גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הרג בלתי פוסק: מהם נתוני הרצח, ומה עומד מאחוריהם?

גל הרציחות בחג השבועות עורר שוב את תחושת אובדן השליטה ● המשטרה עדיין מתקשה להשתלט על הרצח בחברה הערבית, בין השאר בגלל בחירות של הממשלה ● בחברה היהודית המספרים קטנים מכדי להסיק מסקנות ● וכיצד פסקי דין חמורים הביאו לירידה זמנית ברצח נשים?

איתמר בן גביר | צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
איתמר בן גביר | צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סוף השבוע שעבר והחג היו מדממים במיוחד, עם לא פחות מתשעה נרצחים בחמישה ימים בלבד. הדבר מביא לתחושה של אובדן ביטחון אישי, מה שבתורו הביא פוליטיקאים מכל הקשת הפוליטית לזרוק אמירות בנושא, שניסו לתת קונטקסט לאותם ימים קשים. אז איך הדברים נראים ברמת הנתונים, ומה מביא למספרים המחרידים האלה? בדקנו.

המשרוקית | האם תחת בן גביר מספר מקרי הרצח בחברה היהודית ירד?
המשרוקית | האם היקף הנרצחים בחברה הערבית ירד בתקופתו של בן גביר?
המשרוקית | מקרי הרצח בחברה הערבית: כמה הם גבוהים ביחס לעולם, ולמה המספרים עולים?

"בחודשיים־שלושה האחרונים יש ירידה מסוימת (ברצח בחברה הערבית)"
איתמר בן גביר, "בוקר טוב ישראל", גלי צה"ל, 1.6.25

ללא ספק, התופעה הבולטת ביותר היא הרצח בחברה הערבית. משטרת ישראל, כהרגלה, לא העבירה לנו נתונים עדכניים על מספרי הנרצחים והפנתה אותנו להגיש בקשת חופש מידע. לכן, הסתמכנו על הנתונים של ארגון יוזמות אברהם. אם נסתכל בראייה שנתית, נוכל לראות שבמשך שנים יש מגמת עלייה בתופעה, שנבלמה ב־2022, ולאחר מכן רשמה זינוק ב־2023. ב־2024 מספרי הנרצחים ירדו מעט, אבל עדיין נשארו גבוהים משמעותית.

ומה באשר לחודשים האחרונים? האם באמת יש בהם ירידה? אין טעם למדוד את אפריל-מאי לעומת פברואר-מרץ. במקום זאת, ביקשנו מיוזמות אברהם השוואה של החודשים ינואר-מאי בכל שנה. המספרים שם הרבה פחות מחמיאים לבן גביר, שכן לא רק שלא הייתה ירידה ב־2024 לעומת 2023 (83 ו־78 נרצחים אזרחי ישראל בהתאמה), הרי שגם ב־2025 הייתה עלייה נוספת (92). נצטרך כמובן לחכות לסוף השנה כדי לקבל נתונים שיבהירו יותר את המגמה, אבל בינתיים קשה לדבר על הצלחה.

אבל מה גרם לכל זה? כפי שהסביר לנו בעבר פרופ' מוחמד ותד, נשיא המכללה האקדמית רמת גן, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) ועמית מחקר במכון למדיניות נגד טרור באוניברסיטת רייכמן, צריך לחזור לתחילת שנות האלפיים. "בשנים הללו התרחבו ממדי הפשיעה המאורגנת בחברה היהודית", הוא אומר. "ואז מדינת ישראל השכילה להבין שצריך להבחין בין פשיעה 'רגילה' לבין פשיעה מאורגנת - ושכדי להתמודד עם האחרונה, צריך לפתח כלים ייחודיים. לכן, בשנת 2003 נחקק חוק מאבק בארגוני פשיעה, שהעניק למשטרה כלים חריגים להתמודד עם ארגוני פשיעה".

