גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הרג בלתי פוסק: מהם נתוני הרצח, ומה עומד מאחוריהם?

גל הרציחות בחג השבועות עורר שוב את תחושת אובדן השליטה ● המשטרה עדיין מתקשה להשתלט על הרצח בחברה הערבית, בין השאר בגלל בחירות של הממשלה ● בחברה היהודית המספרים קטנים מכדי להסיק מסקנות ● וכיצד פסקי דין חמורים הביאו לירידה זמנית ברצח נשים?

איתמר בן גביר | צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
איתמר בן גביר | צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סוף השבוע שעבר והחג היו מדממים במיוחד, עם לא פחות מתשעה נרצחים בחמישה ימים בלבד. הדבר מביא לתחושה של אובדן ביטחון אישי, מה שבתורו הביא פוליטיקאים מכל הקשת הפוליטית לזרוק אמירות בנושא, שניסו לתת קונטקסט לאותם ימים קשים. אז איך הדברים נראים ברמת הנתונים, ומה מביא למספרים המחרידים האלה? בדקנו.

המשרוקית | האם תחת בן גביר מספר מקרי הרצח בחברה היהודית ירד?
המשרוקית | האם היקף הנרצחים בחברה הערבית ירד בתקופתו של בן גביר?
המשרוקית | מקרי הרצח בחברה הערבית: כמה הם גבוהים ביחס לעולם, ולמה המספרים עולים?

"בחודשיים־שלושה האחרונים יש ירידה מסוימת (ברצח בחברה הערבית)"
איתמר בן גביר, "בוקר טוב ישראל", גלי צה"ל, 1.6.25

ללא ספק, התופעה הבולטת ביותר היא הרצח בחברה הערבית. משטרת ישראל, כהרגלה, לא העבירה לנו נתונים עדכניים על מספרי הנרצחים והפנתה אותנו להגיש בקשת חופש מידע. לכן, הסתמכנו על הנתונים של ארגון יוזמות אברהם. אם נסתכל בראייה שנתית, נוכל לראות שבמשך שנים יש מגמת עלייה בתופעה, שנבלמה ב־2022, ולאחר מכן רשמה זינוק ב־2023. ב־2024 מספרי הנרצחים ירדו מעט, אבל עדיין נשארו גבוהים משמעותית.

ומה באשר לחודשים האחרונים? האם באמת יש בהם ירידה? אין טעם למדוד את אפריל-מאי לעומת פברואר-מרץ. במקום זאת, ביקשנו מיוזמות אברהם השוואה של החודשים ינואר-מאי בכל שנה. המספרים שם הרבה פחות מחמיאים לבן גביר, שכן לא רק שלא הייתה ירידה ב־2024 לעומת 2023 (83 ו־78 נרצחים אזרחי ישראל בהתאמה), הרי שגם ב־2025 הייתה עלייה נוספת (92). נצטרך כמובן לחכות לסוף השנה כדי לקבל נתונים שיבהירו יותר את המגמה, אבל בינתיים קשה לדבר על הצלחה.

אבל מה גרם לכל זה? כפי שהסביר לנו בעבר פרופ' מוחמד ותד, נשיא המכללה האקדמית רמת גן, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) ועמית מחקר במכון למדיניות נגד טרור באוניברסיטת רייכמן, צריך לחזור לתחילת שנות האלפיים. "בשנים הללו התרחבו ממדי הפשיעה המאורגנת בחברה היהודית", הוא אומר. "ואז מדינת ישראל השכילה להבין שצריך להבחין בין פשיעה 'רגילה' לבין פשיעה מאורגנת - ושכדי להתמודד עם האחרונה, צריך לפתח כלים ייחודיים. לכן, בשנת 2003 נחקק חוק מאבק בארגוני פשיעה, שהעניק למשטרה כלים חריגים להתמודד עם ארגוני פשיעה".

המאבק, כך פרופ' ותד, היה מוצלח למדי, אלא שאז נוצר ואקום, אליו נכנסו ארגוני פשיעה מהחברה הערבית. לפני כן "עולם הפשיעה בחברה הערבית לא היה מחולק לפי ארגונים, אלא לפי משפחות. אלא שאז המגמה השתנתה, ובחברה הערבית הפשיעה לבשה צורה תאגידית שפרצה את ההשתייכות ה'חמולתית' - ואת שורות ארגוני הפשיעה שהתפתחו ממלאים חברים ממשפחות שונות.

