חיילים אוקראינים יורים תותח לעבר עמדות צבא רוסיה ליד חרקוב, אוקראינה / צילום: ap, Anatolii Lysianskyi
התקיפות של אוקראינה בסוף השבוע נגד שדות תעופה צבאיים עמוק בתוך רוסיה מאותתות כי המלחמה שהייתה זמן רב בקיפאון נכנסת לשלב מסוכן. נראה ששני הצדדים מכוונים להסלמה וכי הסיכויים להסכם שלום בתיווך ארה"ב הולכים ומתמעטים.
● גם אזרחי בעלת הברית הקרובה: שפל בתמיכה בישראל במערב אירופה
● טלטלה פוליטית בהולנד: מנהיג הימין שמתנגד להגירה פרש מהקואליציה
● הצוללת | החוקרת שמגלה: ארה"ב תלויה בסין כדי לפתח את הצבא שלה
יום אחד בלבד לאחר שהכטב"מים האוקראינים פגעו בצי המפציצים הרוסי במתקפה חריפה שהדהימה את מוסקבה, נפגשו שני הצדדים לסבב שיחות שני באיסטנבול, לאחר שהנשיא דונלד טראמפ הצהיר שוב כי הוא רוצה הסכם מהיר להפסקת הלחימה.
הפגישה נמשכה שעה בקושי, והובילה להסכם חילופי שבויים אך לא יותר מכך. במקום להתקרר, נראה כי המלחמה המתוחה בת 40 החודשים הולכת ומתחממת עוד יותר - עם ניסיונות הדיפה מינימליים מצד טראמפ.
מבול של טילים
בשבועות האחרונים תקפה רוסיה את אוקראינה במבול של טילים וכטב"מים, פגעה במגוון מטרות אזרחיות והרגה או פצעה אזרחים רבים. סביר להניח שהיא תגביר את ההתקפות הללו בתגובה לתקיפות הכטב"מים של קייב לקראת מתקפת קיץ, שנמצאת כעת בשלבי תכנון.
אוקראינה הסתמכה על ייצור של כטב"מים המסוגלים לטוס מאות קילומטרים לתוך רוסיה, בתקווה לאזן את החיסרון על הקרקע, ולפצות על הסיוע האמריקאי שצפוי להצטמצם בחודשים הקרובים, באמצעות תקיפות אוויריות שיש להן השפעות משמעותיות.
אוקראינה אומרת כי התקיפה שלה ביום ראשון פגעה ביותר מ-40 מטוסים או הרסה אותם, בעוד שמומחים תיעדו כ-14 תקיפות על מפציצים רוסיים - אך בכל מקרה מדובר בעיכוב ענק עבור מוסקבה.
אם טראמפ יוותר על תהליך השלום "זו תהיה הודאה בכישלון"
לא ברור אם התקיפות ההולכות ומחריפות ידרבנו את הממשל להתגייס עוד יותר לתהליך השלום - או לעזוב אותו, כפי שאיימו גורמים אמריקאים לעשות שוב ושוב. נראה כי טראמפ נתן בשבוע שעבר לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין תאריך יעד אחרון של עד שבועיים נוספים, ואיים "להגיב קצת אחרת" אם יגיע למסקנה שהמנהיג הרוסי מנסה להוליך אותו שולל.
לדברי חלק מהאנליסטים, הבטחתו של טראמפ לחדול מן העיסוק במלחמה אינה מציאותית. "התרחקות מאריכה את הלחימה", אמר ויליאם טיילור, שגריר ארה"ב לשעבר באוקראינה בתקופת ממשל ג'ורג' וו. בוש ובתקופת ממשל טראמפ הראשון. "זו תהיה הודאה בכישלון".
נראה כי לפי חישוביו של פוטין, לטראמפ אין עדיין רצון לצדד עוד יותר בנשיא אוקראינה ולדימיר זלנסקי, והוא מעדיף להתנתק מן הסכסוך מאשר להטיל סנקציות נוספות על יצוא הנפט של מוסקבה, שנמצא תחת איום זה מכבר, או לחדש משלוחי נשק אמריקאים בקנה מידה גדול לאוקראינה.
מצבו של זלנסקי קשה יותר לאור מערכת היחסים המתוחה שלו עם טראמפ, שהובילה להפסקה לזמן קצר של תמיכת המודיעין והצבא האמריקאים לאחר פגישתם הרת האסון בחדר הסגלגל בפברואר. הוא ביקש להראות לבית הלבן שהוא מוכן להפסקת אש, גם בעת שהתנגד לדרישותיו הדרקוניות של פוטין.
"הרוסים הם שבחרו להמשיך במלחמה, גם בתנאים שבהם העולם כולו קורא לסיום ההרג", אמר זלנסקי בנאום שנשא לאומה ביום ראשון. "ובאמת נחוץ לחץ, לחץ על רוסיה שאמור להחזיר אותה למציאות".