המאבק, כך פרופ' ותד, היה מוצלח למדי, אלא שאז נוצר ואקום, אליו נכנסו ארגוני פשיעה מהחברה הערבית. לפני כן "עולם הפשיעה בחברה הערבית לא היה מחולק לפי ארגונים, אלא לפי משפחות. אלא שאז המגמה השתנתה, ובחברה הערבית הפשיעה לבשה צורה תאגידית שפרצה את ההשתייכות ה'חמולתית' - ואת שורות ארגוני הפשיעה שהתפתחו ממלאים חברים ממשפחות שונות.

"היעדר המשילות והריבונות של ממשלת ישראל מחד, ומרכיבים שמאפיינים את החברה הערבית מאידך - תרמו להעמקת האחיזה של ארגוני הפשיעה בכל תחומי החיים של הציבור הערבי. התוצאה היא שימוש הולך וגובר באלימות ככלי להשגת סטטוס חברתי, פתרון סכסוכים וניהול חיי היומיום".

אך אלה רק השורשים. מה יכול להסביר את הזינוקים שאנו רואים תחת הממשלה הנוכחית? יוני אריה, מנהל מיזם קהילות בטוחות ביוזמות אברהם, הסביר לנו בעבר כי צריך להתחיל בהחלטה 549 שהממשלה הקודמת קיבלה ב־2021. מטרת ההחלטה הייתה מיגור הפשיעה בחברה הערבית, ולפי אריה, "בעקבות הפעילות המשמעותית של המשטרה נגד הפשיעה המאורגנת ב־2022, נוצרו מאבקי ירושה ושליטה בטריטוריה בין ארגוני פשיעה ובין פלגים בתוך הארגונים עצמם", בעיקר באזור הצפון.

עם זאת, הוא אומר, "לפי דוח המעקב של יוזמות אברהם, ההחלטה מיושמת באופן חלקי בלבד, וחלה ירידה ביישום ההחלטה מאז חילופי הממשלות וכניסת איתמר בן גביר לתפקיד השר לביטחון לאומי. ובמקום להגביר את המאמצים אחרי שנת 2023 המדממת, ב־2024 ראינו דווקא קיצוץ בתקציבים המיועדים לחברה הערבית, ובכלל זה בתקציבים המיועדים למאבק בפשיעה".

גם לפי תומר לוטן, ששימש כמנכ"ל המשרד לביטחון הפנים בממשלה הקודמת, המנגנון שנוצר כדי להתמודד עם הפשיעה בחברה הערבית מוסמס בפועל.

"(יש) ירידה ברצח במגזר היהודי"
איתמר בן גביר, "בוקר טוב ישראל", גלי צה"ל, 1.6.25

כפי שאומרת לנו פרופ' חגית לרנאו מבית הספר לקרימינולוגיה בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת חיפה, ההתבטאות עצמה של השר לביטחון לאומי היא "בעייתית", שכן "המשטרה והשר האחראי עליה צריכים לדאוג לביטחון האישי של כלל אזרחי ותושבי ישראל". ובכל זאת, האם יש בה משהו?

גם כאן, המשטרה שלחה אותנו לבקש בקשת חופש מידע, ולכן השתמשנו באחת שהגשנו בעבר, שנוגעת לשנים 2018-2024, מבלי שיהיו בה נתונים ל־2025. לפי הנתונים, בין השנים 2018-2022 נרצחו מדי שנה בחברה היהודית בין 35 ל־37 בני אדם (למעט בשנת 2020, אז נרשמו 30 מקרי רצח בלבד, ככל הנראה בשל השפעות הסגר בעקבות מגפת הקורונה). ב־2023, השנה הראשונה של הממשלה הנוכחית, נרשמו 47 מקרי רצח, עלייה של 31% בהשוואה לשנת 2022. בשנת 2024 ירד המספר ל־38 - צמצום משמעותי לעומת 2023, אך עדיין מעט מעל הממוצע הרב־שנתי.

פרופ' לרנאו מסבירה: "באופן כללי כדאי להסתכל על מגמות לאורך 10 שנים, ולא בהבדלים בין שנה אחת לשנייה, כי אז ניתן משקל להבדלים אקראיים. במיוחד כאשר מדובר על מספרים קטנים יחסית.

