכ"ל הורה על הרחבת התמרון בעזה ● טיל מתימן ששוגר לפני ערב החג למרכז ולירושלים יורט ● גורם ביטחוני אמר כי חמאס נמצא תחת לחצים גדולים ומעוניין בעסקה ● כתב אישום הוגש נגד שני ישראלים שהעבירו ליו"ש מאות טונות של חומרים לייצור מטעני נפץ ● שגריר ארה"ב בישראל: ארה"ב לא תיקח חלק בוועידה של צרפת להכרה במדינה פלסטינית ● עדכונים שוטפים

פינגווינים באנטרטיקה / צילום: Shutterstock, vladsilver

מה עושה הקקי של הפינגווינים לעננים?

מחקר חדש הראה כי אמוניה המשתחררת מצואת הפינגווינים יכולה לתרום להיווצרות עננים מעל אנטארקטיקה, אשר עשויים לחסום את קרינת השמש ולמתן את ההתחממות הגלובלית ● החדשות הרעות: ההתחממות פוגעת בדפוסי החיים של הפינגווינים ומפחית את מספרם, מה שכנראה מאיץ עוד יותר את משבר האקלים

מטוס של יונייטד איירליינס / צילום: Shutterstock, Felix Tchvertkin

בשורה לטסים: חברת התעופה שחוזרת לטוס מתל אביב לניו יורק

יונייטד איירליינס תקדים את חזרתה לישראל ותחזור לטוס כבר השבוע ● חזרה של חברת תעופה גדולה כמו יונייטד בקו המבוקש לניו יורק היא בשורה לטסים

נתח משקיעי הדירות שוב בשיא / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

משקיעי הדירות האמיתיים הם החוליה החלשה שעלולה להקריס את מגדל הקלפים הנדל"ני

באפריל הגיע היקף המשכנתאות של משקיעי הנדל"ן לנתח של 12% מסך המשכנתאות ● אלא שהסכנה הגדולה לשוק הדיור מגולמת בעשרות אלפי ישראלים שאין להם דירה אחרת מלבד זו שקנו להשקעה, שעליה הם תולים את כל יהבם

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

"במרחק שלוש דקות הליכה מהים": בכמה נמכרה דירת שלושה חדרים בבת ים?

בדרום־מערב בת ים נמכרה דירה בשטח של 60 מ"ר בקומה הראשונה, תמורת 2.13 מיליון שקל ● "למרות שהביקוש בעיר מתעורר, יש הרבה מאוד פרויקטים כרגע והתחרות על הרוכשים גבוהה" ● ועוד עסקאות מהשבוע האחרון

ג'ארד אייזקמן / צילום: ap, Business Wire

המועמד לראשות נאס"א: לקדם משימות למאדים וגם לירח

ג'ארד אייזקמן אומר שהוא תומך בתוכניות נאס"א להמשיך להפעיל את תחנת החלל הבינלאומית עד לסביבות שנת 2030, עמדה שונה מזו של מאסק

זירת הירי בקולורדו / צילום: צילום: סעיף 27 א'

ארה"ב: בקבוקי תבערה הושלכו בצעדה למען החטופים, 7 נפצעו

לפחות שבעה בני אדם נפצעו לאחר שבקבוקי תבערה הושלכו לעבר משתתפים בצעדה פרו-ישראלית בבולדר, קולורדו ● הרמטכ"ל בסיור בעזה: "חמאס מאבד שליטה" ● עדכונים בולטים

סירה בחופי גרינלנד / צילום: Reuters, SMichael KappelerPool

המדינה שמצאה דרך לעשות כסף מהמוצר הבסיסי ביותר שלה - קרח

יזמים גוררים קרחונים מהאי הארקטי, ומהמרים על כך שיש מספיק אנשים שמוכנים לשלם הרבה עבור משקה צונן במיוחד ● כוס ויסקי ב-218 דולר

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

מי מונה למנהל המקצועי החדש של מכבי תל אביב בכדורסל?

היכן אפשר למצוא סְפֶּלֶאוֹתֵמִים, מי האישה הראשונה בישראל שנבחרה לראשת עירייה ומהו שמו העברי של הקימל? ● הטריוויה השבועית

דונלד טראמפ / צילום: ap, Jacquelyn Martin

מלחמת הסחר של טראמפ ממשיכה: יכפיל את המכסים על אלומיניום ופלדה

הנשיא הכריז על הכפלת המכסים על פלדה ואלומיניום ל־50% ● המהלך צפוי לייקר מוצרים לצרכן האמריקאי מכיריים גז ועד מחבתות ● במקביל המכסים מעוררים מתיחות עם שותפות סחר כמו קנדה ואוסטרליה שטענו "המהלך פוגע בסחר החופשי"

דונלד טראמפ / צילום: ap, Jacquelyn Martin

טראמפ מדיה מנסה לעשות מיקרוסטרטג'י

חברת המדיה של הנשיא טראמפ מתכננת לגייס כ־2.5 מיליארד דולר ממוסדיים לטובת רכישת ביטקוין ● בעבר עשו זאת חברת התוכנה מיקרוסטרטג'י וגם טסלה

פרויקט ''לוריא'' שבשכונת מורדות ארנונה בירושלים / הדמיה: וויופוינט

קבוצת חברים מארה"ב קנו שש דירות למגורים בירושלים. כמה הם שילמו

הרוכשים הם קבוצה של חברים מארצות הברית, שרכשו את הדירות למגורים ● הפרויקט מוקם על מתחם בן 18 דונם ויכלול 17 בניינים בני שמונה קומות, ובהם 335 דירות חדשות ● החברות היזמיות מדווחות כי עד כה נמכרו בשלב הפריסייל כ־45 דירות, 30% מהן לתושבי חוץ

אילוסטרציה: shutterstock

שיא של מעל שנה: מה עשו קופות הגמל וקרנות ההשתלמות בחודש מאי?

תשואה מרשימה במיוחד של 2.3% במסלולים הכלליים ושל 5.7% באלה המנייתיים ● על פי הערכות של אבי ברקוביץ, משנה למנהל השקעות ראשי מיטב גמל ופנסיה, התחזקות השקל פגעה בתשואות ובמסלולים מחקי ה-S&P 500 ● בעקבות התשואות החזקות: גם המסלולים המנייתיים חזרו לתשואה חיובית מתחילת השנה

אל''מ ט' / צילום: דובר צה''ל

בכיר בצה״ל טוען: זה הפתרון לבעיית הירי של החות׳ים

אל"מ ט', מפקד מִנהלת מגן, מתאר את האתגרים שעמדו בפני ההגנה האווירית במלחמת חרבות ברזל, מסביר למה חיזבאללה הפתיע את צה"ל ומספר איך הוציאו תותח וולקן ממוזיאון חיל האוויר כדי להתמודד עם האיום ● רגע לפני שהוא עובר לתפקיד חדש, הוא מזכיר: "הגנה לא יכולה לנצח לבד - צריך גם התקפה"

זה לא גוגל: כך תשתמשו נכון בכלי ה-AI

אנחנו בשנת 2025, ובינה מלאכותית גנרטיבית רק הולכת ותופסת תאוצה ● אם עד כה הייתם מאוימים מכדי להיכנס למשחק הצ'אטבוטים, עכשיו זו ההזדמנות שלכם