גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

משרד האוצר פרסם היום (ה') עדכון משמעותי לתחזית המאקרו והנומרטור - התוכנית הכלכלית התלת שנתית לשנים 2026-2028 המשקפת את התחייבויות הממשלה. התחזית לצמיחת המשק בשנת 2025 עודכנה כלפי מטה ל-3.6% תוצר, ירידה של 0.7 נקודת האחוז מהתחזית הקודמת של 4.3% שהונחה בבסיס התקציב השנתי.

● עלייה של אגורה: זה המחיר שתשלמו על דלק בחודש יוני
● בבנק ישראל רצו לסיים את נזקי הקורונה והובילו להתפרקות ועד העובדים

העדכון מיוחס לשלושה גורמים עיקריים: הימשכות הלחימה מעבר למה שצפו (ירידה של 0.3% תוצר), פגיעה בסחר העולמי בעקבות מדיניות המכסים של ממשל טראמפ (0.3%) ועדכון נתונים סטטיסטיים (0.1%).

למרות הירידה בתחזית הצמיחה, תחזית ההכנסות לשנת 2025 דווקא עודכנה כלפי מעלה מ-517.1 מיליארד שקל ל-538.6 מיליארד שקל, עלייה של 21.5 מיליארד. הגידול בהכנסות מיוחס בעיקר לקפיצה של 19% בהכנסות ממיסים ברבעון הראשון של 2025 בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, שהסתכמה ב-26.7 מיליארד שקלים.

גורמים באוצר מעריכים כי הגידול בתחזית ההכנסות עשוי למנוע את העמקת הגירעון השנתי. הגידול בזרם ההכנסות יתקזז עם הזינוק הבלתי מתוכנן בהוצאות הביטחון בעקבות התארכות המלחמה לתוך 2025. אולם, גם השיפור בצד ההכנסה לא ימנע את הצורך בפריצת מגבלת ההוצאה הממשלתית בתקציב השנתי. כדי להגדיל את ההוצאה למימון הלחימה בעזה, יידרשו באוצר לחזור לכנסת להליך חקיקה מורכב.

תחזית הצמיחה לשנת 2026 עודכנה אף היא כלפי מטה מ-5.4% ל-4.4%, המשקפת ציפיות מתונות יותר להתאוששות המשק בטווח הבינוני. עדכון האוצר תואם גם להורדת התחזית המקבילה של בנק ישראל במחצית אחוז תוצר ל-3.5% ב-2025 ול-4% ב-2026.

באוצר הזהירו מפני "חוסר ודאות משמעותי"

בהסתכלות קדימה על השנים 2026-2028 במסגרת הנומרטור, הצביעו באוצר כי הגירעון צפוי לעמוד על כ-2.8-2.9% בממוצע בשנים אלה, מה שנחשב כ"גירעון בר קיימא". מבחינת מגבלת ההוצאה, האוצר מעריך כי בממוצע תידרש התכנסות של כ-2.5 מיליארד שקל בכל אחת משנות התוכנית. ההוצאה הצפויה לשנת 2026 עומדת על 622 מיליארד שקל, מתוכם 83 מיליארד הוצאות ריבית.

סטיית התקן של התחזיות היא רחבה למדי, על רקע אי הוודאות לגבי המשך המלחמה והשלכותיה התקציביות. התוכנית התלת שנתית מניחה שהמלחמה תסתיים ולא תימשך לשנים 2026-2028, אך ככל שהמצב ישתנה, כך יושפעו גם הנתונים הפיסקליים. בנוסף, המלצות ועדת נגל להגדלת תקציב הביטחון לא משוקללות בתחזיות הנוכחיות, וככל שייושמו יידרשו התאמות נוספות.

באוצר עמדו על כך ש"יש יציבות פיסקלית בזכות המדיניות שהממשלה קידמה בתקציב האחרון", אך הזהירו מפני "חוסר ודאות משמעותי" בהסתכלות קדימה. הנומרטור החדש אמור לשמש כבסיס לדיוני הממשלה על המדיניות הכלכלית בשנים הקרובות, כאשר ברור לכל כי החלטות משמעותיות - בעיקר בתחום הביטחון - עדיין צפויות להתקבל ולשנות את התמונה הפיסקלית.