המושג
ועדת המינויים: ועדה בנציבות שירות המדינה שבוחנת הליכי מינוי בכירים לתפקידים שפטורים מחובות מכרז.
● המשרוקית מארחת | בנק ישראל מתקדם עם הנפקת השקל הדיגיטלי. זה מה שצריך לדעת
● המשרוקית | הרג בלתי פוסק: מהם נתוני הרצח, ומה עומד מאחוריהם?
ההקשר האקטואלי
לאחרונה פורסמו דיווחים על כך שראש הממשלה בנימין נתניהו הורה להדיח את רוב החברים בוועדת המינויים בנציבות שירות המדינה. התקופה האחרונה זימנה לנו לא מעט התנגשויות בין הממשלה לכל מיני ועדות שונות - ואולי קצת קשה לעקוב אחרי התפקידים של שלל הגופים האלה. אז על מה מדובר הפעם? נעשה סדר.
מה עושה ועדת המינויים?
ככלל, מועמדים למשרות בשירות המדינה מתמנים בדרך של מכרז פומבי. העיקרון הזה מעוגן בחוק שירות המדינה (מינויים), אבל אותו חוק גם קובע שמשרות מסוימות (למשל היועצת המשפטית לממשלה או משרות בצבא ובמשטרה) פטורות מחובת מכרז. חוץ מהן, החוק גם מתיר לממשלה לקבוע עוד משרות פטורות ממכרז. אלה משרות בכירות שהן לרוב משרות אמון אישיות, רגישות או דורשות כישורים מיוחדים.
אבל אם לא במכרז, איך מוודאים שלמועמדים יש התאמה מקצועית לתפקיד ושהיה הליך הוגן וראוי? לשם כך הוקמה "ועדת המינויים" בנציבות שירות המדינה. הוועדה בוחנת את המינויים לאותן משרות בכירות הפטורות ממכרז, ביניהן: נכללים מנכ"לים של משרדי ממשלה, מזכיר הממשלה, הכלכלן הראשי, החשב הכללי, יו"ר רשות שוק ההון, מנהל רשות המסים, הממונה על השכר, מנהל רשות החברות הממשלתיות ומנהל רשות מקרקעי ישראל.
איך פועלת הוועדה?
בראש הוועדה מכהן נציב שירות המדינה - ומכהנים בה עשרה חברים מקצועיים. כולם מתמנים על ידי הממשלה, בדרך כלל תוך התייעצות עם היועצת המשפטית לממשלה. כשמגיע לפתחה של הוועדה מינוי, היא עוברת לפעול בהרכב של שלושה: נציב המדינה ושני חברים מתחלפים מתוך אותם חברים מקצועיים.
איוש חברי הוועדה הוא מה שמחבר אותנו להתפתחויות העכשוויות. כיום, עשרת החברים המקצועיים בוועדה הם: יעל אנדורן, שרית גולדשטיין, מיכל הלפרין, שרה פריש, נגה קינן, יעקב אדרי, יורם טורבוביץ', אלי כהן, אמיר לוי ויוחנן לוקר. נתניהו מעוניין להסיר מהוועדה את רובם (שישה מתוך עשרה): לוי, פריש, הלפרין, אנדורן, אדרי וטורבוביץ'.
האם הוא יכול לעשות את זה? למען האמת, לא קיים הליך מוסדר ומעוגן להחלפת חברי הוועדה. הנוהג הוא שמחליפים את חברי הוועדה הוותיקים שמכהנים כבר כמה שנים לצורך "רענון השורות", לפי בקשה מנומקת של הדרגים המקצועיים. ואולם, נתניהו מעוניין להחליף דווקא שישה מינויים חדשים - שאושרו רק בממשלה הקודמת.
לכך צריך להוסיף גם את העובדה שהתפקיד של מי שאמור לעמוד בראש הוועדה - נציב שירות המדינה - נותר ריק. זאת לאחר שהתפקיד גם לא זכה לאיוש קבוע מזה כחצי שנה. המצב הזה עלול להחמיר את הפגיעה ביכולת ניהול ההון האנושי בשירות הציבורי. אם המגמה תימשך, הסיכון הוא שלא יישאר מנגנון מקצועי ועצמאי מתפקד בנציבות שיוכל הן לבדוק את תהליכי המינוי לתפקידי מפתח בכירים בשירות הציבורי שמשפיעים בצורה ניכרת על חיי האזרח.
לקריאה נוספת:
● החלטת ממשלה 345 משנת 1999: משרות שהמינוי להן נעשה על ידי הממשלה או באישורה - פטור ממכרז לפי סעיף 21 לחוק שירות המדינה (מינויים)
● ד"ר אסף שפירא, המכון הישראלי לדמוקרטיה: מינויים לתפקידים בכירים בשירות המדינה והפיקוח עליהם
● נטעאל בנדל, ynet: הורה על הדחות - כך נתניהו מנסה להשיג שליטה בוועדת המינויים