"מצד אחד, זו סטטיסטיקה של מספרים קטנים. חמישה־עשרה אירועים עושים אפקט מאוד גדול (באוכלוסייה של כ־7.2 מיליון יהודים). אז צריך להיזהר מהסקת מסקנות נמהרות מהבדלים, גם גדולים לכאורה, במספרים קטנים.

"מצד שני, אכן מדובר בעלייה משמעותית בשנה זו, ובעיקר ברקע מגמה מתמשכת של ירידה במספר מקרי הרצח של יהודים בשני העשורים האחרונים. רק כדי לסבר את האוזן - בשנת 2011 היו 70 מקרי רצח של יהודים (ו־70 של לא יהודים), ובשנת 2015 היו 45 מקרי רצח של יהודים, ומשנת 2018 המספר התייצב על - פחות או יותר - 35 מקרי רצח בשנה.

"ולכן קשה לדעת, וצריך להסתכל על מגמה כללית יותר, אבל יכול להיות שהחלה מגמה של עלייה במספר מקרי הרצח בחברה היהודית, שיכולה להיות מוסברת על רקע היחלשות המשטרה, או כאדווה והתרחבות של משבר האלימות החמורה בחברה הערבית - שנעצרה בעקבות המלחמה. ויכול להיות שהעלייה הגדולה של שנת 2023 היא חריגה אקראית, ושנשוב לראות מגמה של יציבות במספר מקרי הרצח של יהודים".

אנחנו נוסיף על כך שאם המספרים הקטנים לא מאפשרים להסיק שיש מגמת עלייה, הרי שהדבר נכון לכיוון ההפוך, וגם אם בשנה הבאה נגלה שב־2025 מספר הנרצחים היהודים ירד, הרי שלא נוכל להסיק מכך מסקנות נחרצות או מרחיקות לכת.

"לעמר בר־לב הייתה יועצת לענייני מגדר… עובדה שמספר הנרצחות צומצם לשליש"
מירב בן ארי, משדר מיוחד, גלי צה"ל, 2.6.25

אירוע טרגי שקרה כחלק מגל הרציחות בחג השבועות הוא זה בו אישה נדקרה למוות בדירה בבת ים. האירוע המשיך להתפתח כשבן זוגה החשוד ברצח התבצר במשך תשע שעות על גג הבניין - ולבסוף התאבד בקפיצה ממנו.

המקרה הזה הציף את התופעה של רצח נשים על רקע מגדרי. אבל מה בדיוק כוללת התופעה הזאת? את ההסבר קיבלנו מפרופ' שלוה וייל, חוקרת בכירה בבית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית, שהקימה את "התצפית הישראלית על רצח נשים" - גוף מחקרי שפועל באוניברסיטה העברית, אוסף נתונים ומנתח כל מקרה תוך הצלבת מקורות ומאגרים.

לפי פרופ' וייל, רצח נשים ("פמיסייד") מוגדר כרצח נשים על־ידי גברים בגלל היותן נשים. הגדרה זו כוללת מספר דפוסים: "רצח על כבוד המשפחה", רצח אם ("מטריסייד") ורצח על־ידי בן זוג או בני משפחה, ואינה כוללת מקרי רצח נשים על רקע לאומני, תאונה או רשלנות. בנוסף, "התצפית" אוספת רק מקרים בהם האישה הנרצחת הייתה מעל גיל 18. לפי פרופ' וייל, האבחנה בין רצח נשים על רקע מגדרי לבין רצח נשים בנסיבות אחרות חשובה "על־מנת לאפשר טיפול ממוקד מצד הרשויות".

פרופ' וייל אומרת לנו כי "בחמשת החודשים הראשונים של 2025 אנו מבחינים בעלייה מדאיגה ברצח נשים בחברה הישראלית לעומת אשתקד. אך כמובן נצטרך לחכות עד סוף השנה לדעת אם יש עלייה משמעותית לעומת 2024".

