גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הרג בלתי פוסק: מהם נתוני הרצח, ומה עומד מאחוריהם?

גל הרציחות בחג השבועות עורר שוב את תחושת אובדן השליטה ● המשטרה עדיין מתקשה להשתלט על הרצח בחברה הערבית, בין השאר בגלל בחירות של הממשלה ● בחברה היהודית המספרים קטנים מכדי להסיק מסקנות ● וכיצד פסקי דין חמורים הביאו לירידה זמנית ברצח נשים?

איתמר בן גביר | צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
איתמר בן גביר | צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סוף השבוע שעבר והחג היו מדממים במיוחד, עם לא פחות מתשעה נרצחים בחמישה ימים בלבד. הדבר מביא לתחושה של אובדן ביטחון אישי, מה שבתורו הביא פוליטיקאים מכל הקשת הפוליטית לזרוק אמירות בנושא, שניסו לתת קונטקסט לאותם ימים קשים. אז איך הדברים נראים ברמת הנתונים, ומה מביא למספרים המחרידים האלה? בדקנו.

המשרוקית | האם תחת בן גביר מספר מקרי הרצח בחברה היהודית ירד?
המשרוקית | האם היקף הנרצחים בחברה הערבית ירד בתקופתו של בן גביר?
המשרוקית | מקרי הרצח בחברה הערבית: כמה הם גבוהים ביחס לעולם, ולמה המספרים עולים?

"בחודשיים־שלושה האחרונים יש ירידה מסוימת (ברצח בחברה הערבית)"
איתמר בן גביר, "בוקר טוב ישראל", גלי צה"ל, 1.6.25

ללא ספק, התופעה הבולטת ביותר היא הרצח בחברה הערבית. משטרת ישראל, כהרגלה, לא העבירה לנו נתונים עדכניים על מספרי הנרצחים והפנתה אותנו להגיש בקשת חופש מידע. לכן, הסתמכנו על הנתונים של ארגון יוזמות אברהם. אם נסתכל בראייה שנתית, נוכל לראות שבמשך שנים יש מגמת עלייה בתופעה, שנבלמה ב־2022, ולאחר מכן רשמה זינוק ב־2023. ב־2024 מספרי הנרצחים ירדו מעט, אבל עדיין נשארו גבוהים משמעותית.

ומה באשר לחודשים האחרונים? האם באמת יש בהם ירידה? אין טעם למדוד את אפריל-מאי לעומת פברואר-מרץ. במקום זאת, ביקשנו מיוזמות אברהם השוואה של החודשים ינואר-מאי בכל שנה. המספרים שם הרבה פחות מחמיאים לבן גביר, שכן לא רק שלא הייתה ירידה ב־2024 לעומת 2023 (83 ו־78 נרצחים אזרחי ישראל בהתאמה), הרי שגם ב־2025 הייתה עלייה נוספת (92). נצטרך כמובן לחכות לסוף השנה כדי לקבל נתונים שיבהירו יותר את המגמה, אבל בינתיים קשה לדבר על הצלחה.

אבל מה גרם לכל זה? כפי שהסביר לנו בעבר פרופ' מוחמד ותד, נשיא המכללה האקדמית רמת גן, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) ועמית מחקר במכון למדיניות נגד טרור באוניברסיטת רייכמן, צריך לחזור לתחילת שנות האלפיים. "בשנים הללו התרחבו ממדי הפשיעה המאורגנת בחברה היהודית", הוא אומר. "ואז מדינת ישראל השכילה להבין שצריך להבחין בין פשיעה 'רגילה' לבין פשיעה מאורגנת - ושכדי להתמודד עם האחרונה, צריך לפתח כלים ייחודיים. לכן, בשנת 2003 נחקק חוק מאבק בארגוני פשיעה, שהעניק למשטרה כלים חריגים להתמודד עם ארגוני פשיעה".