אם לממשל טראמפ יש אסטרטגיה מלבד פנייה לפוטין בבקשה שיפסיק את הלחימה בתמורה לוויתורים טריטוריאליים ותמריצים אחרים, הוא עדיין לא הבהיר זאת. הנשיא הקודם ג'ו ביידן ביקש לרסן את הסכסוך על ידי הטלת סנקציות על רוסיה וקביעת מגבלות על האופן שבו אוקראינה יכולה להשתמש בטילים שסופקו על ידי ארה"ב.
אך טראמפ לא ביקש להגביר את הלחץ הכלכלי והצבאי על רוסיה. והוא עדיין אינו מעורב באופן פעיל בתכנון ההגנה על אוקראינה, לרבות תיאום צורכי נשק עתידיים. הוא גם שתק באופן יוצא דופן בנוגע לתקיפות הכטב"מים של אוקראינה על בסיסים רוסיים.
זלנסקי אמר לכתבים ביום שני כי נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן הציע פסגה של ארבעה מנהיגים בהמשך החודש שישתתפו בה הוא עצמו, טראמפ, פוטין והמנהיג האוקראיני. אבל הממשל האמריקאי לא אמר האם טראמפ ישתתף בפגישה כזו.
הלחימה צפויה להתעצם בקיץ
בהיעדר לחץ בינלאומי, הלחימה בקיץ הזה עשויה אף להתעצם מאחר שהקרמלין שואף להזיז את קווי החזית.
הלחימה במזרח אוקראינה בחודש שעבר הייתה העזה ביותר השנה, על פי Deep State, קבוצת אנליסטים עצמאית באוקראינה המנתחת את המתרחש בחזית. הרוסים כבשו שטח של כ-170 קמ"ר לאחר שדחקו את האוקראינים מאזור קורסק הרוסי מוקדם יותר השנה.
החזיתות הפעילות ביותר כוללות את סומי ופוקרובסק, אמר זלנסקי, והוסיף כי אוקראינה משתמשת בכל כוחה כדי למנוע את התעצמותה של רוסיה לקראת התקדמות נוספת.
מלחמה אכזרית ומתמשכת לא הייתה הדבר שממשל טראמפ תכנן. כמועמד, טראמפ נשבע לסיים את המלחמה "תוך יום", תיאור שהוא טוען כעת שהיה סרקסטי. בחודש מרץ נפגשו מזכיר המדינה מרקו רוביו והיועץ לביטחון הלאומי דאז מייק וולץ עם גורמים אוקראינים בערב הסעודית. הם וידאו כי קייב תסכים להפסקת אש בת 30 יום בתקווה שרוסיה תלך בעקבותיה זמן לא רב אחר כך, כדי לסלול את הדרך אל שיחות שיסיימו את המלחמה.
אך מוסקבה הסתייגה מהסכמה להפסקת אש, ודרשה לטפל במה שהיא מכנה "גורמי השורש" של הסכסוך, או במילים אחרות - להטיל איסור על אוקראינה לקבל סיוע מערבי ולצמצם את ריבונותה כמדינה עצמאית.
סנקציות חדשות
בוושינגטון, נראה שהלחץ היחיד מגיע מהקונגרס. הסנאטור הרפובליקני לינדזי גרהם (מטעם דרום קרוליינה) והסנאטור הדמוקרטי ריצ'רד בלומנטל (מטעם קונטיקט) מתכננים להגיש בשבוע הבא הצעת חוק שתטיל מכסים גבוהים על מדינות הרוכשות אנרגיה ואורניום מרוסיה. אם החוק יעבור, וטראמפ לא יטיל עליו וטו, העונש ישתלב עם חוק סנקציות חדש שהאיחוד האירופי מכין.
השיחות הקצרות ביום שני הניבו התקדמות מסוימת בנושאים הומניטריים, אך לא התקדמו לקראת הפסקת אש.
באוקראינה אמרו כי תזכיר הכולל את תנאי השלום, שהובטח על ידי הצד הרוסי לאחר פגישה ב-16 במאי, שותף עם האוקראינים רק לאחר ששתי המשלחות התיישבו לשיחה ביום שני באיסטנבול.
בכל מקרה, הצעת הקרמלין שדווחה על ידי כלי התקשורת הממלכתיים הרוסיים לא הייתה שונה בהרבה מן הדרישות המקסימליות שמוסקבה מקדמת מזה חודשים: שארבע טריטוריות אוקראיניות שנויות במחלוקת יוכרו רשמית כחלק מרוסיה, שחיילים אוקראינים ינטשו את האזורים הללו, ושקייב תחויב במדיניות של ניטרליות שתמנע ממנה להצטרף לאיחוד האירופי או לנאט"ו. נכללה גם הגבלה על גודל הכוחות המזוינים של אוקראינה.
זה היה סימן נוסף לכך שרוסיה נחושה להמשיך להתקדם במלחמה שבה היא פתחה. אוקראינה, מצידה, תמשיך לנקוט צעדים נועזים כדי להגן על עצמה.
"לו רוסיה הייתה מסכימה להפסקת אש", אמר דובר משרד החוץ של אוקראינה, הורהיי טיחיי לכתבים ביום שני, "אני מניח שהמטוסים ההם היו שלמים עכשיו".