לדבריה, "העלייה היא בעיקר ברצח נשים יהודיות, כאשר רצח נשים במגזר הערבי בינתיים יורד. אומנם האלימות בחברה הערבית ממשיכה, אך רובם הגדול של הקורבנות הם גברים".

יתרה מזאת, פרופ' וייל אף מדגישה כי "בחברה הערבית שיעור הפיענוח נמוך יותר מהחברה היהודית", והיא מסבה את תשומת־הלב לתופעה מהשנים האחרונות, בה בן הזוג רוצח את אשתו באמצעות רוצחים שכירים. "הדבר מאפשר לבן הזוג לשהות בחו"ל, וכך יש לו אליבי. לכן, קשה מאד לגלות אם הוא זה שעומד מאחורי הרצח".

כשמסתכלים על השנים האחרונות, מעבר לכך שבשום שלב מספר הנרצחות לא ירד לשליש לעומת שנה אחרת, יש עוד שני נתונים שתופסים מיידית את העין. הראשון הוא הנתון הנמוך יחסית ב־2021. מה קרה דווקא בשנה זו? פרופ' וייל טענה אז כי ייתכן שאפשר להציע מספר הסברים: "אחד מהם הוא הפסקת הגבלות הקורונה ותום הסגר. סיבה נוספת היא הסיקור התקשורתי חסר התקדים של רציחות נשים ופעילות משמעותית של ארגוני הנשים. במקביל, חשוב לציין את גזרי הדין חמורים שקיבלו כמה מהרוצחים, אשר ייתכן שיצרו הרתעה".

הדבר השני שההתייחסות אליו מתבקשת הוא הנתונים לשנת 2023. באירועי ה־7 באוקטובר בוצעו מעשי תוקפנות מזעזעים נגד נשים ונערות. ואולם קודם ציינו כי רצח נשים על רקע לאומני לא נכלל כחלק מהרציחות על רגע מגדרי. אלא שלפי "התצפית", אף שהיא "בדרך־כלל לא מכלילה רצח נשים כתוצאה ממעשי טרור, חלק מהמקרים שהתרחשו ב־7 באוקטובר היו 'פמיסייד', כאשר נשים אותרו כנשים ועברו התעללות מינית לפני רציחתן. מחבלי חמאס שהסתננו ליישובי עוטף עזה הודרכו כיצד לאנוס נשים לפני שרצחו אותן: נשים רבות עברו פגיעות מיניות, ביתור איבריהן המוצנעים וזוועות נוספות". לצד זאת, חשוב לציין כי היו גם גברים שעברו אונס.

בתצפית מציינים כי הנתונים שלהם לא כוללים את האירועים הללו, מכיוון ש"יכולתם של כוחות הביטחון ושירותי ההצלה לאסוף ראיות אמינות ממעשה טרור זה היא מוגבלת, עקב הריסתם של מאפיינים מזהים של הקורבנות, כולל שריפת גופות".

עוד כתבות

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו עפ"י החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים ולקריפטוגרפיה

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בניגוד לקונצנזוס: האנליסט שמעריך שבנק ישראל יוריד מחר את הריבית

למרות הערכות כי ריבית בנק ישראל תישאר מחר ללא שינוי, ישנן גם הערכות של אנליסטים בשוק הסבורים כי הריבית בכל זאת בדרך להורדה נוספת השבוע ל-3.75%

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל, זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

צפנת דרורי, ד''ר חדוה בר, איילת שקד, מירי קמחי וטל אייל-בוגר / צילום: ניב קנטור

איילת שקד: "הממשלה יצרה קרע בחברה הישראלית"

איילת שקד, חדוה בר ונדין בודו-טרכטנברג לקחו חלק בכנס "נשים, משפט ועסקים" שערכו פירמת עורכי הדין פישר וארגון היועצים המשפטיים בחברות ● עמוס תמם יחליף את אסף גרניט כפרזנטור של אלבר. כמה יעלה הקמפיין החדש? ● והמהלך החדש של נמל חיפה ● אירועים ומינויים 

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך