גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ההפתעה שאורבת לרוכשי הדירות וליזמים במדד שמקפיץ את המחירים

מדד תשומות הבנייה, שכולל שינויים במחירי חומרים ובשכר עובדים, עומד לעבור עדכון משמעותי ● התוצאה עלולה להפתיע רוכשי דירות וגם יזמים חשופים למדד הזה, בחוזים מול הקבלנים עצמם ● איך תדעו אם גם אתם עלולים להיפגע, ומה, אם בכלל, ניתן לעשות?

בנייה בישראל / צילום: Shutterstock
בנייה בישראל / צילום: Shutterstock

רכשתם באחרונה דירה חדשה? מתכננים לרכוש בקרוב? הביאו בחשבון, שתצטרכו לשלם עבורה סכומים שיכולים להגיע לעשרות אלפי שקלים מעבר למה שחשבתם. זאת, בעקבות העדכון הצפוי של מדד תשומות הבנייה, שצפוי לעלות לקראת סוף השנה, וכתוצאה מזה להעלות את מחירי הדירות החדשות, ואת יתרת החוב לאלה שרכשו דירות וטרם השלימו את כלל התשלומים.

הטבת המס שנכנסה השבוע לתוקף ותיטיב עם רוכשי הדירות
שאלות ותשובות | מה צריך לכלול חוזה להשכרת דירה, וממה צריך להיזהר?

מה זה מדד תשומות הבנייה?

מדובר בשם כולל לשלושה מדדים, שמנסים להתחקות אחרי השתנות עלויות הבנייה של קבלני בניין ותשתיות, וזאת באמצעות שימוש בסל קבוע של חומרים, מוצרים ושירותים, שאמורים לייצג את הרכב הוצאות הבנייה האקטואלי עבורם.

מדד אחד הוא לבנייה למגורים, השני למסחר ומשרדים והשלישי לסלילה וגישור. הסל הכלול במדדים כולל עשרות סעיפים, שלכל אחד מהם ניתן משקל יחסי.

לפיכך השתנות המדדים תלויה בשני גורמים: הראשון - שינויי המחירים שחלים בכל אחד מהרכיבים, והשני - שינויים שנערכים מפעם לפעם במשקלים היחסיים של הרכיבים הללו. בשנים האחרונות התגלו בעיות בשני הגורמים.

המדד התיישן אך הלמ"ס לא עדכנה

במסגרת עתירה חריגה שהגישה דניה סיבוס לבג"ץ בינואר השנה הוברר, כי הלמ"ס לא עדכנה מאז 2011 את מדדי תשומות הבנייה, והעיוות המצטבר התפרץ עם פרוץ המלחמה.

"המלחמה הביאה לשינוי סדרי עולם בענף הבנייה: בן-לילה איבד הענף שליש מעובדיו, שהיו נכנסים לישראל משטחי הרשות הפלסטינית ומרצועת עזה, ומאז 7 באוקטובר כניסתם נמנעת באופן כמעט מוחלט. ההשפעה של חסרון העובדים הפלסטינים על ענף הבנייה מתבטאת במחסור בידיים עובדות בכלל, ובידיים עובדות מיומנות בבנייה בפרט", תיארו את המצב עורכי הדין בני שפר, רונן ברומר, אביתר אזולאי וסתיו סוויסה ממשרד ש. הורוביץ, שמייצגים את דניה סיבוס.

"הדבר הביא לייקור דרמטי של רכיב העבודה בעלויות הבנייה, שכן שכרם של העובדים הפלסטינים היה נמוך משמעותית משכרם של העובדים הזרים ושל העובדים הישראלים. העובדים הללו, שמראש היו יקרים יותר, זרים וישראלים כאחד, זכו גם לכוח מיקוח עודף שאפשר להם להעלות את שכרם עוד יותר".

לאור זאת, מסיקים העותרים, "המדדים המפורסמים אינם משקפים את המציאות ואינם משקפים את ייעודם".

הלמ"ס ציינה שהמדד צריך להתעדכן כל 7-10 שנים, אך ניסיונות לעדכן אותו בשנים האחרונות נכשלו בגלל הקורונה והמלחמה.

עוד השיבה הלמ"ס, כי בינואר השנה עדכנה את המדד בנושא שכר העבודה, ושבאוגוסט היא אמורה לעדכן אותו שוב, בצורה עמוקה יותר.

עד כמה המדד מעוות?

