על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.
הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.
● מפקד חמאס האחרון שנותר, ומחזיק בידיו את גורל החטופים והרצועה
● סוף עידן הקפטגון? המפרציות מוכנות להזרים כסף לסוריה, אך דורשות תוצאות
1לממשלת לבנון היה קלף מיקוח אחד מול חיזבאללה, כעת היא ויתרה עליו
למרות לחצים בינלאומיים ופנימיים, חיזבאללה מסרב להתפרק מנשקו. הממשלה הלבנונית, שיכלה ללחוץ על ארגון הטרור, מתקפלת וכעת "מוותרת על קלף המיקוח הטוב - אם לא היחיד שנותר לה", פורסם בניתוח שכותרתו "לבנון נכנעת לדרישות השיקום של חיזבאללה לאחר המלחמה" מאת דיוויד דאוד, עמית בכיר במכון המחקר קרן להגנה על דמוקרטיות, שבסיסו בוושינגטון.
לאחרונה נחשף בתקשורת הלבנונית כי הנשיא ג'וזף עאון מינה שר המזוהה עם חיזבאללה להיות יועצו האישי לשיקום לבנון אחרי המלחמה. המינוי של עלי חמיה לשר התחבורה ועבודה ציבורית "נתפס ככניעה סמלית מצד הנשיא לדרישות חיזבאללה לסיוע בלתי מותנה בשיקום", נכתב.
הדרישות של חיזבאללה מהממשלה הלבנונית הן להפסיק את הנוכחות הישראלית בלבנון ולשקם את האזורים שנפגעו במלחמה - ללא כל תנאי "ובמיוחד לא כתנאי להתפרקות מנשק". "כצפוי, כל הגורמים בלבנון - כולל שר החוץ יוסף רג'י, המתנגד בחריפות לחיזבאללה - תומכים בכך", נכתב.
"חיזבאללה מודע לכך שהמלחמה שיזם וההרס שנגרם בעקבותיה - שפגע בעיקר באוכלוסייה השיעית התומכת בו - עלולים לעורר זעם ולפגוע בבסיס התמיכה שלו. כדי למנוע זאת, חיזבאללה מנסה להציג את המלחמה, מאז תחילתה, כהכרחית למניעת תוקפנות ישראלית", נכתב.
משום שהארגון נפגע קשות עם הפסקת צינור המימון האיראני, הוא נתמך בעיקר בקהילה השיעית "לכן, הסיוע לשיקום שיעבור דרך המדינה הלבנונית הוא האפשרות הטובה ביותר של חיזבאללה לפייס את הציבור השיעי, להבטיח את הישרדותו ולהתחזק מחדש". חיזבאללה זקוק לכספים של הממשלה הלבנונית וזו כתנאי, יכלה להשתמש בקלף המיקוח על מנת ללחוץ על הארגון להתפרק מנשקו. אך הממשלה הלבנונית החליטה "לוותר על קלף המיקוח מול חיזבאללה בכך שאינה מתנה את הסיוע".
"הנשיא עאון, שזכה לשבחים על נאום ההשבעה שלו בו התחייב למונופול של המדינה על הנשק - נפגש עם חברי פרלמנט של חיזבאללה בהובלת מוחמד ראד, ראש סיעת 'הנאמנות להתנגדות'. עאון הבהיר בפניהם כי הסיוע לשיקום לא יהיה תלוי בהתפרקות מנשק", נכתב.
"עאון אינו היחיד שמבצע ויתורים. גם ראש הממשלה נואף סלאם, שהכריז כי 'תור הזהב של הפצת המהפכה האיראנית הסתיים', חזר בו במהירות לאחר פגישה עם יו"ר הפרלמנט ונציג חיזבאללה נביה ברי. בהמשך אמר ראש הממשלה כי הוא 'מברך על בואו של ראד וחיזבאללה' ללשכתו, והדגיש כי השיקום אינו תלוי בפירוק מנשק", נכתב.
"להנאתו של חיזבאללה, עאון וסלאם ממחישים את הסירוב רבת השנים של ביירות להתמודד עם חיזבאללה או לרסן אותו, מחשש לפגיעה ביציבות השברירית של לבנון", נכתב.
כעת, בעוד שהממשלה הלבנונית מיודדת עם ארגון הטרור בעודה מנסה להימנע ממלחמת אזרחים, על ארה"ב ללחוץ על הממשלה הלבנונית. "מקבלי ההחלטות בארה"ב צריכים להפוך את ההתרפסות כלפי חיזבאללה ליקרה יותר מהעימות מולו. וושינגטון צריכה ללחוץ על עאון לפטר את חמיה, אולי דרך סנקציות אישיות. עליה גם לשלול סיוע כלכלי ללבנון - ולשכנע את שותפותיה האירופיות ומדינות המפרץ לעשות כן - עד אשר תותנה עזרת השיקום בפירוק חיזבאללה מנשקו".
מתוך Foundation for Defense of Democracies, מאת דייוויד דאוד. לקריאת הכתבה המלאה.
2האם ארה"ב תמשיך לשמור על היתרון הצבאי של ישראל באזור?
במשך עשורים, ארה"ב התחייבה לשמירה על היתרון הצבאי האיכותי של ישראל - עיקרון אסטרטגי שנועד להבטיח את עליונותה הצבאית של ישראל על פני שכנותיה במזרח התיכון. אך בניו ערב תוהים "האם המצב הזה עומד להשתנות?". בפועל, המציאות האזורית משתנה: מדינות המפרץ, ובעיקר סעודיה, איחוד האמירויות וקטאר, מפתחות במהירות את יכולותיהן הביטחוניות, דורשות גישה לטכנולוגיה מתקדמת, ומשקיעות טריליוני דולרים בכלכלה האמריקאית, נכתב בניתוח לניו ערב שכותרתו "האם התחזקות קשרי הביטחון בין מדינות המפרץ לארה"ב תשפיע על היתרון הצבאי האיכותי של ישראל?" מאת חנא אלשהאבי מהמכון למדיניות חוץ של מועצת המזרח התיכון לעניינים גלובליים.
"ביקורו האחרון של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ במדינות המפרץ הסתיים בחתימה על שורה של הסכמים ביטחוניים עם ערב הסעודית, איחוד האמירויות וקטאר. הסכמים אלו עשויים להביא להעברת מערכות נשק מתקדמות למדינות המפרץ, חלקן יופעלו לראשונה באזור. בין היתר מדובר ברחפנים מסוג MQ-9B של חברת ג'נרל אטומיקס, ומערכת ההגנה נגד כלי טיס בלתי מאוישים FS-LIDS של חברת RTX", נכתב.
"העמקת הקשרים האסטרטגיים של וושינגטון עם מדינות המפרץ, ובמיוחד שילוב העברת טכנולוגיה מתקדמת, תעוצב במידה רבה בהתאם לאופן שבו תיושם מחויבותה של ארה"ב לשמירה על היתרון הצבאי האיכותי של ישראל", נכתב.
שמירה על יתרונה הצבאי של ישראל היה במשך שנים עדיפות עליונה של וושינגטון, אך כעת "לאור המלחמה המתמשכת שמנהל בנימין נתניהו בעזה, ובשל הפלישות הגוברות לגדה המערבית, סוריה ולבנון - הופכת למאמץ כלכלי ופוליטי יקר עבור ארה"ב". ארה"ב השקיעה במהלך המלחמה של ישראל בעזה "לפחות 23 מיליארד דולר בסיוע ביטחוני ולפעילויות אזוריות אחרות".
כעת, נראה כי טראמפ איבד את הסבלנות, והוא קורא "לצמצם את ההוצאות הצבאיות הבינלאומיות ולחזק את התעשייה הביטחונית המקומית הופכת את ההוצאה הזו לבלתי רצויה".
פרופ' אנדראס קריג, ממחלקת לימודי ביטחון בקינגס קולג' בלונדון, אמר לניו ערב כי "כעת, כשוושינגטון מתכוננת למשא־ומתן מחודש עם ישראל על מזכר הסיוע הביטחוני, עליה לעשות זאת תוך הבנת המשקל האסטרטגי הגובר של המפרץ. מדינות המפרץ מעצבות את האסטרטגיה האמריקאית באמצעות השקעות ענק, יישור אסטרטגי, ויכולות צבאיות הולכות וגדלות".
"היתרון הצבאי האיכותי של ישראל יישאר בראש סדר העדיפויות של וושינגטון, אך ההתפתחות הביטחונית המקומית של המפרץ, כוחו הכלכלי, והתחרות הבינלאומית - מחייבים בחינה מחודשת של אופן אכיפת עיקרון זה. זו תהיה נקודת מפתח בעיצוב עתיד שיתוף־הפעולה הביטחוני המתהדק בין ארה"ב למפרץ", נכתב.
מתוך הניו ערב, מאת חנא אלשהאבי. לקריאת הכתבה המלאה.
3ישראל מסייעת לאוקראינים במערכות ההגנה האווירית
מיכאל ברודסקי, שגריר ישראל באוקראינה, אמר בראיון לתקשורת האוקראינית כי "ישראל סייעה לאוקראינה לחזק את מערך ההגנה האווירית שלה מפני טילים רוסיים, כולל העברת מערכות הגנה אווירית מסוג פטריוט", פורסם באתר האוקראיני News Ukraine.
השגריר ציין כי בשנות ה-90 ארה"ב סיפקה את מערכת פטריוט לישראל וכך "הצילה אותה במלחמת המפרץ הראשונה כאשר עיראק שיגרה טילים לעבר שטחה", נכתב.
כעת ישראל מסייעת לאוקראינה בהגנה מפני טילים רוסים באמצעות אותן מערכות. "הסכמנו להעבירן לאוקראינה. לצערי, הנושא הזה לא זכה לחשיפה רחבה. אבל כאשר אומרים שישראל לא סיפקה סיוע צבאי זה פשוט לא נכון", הבהיר ברודסקי.
"מערכות ההגנה האווירית פטריוט חשובות ביותר עבור אוקראינה, משום שהן מאפשרות ליירט טילים בליסטיים רוסיים. המערכות מסוגלות גם להתמודד עם טילי קינז'אל ההיפר־קוליים של רוסיה", נכתב.
הניו יורק טיימס אף דיווח מוקדם השנה כי "אוקראינה צפויה לקבל מערכת פטריוט אחת מישראל בקיץ הקרוב".
מתוך News Ukraine, מאת קטרינה שקרלט. לקריאת הכתבה המלאה.
4בריטניה איימה לפרוש מה-ICC אם יוצאו צווי מעצר נגד בכירים ישראליים
בעיתון המידל איסט איי נחשף כי שר החוץ הבריטי לשעבר דיוויד קמרון איים "להפסיק לממן ולפרוש מהבית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) אם יוציא צווי מעצר נגד בכירים ישראלים". השיחה שהתנהלה עם התובע הראשי כרים חאן נותנת הצצה ללחצים הפוליטיים שמופעלים על מוסדות המשפט.
"דיוויד קמרון, שכיהן אז כשר החוץ בממשלתו של רישי סונאק, השמיע את האיום באפריל 2024 בשיחת טלפון סוערת עם התובע הראשי של ה־ICC. פחות מחודש לאחר מכן, הכריז חאן כי הוא מבקש להוציא צווי מעצר לראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ולשר הביטחון דאז יואב גלנט, וכן למנהיגי חמאס יחיא סנוואר, איסמעיל הנייה ומוחמד דף", נכתב.
לפי המידל איסט איי, ב־23 באפריל בשנה שעברה "התקשר קמרון אל חאן, בעת שזה שהה בביקור רשמי בוונצואלה. על פי מקורות ששוחחו עם העיתון, כולל עובדים לשעבר בלשכת התובע שראו את פרוטוקול השיחה - אמר קמרון לחאן כי הגשת צווי מעצר נגד נתניהו וגלנט תהיה 'כמו הפלת פצצת מימן'".
"קמרון טען שמדובר בעניין שונה לחלוטין מהעמדתה לדין של רוסיה בגין תוקפנותה באוקראינה, ושישראל בסך הכול 'מגינה על עצמה ממתקפת ה-7 באוקטובר", נכתב. בנוסף בשיחה קמרון איים כי אם יוצאו צווי מעצר נגד בכירים ישראלים בריטניה "תפסיק לממן את בית הדין ותפרוש מאמנת רומא". סעיף 127 של אמנת רומא מאפשר למדינות לפרוש על ידי הודעה כתובה למזכ"ל האו"ם.
התובע השיב כי "משרדו ניהל מגעים עם ישראל במשך שלוש שנים, אך לא התקבל שיתוף־פעולה מהותי. לפי המקורות, קמרון דיבר בטון תוקפני וקטע את דברי חאן שוב ושוב, עד שזה נאלץ לבקש להשלים את דבריו. חאן הסביר שמשרדו חוקר גם פשעי מלחמה מצד חמאס, אך קמרון טען שזה יוצר 'שוויון מוסרי שגוי'. הוא חזר על כך שבריטניה תפרוש מהאמנה", נכתב.
חאן הזהיר את קמרון כי במידה ובריטניה תפרוש "יהיה עלינו להודות שהמערכת הבינלאומית מבוססת הכללים - מתה".
מתוך המידל איסט איי, מאת דיוויד הרסט ואימראן מולה. לקריאת הכתבה המלאה.