בריטניה, אחת מהשותפות האסטרטגיות של ישראל באירופה, תטיל סנקציות אישיות על שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ועל השר לביטחון איתמר בן גביר - כך מדווח היום ה"טיימס" הלונדוני. לפי הדיווח, הצעד התקדימי יוכרז היום (ג'), ואליו יצטרפו גם ניו זילנד, אוסטרליה וקנדה. הוא יכלול הקפאת נכסים, איסור פעילות פיננסית ואיסורי כניסה או מעבר לשניים בשטח של מדינות אלה.
מדובר בצעד נוסף במסגרת שורת איומים, סנקציות וצעדים ביקורתיים כלפי ישראל מצד קבוצה הולכת וגוברת של מדינות מערביות.
● "נכנעת לדרישות": לבנון מוותרת על קלף המיקוח החזק ביותר נגד חיזבאללה
● מומחים: איום סמוטריץ' על הבנקים ינתק את המערכת הפיננסית הישראלית מהעולם
הרקע לסנקציות האישיות על שני השרים המכהנים הוא ההתבטאויות שלהם בנוגע לעזה. בריטניה כבר הטילה סנקציות אישיות על מתנחלים אלימים ועל ארגוני מתנחלים הקשורים לאלימות בשטחים.
בשבוע שעבר דווח כי סמוטריץ' קרא לבנקים בישראל להשתמש בעוצמתם המשפטית, הכלכלית והבינלאומית כדי להיאבק ב"סנקציות לא צודקות", לדבריו, כמו אלה שהוטלו על מתנחלים וארגוני מתנחלים. סמוטריץ' גם איים כי אם מערכת הבנקאות לא תיתן מענה ראוי, בכוונתו לחייב את בנק ישראל עצמו לספק שירותי חשבון בנק לאזרחים עליהם הוטלו הסנקציות. "מדינת ישראל לא תשלים עם התערבות זרה בענייניה, ובוודאי שלא תפקיר את אזרחיה הנאמנים במאבקם נגד דה-לגיטימציה בינלאומית".
"צעדים מוחשיים"
כעת בריטניה מחריפה את הטון, אחרי שאיימה על ישראל ב"סנקציות" אם לא תשנה את מדיניות הרחבת ההתנחלויות הנוכחית שלה. במקביל, בריטניה גם איימה ב"צעדים מוחשיים" אם לא תפסיק את הפעולה הצבאית בעזה ותסייע להקל על המצב ההומנטרי ברצועה. הצעד החדש מביא את היחסים בין המדינות לשפל, בעוד בריטניה עדיין מספקת לישראל תחמושת וחלקי חילוף למטוסי ה-F-35.
לפי ה"טיימס", התבטאויות קיצוניות של השרים, כולל המחויבות של סמוטריץ' "לא להכניס גרגר" של מזון לרצועה, הקריאה שלו לדאוג לכך ש"עזה תושמד", כמו גם הקריאות של בן גביר לעודד טרנספר, הם הרקע לצעדים החדשים. שר החוץ הבריטי דיוויד לאמי הגדיר בעבר את ההתבטאויות של שני השרים כ"מפלצתיות". הסנקציות הבריטיות כוללות איסור על כל מוסד פיננסי בריטי להציע שירותים לשניים, בדומה לסנקציות שהוטלו על אוליגרכים וחברי ממשלה רוסיים אחרי המלחמה באוקראינה.
הצעד הבריטי, אליו יצטרפו שלוש חברות נוספות מברית המודיעין "חמש העיניים", מהווה החרפה נוספת של הצעדים הביקורתיים כלפי ישראל. הוא מהווה גם פיצול מהמדיניות האמריקאית, החברה החמישה בברית, שהזמינה את סמוטריץ' לביקור רשמי באחרונה. הוא מראה כי בריטניה אינה חוששת לפעול באופן עצמאי בנוגע לישראל, למרות חילוקי הדעות עם וושינגטון. ברמת האיחוד האירופי, שבדיה הודיעה בשבועות האחרונים כי היא תנסה לקדם "סנקציות אישיות נגד שרים בכירים". במכתב פומבי שפירסם ראש הממשלה נכתב כי הצעד נדרש כעת וכי במוקד יעמדו שרים ש"מעודדים את הבנייה בהתנחלויות ומטרפדים את פתרון שתי המדינות". בעוד האיחוד האירופי אימץ סנקציות אישיות על מתנחלים אלימים, היוזמה השבדית לפי הדיווחים נתקלת בהתנגדות מצד הונגריה הפרו-ישראלית.
ישראל ניצבת כעת בפני צונאמי מדיני. האיחוד האירופי צפוי להחליט ב-23 ביוני כיצד להתייחס לישראל בעקבות בחינה מחדש של מחויבותה להסכם האסוציאציה עמו. להחלטה יש פוטנציאל לנזק כלכלי ותדמיתי רב לישראל, כיוון שההסכם מהווה את הבסיס ליחסי הסחר, ליחסים המדיניים וגם לשיתופי פעולה בתחום המדע והחברה. לפי ההערכות, הבחינה מחדש עליה הוחלט לפני כשבועיים תובא לדיון בישיבה הבאה של שרי החוץ של האיחוד במועד זה. במקביל, בניו יורק תתכנס ועידה ביוזמה צרפתית-סעודית שתדון בהקמת מדינה פלסטינית, וצרפת ומדינות אחרות שוקלות להכריז במעמד זה על הכרה במדינה פלסטינית.
שר החוץ גדעון סער אישר את הדיווח ואמר בהצהרה לתקשורת: "עודכנו על החלטת בריטניה לכלול שניים מהשרים שלנו ברשימת הסנקציות הבריטיות. זו שערוריה שנבחרי ציבור וחברי ממשלה נתונים לצעדים מסוג זה. שוחחתי על כך מוקדם יותר היום עם ראש הממשלה נתניהו, ונקיים ישיבת ממשלה מיוחדת בתחילת השבוע הבא כדי להחליט על תגובתנו להחלטה הבלתי מקובלת הזו״.