"היעדר המשילות והריבונות של ממשלת ישראל מחד, ומרכיבים שמאפיינים את החברה הערבית מאידך - תרמו להעמקת האחיזה של ארגוני הפשיעה בכל תחומי החיים של הציבור הערבי. התוצאה היא שימוש הולך וגובר באלימות ככלי להשגת סטטוס חברתי, פתרון סכסוכים וניהול חיי היומיום".

אך אלה רק השורשים. מה יכול להסביר את הזינוקים שאנו רואים תחת הממשלה הנוכחית? יוני אריה, מנהל מיזם קהילות בטוחות ביוזמות אברהם, הסביר לנו בעבר כי צריך להתחיל בהחלטה 549 שהממשלה הקודמת קיבלה ב־2021. מטרת ההחלטה הייתה מיגור הפשיעה בחברה הערבית, ולפי אריה, "בעקבות הפעילות המשמעותית של המשטרה נגד הפשיעה המאורגנת ב־2022, נוצרו מאבקי ירושה ושליטה בטריטוריה בין ארגוני פשיעה ובין פלגים בתוך הארגונים עצמם", בעיקר באזור הצפון.

עם זאת, הוא אומר, "לפי דוח המעקב של יוזמות אברהם, ההחלטה מיושמת באופן חלקי בלבד, וחלה ירידה ביישום ההחלטה מאז חילופי הממשלות וכניסת איתמר בן גביר לתפקיד השר לביטחון לאומי. ובמקום להגביר את המאמצים אחרי שנת 2023 המדממת, ב־2024 ראינו דווקא קיצוץ בתקציבים המיועדים לחברה הערבית, ובכלל זה בתקציבים המיועדים למאבק בפשיעה".

גם לפי תומר לוטן, ששימש כמנכ"ל המשרד לביטחון הפנים בממשלה הקודמת, המנגנון שנוצר כדי להתמודד עם הפשיעה בחברה הערבית מוסמס בפועל.

"(יש) ירידה ברצח במגזר היהודי"
איתמר בן גביר, "בוקר טוב ישראל", גלי צה"ל, 1.6.25

כפי שאומרת לנו פרופ' חגית לרנאו מבית הספר לקרימינולוגיה בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת חיפה, ההתבטאות עצמה של השר לביטחון לאומי היא "בעייתית", שכן "המשטרה והשר האחראי עליה צריכים לדאוג לביטחון האישי של כלל אזרחי ותושבי ישראל". ובכל זאת, האם יש בה משהו?

גם כאן, המשטרה שלחה אותנו לבקש בקשת חופש מידע, ולכן השתמשנו באחת שהגשנו בעבר, שנוגעת לשנים 2018-2024, מבלי שיהיו בה נתונים ל־2025. לפי הנתונים, בין השנים 2018-2022 נרצחו מדי שנה בחברה היהודית בין 35 ל־37 בני אדם (למעט בשנת 2020, אז נרשמו 30 מקרי רצח בלבד, ככל הנראה בשל השפעות הסגר בעקבות מגפת הקורונה). ב־2023, השנה הראשונה של הממשלה הנוכחית, נרשמו 47 מקרי רצח, עלייה של 31% בהשוואה לשנת 2022. בשנת 2024 ירד המספר ל־38 - צמצום משמעותי לעומת 2023, אך עדיין מעט מעל הממוצע הרב־שנתי.

פרופ' לרנאו מסבירה: "באופן כללי כדאי להסתכל על מגמות לאורך 10 שנים, ולא בהבדלים בין שנה אחת לשנייה, כי אז ניתן משקל להבדלים אקראיים. במיוחד כאשר מדובר על מספרים קטנים יחסית.

"מצד אחד, זו סטטיסטיקה של מספרים קטנים. חמישה־עשרה אירועים עושים אפקט מאוד גדול (באוכלוסייה של כ־7.2 מיליון יהודים). אז צריך להיזהר מהסקת מסקנות נמהרות מהבדלים, גם גדולים לכאורה, במספרים קטנים.

"מצד שני, אכן מדובר בעלייה משמעותית בשנה זו, ובעיקר ברקע מגמה מתמשכת של ירידה במספר מקרי הרצח של יהודים בשני העשורים האחרונים. רק כדי לסבר את האוזן - בשנת 2011 היו 70 מקרי רצח של יהודים (ו־70 של לא יהודים), ובשנת 2015 היו 45 מקרי רצח של יהודים, ומשנת 2018 המספר התייצב על - פחות או יותר - 35 מקרי רצח בשנה.

