כשנכנסים למשרדי פסגות בשדרות רוטשילד בתל אביב, כמעט שום דבר לא מזכיר שרק לפני חמש שנים היה זה בית ההשקעות הגדול בישראל. המגדל עדיין מוכר כ"בית פסגות", אך השלט שהתנוסס בעבר בכניסה כבר הורד. במקום כ־900 עובדי בית ההשקעות שאכלסו את מרבית שטחי המגדל בסוף העשור הקודם, מעסיק "פסגות החדש" כ־120 עובדים בארבע מתוך 27 הקומות של הבניין.
● בדיקת גלובס | המחירים עולים, והחברות הגדולות ממשיכות להרוויח: ענקיות הפיננסים מעל כולם
● מזרחי טפחות מציג תוכנית אסטרטגית: תשואה להון של עד 18%
את המנכ"לים החדשים של פסגות - עומר יניב וצחי עירון, שניהם בשנות ה־40 המוקדמות לחייהם, אנחנו פוגשים לראיון משותף בקומה 11. השניים מהווים חלק מהקבוצה שהשלימה בדצמבר האחרון את רכישת הבעלות על המותג "פסגות" ופעילות חבר הבורסה (מסחר עצמאי וברוקראז') מידי איש העסקים רני צים, שנאלץ למכור את נכסי החברה כדי להשתחרר מחובות עצומים (על נפילת פסגות וחילופי הבעלים עד לגלגול הנוכחי - ראו מסגרת). זאת בתמורה ל־73.5 מיליון שקל - סכום המשקף ברובו הגדול את שווי הכסף שנצבר בפעילות הנרכשת וכן פירעון הלוואה לרוכשים.
יניב מספר שצים הכיר אותם עוד כשהשניים היו רואי חשבון צעירים, יניב ברשות המסים ועירון כמי שעבד מולו במשרד רואי חשבון. "מטבע הדברים לכל איש עסקים גדול יש בעיות מסים", אומר יניב בחיוך. צים הביא אותם לפסגות מיד לאחר שרכש אותה כדי להקים פעילות של חברת נאמנות עבור כספי עובדים, למשל אופציות של עובדי הייטק - פעילות שנמכרה מוקדם יותר לשניים "בשווי לא מהותי".
"היינו אנשים של רני, והוא נתן את ברכתו"
הבעלים הנוכחיים של פסגות הם שלושה גופים: בית ההשקעות סיגמא־קלאריטי של יואן קדוש שרכש 42.5% מהמניות, חברת האשראי כרמל קרדיט של אנשי שוק ההון הוותיקים עוזי דנינו ורונן טורם (40% מפסגות), וכאמור יניב ועירון (17.5%).
לכולם, אגב, קשר קודם לבית ההשקעות: קדוש היה בעבר מנכ"ל פסגות ניירות ערך ועוד קודם לכן היה מעורב ברכישתו על ידי רני צים; דנינו, לשעבר מנכ"ל בית ההשקעות אקסלנס, היה יו"ר פסגות ניירות ערך וגם העמיד לפסגות של צים הלוואה של 10 מיליון שקל באמצעות כרמל קרדיט (שהוחזרה במועד הרכישה); ויניב ועירון היו מנכ"לים משותפים של פעילות חבר הבורסה ושל חברת הנאמנות.
מדוע רני צים מכר לכם את הפעילות?
יניב: "רני השקיע כאן כסף מאוד גדול, הוא התמנף בצורה גבוהה כדי לבצע את עסקת פסגות ורכישות נוספות. אבל קרו לו אירועים מאוד חריגים כמו עליית הריבית וה־7 באוקטובר, ובסוף הוא הבין שזה לא עובד, לצד הפעילויות הנוספות שבבעלותו (צים קיבל החלטה למקד את מלוא משאביו בחברת המרכזים המסחריים הנושאת את שמו, נ"א).
"לכן הוא נתן את ברכתו לעסקה שלנו מתוך הסתכלות על העובדים כאן, שהיו לו מאוד חשובים. אנחנו היינו אנשים שלו והוא רצה שהמקום ילך ויגדל".
יניב מגלה שתוכניות הרכישה התבשלו כשנה קודם לכן, כשצים כבר התמודד עם החובות התופחים בצל הריבית הגבוהה, והחל למכור את נכסי פסגות, בעיקר קרנות הנאמנות שניהלה לידי הפניקס ואי.בי.אי תמורת מאות מיליוני שקלים. "פסגות נפרד מהנכס ההיסטורי שלו. הבנו שחבר הבורסה הוא הנכס העיקרי שיישאר כאן, ורצינו לגבש קבוצה של מנהלים מבפנים כדי לרכוש את הנכס. צחי (עירון) התמנה להיות מנכ"ל חבר הבורסה, ולעשות שם תהליכי הבראה והתאמה לגודל החדש של פסגות, כשאני ממשיך להיות מנכ"ל חברת הנאמנות".
בסוף התפקידים התהפכו ודווקא דנינו וטורם (שניהל בעבר את בית ההשקעות מגדל שוקי הון) היו אלה שהובילו את הרכישה: "עוזי ורונן פנו לרני והתחילו להוביל את העסקה, וחברנו אליהם כדי להרכיב קבוצה".
הסינרגיה בין הפעילויות - "אפשר לעשות קסמים"
יניב מצהיר שתחת ההנהלה החדשה "אנחנו רוצים לעשות את הדברים אחרת - להפוך את פסגות מבית השקעות גדול שהעסיק מאות עובדים עם אופי הרבה יותר 'כבד', לסירת מרוץ מהירה ואטרקטיבית. רני צים רכש את בית ההשקעות באמצעות חברה ציבורית והיה חשוף כל הזמן, וזה הקשה עליו לצמוח לאט. אנחנו נגדל צעד אחר צעד".
יניב מאמין שפעילות הנאמנות תהפוך למשמעותית בבית ההשקעות: "היא עובדת בסינרגיה עם חבר הבורסה וביחד אפשר לעשות קסמים. נכנסנו לעסקה כדי להיות חברת הנאמנות היחידה שמחזיקה גם בחבר בורסה".
כיום פעילות חבר הבורסה היא המשמעותית יותר, וכך יהיה גם בעתיד הנראה לעין. הפעילות הזו ייצרה בשנת 2024 הכנסות של 93 מיליון שקל, ירידה של 18% ביחס לשנת 2023. פעילות הטרייד, הסוחרים העצמאיים, תרמה כמעט חצי מההכנסות, והשאר הגיע מפעולות של לקוחות מוסדיים והכנסות מתחום מתן אשראי - פעילות הנעשית במשותף עם כרמל קרדיט של דנינו וטורם.
עירון: "הברוקראז' המוסדי בפסגות תמיד היה אחד מחדרי המסחר החזקים בישראל. בשנים האחרונות הוא דעך ואנחנו פועלים להרים אותו חזרה לממדים שהיה בהם. כל גוף מוסדי שצריך לבצע פעולות בבורסה צריך גם אותנו כדי לספק את השירות של ביצוע הפעולה בפועל, כי אין להם חבר בורסה. אני מבצע את הפעולה וסולק".
לפסגות יש כיום אלפים בודדים של לקוחות בתחום המסחר העצמאי, אבל בחברה בטוחים שיגיעו אליהם עוד עשרות אלפים בשנים הקרובות - בעקבות הפריחה האדירה שחווה התחום בשנים האחרונות.
עירון אומר כי "היסטורית, רוב חשבונות המסחר העצמאיים עדיין בבנקים, אבל הלקוחות החדשים לא פותחים בבנקים אלא בבתי ההשקעות. הייתה לנו מערכת מסחר לא טובה והשקענו המון כסף כדי לייצר מערכת חדשה, הכי נוחה ושימושית. כבר גייסנו אלפי לקוחות וממשיכים לגייס בקצב מאוד משמעותי. ברור שכדי להגיע ל־100 אלף לקוחות (כמו אצל מיטב טרייד, מובילת התחום, נ"א) ייקח לפחות 3־4 שנים, אבל הציפייה שלנו היא בהחלט לגיוס של עשרות אלפי לקוחות בשנה. אנחנו קטנים היום ובתחומי פעילות מצומצמים, אבל הקבוצה שרכשה את הגוף הזה באה כדי להגדיל אותו משמעותית".
נתוני בנק ישראל מהחודש האחרון מראים כי בתי ההשקעות נוגסים בנתח הבנקים במסחר העצמאי, וחלקם עומד כיום על 75% מהחשבונות. "הנחת העבודה שלנו היא שיש 1.5 מיליון חשבונות, ומתוכם 250 אלף בבתי ההשקעות", אומר יניב, כך שמבחינת פסגות הפוטנציאל רחוק ממיצוי. לדבריו, "זהו עסק מצוין, ואני אומר לך שזה כבר מתחיל להטריד את הבנקים".
רכישת קופות IRA? "רק אם נרגיש שהעסק נקי"
על פי בנק ישראל, בשנה האחרונה כמעט חצי מהחשבונות החדשים נפתחו בבתי ההשקעות, שמציעים עמלות ודמי ניהול נמוכים בעשרות אחוזים מאלה של הבנקים: "זה שינוי שקורה בשוק ואנחנו מתחברים למגמה", אומר עירון. לטענתו, למרות כל הקשיים וחילופי הבעלות, "מבדיקות שעשינו, פסגות הוא עדיין מותג מאוד חזק ויציב, בוודאי בקרב צעירים. ההיכרות עם המותג היא ברמה של אלטשולר שחם או מיטב. הוא לא נפגע אלא בטווח בין נייטרלי לחיובי. מה שהכי חשוב להם זה לא גימיקים כמו פטור מעמלות לחצי שנה, אלא פשוט הנחה קבועה בעמלות המסחר".
הכסף ששמים אצלכם בטוח?
