היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת
בניגוד לעמדת היוצת המשפטית לממשלה - הממשלה אישרה היום (א') את הצעתו של שר המשפטים יריב לוין לקדם את הליך הדחתה של היועמ"שית גלי בהרב-מיארה תוך עקיפת הוועדה המייעצת בנושא. זאת, לאחר שהממשלה לא הצליחה לאייש את מלוא הרכב הוועדה.
לנוכח החלטת הממשלה, לוין צפוי כעת לקדם את ההדחה באמצעות קיום שימוע ליועמ"שית בפני ועדת שרים בנושא. ההדחה צפויה לזכות לאישור ועדת השרים, שכן רוב מכריע של שרי הממשלה תומכים במהלך.
● היועמ"שית: צה"ל יוציא יותר מ-50 אלף צווי גיוס לבני ישיבות ביולי
● לוין: הממשלה תדון בהדחת היועמ"שית ללא ועדת איתור
● פיטורי היועמ"שית: ממה מורכב תיק הראיות של יריב לוין?
בהרב-מיארה: ההחלטה אינה חוקית
מוקדם יותר היום, היועמ"שית בהרב-מיארה הודיעה כי "ההחלטה הבהולה של הממשלה לשנות את דרך סיום הכהונה של היועצת המשפטית לממשלה אינה חוקית וסותרת את פסיקת בג"ץ".
לדבריה, "העובדה שהממשלה לא הצליחה להקים את הוועדה המייעצת, לא מצדיקה שינוי של הכללים ויצירת מנגנון שמאפשר סיום כהונה באופן שרירותי ופוליטיזציה של הייעוץ המשפטי לממשלה".
הדברים הגיעו אחרי ששר המשפטים יריב לוין הודיע כי הממשלה תדון היום בהדחת היועצת המשפטית לממשלה ללא צורך בוועדת האיתור למינוי היועמ"שית. זאת, אחרי שהממשלה לא הצליחה לאייש את הרכב הוועדה בעקבות סיום כהונתם בה של שר המשפטים לשעבר דן מרידור וחבר הכנסת לשעבר צבי האוזר.
הקשר למשפט נתניהו
בחוות-דעת של המשנה ליועמ"שית למשפט ציבורי-מינהלי, ד"ר גיל לימון, הוא ציין כי לוין ניסה באחרונה לשכנע את בהרב-מיארה לשנות את עמדתה לבג"ץ בנושא החוק לשינוי מבנה הוועדה לבחירת שופטים.
לדבריו, החלטת הממשלה מגיעה "לקראת הגשת עמדת המדינה לבג"ץ בעניין יישום חובת הגיוס השוויונית והאחידה, ובעיצומם של דיונים אודות קידום חקיקה שמיועדת לפטור חרדים חבי גיוס מחובה זו; זמן קצר לאחר ששר המשפטים ביקש לשכנע את היועצת המשפטית לממשלה לשנות את עמדתה המקצועית לקראת הגשת התגובה המקדמית של המדינה לבג"ץ בעניין מבנה הוועדה לבחירת שופטים; ובראשיתה של חקירתו הנגדית של ראש הממשלה".
בכך קשר המשנה ליועמ"שית באופן מפורש בין הניסיון להדיח את היועמ"שית מבלי לקבל את אישורה של הוועדה המייעצת, לבין משפטו הפלילי של ראש הממשלה בנימין נתניהו.
"שינוי טקטוני במעמד היועמ"ש"
לגבי הניסיון לעקוף את הוועדה המייעצת, ד"ר לימון הוסיף כי "מדובר בהסרת ערובה מוסדית מרכזית והכרחית להבטחת יכולת התפקוד העצמאית של היועץ המשפטי לממשלה והחיונית לפיכך להגנת שלטון החוק". התוצאה, לפי לימון, היא פוליטיזציה של תפקיד היועץ המשפטי לממשלה.
לימון קבע: "תחת מעטה של תיקון פרוצדורה, מוצע שינוי טקטוני בתפקיד ובמעמד היועץ המשפטי לממשלה - תפקיד אשר עוצב מאז קום המדינה כתפקיד ממלכתי, עצמאי וא-פוליטי, שפועל להגשים את מדיניות הממשלה, תוך שהוא מחויב לשמור על שלטון החוק ואינטרס הציבור.
"תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, אותו מבקשת ההצעה ליצור, הוא מי שחב את אמונו באופן בלעדי לממשלה, שיכולה לפטרו בכל עת, ללא כל ערובה אפקטיבית למניעת פיטורים שרירותיים. ההצעה, אם תתקבל, תכשיר את הדרך להפיכת היועץ המשפטי לכזה המחויב לצרכים הפוליטיים הנקודתיים של הממשלה, גם אם אינם עולים בקנה אחד עם הדין, ולא לשלטון החוק".
על רקע זה, עמדת היועמ"שית היא ש"מדובר בהחלטה בלתי חוקית על פניה. דומה שתכליתה היא ניסיון להחליש ולהרתיע שומרי סף וליצור עימות נוסף עם מוסדות המשפט, לרבות עם פסיקת בג"ץ".
"לוין מבקש לשנות את הכללים"
לימון הזכיר את כישלון הממשלה לאייש את הוועדה המייעצת בחברים חדשים. "לאחר ששר המשפטים נתקל בקשיים, הוא מבקש מהממשלה לשנות את הכללים. בבחינת אם הכללים לא משרתים את הצורך הרגעי של הממשלה, נשנה אותם", נכתב בחוות-הדעת.
לימון סיכם כי המהלך שמקדמת הממשלה הוא "ביטוי קיצוני לשורת מהלכים המקודמים בעת האחרונה, שתכליתם היא הסרת מגבלות ובקרות מהכוח השלטוני המסור בידי הממשלה, תוך פוליטיזציה של השירות הציבורי ופגיעה בממלכתיות של שומרי הסף.
"במקרה זה מדובר בפגיעה אנושה במעמדו העצמאי של היועץ המשפטי לממשלה, המשמש כשומר סף ראשון במעלה, ובפגיעה קשה במקצועיותו, בעצמאותו ובאי-תלותו. מהלכים אלה פוגעים אנושות באינטרס הציבורי, בטוהר המידות ובשלטון החוק".