המגמה של בחירה במסלולים מנייתייים ומסלולים מחקי מדד בחיסכון הפנסיוני היא מבורכת וחשובה, והיא מביאה איתה גם אדוות נוספות. לא מזמן חבר כתב לי "יש לי פנסיה מקיפה במסלול S&P500 והמליצו לי להעביר הכל לפנסיה משלימה. מה אתה אומר?"
● המחשבון | רוצים לרכוש דירה להשקעה? 5 דברים שכדאי לדעת לפני
● המחשבון | קביעת גובה החזר המשכנתא: 3 נקודות שכדאי לבדוק לפני
פעם זו הייתה שאלה מוזרה, הרי הפנסיה המקיפה היא זו שמבטיחה תשואה ריאלית של 5.15% על חלק מהכספים וזה גם המוצר הפנסיוני המרכזי בישראל. אבל כאמור התזוזה למסלולים המנייתים העירה את השאלה הזאת שמחייבת אותנו להבין יותר טוב את ההבדלים האמיתיים בין קרן פנסיה מקיפה למשלימה.
שתי קרנות, שני עולמות
קרן פנסיה מקיפה היא הקרן שנפתחת לרוב מהשקל הראשון דרך מקום העבודה - היא כוללת גם כיסויים ביטוחיים (למקרה מוות ונכות) וגם רכיב עם תשואה ריאלית מובטחת של 5.15% על כ־27% מהנכסים אם מדובר בחוסכים צעירים.
בגלל הבטחת התשואה, הרגולציה מגבילה את סכום הכסף שאפשר להפקיד לקרן הזאת. נכון ל־2025 וכתלוי בשיעור ההפקדות, בעלי שכר הגבוה מכ־26,200 שקל, צריכים לחפש חלופה לקרן הפנסיה המקיפה, כשהחלופה המובילה הפכה להיות הקרן המשלימה. מדובר בעצם באותו מוצר, ללא הבטחת תשואה מצד המדינה ולכן גם ללא הגבלת הפקדה. ניתן להיות מובטחים לרוב על שכר של עד ארבע פעמים השכר הממוצע. כמו כן, ההשקעות בקרן המשלימה מתנהלות כמו כל מוצר פיננסי רגיל - עם סיכון וסיכוי מלא בשוק ההון. פעם זה היה נשמע חסרון, ואילו היום כבר מסתכלים על זה אחרת.
למה בכלל לשקול מעבר?
בעולם של מסלולים מנייתיים, ובעיקר בקרב חוסכים צעירים עם טווח השקעה ארוך - ההבטחה של תשואה ריאלית של 5.15% לא נתפסת כהטבה. קרנות פנסיה מנייתיות עשו בעשור האחרון תשואה נומינלית שנתית של מעל 10%. ה־S&P ב־4-5 שנים האחרונות (מאז שהחלו המסלולים המחקים להיכנס לקרנות) רשם ביצועים מעולים, והנה קיבלנו את המשקפיים שמאפשרים להסתכל על 5.15% בתוספת הצמדה בסימן שאלה.
וכאן מגיע גם המספר שאי אפשר להתעלם ממנו. הרי מדובר בחיסכון ארוך טווח שכל פיפס תשואה משפיע עליו. מחקר של מכון ון ליר מצא שפער של 1% בתשואה לאורך החיסכון הפנסיוני עבור חוסך ממוצע בן 35 - מגדיל את הקצבה בכ־20%. אפשר לדבר גם על האיזון האקטוארי שלרוב עדיף במשלימות (לא בצורה מובהקת) ועל פניו אין מה לחשוב פעמיים. אבל אז מגיע גם הצד השני.
הצד השני של המשלימה
זה המקום לכתוב כמובן שלא מדובר בייעוץ ולא בהמלצה. לא כדי לצאת לידי חובה אלא כי מדובר בצעד עם לא מעט השלכות, וצריך להכיר את כלל המשמעויות. למשל בפרישה עצמה, הבטחת התשואה היא עדיין יתרון גדול.