המאבק, כך פרופ' ותד, היה מוצלח למדי, אלא שאז נוצר ואקום, אליו נכנסו ארגוני פשיעה מהחברה הערבית. לפני כן "עולם הפשיעה בחברה הערבית לא היה מחולק לפי ארגונים, אלא לפי משפחות. אלא שאז המגמה השתנתה, ובחברה הערבית הפשיעה לבשה צורה תאגידית שפרצה את ההשתייכות ה'חמולתית' - ואת שורות ארגוני הפשיעה שהתפתחו ממלאים חברים ממשפחות שונות.

"היעדר המשילות והריבונות של ממשלת ישראל מחד, ומרכיבים שמאפיינים את החברה הערבית מאידך - תרמו להעמקת האחיזה של ארגוני הפשיעה בכל תחומי החיים של הציבור הערבי. התוצאה היא שימוש הולך וגובר באלימות ככלי להשגת סטטוס חברתי, פתרון סכסוכים וניהול חיי היומיום".

אך אלה רק השורשים. מה יכול להסביר את הזינוקים שאנו רואים תחת הממשלה הנוכחית? יוני אריה, מנהל מיזם קהילות בטוחות ביוזמות אברהם, הסביר לנו בעבר כי צריך להתחיל בהחלטה 549 שהממשלה הקודמת קיבלה ב־2021. מטרת ההחלטה הייתה מיגור הפשיעה בחברה הערבית, ולפי אריה, "בעקבות הפעילות המשמעותית של המשטרה נגד הפשיעה המאורגנת ב־2022, נוצרו מאבקי ירושה ושליטה בטריטוריה בין ארגוני פשיעה ובין פלגים בתוך הארגונים עצמם", בעיקר באזור הצפון.

עם זאת, הוא אומר, "לפי דוח המעקב של יוזמות אברהם, ההחלטה מיושמת באופן חלקי בלבד, וחלה ירידה ביישום ההחלטה מאז חילופי הממשלות וכניסת איתמר בן גביר לתפקיד השר לביטחון לאומי. ובמקום להגביר את המאמצים אחרי שנת 2023 המדממת, ב־2024 ראינו דווקא קיצוץ בתקציבים המיועדים לחברה הערבית, ובכלל זה בתקציבים המיועדים למאבק בפשיעה".

גם לפי תומר לוטן, ששימש כמנכ"ל המשרד לביטחון הפנים בממשלה הקודמת, המנגנון שנוצר כדי להתמודד עם הפשיעה בחברה הערבית מוסמס בפועל.

"(יש) ירידה ברצח במגזר היהודי"
איתמר בן גביר, "בוקר טוב ישראל", גלי צה"ל, 1.6.25

כפי שאומרת לנו פרופ' חגית לרנאו מבית הספר לקרימינולוגיה בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת חיפה, ההתבטאות עצמה של השר לביטחון לאומי היא "בעייתית", שכן "המשטרה והשר האחראי עליה צריכים לדאוג לביטחון האישי של כלל אזרחי ותושבי ישראל". ובכל זאת, האם יש בה משהו?

גם כאן, המשטרה שלחה אותנו לבקש בקשת חופש מידע, ולכן השתמשנו באחת שהגשנו בעבר, שנוגעת לשנים 2018-2024, מבלי שיהיו בה נתונים ל־2025. לפי הנתונים, בין השנים 2018-2022 נרצחו מדי שנה בחברה היהודית בין 35 ל־37 בני אדם (למעט בשנת 2020, אז נרשמו 30 מקרי רצח בלבד, ככל הנראה בשל השפעות הסגר בעקבות מגפת הקורונה). ב־2023, השנה הראשונה של הממשלה הנוכחית, נרשמו 47 מקרי רצח, עלייה של 31% בהשוואה לשנת 2022. בשנת 2024 ירד המספר ל־38 - צמצום משמעותי לעומת 2023, אך עדיין מעט מעל הממוצע הרב־שנתי.

פרופ' לרנאו מסבירה: "באופן כללי כדאי להסתכל על מגמות לאורך 10 שנים, ולא בהבדלים בין שנה אחת לשנייה, כי אז ניתן משקל להבדלים אקראיים. במיוחד כאשר מדובר על מספרים קטנים יחסית.

