אנטריקוט על העצם / צילום: איתמר גינזבורג
"גריל רום"' מגדירה את עצמה סטייק האוס ניו יורקי, מסעדת בשר קלאסית ואלגנטית המתמחה בנתחי אנטריקוט על עצם בחיתוכים שונים (טומהוק, פריים ריב, קינג קאט ואינגליש קאט). המסעדה בהובלת השף רועי ענתבי החלה את דרכה ב-2022 במלון "קינג דיוויד" בירושלים. היא החליפה את "לה רג'נס" המיתולוגית שפעלה במלון כמסעדת פיין דיינינג עשרות שנים - עד הקורונה.
● בשביל צלעות הטלה האלה שווה להגיע למסעדה הכשרה ברחובות
● המחלבה שכולם מדברים עליה מזכירה כמה כיף זה גבינות טובות
בעקבות ההצלחה של גריל רום הכשרה בירושלים הוחלט לפתוח גריל רום לא כשרה בתל אביב, בחלל שבה פעלה עד לא מזמן מסעדת "אנימאר" (ולפניה "רפאל"). החודש הושק בגריל רום בראנץ' שבת, שמציע ארוחה קלילה, מהירה וזולה יותר מהערב ובה מנות בוהריים אופייניות לסטייק האוס: מסטייק אנד אגס, סמאשבורגר וכריכי בשר דרך בנדיקט סרטנים ואויסטרים ועד פרנץ' טוסט ופנקייק.
למה בחרנו בה
לפעמים מתעורר בי געגוע למסעדות של פעם: קונספט מוכר, מנות פשוטות ומוכרות (סטייק, פירה, סלט, רוטב) המבוצעות היטב, חלל נעים בעיצוב קלאסי, נגיעות של אמנות מודרנית עכשווית, מוזיקת ג'אז ברקע, מלצרים עם חולצה מכופתרת ועניבה, שירות מוקפד - מסעדה. כמו פעם: אוכל ברור, שירות ראוי. כזאת היא גריל רום. הכוכבים שלה הם נתחי הפריים ריב המצוינים, המיושנים במקרר היישון של המסעדה 60 יום לפחות. המנות הראשונות (למשל דגים נאים, טרטר בקר, כבד קצוץ) והתוספות (תרד מוקרם, צ'יפס, שעועית ירוקה ועוד) משרתות את הבשר ומשאירות לו מקום. הצילחות נקי ואלגנטי, הכלים יפים, אין קשקושים על הצלחת. קונספט פשוט ומנצח, בשעות הערב ובבראנץ'.
ביו שף
רועי ענתבי, 48, נולדי בבת ים, גדל בתל אביב ומתגורר היום עם אשתו ושתי בנותיו בקיבוץ גלאון. "תמיד אהבתי לבשל. הייתי ילד עם הפרעות קשב וריכוז קשות שהתקשה בלימודים. הבישול היווה מפלט עבורי". בתום הטיול שאחרי הצבא הוא התלבט אם ללמוד בישול בחו"ל. "אחי, שהוא גם שף, אמר לי: 'לפני שאתה נרשם ללימודים יקרים בחו"ל, לך תעבוד במסעדה ותראה אם זה מתאים לך. אם תאהב - תמשיך הלאה. אבל תבטיח לי דבר אחד - שתעבוד רק במסעדות הכי טובות'". וכך היה. המסעדה הראשונה שבה עבד הייתה "הצלע השמינית" בהרצליה. ממנה המשיך ל"כתית" של מאיר אדוני בכפר רות ואז לבראסרי, מול ים, כתית בתל אביב (כסו שף), שף מלון ממילא בירושלים, שף ובעלים של "ברטי" בתל אביב ושף מלון ג'אפה ביפו, עד שנסגר לשנתיים בקורונה. על הלימודים הוא ויתר בינתיים. התחנה הבאה שלו היתה מלון קינג דיוויד, שבו שימש עד לאחרונה שף המלון. עכשיו הוא מתמקד במסעדות הגריל רום - הירושלמית והתל אביבית. "מלון זה מפלצת", הוא אומר, "כדי להצליח במסעדות אני צריך להתרכז בהן בלבד", הוא אומר.
מנת הדגל
● לביבות סרטנים
ההיסטוריה של לביבות סרטנים (Crab Cakes) שזורה בתרבות הקולינרית האמריקאית, בעיקר בחוף המזרחי. זו מנה אופיינית לסטייק האוסים יוקרתיים, שם הן מוגשות לפתיחה, בצד קוקטייל שרימפס ואויסטרים. בארץ פחות נתקלים בהן. ענתבי מכין אותן בסגנון שלו, נימוחות ועשירות בעשבי תיבול, ומגיש אותן בשתי דרכים: בערב כמנה ראשונה, קלילה, עם איולי אנשובי ופלח לימון, ובבראנץ' כעיקרית בנדיקט סטייל, על פרוסת בריוש עבה עם ביצה עלומה ורוטב הולנדייז.

מנת האינסטגרם
● טומהוק
המנה הנמכרת ביותר במסעדה היא סטייק על עצם ארוכה - טומהוק (נתח במשקל של כ-1 ק"ג). נתחי האנטריקוט מיושנים במקרר היישון של המסעדה 60 יום לפחות ("יש גם נתחים שמיושנים 80 יום, 100 יום ויותר", אומר ענתבי). הנתחים הם מפרות הולשטיין, פרות חליבה שמגודלות במשק ניר ישראל עבור הגריל רום. הם מוגשים לשולחן על צלחת לוהטת עם שני רטבים בצד: פלפלת ודמי גלאס. אותם נתחים מוגשים גם בבראנץ' בגרסת ה"סטייק אנד אגס": אנטריקוט, סינטה, פילה או אינגליש קאט במשקלים שונים מוגשים עם ביצי עין, לביבות תפוחי אדמה ורוטב ברנייז (רוטב צרפתי עשוי מחמאה, חלמונים, חומץ בן יין ועשבי תיבול).
הקינוח
● רויאל סאנדיי
כל המתוקים שטעמנו בבראנץ' היו טובים, בהם הקרפ סוזט שמותקן במקום לעיני הלקוח, ופרוסת הפרנץ' טוסט העבה והעננית (עשויה מחלת חלב) המוגשת עם קרם דיפלומט ופירות יער. אבל הכוכב המנצנץ בגזרה המתוקה הוא הרויאל סאנדיי המושחת, שמוגש גם בערב. שלושה כדורי גלידה עם מיליון תוספות שעושות שמח בלבם של ילדים ושל מבוגרים שהם ילדים: מרשמלו, מרמלדה תות, וופל ג'נדויה לבנה, טראפלס שוקולד ולרונה, עדשים לבנות, סוכריות קונפטי ודובוני גומי פסיפלורה. כל התוספות מותקנות במטבח המסעדה על ידי הקונדיטורית שרון סיבוני.
תפריט היינות
עומר דיין, הסומלייה של גריל רום, ושגיא וייס, מנהל המסעדה, האחראים על תפריט היין, מאמינים שבשר לא חייב ללכת עם יינות אדומים, כבדים ומלאים. "הדגש הוא על איכות וסגנון היין ולא על הזן", אומר דיין. "קברנה, מרלו או סירה הם קלאסיים לבשר, אבל לא בהכרח נבחר בהם. יש מלבק וקברנה, אבל יש גם יין אדום מטנריף ובלבנים אליגוטה (בן דודו של השרדונה, מ"ס) ולא רק שבלי ובורגון". התפריט מתעדכן תכופות ומורכב מ-50% יקבים מקומיים ו-50% יינות יבוא "מתוך רצון לחזק את התעשייה המקומית". מהמקום הזה התפריט גם נותן ביטוי ליבואני יין קטנים. בבראנץ' מאמינים פה בשפריץ ובמבעבעים (כולל שמפניה בכוסות) ובקוקטיילים של בוקר: אספרסו מרטיני, קיר רויאל, בלאדי מרי ועוד.
השירות
אולד פאשן בצד הטוב שלו. מלצרים שהם מלצרים, שירות שהוא שירות, הכי רחוק מהקז'ואל המאפיין אותנו. כל כך רחוק שלפעמים זה מוזר (וזר, בטח בתל אביב), אבל זה בעיקר מכבד: את המקום, את האוכל, את הסועדים.
מה אכלנו בבראנץ'
קוויאר- 180 (12 שקלים לגרם)
סטייק אנד אגס על סינטה- 195 (65 שקלים ל-100 גר')
בנדיקט לביבות סרטנים- 95
ליטל ג'ם ואבוקדו ברוטב הדרים- 68
פרנץ' טוסט- 55
קרפ סוזט- 58
סה"כ ל־3 סועדים (ללא טיפ ושתייה): 651 שקלים