מדטרוניק / צילום: Shutterstock, JHVEPhoto
חברת מדטרוניק ונטור (לשעבר ונטור טכנולוגיות), שנרכשה על־ידי מדטרוניק, חברת המכשור הרפואי הגדולה בעולם כיום, ערערה לעליון על חוב מס בגובה כ-750 מיליון שקל שהשית עליה בית המשפט המחוזי, אך רק מעל שנתיים מהגשת הערעור הגישה בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין עד להכרעה בערעור. רשות המסים לא נשארה חייבת, ובתגובה לבקשה לעיכוב ביצוע טוענת כי החברה הבינלאומית רוקנה את החברה הישראלית מנכסיה ומתחמקת מתשלום המס.
● מנכ"ל עזרה ובצרון אלי גינזברג חשוד בשוחד
● הטבת המס שנכנסה השבוע לתוקף ותיטיב עם רוכשי הדירות
לטענת רשות המסים, "המסר החבוי העולה מבקשה זו, שלפיו תאגיד בינלאומי יכול לרוקן חברה ישראלית מנכסיה, להסתתר מאחורי עיקרון האישיות המשפטית הנפרדת ולעשות בו שימוש לרעה כדי להתחמק מתשלום המס המתחייב בגין העברת הנכסים ולשלם רק את רכיבי החוב שהוא 'מסכים' לשלמם - מעורר קושי ניכר".
הערעור שהגישה החברה לבית המשפט העליון נסוב סביב פסק דינו של בית המשפט המחוזי שקיבל את עמדת רשות המסים, לפיה החברה מכרה לחברת־האם, מדטרוניק, את הפעילות ואת הקניין הרוחני שלה בגין עסקת הרכישה של החברה שהתבצעה בשנת 2009. בנסיבות, נקבע כי החברה תשלם מס בהיקף מאות מיליוני שקלים לרשות המסים.
מה עולה בגורל הקניין הרוחני אחרי אקזיט?
פסק הדין עסק בסוגיה המוכרת כ"שינוי מודל עסקי" ומהווה את אחת המחלוקות הבולטות בין רשות המסים לחברות ישראליות, בעיקר כאלה שעשו אקזיטים ונרכשו בידי קבוצות רב־לאומיות.
המחלוקת סובבת סביב שאלת המס באקזיטים - האם למסות את העסקאות הללו כמכירת פעילות החברה, כלומר כ"שינוי מודל עסקי", הגורר חיוב במס רווח הון כפי שדורשת רשות המסים - או לקבל את הטענה של החברות הישראליות כי קניינן הרוחני נותר בידיהן בעת האקזיט, והן לא נפרדו מפעילותן ונכסיה, ולכן אין למסות את העסקה.
המערערת, מדטרוניק ונטור טכנולוגיות, הוקמה והתאגדה בישראל בשנת 2004 ועסקה בפיתוח מוצרים רפואיים. מוצר הדגל שלה היה מסתם אאורטי (המיועד לאבי העורקים), הניתן להשתלה דרך דופן בית החזה, ללא צורך בביצוע ניתוח לב פתוח. לצד זאת פותח צנתר, שבאמצעותו המסתם יועד להשתלה.
חברת־האם מדטרוניק, המאוגדת בארה"ב ועוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק מכשירים רפואיים, הייתה פעילה בתחום פיתוח מסתמים מכניים וביולוגיים ובתחום של פיתוח צנתרים. בשנת 2008 רכשה מדטרוניק 8% ממניות מדטרוניק ונטור, ובשנת 2009 רכשה את מלוא המניות, בתמורה לסכום המשקף שווי של 325 מיליון דולר, והפכה לחברת־האם של החברה בבעלות מלאה.
לצד רכישת מניות מדטרוניק ונטור, השקיעה חברת־האם במקביל גם בטכנולוגיה מתחרה של חברת CoreValve. לאחר עסקת הרכישה, התקשרה מדטרוניק ונטור במספר הסכמים בין־חברתיים עם מדטרוניק ועם מדטרוניק אירלנד (חברה בבעלותה המלאה של מדטרוניק), במסגרתם הוענקו למדטרוניק אירלנד ולמדטרוניק שירותי מחקר ופיתוח בתמורה להחזר הוצאות, בתוספת מרווח ("קוסט פלוס") והסכמי רישיון, במסגרתם הוענק להן רישיון שימוש בקניין הרוחני שבבעלות מדטרוניק ונטור.
עסקה "המסתתרת" מאחורי ההסדרים המשפטיים
בשנות המס 2010 עד 2014 דיווחה מדטרוניק ונטור על הכנסותיה מההסכמים הללו, כאשר לטענתה, ההכנסות מהסכמי המו"פ נוצרו לה החל משנת המס 2010, וההכנסות מהסכמי הרישיון נוצרו לה החל משנת המס 2013, לאחר קבלת אישור למוצרים על־ידי הרשויות הרגולטוריות באירופה. במקביל, בשנת 2012 הופסקה פעילות מדטרוניק ונטור.