כשהלמ"ס עדכנה את המדד ב-2011, 95% מפועלי הבניין היו ישראלים ו-5% זרים ופלסטינים; ערב המלחמה רק 71% מהעובדים היו ישראלים, ו-29% היו זרים ופלסטינים; כיום אין פלסטינים (למעט שב"חים שלא נחשבים במדד), כך שמשקל העובדים הזרים עלה מאוד, ועימו גם עלויות השכר שלהם שגבוהות פי שניים לפחות משל פלסטינים. התוצאה: עם שינוי תמהיל הפועלים בינואר השנה, מדד תשומות הבנייה קפץ ב-2.6%.

"העדכון טיפל חלקית בשכר העבודה של הפועלים, שקפץ מ-250-500 שקל ליום עבודה של פועל פלסטיני, לרמות של 1,000-1,900 שקל ליום של פועלים זרים. אבל הבעיה, שגם משקל שכר העבודה במדד נמוך מדי", טוען סגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, אריה דוד. לדבריו, כיום עלויות שכר הפועלים באתרי הבנייה יכולות להגיע ל-60%-70%, בעוד שמשקלן במדד מגיע ל-37% בלבד.

בימים אלה שוקדת הלמ"ס על עדכון נוסף של המדד, והפעם גם של המשקלים הפנימיים שלו.

עד כמה קיימת סכנה שהמדד יעלה באופן משמעותי? יואל פינקל, המשנה לסטטיסטיקן הלאומי בלמ"ס, כבר הזהיר לפני ארבעה חודשים בנוגע לזה, שאם היו מגיעים ארצה 76 אלף עובדים זרים במקום כל הפועלים הפלסטינים, המדד היה קופץ ב-6%. הוא עלה ב-2.6% "בלבד", רק משום שהעובדים הזרים החליפו עד כה כשליש מהפלסטינים. כך שהסיכוי לעלייה משמעותית - רב.

ומה עם רוכשי הדירות?

מדד תשומות הבנייה למגורים משליך באופן ישיר על מחיר הדירה שמשלמים רוכשי דירות קבלן, שכן זה מוצמד למדד.

עו"ד בועז אדלשטיין, שותף בכיר ומנהל מחלקת ליטיגציית נדל"ן וליטיגציה מסחרית במשרד עמית פולק מטלון: "בחוזי מכר שנחתמו עד 7 ביולי 2022, הצמדת התמורה למדד תשומות הבנייה הייתה מלאה. בעסקאות שנערכו לאחר מועד זה חל תיקון מספר 9 לחוק המכר, שמגביל את הצמדת התמורה למדד למחצית מכל תשלום ותשלום (למעט תשלום 20% הראשונים ממחיר הדירה שכלל לא יוצמדו למדד".

נדגים את ההשפעה, באמצעות עליית המדד שנרשמה בחודש ינואר השנה: אם בתחילת השנה הגיע חוב עבור דירה חדשה למיליון שקל, לאחר העלאת המדד ב-2.6% החוב צמח ב-13 אלף שקל (מחצית מעליית המדד).

השאלה, מה רוכש דירה יכול לעשות.

אדלשטיין ממליץ לבחון את חוזה המכר תחילה. "אם חתמתם על חוזה לרכישת דירה לפני יולי 2022, ומועד מסירתה חל אחרי אוגוסט 2025 - כדאי שתזדרזו לשלם את תמורתה לפני שהמדד המעודכן יכה בכיס שלכם", הוא אומר. "ראשית, בדקו את חוזה הרכישה שעליו חתמתם. האם יש בו הצמדה מלאה או חלקית למדד? כך תדעו את רמת החשיפה שלכם להתייקרות שתבוא בעקבות עדכון מדד תשומות הבנייה למגורים".

שימו לב למבצעים הפיננסיים: "החשיפה המשמעותית ביותר להתייקרות זו היא בקרב מי שרכש דירה באחד ממבצעי הקבלנים (80/20 וכיו"ב), כשחלק גדול מהתמורה אמור להיות משולם רק במועד המסירה של הדירה. כאמור, אם העסקה נעשתה לפני יולי 2022, הרי שכל יתרת התמורה צמודה למדד תשומות הבנייה למגורים. אם העסקה נעשתה לאחר מועד זה, כי אז מחצית מיתרת התמורה חשופה לעליית המדד", אומר אדלשטיין.

אז מה אפשר לעשות?