יניב: "הפיקוח על בתי ההשקעות היום מאוד מאוד הדוק. אנחנו בהחלט מתמודדים עם המחסום הזה שיש לאנשים, אבל תוקפים אותו בצורה ישירה. זה חשש שהוא לא מוצדק - הסיכון לאובדן כסף מנפילה של בנק לעומת בית השקעות, הוא לא במרחק גדול".
ויש גם את הכסף בקופה - כ־60 מיליון שקל. "חבר בורסה זו חברה שחייבת הון מבחינה רגולטורית כדי לפעול. זה כסף שלא נוגעים בו", אומר יניב. "זו אחת הצורות שהלקוחות שלנו יכולים לדעת שהכסף שלהם בטוח. ההון הזה קיים בחבר הבורסה גם היום וגדל עם הגידול ברווחיות החברה".
בפסגות בוחנים בימים אלה רכישה של קופות גמל בניהול אישי (IRA) מחברת גלובל נט, תמורת 45 מיליון שקל. גלובל נט מנהלת כ־5 מיליארד שקל. על השאלה האם אין להם חשש מהתפתחות אירוע נוסח קריסת סלייס - חברת ניהול הגמל שבה איבדו חוסכי ה־IRA מאות מיליוני שקלים - אומר יניב כי "אנחנו נשלים את הרכישה רק אם נחוש בצורה ודאית שהנכס עובר אלינו כשהוא נקי".
הוא מדגיש כי "נתמקד בגמל בניהול אישי, שיש בו עוד המון פוטנציאל בישראל. זה יהיה 'גיים צ'יינג'ר' ובידול מול המתחרים". בחברה מתכננים לדבריו גם לפעול בעולמות המטבעות הווירטואליים.
מה הצפי לרווחיות, ומתי יגיעו לבורסה
כשהם מתבקשים להתייחס לתוצאות הפעילות שרכשו, אומר עירון כי "חברת הנאמנות הייתה רווחית מיום הקמתה, וזה נכון עד היום. פעילות חבר הבורסה הייתה צריכה לעבור תהליך של התייעלות. יחד עם הפעילויות הקיימות של הברוקראז' והאשראי, אנחנו מתכננים שהחברה כולה תסיים את 2025 ביציבות, וב־2026 נעבור לרווחיות. בגודל של החברה כיום אנחנו לא צריכים להגיע לבורסה, אבל בעוד 3־5 שנים, אם נראה שיש לנו סיפור מעניין למכור כגוף מסחר ונרצה להגדיל חשיפה ציבורית, זה בהחלט יעמוד על הפרק".
בתיאור חברי ההנהלה באתר פסגות מופיעים כיום רק יניב ועירון, ללא זכר למי שמחזיקים בכמעט 80% מהבעלות בבית ההשקעות (סיגמא וכרמל קרדיט). גורם שמצוי בפרטים טוען כי "בסוף, מי ששולט כאן זה יואן קדוש. שום דבר לא יקרה בלעדיו".
באשר לאפשרות לפיה פסגות יתמזג לתוך בית ההשקעות סיגמא של קדוש, יניב ועירון מסרבים להתחייב לכאן או לכאן: "צריך לראות אם נרצה לחבר בין החברות. הרבה דברים יכולים לקרות לאורך הדרך".
קדוש עצמו, יו"ר פסגות שמחזיק כאמור ב־42.5% מהמניות באמצעות סיגמא, מחדד כי חיבור כזה כבר מתרחש בפועל. לדבריו, "החיבור האסטרטגי בין סיגמא־קלאריטי, כרמל ופסגות מייצר בית השקעות אחד, המספק ללקוח את מלוא צרכיו - ניהול חשבון ניירות ערך בארץ ובחו"ל, קרנות נאמנות, תיקי השקעות, מוצרי אשראי והלוואות, ברוקראז' וקרנות אלטרנטיביות. אנו פועלים כיום למקסום התועלות והסינרגיה בין הגופים, ומאמינים כי פסגות ישוב להיות שחקן משמעותי בחוד החנית של שוק ההון הישראלי".
בראיון שהעניק לגלובס לפני ארבע שנים, עם השלמת רכישת בית ההשקעות, אמר רני צים כי "הכותרת ש לי בפסגות היא להחזיר עטרה ליושנה. לא באתי לסיבוב של שנה או שנתיים, ואני לא רוצה להתחיל למכור את הפעילות הלאה לגופים אחרים… אנחנו רוצים להביא פעילויות וארומה אחרות לשוק".
תחת רני צים הסיפור של פסגות נכשל, למה שהפעם זה יהיה שונה?
יניב: "כי בשונה מהגלגולים הקודמים, אנחנו פה באמת כדי להישאר לטווח ארוך, וכי יש בקבוצה החדשה של הבעלים המון ניסיון וידע, כל אחד בתחומו. בסופו של דבר באנו לעבוד בשקט ובעקביות, להסתכל חמישה צעדים קדימה. היו פה בעלים קודמים, אם זה רני ולפניו קרן אייפקס. אנחנו רוצים לעשות משהו שונה, קודם לעשות ואז שישמעו עלינו".