"ולכן קשה לדעת, וצריך להסתכל על מגמה כללית יותר, אבל יכול להיות שהחלה מגמה של עלייה במספר מקרי הרצח בחברה היהודית, שיכולה להיות מוסברת על רקע היחלשות המשטרה, או כאדווה והתרחבות של משבר האלימות החמורה בחברה הערבית - שנעצרה בעקבות המלחמה. ויכול להיות שהעלייה הגדולה של שנת 2023 היא חריגה אקראית, ושנשוב לראות מגמה של יציבות במספר מקרי הרצח של יהודים".

אנחנו נוסיף על כך שאם המספרים הקטנים לא מאפשרים להסיק שיש מגמת עלייה, הרי שהדבר נכון לכיוון ההפוך, וגם אם בשנה הבאה נגלה שב־2025 מספר הנרצחים היהודים ירד, הרי שלא נוכל להסיק מכך מסקנות נחרצות או מרחיקות לכת.

"לעמר בר־לב הייתה יועצת לענייני מגדר… עובדה שמספר הנרצחות צומצם לשליש"
מירב בן ארי, משדר מיוחד, גלי צה"ל, 2.6.25

אירוע טרגי שקרה כחלק מגל הרציחות בחג השבועות הוא זה בו אישה נדקרה למוות בדירה בבת ים. האירוע המשיך להתפתח כשבן זוגה החשוד ברצח התבצר במשך תשע שעות על גג הבניין - ולבסוף התאבד בקפיצה ממנו.

המקרה הזה הציף את התופעה של רצח נשים על רקע מגדרי. אבל מה בדיוק כוללת התופעה הזאת? את ההסבר קיבלנו מפרופ' שלוה וייל, חוקרת בכירה בבית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית, שהקימה את "התצפית הישראלית על רצח נשים" - גוף מחקרי שפועל באוניברסיטה העברית, אוסף נתונים ומנתח כל מקרה תוך הצלבת מקורות ומאגרים.

לפי פרופ' וייל, רצח נשים ("פמיסייד") מוגדר כרצח נשים על־ידי גברים בגלל היותן נשים. הגדרה זו כוללת מספר דפוסים: "רצח על כבוד המשפחה", רצח אם ("מטריסייד") ורצח על־ידי בן זוג או בני משפחה, ואינה כוללת מקרי רצח נשים על רקע לאומני, תאונה או רשלנות. בנוסף, "התצפית" אוספת רק מקרים בהם האישה הנרצחת הייתה מעל גיל 18. לפי פרופ' וייל, האבחנה בין רצח נשים על רקע מגדרי לבין רצח נשים בנסיבות אחרות חשובה "על־מנת לאפשר טיפול ממוקד מצד הרשויות".

פרופ' וייל אומרת לנו כי "בחמשת החודשים הראשונים של 2025 אנו מבחינים בעלייה מדאיגה ברצח נשים בחברה הישראלית לעומת אשתקד. אך כמובן נצטרך לחכות עד סוף השנה לדעת אם יש עלייה משמעותית לעומת 2024".

לדבריה, "העלייה היא בעיקר ברצח נשים יהודיות, כאשר רצח נשים במגזר הערבי בינתיים יורד. אומנם האלימות בחברה הערבית ממשיכה, אך רובם הגדול של הקורבנות הם גברים".

יתרה מזאת, פרופ' וייל אף מדגישה כי "בחברה הערבית שיעור הפיענוח נמוך יותר מהחברה היהודית", והיא מסבה את תשומת־הלב לתופעה מהשנים האחרונות, בה בן הזוג רוצח את אשתו באמצעות רוצחים שכירים. "הדבר מאפשר לבן הזוג לשהות בחו"ל, וכך יש לו אליבי. לכן, קשה מאד לגלות אם הוא זה שעומד מאחורי הרצח".

כשמסתכלים על השנים האחרונות, מעבר לכך שבשום שלב מספר הנרצחות לא ירד לשליש לעומת שנה אחרת, יש עוד שני נתונים שתופסים מיידית את העין. הראשון הוא הנתון הנמוך יחסית ב־2021. מה קרה דווקא בשנה זו? פרופ' וייל טענה אז כי ייתכן שאפשר להציע מספר הסברים: "אחד מהם הוא הפסקת הגבלות הקורונה ותום הסגר. סיבה נוספת היא הסיקור התקשורתי חסר התקדים של רציחות נשים ופעילות משמעותית של ארגוני הנשים. במקביל, חשוב לציין את גזרי הדין חמורים שקיבלו כמה מהרוצחים, אשר ייתכן שיצרו הרתעה".