בגילאי הפרישה, המדינה התחייבה על הבטחת תשואה ל־60% מהנכסים ואילו רק 40% מושקעים בשוק ההון. המנגנון הזה מייצר יציבות גבוהה יותר לקצבה. ב־2022, למשל, מקבלי הקצבאות בפנסיה המשלימה חוו ירידה בגלל שנה קשה בשוק ההון, בעוד בפנסיה המקיפה שזוכה להבטחת תשואה, סיימו עם תשואה חיובית ולכן הקצבה שלהם לא נפגעה. מכאן עולה השאלה: נניח והעברתי את החיסכון למשלימה כדי להיות 100% בשוק ההון, האם אפשר לחזור לקרן מקיפה רגע לפני הפרישה, כדי ליהנות מהבטחת התשואה בפרישה?
אז התשובה היא כן - אבל עם כוכביות. המדינה מגבילה את הסכום שאפשר להכניס מחדש לקרן מקיפה. ההגדרה אומרת הרי שאפשר בשוטף להפקיד למקיפה עד 20.5% מפעמיים השכר ממוצע במשק. נכון להיום זה אומר 5,460 שקל לחודש, כלומר רק עד 65,514 שקל בשנה (משתנה כל שנה). לכן, המדינה מאפשרת להכניס למקיפה את הסכום השנתי הזה כפול שנות ותק מוכרות במכשיר פנסיוני אחר. זה אומר שכנראה רק חלק מהסכום שצברנו יוכל לעבור חזרה למקיפה כדי להנות מתנאי פרישה טובים יותר. חייבים לקחת את זה בחשבון.
שינוי הרגולציה שמייתר את הדיון?
ולבסוף, חשוב להזכיר סעיף רגולטורי שצפוי להשפיע על כל הדיון הזה - אם רשות שוק ההון והכנסת אכן יקדמו אותו. השינוי שאמור להיכנס לתוקף בתחילת שנה הבאה יביא את מנגנון הבטחת התשואה רק לחוסכים במסלולים תלויי גיל. זה אמנם לא יקרה ביום אחד, אבל החשיפה להבטחת תשואה תרד מ־27% לאזור האפס. כלומר, משקיעים שיבחרו במסלול מנייתי כזה או אחר בקרן המקיפה, לא יזכו להבטחת התשואה. זו נקודה קריטית שמחזירה את הדיון לא ל"מה יש בקרן" אלא ל"איזה מסלול אני נמצא" ומייתרת את הצורך לקפוץ בין הקרנות.
שורה תחתונה
דווקא בשיח שנראה טכני ומורכב מסתתרת שאלה מהותית, שהיא ההמשך הישיר של בחירת מסלול ההשקעה. הציבור עבר בשנים האחרונות יותר ויותר למסלולים מוטי מניות וסיכון כדי להגדיל את תוחלת התשואה, וכעת השאלה הזאת עוברת אפילו לרמת המוצר והקרן - האם אנחנו רוצים להיות במסלול מנייתי עם קצת הגנה או לשאוף לצמיחה חזקה יותר גם במחיר של תנודתיות גבוהה יותר?
בנוסף, החישובים באקסל יפים ואכן לפי ביצועי העבר (שאינם מנבאים את העתיד) יש פער מול ה־5.15% הצמוד המובטח, אבל כאן גם צריך לשאול עוד כמה שאלות: הראשונה, האם חוסך בגיל 55, למשל, ירצה להישאר במסלול מנייתי טהור? אולי כן, אולי לא.
ועוד שאלה - האם חוסך שהעביר את הכסף למשלימה יכול לראות חיסכון של חצי מיליון שקל נופל בחדות? פסיכולוגית ונפשית, האם הוא יישאר? כי אם שם הוא יעשה טעויות ויעביר מסלולים, אז המעבר כנראה היה פחות נכון (ברור שגם במקיפה הסכום יכול לרדת בחדות ובצורה מפחידה, אבל, כאמור, כן תהיה שכבת הגנה). ועוד שאלה - 5.15% צמוד, בימים של אינפלציה של 3% וצפונה - האם הפער מצדיק את זה? אני מניח שכל משקיע ומשקיעה יענו לשאלות האלו בצורה אחרת.