פקיד שומה כפר סבא דחה את הדיווח של החברה והוציא לה שומה עם דרישת תשלום רווח הון כבר מעסקת מכירת המניות הראשונה שבוצעה בשנת 2008. לטענתו, קיימת עסקה אחרת, "המסתתרת" מאחורי ההסדרים המשפטיים, במסגרתה העבירה מדטרוניק ונטור, הלכה למעשה, את כל קניינה הרוחני, פונקציות, נכסים וסיכונים לידי החברות בקבוצת מדטרוניק.
לטענתו, יש לסווג את ההתקשרות בין הצדדים כעסקת מכירה של כל מה שהיה בבעלות החברה עד שהתרוקנה מתוכן, כך שבמועד סגירתה, לא נותר בידה כמעט דבר.
מנגד טענה מדטרוניק כי מדטרוניק ונטור נותרה בעלת כל הקניין הרוחני שנוצר על־ידה קודם להתקשרות עם מדטרוניק, ומכירת המניות לא כללה העברת בעלות בנכסים בלתי מוחשיים, כי אם הקניית זכות שימוש בלבד. לטענתה, עם רכישת מניות החברה, מדטרוניק אכן הפכה לבעלת השליטה בה, אך אין בכך לקבוע כי היא נפרדה מהבעלות בקניין הרוחני שלה.
שופט בית המשפט המחוזי שמואל בורנשטיין דחה את עמדת מדטרוניק ונטור וקבע כי מחומר הראיות עולה כי "מדטרוניק ונטור נתנה לחברת־האם, מדטרוניק, זכות מלאה ושלמה לעשות שימוש בקניין הרוחני שלה, וזאת כמעט לכל אורך חייו הכלכליים. לגבי פטנטים מסוימים אף דאגה המערערת לרשום אותם על שם חברת־האם, וזאת ללא הסבר מניח את הדעת, זולת כי בכך רצתה מדטרוניק להבטיח את אחיזתה בקניין הרוחני או בחלקו".
לא הגישה במשך שנתיים וחצי בקשה לעיכוב ביצוע
על קביעות אלה ערערה החברה לבית המשפט העליון. את בקשת עיכוב הביצוע עד להכרעה בערעור הגישה החברה רק לאחרונה, מה שהוביל לתגובה חריפה מצד רשות המסים ולתקיפת החברה הבינלאומית על ניסיונותיה להתחמק מחוב המס.
בתגובת רשות המסים נכתב כי "תאגיד בינלאומי רכש את מניותיה של מדטרוניק ונטור טכנולוגיות, חברת הזנק ישראלית אשר פיתחה טכנולוגיה חדשנית פורצת דרך, תמורת מיליארד שקל, סכום ששיקף את שווים של הקניין הרוחני, הפטנטים וידע שבו החזיקה האחרונה. לאחר הרכישה ניצל התאגיד את שליטתו בחברה כדי להעביר לרשותו נכסים אלה - בלי לשלם עליהם דבר ובלי לשלם מס בגין העברת הנכסים. בפסק דין נקבע ממצא עובדתי כי החברה העבירה את נכסיה לחברה־האם, וכי היא חייבת במס בגין כך. אף על־פי שמאז שניתן פסק הדין חלפו כשנתיים, החברה לא טרחה לפרוע את חוב המס שלה, כ־750 מיליון שקל (כולל ריבית, הפרשי הצמדה וקנסות פיגורים), תוך פגיעה ניכרת במשק הישראלי ובקופה הציבורית".
עוד נטען כי "עתה פונה החברה לבית המשפט בבקשה להעדיף את האינטרס הפרטי שלה על־פי האינטרס הציבורי בגביית חובות מס ובתשלום מיידי לקופה הציבורית של סכום משמעותי שלו היא זקוקה במיוחד בתקופה זו", נכתב בתגובת רשות המסים לבקשת עיכוב ביצוע פסק הדין.
לטענת הרשות, "קבלת בקשה לעיכוב ביצוע מצד חברה בקבוצה בינלאומית שלה חוב עתק לרשות המסים, תהא בעלת השפעה מצננת ניכרת כלפי כל הנישומים המצייתים לדין תוך העברת מס שלפיו אין צורך לפעול בהתאם להוראות הדין".
בנוסף, נטען כי גם השיהוי בהגשת בקשת עיכוב ביצוע חריג ומצדיק את דחיית הבקשה, שכן החברה לא הגישה במשך שנתיים וחצי את הבקשה הגם שהערעור הוגש, ומנגד לא פרעה את החוב שהלך ותפח.