"מצד אחד, זו סטטיסטיקה של מספרים קטנים. חמישה־עשרה אירועים עושים אפקט מאוד גדול (באוכלוסייה של כ־7.2 מיליון יהודים). אז צריך להיזהר מהסקת מסקנות נמהרות מהבדלים, גם גדולים לכאורה, במספרים קטנים.

"מצד שני, אכן מדובר בעלייה משמעותית בשנה זו, ובעיקר ברקע מגמה מתמשכת של ירידה במספר מקרי הרצח של יהודים בשני העשורים האחרונים. רק כדי לסבר את האוזן - בשנת 2011 היו 70 מקרי רצח של יהודים (ו־70 של לא יהודים), ובשנת 2015 היו 45 מקרי רצח של יהודים, ומשנת 2018 המספר התייצב על - פחות או יותר - 35 מקרי רצח בשנה.

"ולכן קשה לדעת, וצריך להסתכל על מגמה כללית יותר, אבל יכול להיות שהחלה מגמה של עלייה במספר מקרי הרצח בחברה היהודית, שיכולה להיות מוסברת על רקע היחלשות המשטרה, או כאדווה והתרחבות של משבר האלימות החמורה בחברה הערבית - שנעצרה בעקבות המלחמה. ויכול להיות שהעלייה הגדולה של שנת 2023 היא חריגה אקראית, ושנשוב לראות מגמה של יציבות במספר מקרי הרצח של יהודים".

אנחנו נוסיף על כך שאם המספרים הקטנים לא מאפשרים להסיק שיש מגמת עלייה, הרי שהדבר נכון לכיוון ההפוך, וגם אם בשנה הבאה נגלה שב־2025 מספר הנרצחים היהודים ירד, הרי שלא נוכל להסיק מכך מסקנות נחרצות או מרחיקות לכת.

"לעמר בר־לב הייתה יועצת לענייני מגדר… עובדה שמספר הנרצחות צומצם לשליש"
מירב בן ארי, משדר מיוחד, גלי צה"ל, 2.6.25

אירוע טרגי שקרה כחלק מגל הרציחות בחג השבועות הוא זה בו אישה נדקרה למוות בדירה בבת ים. האירוע המשיך להתפתח כשבן זוגה החשוד ברצח התבצר במשך תשע שעות על גג הבניין - ולבסוף התאבד בקפיצה ממנו.

המקרה הזה הציף את התופעה של רצח נשים על רקע מגדרי. אבל מה בדיוק כוללת התופעה הזאת? את ההסבר קיבלנו מפרופ' שלוה וייל, חוקרת בכירה בבית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית, שהקימה את "התצפית הישראלית על רצח נשים" - גוף מחקרי שפועל באוניברסיטה העברית, אוסף נתונים ומנתח כל מקרה תוך הצלבת מקורות ומאגרים.

לפי פרופ' וייל, רצח נשים ("פמיסייד") מוגדר כרצח נשים על־ידי גברים בגלל היותן נשים. הגדרה זו כוללת מספר דפוסים: "רצח על כבוד המשפחה", רצח אם ("מטריסייד") ורצח על־ידי בן זוג או בני משפחה, ואינה כוללת מקרי רצח נשים על רקע לאומני, תאונה או רשלנות. בנוסף, "התצפית" אוספת רק מקרים בהם האישה הנרצחת הייתה מעל גיל 18. לפי פרופ' וייל, האבחנה בין רצח נשים על רקע מגדרי לבין רצח נשים בנסיבות אחרות חשובה "על־מנת לאפשר טיפול ממוקד מצד הרשויות".

פרופ' וייל אומרת לנו כי "בחמשת החודשים הראשונים של 2025 אנו מבחינים בעלייה מדאיגה ברצח נשים בחברה הישראלית לעומת אשתקד. אך כמובן נצטרך לחכות עד סוף השנה לדעת אם יש עלייה משמעותית לעומת 2024".

לדבריה, "העלייה היא בעיקר ברצח נשים יהודיות, כאשר רצח נשים במגזר הערבי בינתיים יורד. אומנם האלימות בחברה הערבית ממשיכה, אך רובם הגדול של הקורבנות הם גברים".

יתרה מזאת, פרופ' וייל אף מדגישה כי "בחברה הערבית שיעור הפיענוח נמוך יותר מהחברה היהודית", והיא מסבה את תשומת־הלב לתופעה מהשנים האחרונות, בה בן הזוג רוצח את אשתו באמצעות רוצחים שכירים. "הדבר מאפשר לבן הזוג לשהות בחו"ל, וכך יש לו אליבי. לכן, קשה מאד לגלות אם הוא זה שעומד מאחורי הרצח".

כשמסתכלים על השנים האחרונות, מעבר לכך שבשום שלב מספר הנרצחות לא ירד לשליש לעומת שנה אחרת, יש עוד שני נתונים שתופסים מיידית את העין. הראשון הוא הנתון הנמוך יחסית ב־2021. מה קרה דווקא בשנה זו? פרופ' וייל טענה אז כי ייתכן שאפשר להציע מספר הסברים: "אחד מהם הוא הפסקת הגבלות הקורונה ותום הסגר. סיבה נוספת היא הסיקור התקשורתי חסר התקדים של רציחות נשים ופעילות משמעותית של ארגוני הנשים. במקביל, חשוב לציין את גזרי הדין חמורים שקיבלו כמה מהרוצחים, אשר ייתכן שיצרו הרתעה".

הדבר השני שההתייחסות אליו מתבקשת הוא הנתונים לשנת 2023. באירועי ה־7 באוקטובר בוצעו מעשי תוקפנות מזעזעים נגד נשים ונערות. ואולם קודם ציינו כי רצח נשים על רקע לאומני לא נכלל כחלק מהרציחות על רגע מגדרי. אלא שלפי "התצפית", אף שהיא "בדרך־כלל לא מכלילה רצח נשים כתוצאה ממעשי טרור, חלק מהמקרים שהתרחשו ב־7 באוקטובר היו 'פמיסייד', כאשר נשים אותרו כנשים ועברו התעללות מינית לפני רציחתן. מחבלי חמאס שהסתננו ליישובי עוטף עזה הודרכו כיצד לאנוס נשים לפני שרצחו אותן: נשים רבות עברו פגיעות מיניות, ביתור איבריהן המוצנעים וזוועות נוספות". לצד זאת, חשוב לציין כי היו גם גברים שעברו אונס.

בתצפית מציינים כי הנתונים שלהם לא כוללים את האירועים הללו, מכיוון ש"יכולתם של כוחות הביטחון ושירותי ההצלה לאסוף ראיות אמינות ממעשה טרור זה היא מוגבלת, עקב הריסתם של מאפיינים מזהים של הקורבנות, כולל שריפת גופות".

עוד כתבות

נתן שירות למוכרים וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף, וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך וחויב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו עפ"י החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים ולקריפטוגרפיה

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בניגוד לקונצנזוס: האנליסט שמעריך שבנק ישראל יוריד מחר את הריבית

למרות הערכות כי ריבית בנק ישראל תישאר מחר ללא שינוי, ישנן גם הערכות של אנליסטים בשוק הסבורים כי הריבית בכל זאת בדרך להורדה נוספת השבוע ל-3.75%

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"לחסל את חמינאי עכשיו": המסרים מבית המלוכה הסעודי

ההזדמנות האחרונה לאיראן: "כדי שזה יקרה - רוצים מהם טיוטה בתוך 48 שעות" ● מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

אייפון 17 פרו מקס / צילום: יחצ

כך תאריכו את חיי הסוללה באייפון שלכם

עדכוני גרסה באייפונים מובילים לעתים לכך שהסוללה דווקא מתרוקנת מהר יותר, ובעוד באפל מבהירים שמדובר במצב זמני - יש כמה שיטות להתגבר על כך ● מבהירות המסך דרך שימוש ב–wifi ועד הטענה של פחות מ–80%

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?