התשובה מאכזבת: אין הרבה אופציות. "כדי להימנע מההתייקרות, שקלו להקדים את התשלומים העתידיים שלכם", אומר אדלשטיין. "לא לכל רוכש יש זכות להקדים תשלומים. הכול תלוי בנוסח ההסכם. אם בהסכם המכר כתוב שהסכום ישולם עד ליום מסוים - המשמעות היא שהרוכש זכאי לשלם במועד מוקדם יותר. אם כתוב בהסכם שהסכום ישולם ביום מסוים - היזם לא חייב לקבל את התשלום טרם הגיע מועד התשלום.

"יש הסכמים שמתייחסים בסעיף מפורש לאפשרות הקדמת תשלום (פעמים רבות נקבע כי ניתן להקדים את התשלום אם הוא מעל לסכום מסוים). אם אין התייחסות מפורשת בהסכם לאפשרות הקדמת תשלום - סעיף 42 לחוק החוזים לכאורה חל על החוזה. הסעיף קובע כי "חיוב יכול שיקוים לפני מועדו, ובלבד שהודיע החייב לנושה על כך זמן סביר מראש והדבר לא יפגע בנושה".

אדלשטיין מעיר, כי "גם אם ההסכם אינו מקנה לרוכש זכות להקדמת תשלום, ייתכן שהיזם יהיה מעונין בכך. הדבר עשוי לחסוך לו ריביות חובה לבנק המלווה ולכן מומלץ לנהל איתו מו"מ על הנושא".

ולבסוף מזכיר אדלשטיין, לא לשכוח לקבל את ערבות חוק המכר מהיזם, בגין הסכום המשולם מוקדם יותר, מייד עם תשלומו, ולא לדחות את קבלת הערבות למועד החוזי המקורי. "ערבות זו מגינה על הרוכש למקרה של חדלות פירעון היזם" הוא מסביר.

עוד כתבות

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

״השקיע במניה כשהייתה שווה שקל וחצי״: מאחורי החקירה שמסעירה את שוק ההון

מנכ"ל בית ההשקעות לביא את לביא, שנחקר על ידי רשות ני"ע, הוא בנו של אחד מראשוני שוק ההון בישראל, שחילץ את לקוחותיו במשבר ויסות הבנקים ● אנשי שוק שמכירים את לביא מתקשים להאמין לחשדות: "זה לא בחור צעיר שבא לעשות מכה של כמה מאות אלפי שקלים"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

מכסי טראמפ מכים בשווקים: צפי לירידות בוול סטריט, הביטקוין נופל

ברקע הירידות - חוסר הוודאות כתוצאה מתוכנית המכסים של טראמפ שהודיע על מכס גלובלי בגובה 15% ● הביטקוין מתחת ל-65 אלף דולר לאחר ירידה של 47% מהשיא שנרשם באוקטובר ● עליות באסיה

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר בבורסה

המסחר בת"א צפוי להיפתח בירידות ● ירידות בחוזים בניו יורק, הביטקוין קורס, הדולר יורד ● בתזמון מאתגר: פאלו אלטו תחל להיסחר הבוקר בת"א ● האם בנק ישראל יוריד היום את הריבית? הכלכלנים חלוקים ● האיום החדש של אנבידיה על אינטל ● מהן מניות HALO ולמה הן הפכו לטרנד בוול סטריט ● פה ושם - במיטב ובבנק אוף אמריקה אומרים: המניות בבורסת ת"א ובוול סטריט יקרות מידי ● גלובס עושה סדר לקראת פתיחת המסחסר

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר, שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה, וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי קונה מקבוצת ריאליטי שטח בעסקת ענק: המספרים ומי השותף

מדובר בקרקע בתל אביב שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י וכעת מוכרת אותה ב-450 מיליון שקל - כ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

בישראל הופתעו שארה"ב טרם תקפה. ההערכה: "איראן תגיב"

במערכת הביטחון הופתעו מהחלטת הממשל האמריקאי להמשיך בניהול המשא ומתן במקביל להיערכות הצבאית המסיבית ● דיווח בניו יורק טיימס: טראמפ עשויו להורות על תקיפה ראשונית באיראן כדי להוכיח למשטר שהוא חייב לוותר על היכולת לפתח נשק גרעיני ● נושאת המטוסים ג'רלד פורד תגיע בקרוב סמוך לחופי ישראל ● עדכונים שוטפים

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים