על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.
הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.
● ראיון | למה שיגור הטילים החות'ים דווקא טוב לישראל? התשובה המפתיעה של בכיר במערך ההגנה
● טורקיה חזקה מישראל בכל היבט צבאי למעט אחד. עכשיו טראמפ מאיים לשנות גם את זה
1סקר חדש: התמיכה בישראל במערב אירופה בשפל הנמוך אי־פעם
סקר חדש של מכון הסקרים YouGov מראה כי "התמיכה הציבורית בישראל במערב אירופה בשפל הנמוך ביותר אי־פעם", פורסם בגרדיאן הבריטי. לפי תוצאות הסקר שבדק 6 מדינות במערב אירופה, "פחות מחמישית מהנשאלים מחזיקים בדעה חיובית על ישראל".
הסקר בחן 6 מדינות: גרמניה, בריטניה, ספרד, צרפת, דנמרק ואיטליה. "הסקר מצא כי רמת החיוביות כלפי ישראל בגרמניה (מינוס 44), צרפת (מינוס 48) ודנמרק (מינוס 54) הייתה הנמוכה ביותר מאז שהסקרים בנושא החלו ב־2016, בעוד שבאיטליה (מינוס 52) ובספרד (מינוס 55) היא גם הייתה הנמוכה ביותר או שוות ערך לשפל הקודם. בבריטניה, רמת החיוביות הכוללת עמדה על מינוס 46 - מעט גבוהה מהשפל של מינוס 49 שנרשם בסוף השנה שעברה".
לפי הסקר, "רק בין 13% ל־21% מהנשאלים בכל מדינה שהשתתפה בסקר החזיקו בדעה חיובית על ישראל, לעומת 63%-70% שהביעו דעה שלילית. באופן דומה, מתוך כל שש המדינות שנסקרו, רק בין 6% (באיטליה) ל־16% (בצרפת) הסכימו עם האמירה שישראל 'צדקה כששלחה כוחות לעזה ותגובתה למתקפת חמאס הייתה בדרך כלל מידתית' - ירידה מהסקר הקודם באוקטובר. בבריטניה עמד הנתון על 12%".
פחות ופחות אזרחים במערב אירופה רואים את פעולות ישראל בעזה כמוצדקות. לאמירה ש"ישראל הלכה רחוק מדי במלחמה בעזה" הסכימו 29% באיטליה ו־40% בגרמניה.
עם זאת "מספר הנשאלים שציינו שהם חושבים שמתקפות חמאס באוקטובר 2023 היו מוצדקות נותר נמוך בכל מדינה - בין 5% ל־9% - אם כי עלה מעט בבריטניה (מ־5% ל־6%) ובאיטליה (מ־6% ל־8%)".
הנתון המדאיג ביותר הוא שפחות ופחות אנשים אומרים כי הם נמצאים לצד ישראל. רק 7%-18% מהנשאלים אמרו שהם מזדהים עם ישראל. זה הנתון הנמוך ביותר מאז ה-7 באוקטובר. "לעומת זאת, בין 18% ל־33% מהנשאלים אמרו שהם מזדהים יותר עם הצד הפלסטיני".
מתוך הגרדיאן מאת ג'ון הנלי. לקריאת הכתבה המלאה.
2איראן מאשימה את ישראל בהשפעה על ארה"ב וגם מואשמת בריגול בפינלנד
על רקע המתיחות הגוברת בין איראן לישראל' משרד החוץ האיראני מאשים כי "ישראל מנצלת את נושא הגרעין כדי להשפיע על מדיניות החוץ של ארה"ב", פורסם בטהרן טיימס המזוהה עם השלטון האיראני. במסיבת עיתונאים אמר דובר משרד החוץ האיראני איסמעיל בקאאי כי הדוח האחרון של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית הוא "פעולה פוליטית. לצערנו, הדוח הזה הופק תחת לחץ מצד אירופאים ואחרים החברים במועצת הנגידים של IAEA".