הדבר השני שההתייחסות אליו מתבקשת הוא הנתונים לשנת 2023. באירועי ה־7 באוקטובר בוצעו מעשי תוקפנות מזעזעים נגד נשים ונערות. ואולם קודם ציינו כי רצח נשים על רקע לאומני לא נכלל כחלק מהרציחות על רגע מגדרי. אלא שלפי "התצפית", אף שהיא "בדרך־כלל לא מכלילה רצח נשים כתוצאה ממעשי טרור, חלק מהמקרים שהתרחשו ב־7 באוקטובר היו 'פמיסייד', כאשר נשים אותרו כנשים ועברו התעללות מינית לפני רציחתן. מחבלי חמאס שהסתננו ליישובי עוטף עזה הודרכו כיצד לאנוס נשים לפני שרצחו אותן: נשים רבות עברו פגיעות מיניות, ביתור איבריהן המוצנעים וזוועות נוספות". לצד זאת, חשוב לציין כי היו גם גברים שעברו אונס.

בתצפית מציינים כי הנתונים שלהם לא כוללים את האירועים הללו, מכיוון ש"יכולתם של כוחות הביטחון ושירותי ההצלה לאסוף ראיות אמינות ממעשה טרור זה היא מוגבלת, עקב הריסתם של מאפיינים מזהים של הקורבנות, כולל שריפת גופות".

עוד כתבות

אריה פרשקובסקי / איור: גיל ג'יבלי

עם 1,600 דירות בקנה והסדר חוב מאחוריו, הוא חוזר לבורסה

אריה פרשקובסקי גרופ תשעבד לאג"ח קרקע בראשון לציון בשווי גבוה מהיקף הגיוס ● מהתשקיף עולה כי החברה מכרה פנטהאוז בנווה צדק ב-50 מיליון שקל ● בעבר נדרש הבעלים - שקרוביו מחזיקים בענקית הנדל"ן פרשקובסקי - להסדר חוב בדירקט קפיטל שפעלה במזרח אירופה

אילוסטרציה: shutterstock

יזנקו בעשרות אחוזים: ארבע מניות שזוכות לתחזית אופטימית במיוחד

בנק אוף אמריקה פרסם בסוף השבוע האחרון סקירות עדכניות הנוגעות לארבע מניות טכנולוגיה מרכזיות - אנבידיה, אמזון, אלפאבית וברודקום ● מחירי היעד שהבנק קבע לארבעתן משקף להן אפסייד של עשרות אחוזים ● עיקרי הסקירות מובאים לפניכם

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

בית המשפט נדרש להכריע: האם הדירה שייכת לגרושה או לאמא?

בטענה כי שינוי התנאים יפגע במבוטחים: ביהמ"ש דחה בקשה לתביעה ייצוגית נגד חברת ביטוח ● ביהמ"ש קבע כי התמורה ממכירת נכס תחולק בין שני נושים שפעלו באופן יזום לממשו באמצעות מינוי כונס נכסים, ולא בין כלל הנושים ● נקבע: דירה אשר הוכח לגביה כי לא הייתה שייכת בפועל לבני הזוג, תוחרג מהרכוש המשותף לצורך איזון המשאבים במסגרת הליך הגירושים ● 3 פסקי דין בשבוע

מייסד איטורו יוני אסיא, מנכ''ל ארבה, קובי מרנקו, מאט כהן, מנכ''ל סייברארק / צילום: יח''צ

הישראלית שהשלימה עלייה של 32% מאז ההנפקה, וזאת שנסחרה בתנודתיות חדה

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך הסופ"ש ● סייברארק גייסה 1.1 מיליארד דולר באג"ח להמרה בריבית 0% ● איטורו זינקה בחדות והשלימה עלייה של 32.1% מאז ההנפקה ● וארבה רובוטיקס נסחרה בתנודתיות חדה לאחר שהגישה תשקיף מדף

תחנת הכוח הגרעינית בבושהר, איראן / צילום: Reuters, Stringer Iran

המערב צפוי לקדם החלטה דרמטית נגד איראן – שמאיימת בתגובה קשה

קרן הסיוע לעזה הודיעה: מרכז החלוקה ברפיח נסגר בגלל מהומה שנגרמה בעקבות דוחק שמנע את פריקת הסיוע ● חברי המשט בדרכם לנמל אשדוד, שם יצפו בסרט הזוועות - ולאחר מכן יגורשו דרך נתב"ג ● דובר צה"ל לתושבים בג'באליה: "התפנו מיד לאזורי המקלט והמחסה בעיר עזה" ● 55 חטופים - 612 ימים בשבי ● עדכונים שוטפים

עוברים לדירות יקרות יותר / איור: גיל ג'יבלי

ביטוחים, ערבויות ותיקונים: מה צריך לדעת לפני חתימה על חוזה שכירות?

מה גובה הערבות המקסימלי שניתן לבקש משוכר, מי אמור לשלם על ביטוח המבנה, ועל אילו תיקונים אחראי השוכר? ● רגע לפני שהעונה החמה של מעברי הדירה מתחילה, ריכזנו את ההיבטים המשפטיים והכלכליים שכדאי לשים לב אליהם ● המדריך לשוכרים ולמשכירים - חלק שני

בימים אלו מקודמים עוד כמה הסכמי גג גדולים - האם הם ייבלמו? / צילום: Shutterstock

ההחלטה שמאיימת לעצור בנייתן של עשרות אלפי דירות חדשות

האם יועמ"שית משרד הבינוי והשיכון תעצור הסכמי גג חדשים? ● בחוות־דעתה, טוענת עו"ד אפרת פרוקצ'יה כי כבר לפני יותר מחצי שנה ביקשה לקבוע כללים וקריטריונים אחידים סביב גיבוש ההסכמים, וסדרי עבודה לוות"פ המאשרת אותם ● "בידי הוועדה מרוכז כוח אדיר; יש להקפיא את עבודתה", כתבה

וושינגטון

מוואלה לחדשות 12: התפקיד החדש של ברק רביד

העיתונאי והפרשן המדיני ברק רביד יעזוב את וואלה וימונה לפרשן חדשות 12 בוושינגטון ● יחליף את יונה לייבזון, ששימשה בתפקיד מאז 2019

הריסות ברצועת עזה, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

מה שאותר במתחם שבו חוסל סינוואר "ישפיע על המשך התמרון"

לוחמי צה"ל והשב"כ פשטו על המתחם שבו הסתתר מנהיג חמאס יחד עם בכירים נוספים בארגון: "הפקנו מכאן מודיעין משמעותי להמשך" ● קרן חלוקת הסיוע החלה להעביר מזון גם באמצעות משאיות; חמאס איים על העובדים: "אזהרה אחרונה" ● כ"ץ: "הנחיתי את צה"ל לפעול כדי שמשט 'מדלין' לא יגיע לעזה" ● אלוף פיקוד הצפון: "המצב הביטחוני מול לבנון ומול חיזבאללה הוא הכי טוב שהיה לנו בעשורים האחרונים" ● דיווחים בעזה: צה"ל תקף בג'באליה שבצפון הרצועה ● 55 חטופים - 611 ימים בשבי ● עדכונים שוטפים 

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

יגאל דמרי נגד חזרת הפועלים הפלסטינים: "חיבלו כאן בפרויקטים"

בשיחה עם משקיעי י.ח דמרי לרגל פרסום הדוחות הכספיים לרבעון הראשון של 2025, אמר בעל השליטה והמנכ"ל יגאל דמרי: "אנחנו צריכים להשתדל לא להיות תלויים בפלסטינים" ● לדבריו, "כשעבדנו עם הפועלים הפלסטינים, היו הרבה מאוד חבלות בהרבה פרויקטים. מה לעשות? הם לא אוהבים אותנו"

דונלד טראמפ ואילון מאסק. קרע ביחסים / צילום: ap, Brandon Bell

עשרות מיליארדים על הכף: המכה שעסקי מאסק עשויים לספוג

מי יותר חזק - נשיא ארה"ב או האיש העשיר בעולם? התשובה לשאלה הזאת הולכת ומתגבשת בימים אלו מעבר לים, כשהברית בין אילון מאסק לדונלד טראמפ מתנפצת בסכסוך מתוקשר ● המומחים מעריכים כי מאסק מסכן הון עתק ביריבות עם טראמפ, בעיקר בשל הסיכון לרגולציה "נקמנית" שתפגע בעסקי טסלה, ברשת איקס וב־SpaceX ● ובכל זאת, גם מאסק יכול להשיב מלחמה לבית הלבן

מייסדי למונייד, דניאל שרייבר ושי וינינגר / צילום: דור מלכה

חברת הביטוח הדיגיטלי שכבר שווה יותר ממגדל ומכלל

חברת למונייד מתקרבת לשווי של 3 מיליארד דולר, אך מתקשה לשמור על יציבות בשל החיבה היתרה של השורטיסטים למניה ● נשיא החברה, שי וינינגר: "השוק מתחיל להאמין בסיפור שלנו"

השכר החציוני נמוך ב-30% מהממוצע

הנתונים נחשפים: באיזו עיר בישראל מרוויחים הכי הרבה

לפי הביטוח הלאומי, השכר הממוצע בישראל עומד על 14,657 שקל לחודש; השכר החציוני, שחצי מהשכירים מרוויחים מעליו וחצי מתחתיו, עומד על 10,368 שקל בלבד - 30% פחות ● מבחינת ענפים כלכליים, הקבוצה שמרוויחה את הסכומים הגבוהים ביותר היא עובדי תעשיית האנרגיה (לרבות חברת החשמל), שמרוויחים 30,284 שקל בחודש בממוצע

נתניהו הורה להדיח את רוב חברי הוועדה שבוחנת מינויים בכירים. זו המשמעות

"ועדת המינויים" אמורה לבחון את המועמדים למשרות בכירות ורגישות ● אבל היא נותרה ללא יו"ר, וראש הממשלה הורה להדיח את רוב החברים ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בת"א; אורמת קפצה בכ-7%, פרטנר ירדה ב-5%

מדד ת"א 35 ננעל סביב רמות הבסיס ● השקל נחלש מול המטבעות הזרים בסוף השבוע ● מדד ת"א 35 שבר שיא חדש בין היתר בזכות מניות הביטוח ● לאחר שבוע אדום במיוחד, טסלה התאוששה ביום שישי האחרון ● דוח התעסוקה בארה"ב הפתיע לחיוב, מה צפוי בנתוני האינפלציה השבוע? ● וגם: ההמלצה החמה של בנק אוף אמריקה

אילון מאסק לצד דונלד טראמפ במהלך מסע הבחירות לנשיאות / צילום: Alex Brandon

האם טראמפ יסתדר בלי הכסף של מאסק בבחירות האמצע בארה"ב?

שינוי הכיוון של אילון מאסק - שתרם לטראמפ 300 מיליון דולר כמעט בבחירות 2024 - מטלטל את המפלגה הרפובליקאית כולה ● העימות הפומבי בינו לנשיא חושף את הסדקים שבין הון לשלטון ומעורר סימני שאלה לגבי עתידה הפוליטי והכלכלי של המפלגה לקראת בחירות האמצע ב-2026

אילוסטרציה: shutterstock

"התור הפנוי לשיננית הוא במרום גולן ב-2038?": היזם שפיתח בוט למציאת תורים לרופאים במכבי

הראל רום, יזם מתל אביב ומייסד שותף של חברת Stealth, פיתח בוט חינמי בשם "דוקתור", הפועל באמצעות וואטסאפ ומעדכן בזמן אמת על תורים שמתבטלים ● בקופת החולים מאוחדת השיקו לאחרונה עוזר דיגיטלי שמזהה תורים שבוטלו, וסביר שגם ביתר הקופות ימצאו פתרונות דומים בעתיד הלא רחוק

אוטובוסים חונים בתחנה המרכזית בת''א / צילום: Shutterstock

התוכנית להוספת קווי אוטובוס טרם מומשה, והממשלה כבר רוצה לקצץ

אחרי שנים של עיכובים, משרד התחבורה קיבל תוספת של 250 מיליון שקל לשיפור התחבורה הציבורית בקווים ובתדירות ● אך התוכנית טרם גובשה, ובינתיים בממשלה מתכננים לקצץ שליש

מפקד חמאס האחרון שנותר, ומחזיק בידיו את גורל החטופים והרצועה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איך סיקרו בעולם את המשט לרצועת עזה, מפקד חמאס האחרון שנותר, והאם איראן הצליחה להשיג מידע מודיעיני של ישראל ● כותרות העיתונים בעולם

כלי רכב חדשים. נוצרה אשליה של ביקושים בענף הרכב בישראל / צילום: Shutterstock

המסירות עולות, אבל השוק לא צומח: כך נוצרה אשליית הביקושים בענף הרכב

נתוני מסירות הרכב של החודשים ינואר-מאי נראים שגרתיים, אך מבט מקרוב מגלה מציאות פחות יציבה ● מלאים סמויים מכבידים על הענף, החדירה הסינית שוברת שיאים, ומותגים שהיו אלמונים עד לאחרונה כובשים את טבלת המסירות ● ואיך קרה שהפלח החשמלי נותר מאחור?