בנוסף בקאאי טען כי האזהרות של ישראל בנוגע לתוכנית הגרעין הן "טקטיקה מכוונת" והוסיף "אם תעיינו בדוחות הנוגעים לנושא הגרעין של איראן, תבחינו שמאז 1984, גורמים ישראלים טענו שאיראן תשיג פצצה גרעינית תוך שישה חודשים. עברו כבר 40 שנה מאז". בקאאי אמר כי ישראל אינה חוששת מתוכנית הגרעין אלא "מאי יכולתה לממש שאיפותיה באזור כפי שעתה בעשורים קודמים".
כשבקאאי נשאל על התקדמות השיחות עם ארה"ב והדיווחים הסתורים על חילוקי הדעות בין המדינות אמר "אם ישנם הבדלים, הם נוגעים יותר לשאלה כיצד להפעיל לחץ על העם האיראני. אין ספק ששני הצדדים, הן בדברים והן במעשים, שואפים לפגוע באינטרסים של הרפובליקה האסלאמית של איראן".
הוא ציין כי ישראל היא המכשול המרכזי להתקדמות באזור והזהיר מפני תקיפה: "כל פעולה טיפשית מצד ישראל תיענה בתגובה נחרצת מצד הרפובליקה האסלאמית של איראן. אין בכך כל ספק".
במקביל, פינלנד הצהירה רשמית כי איראן מנהלת פעולות ריגול במדינה וטענה כי מטרת טהרן "להשיג מידע על מתנגדים וקבוצות אופוזיציה שממוקמות מחוץ למדינה, לעיתים קרובות דרך מודיעין אנושי, כדי להשתיק קולות ביקורתיים למשטר" פורסם ב-The Long War Journal, אתר ביטחוני אמריקאי. איראן הוגדרה לראשונה כאיום מודיעיני זר על ידי Supo (שירות הביטחון והמודיעין של פינלנד). לפי המשרד, רשתות פשע מאורגן וכנופיות ביצעו תקיפות נגד ישראלים בשליחות איראן ותכננו פעולות טרור.
בקאאי התייחס להאשמות של פינלנד ואמר "פינלנד היא מדינה איתה קיימנו תמיד יחסים סבירים והגיוניים; טענות כאלה מעולם לא הועלו קודם לכן", פורסם בטהרן טיימס.
מתוך טהרן טיימס. לקריאת הכתבה המלאה.
מתוך The Long War Journal מאת ג'ונתן סייה. לקריאת הכתבה המלאה.
3לאחר הפסקת האש, הממשלה הלבנונית עדיין נאבקת על דרום המדינה
מאז הפסקת האש בין חיזבאללה לישראל בנובמבר 2024, ממשלת לבנון מנסה להשליט את סמכותה בדרום המדינה, אזור מוכה קרבות שבמשך שנים היה נתון לשליטת ארגון הטרור. למרות התקוות כי הפסקת האש תביא לפירוק הארגון מנשקו, בפועל המציאות אחרת. "ישראל ממשיכה לתקוף מטרות שלטענתה שייכות לחיזבאללה" וכוחה של הממשלה הלבנונית עדיין חלש, פורסם בניו יורקר.
גם תושבי דרום לבנון עדיין תומכים בשליטת ארגון הטרור. תושב האזור אמר לניו יורקר כי המדינה חסרת אונים מול חיזבאללה ואמר "נשיב את אדמתנו רק דרך התנגדות". תושבת נוספת הוסיפה - "העם, הצבא וההתנגדות - עד טיפת הדם האחרונה!".
מנגד, "זמן רב רבים בלבנון מאשימים את חיזבאללה בכך שהוא חוטף את סמכות קבלת ההחלטות בענייני מלחמה ושלום מידי הממשלה. יש המאשימים אותו בהיותו מדינה בתוך מדינה, הפועלת לפי מדיניות חוץ עצמאית בשירות הפטרון שלו, איראן". בינתיים, הצבא הלבנוני משתדל שלא להגיב לנקודות האסטרטגיות בדרום לבנון שישראל כבשה, וגם לא מגיב לאבדות בנפש. "הצבא הלבנוני השיב אש מתוך הגנה עצמית רק בכמה מקרים בודדים", נכתב. הצבא הלבנוני מציג עצמו כניטרלי מבחינה פוליטית ובעיקר נחשב "חלש יותר מחיזבאללה".
לעומת חיזבאללה, ששיגר לישראל במלחמה טילים ארוכי טווח וכטב"מים שהצליחו לחדור את כיפת ברזל, "לצבא הלבנוני, ציוד מיושן וללא הגנות אוויר רציניות. מאז 2019, כשמטבע לבנון וכלכלתה קרסו, המדינה מתקשה לשלם משכורות, וחלק מהחיילים עובדים במשרות צדדיות".
מנכ"ל שירות הביטחון הכללי של לבנון עבאס איבראהים אמר לניו יורקר כי "אם רוצים לחמש צבא, צריך לדבר על מיליארדים". חיזוק זה לדבריו, יחליש את חיזבאללה שממשיך לטעון כי הוא נדרש להגיב לאיומים "שהמדינה לא מצליחה להתמודד איתם". אבראהים גם הזהיר כי פירוק חיזבאללה מנשקו על ידי צבא לבנון, הוא "משחק מסוכן מאוד" שעלול להצית "מלחמת אזרחים".
מתוך הניו יורקר מאת ראניה אבו זיד. לקריאת הכתבה המלאה.
4הווירוס הקטלני של טרור אנטישמי
בשבועות האחרונים האנטישמיות בארה"ב הפכה לקטלנית, מרצח עובדי השגרירות הישראליים בוושינגטון, ועד המתקפה האלימה בקולורדו השבוע, בה הושלכו בקבוקי תבערה על מפגינים למען השבת החטופים, שהביאה לאשפוזם של 8 פצועים ביניהם ניצולת שואה בת 88.
"המניע האנטישמי של התקיפות הללו ברור. פשעי שנאה רצחניים כאלה אינם ניתנים להצדקה; למעשה, הנזק המשני שלהם הוא השמדת המרחב לדיון סביר כלשהו על האופן שבו ישראל ניהלה את המלחמה בעזה. שתי התקיפות מקושרות לא רק במניע, אלא גם באינטימיות המזעזעת וההצגתית שלהן", פורסמה ג'ולייט קאיים, יושבת ראש תוכנית ביטחון המולדת בבית הספר לממשל קנדי של הרווארד, בטור דעה באטלנטיק, שכותרתו "הווירוס הקטלני של טרור אנטישמי".
לדברי קאיים, "המטרה של התקיפות האלה נועדה להטיל אימה על קהילה מסוימת ולהעביר את המסר שלפיו שום יהודי אינו חף מפשע".
מוחמד סולימאן, החשוד בפיגוע בקולורדו, צעק "שחררו את פלסטין" במהלך ההתקפה האלימה. "גם אם הסמליות שלו לא הייתה מכוונת במודע, הניסיון לשרוף יהודים חי טומן הד היסטורי מחריד", אומרת קאיים. "האנטישמיות הנרחבת היא מה שמאפשרת לתוקפים להאמין שהם נוקמים בישראל באמצעות ניסיונות לרצוח כל יהודי, בכל מקום. צורת חשיבה זו מייחסת אחריות למדיניות ישראלית מסוימת ליהודים בכל העולם. כך נידונים היהודים באשר הם - אך ורק בגלל יהדותם. זו אינדיקציה ברורה לאי-רציונליות אנטישמית - שהרי גם היהודים האמריקאים, וגם הישראלים עצמם, אינם תמימי דעים לגבי שום דבר, ובוודאי לא לגבי מדיניות ממשלת נתניהו בעזה".
מתוך האטלנטיק מאת ג'ולייט קאיים. לקריאת הכתבה המלאה.